לקט שירי בעלי חיים מגיליונות המוסך, מאת שחר מריו מרדכי, שי שניידר־אֵילת, משה דביר, הדר לוטן וצוריאל אסף
.
שיעור טבע / שחר מריו מרדכי
שָׁעָה לִפְנֵי הַשֶּׁלֶג קָפָאנוּ
עַל עָמְדֵנוּ, הַצְּבִי וַאֲנִי.
כְּלוּאִים זֶה בְּשִׁבְיוֹ שֶׁל זֶה.
דָּרוּךְ לְהִמָּלֵט, בְּכָל זֹאת הִשְׁתָּהַה לְמַעֲנִי
לוֹטֵשׁ עַד קְצֵה יְכָלְתּוֹ אֶת חוּשָׁיו,
שֶׁאֶרְאֶה: אִם חַיָּיו יְקָרִים לוֹ כָּל כָּךְ
יְקָרִים לִי חַיָּי מֵעַכְשָׁו.
.
.
.
.
שני דגים / שי שניידר־אֵילת
הֵם קְשׁוּרִים בַּמְּכוֹנִית הַחַמָּה עַל בִּרְכֵּי הַיַּלְדָּה בְּתוֹךְ שַׂקִּית
שֶׁל מַיִם מְתוּקִים: שְׁנֵי כִּתְמֵי זָהָב מְרַצְּדִים, נוֹשְׁמִים בְּעַד חֲתָךְ,
בַּמַּרְאָה הַמַּבִּיטָה לְאָחוֹר. רַחַשׁ גַּלְגַּלִּים, הַחַיִּים הָעֲדִינִים הָאֵלּוּ
עַכְשָׁו הֵם שֶׁלָּנוּ, נָתַנּוּ לָהֶם שֵׁמוֹת, כְּשֶׁנַּגִּיעַ נִשְׁפֹּךְ אוֹתָם בַּסָּלוֹן
וְנַבִּיט וְנַבִּיט בָּהֶם, שׂוֹחִים בַּצִּנְצֶנֶת סְבִיב אַצָּה מְדֻמָּה, וְתָמִיד
תִּהְיֶה בֵּינֵינוּ זְכוּכִית. פַּעַם (הָיִיתִי עַצְמִי יָלְדָּה), הִתְנַפֵּץ אַקְוַרְיוּם
בְּפָנַי מֵרֹב שֶׁהִתְבּוֹנַנְתִּי בַּדָּגִים. אוּלַי מָשַׁכְתִּי בּוֹ מִבְּלִי דַּעַת. אֲנִי
זוֹכֶרֶת אוֹתָם, מְפַרְפְּרִים בְּעַד הַדָּם, חוֹבְטִים בָּרִצְפָּה וְאֶת אָבִי.
וְאַחַר־כָּךְ הַהַרְדָּמָה הַכְּלָלִית, עַפְעַף תָּפוּר וּלְחִישָׁה (שַׂק הַדְּמָעוֹת
נִצַּל). דָּגִים אֵינָם יוֹדְעִים לַעֲצֹם אֶת עֵינֵיהֶם. הֵן פְּעוּרוֹת תָּמִיד
אֶל הַמַּיִם שֶׁלִּפְנֵיהֶם וַאֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים וּמְבַקְּשִׁים דְּבַר מָה שֶׁיָּבוֹא
וְיַעֲמֹד בֵּינֵינוּ וּבֵין הַיֹּפִי, כִּי מָה יִהְיֶה עָלֵינוּ אִם יִתְהַפֵּךְ לְפֶתַע
עַל צִדּוֹ, כָּל הַשָּׁט בִּשְׁנַיִם בְּשֶׁקֶט, כָּל מָה שֶׁקָּשַׁרְנוּ, שֶׁשָּׁפַכְנוּ
(שֶׁאָמַרְנוּ: שֶׁלָּנוּ) שֶׁהֵבֵאנוּ הַבַּיְתָה, שֶׁנָּתַנּוּ לוֹ שֵׁם.
