שירה | מרחבי הסף נותרים פרוצים

שירים מאת נעמה יונג, רתם פרגר וגנר ומיתר מורן

אסתר כהן, דטורה ובית קמע, עט כדורי על נייר, קוטר: 36 ס"מ, 2016. מתוך התערוכה "וחציים חלומות", בית ביאליק, הקומה השנייה, אוקטובר 2021 (אוצרת: סמדר שפי; אוצרת ראשית ומנהלת מתחם ביאליק: איילת ביתן שלונסקי)

.

נעמה יונג

*

יֵשׁ בְּרָכָה

בַּמֶּרְחָק

.

כִּזְמַן דֶּרֶךְ

בִּשְׂדוֹת נְבִיטָה

בָּהֶם אֲנִי צוֹעֶדֶת

אֶל הֵעָדְרוּתְךָ

 

וְגַם אִם

הָאֵין

חוֹרֵט כְּאֵב

בֶּחָזֶה

 

נְשִׁימַת מֶרְחָב

מוֹלִידָה

חָלָל

 

חֹפֶשׁ.

 

*

לֹא לִהְיוֹת בְּחֶנֶק

צוּרָה

אֶלָּא בְּמֶרְחַב

צִיּוּץ

צִפּוֹר

בָּאֲוִיר

.

בָּאֲנִי נוֹכֵחַ

בַּמִּלָּה

נֶעֱטָף

בְּמִשְׁפַּחַת

הֲבָנָה.

.

נעמה יונג, בעלת תואר ראשון בספרות אנגלית וצרפתית מהאוניברסיטה העברית ותואר שני בעיתונאות מ־NYU. פרסמה שני ספרי השירה: "הווים" ו"כבשת הדבש" (פרדס), וספר ילדים: "הגיע זמן לישון" (קוראים). תרגמה ארבעה־עשר ספרים. ספרה "בת ממשיכה" עתיד לראות אור בקרוב בהוצאת עיתון 77. שירים פרי עטה התפרסמו בגיליונות 16 ו־69 של המוסך. 

.

.

רתם פרגר וגנר

סרוגין

בַּדֶּרֶךְ עִם הַיְּלָדִים

הִיא כּוֹסֶסֶת אֶת צִפָּרְנֶיהָ

שֶׁל הַהִיסְטוֹרְיָה

.

– הִנֵּה פֹּה קִיסוֹס

וְשָׁם, בִּסְבַךְ אֵלַת הַמַּסְטִיק, נָדִּיר כָּזֶה

אָדֹם חָזֶה –

.

הֶחֳרָבוֹת שֶׁלָהּ רוֹחֲשׁוֹת

כְּמֹו חֲרַכִּים

מְהַבְהֵבִים בַּחֹשֶׁךְ

.

–  וְהִנֵּה הַמִּנְזָר עֲנָק יָשֵׁן

מֵגִיחַ מִן הַזְּמָן

כְּמוֹ אַרְמוֹן מִתוֹךְ מִגְזֶרֶת –

.

אֲבָל הִיא לֹא תִשְׁעֶה

אֶל הַמַּלְאָךְ, עַלְעֹול

הַיּוֹם יִקְרֹס אֶל הַמָּחָר

.

– בְּצַד הַדֶּרֶךְ חֲצָאִית פְּרָחִים

אִשָׁה קוֹרֵאת

שָׁלוֹם שָׁלוֹם לַיְּלָדִים –

.

רתם פרגר וגנר, חוקרת ספרות עברית ומרצה באוניברסיטת תל אביב. ספרה, "הילד הלז אני הוא ולא אחר: ילדים וילדוּת בסיפורת העברית במאה התשע־עשרה", יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2018. מסות פרי עטה התפרסמו במוסך, בין היתר בגיליונות 79, 83 ו-103. חברת מערכת המוסך.

.

.

מיתר מורן

*

לְתוֹךְ מָה תִּפְסַע

אִם תַּחְלִיט לִפְסֹעַ לְתוֹכִי

.

מָה תִּמְצָא בֵּין עִיֵּי הֶחֳרָבוֹת הַמֻּסְוִים

וְהָעֵצִים הַסְּתָוִיִּים הַבּוֹעֲרִים

הֲרֵי לִבָּתָם חֲלוּדָה כָּל־כָּךְ

וְעוֹנָתָם אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְכָאן

.

אִם תַּקִּישׁ בִּי צוּר בְּחַלָּמִישׁ

יִתָּכֵן שֶׁנַּהֲפֹךְ לְמַיִם,

נְגַלֶּה שֶׁאֵין בָּנוּ יוֹתֵר

מִקֹּמֶץ מַצְּבֵי פְּזוּרָה.

.

*

חֹמֶר אָפֵל לֹא נֶחְשָׂף

עַד שֶׁחוֹרֵג מִגְּבוּלוֹת אָדָם אָהוּב

.

חֲרִיגָה כְּמוֹ יִלְלַת הַר –

גְּרוֹנִית וּצְרוּדָה

זָעָה תַּחַת שִׁדְרַת־הַמֻּכָּר

וּמְחַלֶּלֶת בּוֹ מִבִּפְנִים

.

בְּהֶעְדֵּר רְאָיוֹת

מֶרְחֲבֵי הַסַּף

נוֹתָרִים פְּרוּצִים.

.

מיתר מורן, משוררת, אמנית רב־תחומית ויזמית. בעלת תואר שני מבית הספר לאמנות חזותית בניו יורק. כיום היא מייסדת־שותפה בחברה בתחום המציאות המדומה. שיריה התפרסמו בבמות שונות. השירים שכאן –  מתוך ספר ביכורים העתיד לראות אור בסוף השנה בהוצאת עירובין.  

.

» במדור שירה בגיליון המוסך הקודם: שירים מאת תום הדני־נוה, דין אהרוני רולנד ושני כץ

 

לכל כתבות הגיליון לחצו כאן

להרשמה לניוזלטר המוסך

לכל גיליונות המוסך לחצו כאן