.
שלוש סונטות / קלוד מק'קיי (Claude McKay)
מאנגלית: לי שיר
.
מעשה לינץ'
רוּחוֹ הִיא עָשָׁן שֶׁעָלָה לְגַן עֵדֶן.
אָבִיו, דֶּרֶךְ כְּאֵב אַכְזָר מִכֹּל,
קָרָא לוֹ לָשׁוּב לְחֵיק כֹּל יָכוֹל;
חֵטְא נוֹתָר בִּלְתִּי נִסְלָח כְּקֶדֶם.
כָּל הַלַּיְלָה, כּוֹכָב זוֹהֵר בָּדָד
(אוּלַי זֶה שֶׁהִנְחָהוּ כָּל הַזְּמַן,
אַךְ הִסְגִּירוֹ לִידֵי גּוֹרָל גַּחְמָן)
נִתְלָה רַחוּם מֵעַל לָאוּד הַנָּד.
עִם אוֹר, קָהָל רַב־גּוֹנִי בָּא לַחֲזוֹת
בַּגּוּף הַמַּבְעִית הַנָּד בַּחַמָּה:
נָשִׁים נִקְהֲלוּ, אַךְ אַף לֹא דִּמְעָה
נִרְאֲתָה בְּעֵינֵי פְּלָדָה תְּכֻלּוֹת;
וּנְעָרִים, עוֹשֵׂי־לִינְץ' עֲתִידִים,
חָגוּ סְבִיב הַחֵפֶץ בְּגִיל זֵדִים.
.
The Lynching
His spirit is smoke ascended to high heaven.
His father, by the cruelest way of pain,
Had bidden him to his bosom once again;
The awful sin remained still unforgiven.
All night a bright and solitary star
(Perchance the one that ever guided him,
Yet gave him up at last to Fate's wild whim)
Hung pitifully o'er the swinging char.
Day dawned, and soon the mixed crowds came to view
The ghastly body swaying in the sun:
The women thronged to look, but never a one
Showed sorrow in her eyes of steely blue;
And little lads, lynchers that were to be,
Danced round the dreadful thing in fiendish glee.
.
אם עלינו למות
אִם עָלֵינוּ לָמוּת – אַל נֵלֵךְ כַּחֲזִירִים
שֶׁנִּצּוֹדוּ וְכֻתְּרוּ לְמָקוֹם מְחֻלָּל,
לְטֵרוּף נְבִיחוֹת הַכְּלָבִים הָרְעֵבִים
הַלּוֹעֲגִים לְגוֹרָלֵנוּ הַמְּקֻלָּל.
אִם עָלֵינוּ לָמוּת – הוֹ, נָמוּת בְּרֹב הָדָר,
כְּדֵי שֶׁלֹּא נִשְׁפֹּךְ אֶת יְקַר־דָּמֵנוּ
לַשָּׁוְא; אָז מִפְלְצוֹת אוֹיְבֵנוּ מִשֶּׁכְּבָר
יֵאָלְצוּ לָתֵת לָנוּ כָּבוֹד בְּמוֹתֵנוּ!
הוֹ, בְּנֵי־דָּמִי! הָבָה נֵצֵא לִקְרַאת צַר מְדַכֵּא;
וְנַרְאֶה, לַמְרוֹת מִעוּט כּוֹחֵנוּ, עֹז רוּחַ,
וְעַל אֶלֶף מַכּוֹתָיו מַכַּת־מָוֶת נַכֶּה!
וּמָה אִם מְחַכֶּה לָנוּ קֶבֶר פָּתוּחַ?
כִּגְבָרִים נַעֲמֹד מוּל מְרַצְּחִים מֻכֵּי־אֵימָה,
דְּחוּקִים לַקִּיר, גּוֹוְעִים, אַךְ מְשִׁיבִים מִלְחָמָה!
.
If We Must Die
If we must die, let it not be like hogs
Hunted and penned in an inglorious spot,
While round us bark the mad and hungry dogs,
Making their mock at our accursèd lot.
If we must die – oh, let us nobly die,
So that our precious blood may not be shed
In vain; then even the monsters we defy
Shall be constrained to honor us though dead!
Oh, Kinsmen! We must meet the common foe;
Though far outnumbered, let us show us brave,
And for their thousand blows deal one deathblow!
What though before us lies the open grave?
Like men we'll face the murderous, cowardly pack,
Pressed to the wall, dying, but fighting back!
.
אל הזֵדים הלבנים
חֲשַׁבְתֶּם שֶׁאֵינִי זֵד וּפֶרֶא כְּמוֹתָם?
חֲשַׁבְתֶּם שֶׁלֹּא אֶקַּח לִי רוֹבֶה לַיָּד
וְאוֹרִיד עֲשָׂרָה מִכֶּם עַל כָּל אֶחָד
מֵאַחַי הַשְּׁחֹרִים שֶׁיְּדֵיכֶם שָׁפְכוּ דָּמָם?
אַל תִּטְעוּ, כִּי אוּכַל עַל פִּשְׁעֵיכֶם כֻּלָּם
לְהִתְעַלּוֹת: וְכִי אֵינִי בֶּן־אַפְרִיקָה מוּלָד
שָׁחֹר מֵאֶרֶץ־שְׁחוֹר שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ שְׁחֹר־עַד?
אֲבָל הַכֹּל־יָכוֹל שָׁאַב מֵחֶשְׁכַת עוֹלָם
נִשְׁמָתִי וְאָמַר: גַּם אַתָּה תִּהְיֶה אוֹר
לִבְעֹר מְעַט עַל פְּנֵי הָאָרֶץ הַבְּרוּכָה
פָּנֶיךָ הַכֵּהִים אָשִׂים בֵּין לִבְנֵי־עוֹר
כְּדֵי שֶׁתִּתְגַּלֶּה לָהֶם בִּמְלוֹא עֶרְכְּךָ;
לִפְנֵי שֶׁאֲכַסֶּה עוֹלָם בְּלֵיל שָׁחֹר,
תִּהְיֶה מָאוֹר קָטָן: לֵךְ לְךָ, לֵךְ לְךָ!
.
To the White Fiends
Think you I am not fiend and savage too?
Think you I could not arm me with a gun
And shoot down ten of you for every one
Of my black brothers murdered, burnt by you?
Be not deceived, for every deed you do
I could match – out-match: am I not Africa's son,
Black of that black land where black deeds are done?
But the Almighty from the darkness drew
My soul and said: Even thou shalt be a light
Awhile to burn on the benighted earth,
Thy dusky face I set among the white
For thee to prove thyself of highest worth;
Before the world is swallowed up in night,
To show thy little lamp: go forth, go forth!
.
קלוד מק'קיי (18891948), משורר וסופר אפריקני־אמריקני. מהיוצרים החשובים של הרנסנס של הארלם בשנות העשרים. הסונטות נכתבו בעקבות אירועי "הקיץ האדום": מהומות על רקע גזעני שהתרחשו ברחבי ארצות הברית בין ינואר לספטמבר 1919, והביאו למותם של מאות שחורים.
.
ד"ר לי שיר, מרצה לספרות אנגלית ואמריקנית במכללת בית ברל. ספר שיריה, "תרגיל בהפשרת שלגים", יצא לאור בשנת 2018 בהוצאת עיתון 77.
.
» במדור "וּבְעִבְרִית" בגיליון המוסך הקודם: מבחר שירים של משוררי תור הזהב ברוסיה, בתרגום מקסים אוסצקי־פלדמן
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
