שירה | קוּקוּ איפה אמא

שירים מאת רוני אלדד, אפרת נסימוב וענת לויט

הַמּוּסָךְ מוסף לספרות
29.12.2021

רות קסטנבאום בן־דב, זיכרון צילומי, שמן על בד, 80X40 ס"מ, 2005

.

רוני אלדד

כך*

עָלַיִךְ לְהָבִין

זֶה שָׁלָב חָשׁוּב בְּהִתְפַּתְּחוּת יַלְדֵּךְ

אַל תִּכְעֲסִי עָלָיו אַל תַּאֲשִׁימִי אוֹתוֹ בִּתְגוּבוֹתָיו

תְּנִי לוֹ בִּטָּחוֹן תְּנִי לוֹ אֶת הַגַּב שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ, הַרְאִי לוֹ חֹם וְאַהֲבָה

שַׂחֲקִי אִתּוֹ הַרְבֵּה בְּמִשְׂחָקִים כְּמוֹ קוּקוּ אֵיפֹה אִמָּא

הִתְחַבְּאִי מֵאֲחוֹרֵי סַפָּה,

הַחְבִּיאִי דְּבָרִים מִתַּחַת לְבַד כָּלְשֶׁהוּ

צְאִי מֵהַחֶדֶר, מַהֲרִי לַחְזֹר, לְחַיֵּךְ,

תַּחְזְרִי עַל הַשְּׁאֵלָה בְּאָזְנֵי תִּינוֹקֵךְ:

אֵיפֹה אִמָּא, אֵיפֹה אִמָּא, אִמָּא הָלְכָה, אוֹי מָה נַעֲשֶׂה

כָּךְ תַּרְאִי לוֹ שֶׁפְּרֵדָה זֶה דָּבָר שֶׁקּוֹרֶה יוֹם יוֹם, לֹא דָּבָר קָשֶׁה

אֲפִלּוּ אִם אַתְּ הוֹלֶכֶת לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי תִּפָּרְדִי מִמֶּנּוּ

וּבַמַּעֲבָר מֵחֶדֶר אֶל חֶדֶר הַמְשִׁיכִי לְדַבֵּר אִתּוֹ,

תִּגְרְמִי לוֹ לְהַאֲמִין שֶׁאַתְּ עֲדַיִן שָׁם, שֶׁאִמָּא לֹא עָזְבָה

עַכְשָׁו, בִּשְׁעַת הַהַשְׁכָּבָה,

חָשׁוּב מְאוֹד שֶׁתְּחַבְּקִי אוֹתוֹ שֶׁתִּהְיִי שָׁם

אַל תַּגִּידִי: אֲנִי אֵלֵךְ אִם לֹא תִּשְׁכַּב

תְּנִי לוֹ חֵפֶץ מַעֲבָר

מַשֶּׁהוּ רַךְ שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ לָחוּשׁ בָּטוּחַ וּמוּגָן, כָּל דָּבָר

נִתָּן אַף לְהוֹסִיף וּלְהִפָּרֵד מִכָּל מִינֵי אֲנָשִׁים וַחֲפָצִים

מֵהַשֶּׁמֶשׁ, מִבָּתִּים, עֵצִים בַּחוּץ, כָּל מָה שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ

לְהִכָּנַע לָעֲיֵפוּת, לְהִתְמַסֵּר לַפְּרֵדָה עַצְמָהּ

כָּךְ תִּרְאִי אֵיךְ בֶּעָתִיד הוּא לֹא יִפְרֹץ בְּבֶכִי,

אֲפִלּוּ אִם פִּתְאוֹם אִמָּא נֶעֶלְמָה

* הטקסט לקוח מתוך סרטון הדרכה להורים לפעוטות.

תחנה

אֵלֶּה יָמִים קֵהִים,

הַהוֹוֶה חוֹרֵג קָדִימָה כְּמוֹ כֶּלֶב נְחִיָּה,

פּוֹרֵט אֶת הַמִּלִּים הֲבָרָה לַהֲבָרָה,

מַנְחֶה אוֹתָנוּ בְּמַעְגָּלִים רֵיקִים.