.
.
עדר / משה דביר
בְּאַמְבַּט קֵרוּר בַּסּוּפֶּר
פָּרוּס עֵדֶר בָּקָר לִנְתָחִים, כְּרוּכִים
בְּנַיְלוֹן נִצְמָד.
מַדְבֵּקוֹת מְשַׁיְּכוֹת פֶּלֶג גּוּף
לְנֵתַח דּוֹמֵם.
.
כָּתֵף שְׁמוּטָה עַל צְלָעוֹת
וְלָשׁוֹן חֲרוּצָה בִּמְלוֹאָהּ
מִפֶּה, שֶׁלִּחֵךְ מִסְפּוֹא, אוֹ
גָּעָה.
.
זָקֵן
שֶׁהֶעֱלָה גּוּשׁ בְּיָדוֹ
מִתְקַשֶּׁה לִקְרֹא בַּפְּרָטִים,
אֵיךְ יִשְׁמַע אֶת גְּעִיַּת הַבְּעָתָה
כְּשֶׁמְּבַתֵּר לַהַב
קָנֶה וּוֶשֶׁט.
.
.
.
צבוע / הדר לוטן
יֵשׁ לוֹ רַק פַּרְצוּף אֶחָד
וְהוּא נִתְחָב וּמוֹשֵׁךְ בְּפִטְמוֹת אִמּוֹ
וְנוֹשֵׁךְ קַלּוֹת אֶת אֶחָיו בְּמִשְׂחָק
וְהוּא אֵינוֹ עוֹמֵד בִּפְנֵי רִבּוּי פָּנֵינוּ
וּבְסִנְווּרֵי הַכְּבִישׁ נִלְכָּד
.
אָנוּ מוֹחֲקִים לְאַט אֶת תָּוֵי פַּרְצוּפוֹ הָאֶחָד.
הוּא סוֹמֵר רַעֲמָתוֹ, לְהֵרָאוֹת גָּדוֹל מִן הַשִּׁכְחָה
.
לִסְתּוֹ חֲזָקָה, עֵינָיו כֵּהוֹת וַעֲמֻקּוֹת, אוֹהֲבוֹת
אֶת עֶצֶם הַלַּיְלָה.
צוֹדְקִים הַמַּאֲמִינִים בְּמַבָּטוֹ הַמְּהַפְּנֵט, צוֹדְקִים
הַמַּאֲמִינִים בִּסְגֻלּוֹתָיו הַמְּרַפְּאוֹת:
.
אֵיבָרָיו הַשְּׁלֵמִים אֲחוּזִים כִּקְמֵעוֹת
בְּלִבּוֹ הַחַי.
.
.
.
* / צוריאל אסף
.
בְּתוֹךְ צוּפִיּוּתוֹ לָכוּד
יוֹנֵק הַדְּבַשׁ הַמְּמַהֵר
יוֹדֵעַ סוֹד הֱיוֹת
בִּתְנוּפַת הָעַכְשָׁו
חוֹרֵךְ בָּאֲוִיר שְׁבִילִים
שֶׁהָעַיִן אֵינָהּ מַצְלִיחָה לְהַדְבִּיק
תּוֹזֵז מִסְתַּר הָעַלְוָה אֵיכוּיוֹת
טַל מוּפָז
מְטַלְטֵל בְּשִׁדְרָתִי מֵעֵין
בְּלִימַת רַכֶּבֶת בִּמְסוֹף
הַיַּעַד הָאַחֲרוֹן
קוֹרַעַת אֵדֵי קֶשֶׁב
וּמֵאֵיזֶה עֹמֶק נִשְׁקָף
יְסוֹד אֵלֵמֶנְטָרִי רוֹחֵץ
בְּעֵירֹם הַדְּבָרִים
.
.
» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת יעל סטטמן, ריטה קוגן ואורית נוימאיר פוטשניק
תגובות על כתבה זו