עמרי שרת
ז' חשוון התשפ"א
ערב עד ליל ראשון
דווי דודים
מֹר אָצוּר בִּקְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת
מֵחַ עֲרָגִים לוֹחֵךְ בַּחֵךְ
מַבּוּעַ מְחַשֵּׁב לְהִבָּעוֹת –
וְהֵד חוֹשֵׂף שִׁנָּיו וּמְגַחֵךְ,
.
הוֹלֵךְ מִסּוֹף עוֹלָם וְעַד לְסוֹף
יָדֶיךָ הַגּוֹאוֹת מִגְּעִיָּה,
הוֹגֶה וּמְצַפְצֵף: "עַד פֹּה תִּכְסֹף
וְלֹא תֹּסִיף". תַּקְצִיר הַבְּעָיָה:
.
בָּאָה עֵת מַשְׁבֵּר, וְהַבָּנִים
לֹא נֶהֱרוּ. הַבֶּטֶן מְלֵאָה
אֲוִיר. אַתָּה כָּרוּעַ מִבִּפְנִים,
מִחוּץ פּוֹרַחַת נְפִיחָה לֵאָה.
.
דְּוַי דּוֹדִים.
הַזְּמַן קָשֶׁה, וְשַׂר הַזְּמַן
לֹא נַעֲשֶׂה נָדִיב יוֹתֵר.
פְּקַעְתְּךָ סְבוּכָה וְאֵין סִימָן
שֶׁמַּשֶּׁהוּ עוֹמֵד לְהִפָּתֵר,
.
וְהַהֵד צוֹחֵק. הַיּוֹם מַחְשִׁיךְ.
רָצוּץ אַתָּה מַבִּיט בַּמְצַפְצֵף
בָּעַיִן וְאוֹמֵר: "אֲנִי מַמְשִׁיךְ".
וּקְצֵה אֶצְבְּעוֹתֶיךָ מְטַפְטֵף.
.
כ"ה ניסן התשפ"ב
לפנות בוקר שלישי
הארת שוליים
מַה שֶּׁיָּבוֹא יָבוֹא כְּשֶׁיָּבוֹא. בֵּינְתַיִם
אַתָּה פֹּה: דֶּלֶת אַחַת, שְׁנֵי חֲדָרִים,
אַרְבָּעָה קִירוֹת – אֲבָל מִי סוֹפֵר
אֶת הַשָּׁנִים? אֶת הַשְּׁנִיּוֹת? מִי
הָיָה מַאֲמִין? וּמִי יָשִׂים לָזֶה סוֹף? סוֹף
סוֹף עֵר, אַתָּה מַבִּיט סְבִיבְךָ, לָרִאשׁוֹנָה
בְּלִי טִינָה, אוֹמֵר: אוּלַי כָּל זֶה הוֹלֵךְ
לְהִשָּׁאֵר. אִישׁ אֵינוֹ עוֹנֶה. אַתָּה נִשְׁבָּע לֶאֱהֹב
אֶת עַצְמְךָ, לֹא מְשַׁנֶּה מָה. גַּם זֶה
נַעֲנֶה בִּדְמָמָה. אַתָּה כּוֹנֵס נְשִׁימָה, יוֹצֵא
לָרְחוֹב. רוּחוֹת חוֹלְפוֹת, אֲנָשִׁים חוֹלְפִים
עַל פָּנֶיךָ הָפַּלְמוֹנִיִּים, הַמְחַיְּכִים, מִשּׁוּם מָה. אוּלַי אַתָּה
חָכָם. אוּלַי טִפֵּשׁ מְאֹד. כָּךְ אוֹ כָּךְ, סוֹף סוֹף אַתָּה
פֹּה
.
עמרי שרת הוא דוקטורנט למקרא ומדע הדתות באוניברסיטה העברית. אחראי תוכן בבית המדרש העברי בירושלים. ספר שיריו הראשון, "אל תעשה מזה עניין", ראה אור בשנת 2019 (סדרת כבר, מוסד ביאליק).
.
.
אורית נוימאיר פוטשניק
זה לא
זֶה לֹא שִׁיר אַהֲבָה
שֶׁיְּכַסֶּה עַל הָעֵירֹם,
עַל חֹר שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְמַלֵּא,
שֶׁאִישׁ אֵינוֹ מַבִּיט בּוֹ מִמֵּילָא.
.
זֶה לֹא שִׁיר אַהֲבָה.
אֵין טַעַם כְּבָר לִכְתֹּב
מָחוֹל טִפְּשִׁי שֶׁל צְעִיפִים
לְהַסְתִּיר וְלַחְשֹׂף
וּבִשְׁבִיל מָה?
.
זֶה לֹא שִׁיר אַהֲבָה
כִּי דַּי. וְאִם כְּבָר לְהַשְׂבִּיעַ
אֶת רַעֲבוֹנִי,
אָז רַק בְּתַפּוּחֵי אֲדָמָה.
.
*
אֲנִי כּוֹתֶבֶת לָךְ וּמְנַסָּה לִתְפֹּס
אֶת הַתְּחוּשָׁה הַזֹּאת וְהִנֵּה הִיא חוֹמֶקֶת,
זוֹלֶגֶת הָלְאָה כְּמוֹ הָאוֹר מֵהַפָּנָס
שֶׁמְּדַמֵּם עַכְשָׁו עַל פְּנֵי הַכְּבִישׁ בַּגֶּשֶׁם.
.
קוֹלִי נִגְדָּע וְנֶעֱצָר עַל הַשְּׂפָתַיִם
חוֹזֵר לָרִיק הַמַּחְרִישׁ בְּתוֹךְ רֹאשִׁי.
תַּגִּידִי לִי אַתְּ מַרְגִּישָׁה בִּכְלָל עֲדַיִן
אֶת דֹּפֶק הַצַּוָּאר שֶׁלִּי, הַחֲרִישִׁי?
.
אֲנִי כּוֹתֶבֶת לָךְ כְּדֵי לִתְפֹּס לְרֶגַע
אֶת הַמַּבָּט הָרַךְ שֶׁלָּךְ שֶׁכְּבָר נוֹדֵד
הַרְחֵק מִמֶּנִּי הָלְאָה וּמַשְׁאִיר בִּי נֶגַע
חַד וְצוֹרֵב כִּי אֵין מַבָּט שֶׁלֹּא בּוֹגֵד.
.
אורית נוימאיר פוטשניק היא משוררת ומתרגמת שירה. שירים ותרגומים פרי עטה התפרסמו בכתבי העת הו!, מאזניים והמוסך. ספר שיריה הראשון, "עינה של האורקל", ראה אור ב־2019 בהוצאת פרדס. שירים פרי עטה התפרסמו במוסך, בין היתר בגיליון 88 ובגיליון מיום 25.11.2020.
.
» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת עמיחי חסון ושחף ארז
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