שָׁעוֹת קֵהוֹת: הַצֵּל שֶׁלָּךְ נוֹדֵד עַל הַבֵּטוֹן

כְּשֶׁאַתְּ בִּכְלָל תָּמִיד בְּתוֹךְ אוֹתוֹ הַחֶדֶר,

פּוֹלָה קוֹצִים שֶׁנִּתְפְּסוּ בְּגַב מְעִיל קָטָן.

בַּחוּץ הָאֲנָשִׁים עוֹמְדִים בְּקַו הַמִּדְרָכָה –

עוֹפוֹת עֲנָק עַל חוּט חַשְׁמַל.

אַתְּ רוֹאָה, הֵם נִכְמָרִים בְּתוֹךְ כַּנְפֵי עַצְמָם,

וְרַק לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן פּוֹקְחִים עֵינַיִם.

חָשַׁבְתְּ לְרֶגַע שֶׁשָּׁמַעְתְּ מִישֶׁהוּ מֵהֶם שׁוֹאֵל

אֵיךְ מַגִּיעִים מִכָּאן אֶל הַמֶּרְכָּז

לֹא נִשְׁמַע דָּבָר כְּשֶׁפָּתַחְתְּ פֶּה לַעֲנוֹת,

רַק פַּרְפָּרֵי אָבָק בָּקְעוּ מִתּוֹךְ רִבּוֹא פְּקָעוֹת.

שָׁעוֹת קֵהוֹת, וְלִפְעָמִים אֶחָד מֵהֶם מֵפֵר אֶת הַשּׁוּרָה,

הוֹלֵךְ יָשָׁר אֵלַיִךְ, טוֹעֶה לַחְשֹׁב שֶׁאַתְּ אִמּוֹ.

שָׂם אֶת כַּף יָדוֹ גְּדוֹלָה בְּכַף יָדֵךְ,

מַרְכִּין אֶת קוֹמָתוֹ וּמְבַקֵּשׁ.

שִׂימִי לֵב – אֶת מִי מִכֶּם אַתְּ מְרַמָּה כְּשֶׁאַתְּ עוֹצֶרֶת

אֶת הַנְּשִׁימָה, שֶׁלֹּא יַכִּיר בָּךְ שֶׁאֵינֵךְ –

רוני אלדד היא עורכת ומבקרת ספרות ילדים. ספר שיריה הראשון הראשון, "יבוא", ראה אור בשנת 2018 בהוצאת פרדס. ספר שיריה השני, "יממה", עתיד לראות אור בהוצאת פרדס בשנה הבאה. ספר ילדים פרי עטה, "מערבולת", ראה אור השנה בהוצאת טל־מאי. שירים פרי עטה פורסמו בגיליון המוסך מיום 04.11.21.

אפרת נסימוב

לִמַּדְתִּי אוֹתָךְ לְדַבֵּר בִּשְׂפַת הַשִּׁירָה הַשְּׁבוּרָה

שֶׁהָיְתָה בְּפִי כְּשֶׁנּוֹלַדְתְּ. וְעַכְשָׁו אַתְּ

מְחַפֶּשֶׂת קֶשֶׁר בֵּין פְּרִישַׂת הַכּוֹכָבִים הַנִּשְׁקָפִים מֵחַלּוֹנֵךְ

לַחֲלוֹמוֹת הַלַּיְלָה שֶׁלָּךְ, מוֹצֵאת הֶבְדֵּלִים בֵּין לַיְלָה לְלַיִל

יוֹדַעַת לִקְרֹא בְּשֵׁמוֹת לִדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַמָּשׁ

רַק בַּמִּרְוָח שֶׁבֵּין קְצֵה רֹאשֵׁךְ לַשָּׁמַיִם.

אַתְּ אוֹמֶרֶת שֶׁרָחֵל מֵתָה בְּלֵדַת בְּנָהּ בִּגְלַל הָעֶצֶב

וּמְפַחֶדֶת שֶׁאָמוּת גַּם אֲנִי מִשּׁוּם צַעֲרִי

שֶׁאֲנִי מְכַסָּה בְּעֶרְבוֹנוֹת רַבִּים, קֵיסָרִי, פִּיטוֹצִין, וּוָקוּם

מְכַוְּצִים, אֶפִּידוּרָל, הַיּוֹם כְּבָר לֹא מֵתִים בְּלֵדָה אֲנִי צוֹחֶקֶת לָךְ

צְחוֹק שָׂרָה, מַלְאָכִית שֶׁלִּי, שֶׁאַתְּ מְדַבֶּרֶת אִתִּי

בַּשָּׂפָה הַמְּנֻפֶּצֶת הַהִיא שֶׁכְּבָר אֵינָהּ שְׂפָתִי

הִשְׁאַרְתִּי אוֹתָךְ לְבַדֵּךְ

לִרְצוֹת יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁדַּעְתֵּךְ מַשֶּׂגֶת

וְיָדִי אֵינָהּ מִתְאָרֶכֶת דַּי כְּדֵי לִקְרֹעַ אֶת הַקּוּרִים שֶׁטָּוִיתִי סְבִיבֵךְ

גָּדַלְתְּ מַסְפִּיק כְּדֵי שֶׁאֶחְיֶה אֶת הַחַיִּים דַּרְכֵּךְ

סִלְחִי לִי

אפרת נסימוב היא בוגרת בית הספר סם שפיגל ומסלול השירה של "הליקון". שיריה פורסמו בעבר בכתבי עת שונים. ספר השירה הראשון שלה עתיד לראות אור בקרוב. שירים פרי עטה פורסמו בגיליון 44 של המוסך.

ענת לויט

מִדֵּי בֹּקֶר אֲנִי נִמְשֵׁית מִמְּצוּלוֹת

הֵעָדְרֵךְ –

שָׁם עֲדַיִן אַתְּ שׂוֹחָה בְּחָזֶה פָּעוּר,

מְשַׁוֵּעַ לַאֲוִיר, בְּאֵין יָד מוּשֶׁטֶת לְעֶבְרֵךְ

לִמְשׁוֹת אוֹתָךְ כְּבֶעָבָר.

כָּל עֲבָרֵךְ טָבַע אִתָּךְ,

מַמְתִּין לִי מִדֵּי בֹּקֶר שֶׁאַנְשִׁים אוֹתוֹ –

בִּלְעָדַיִךְ

הָלַכְתְּ בְּדֶרֶךְ הַבָּשָׂר, לֹא אָנִין וְלֹא חֲסַר טַעַם

מִשְּׁאַר הָאָדָם. אָמַרְתְּ שֶׁאֵינֵךְ חוֹשֶׁשֶׁת

לִהְיוֹת רַק בָּשָׂר, שֶׁמָּאַסְתְּ בְּרוּחֵךְ הַהוֹלֶכֶת

וְנִתְלֶשֶׁת מִמֵּךְ, אֲבָל לָחַמְתְּ לְמַעֲנָהּ כִּנְמֵרָה

חֲבוּלָה בְּטֶרֶם נִלְכַּדְתְּ בִּידֵי רַב הַצַּיָּדִים.

וְגַם אֶת זֹאת הוֹרַשְׁתְּ כְּהַשְׁרָאָה

לִפְנֵי שׁוּבִי אֵלַיִךְ כְּגוּרָה.

אֵינִי מִתְגַּעֲגַעַת. אֵינִי רוֹצָה שֶׁתָּשׁוּבִי

אֵלַי מִן הַמָּקוֹם בּוֹ לֹא תֵּדְעִי עוֹד

דְּאָבַת חַיִּים שֶׁלֹּא רָווּ דַּיָּם.

לִפְעָמִים בְּמוֹת יְשׁוּעָה –

נְשִׁיקָה שֶׁל חֶסֶד רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן לָאֵם וְלַבַּת.

ענת לויט, משוררת, סופרת ועורכת ספרים. פרסמה עד כה שבעה ספרי שירה וחמישה ספרי פרוזה. זכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה. השירים המתפרסמים הם מתוך ספר השירים "קינה", הצפוי לראות אור בקרוב בהוצאת עולם חדש. שירים פרי עטה פורסמו בגיליון 32 של המוסך.

» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת שולמית אפפל, אורית נוימאיר פוטשניק וליאת נאה

לכל כתבות הגיליון לחצו כאן

עוד בנושא:

להרשמה לניוזלטר המוסך

לכל גיליונות המוסך לחצו כאן

תגיות

הַמּוּסָךְ – 30.12.21

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות