שירים מאת רוני אלדד, רוני צורף ואילנה סיון
מדרגות
הַשָּׁעָה אַרְבַּע בָּלְעָה אֶת חָמֵשׁ.
בָּאֲוִיר רֵיחַ עָשָׁן וְאֵין אֵשׁ,
אֲנִי שׁוֹמַעַת כַּדּוּר בַּחֲדַר מַדְרֵגוֹת מֵאִיץ וְהוֹלֵךְ
בֵּין מַדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה מוֹסִיף שֶׁקֶט לִבְעֹר.
.
מָה שֶׁעָמַד בֵּין הַנֶּפֶשׁ לָעוֹר
עוֹמֵד עַכְשָׁו בֵּין הָעוֹר וְהַדֶּלֶת.
אִם אֶפְתַּח אוֹתָהּ אוּלַי יִסָּחֵף הַכֹּל,
אוּלַי יִשָּׁאֵף הַחֶדֶר
.
וּמִי יָקִים אֶת תִּקְוַת הַשָּׁעָה הַנּוֹפֶלֶת
אֶת הַחוּץ הַקָּלוּף וָרֹד אַחַר צָהֳרַיִם,
אֶת הַיָּרֵחַ הַמֵּת בַּשָּׁמַיִם,
אֶת זִמְזוּם מְנוּחַת הַשְּׁכֵנִים הָרֵיק, הָאָרֹךְ,
אִם לֹא בִּתִּי,
אִם לֹא תְּבִיעָתָהּ,
אִם לֹא אֲחִיזַת הָרֹךְ
.
.
.
היסטוריה
אֲנִי רוֹצָה שֶׁתְּלַמֵּד אוֹתִי
אֶת כָּל הַנְּקֻדּוֹת בַּסִּכְסוּךְ
שֶׁאוּכַל לִמְתֹּחַ קַו
אָרֹךְ
אָרֹךְ
עַד הַלֵּב שֶׁלְּךָ
שֶׁלֹּא יִשָּׁבֵר
לְעוֹלָם
.
זה קורה בלי ששמת לב בכלל
לֹא שֶׁיָּכֹלְתְּ לְהִתְכּוֹנֵן אוֹ מַשֶּׁהוּ
פִּתְאוֹם מַשֶּׁהוּ מוּפָר
מַשֶּׁהוּ בְּקַו הַגְּבוּל
חָשַׁבְתְּ שֶׁהוּא קַיָּם לְרֶגַע
מִישֶׁהוּ שׁוֹבֵר אוֹתוֹ
חָשַׁבְתְּ שֶׁיּוּכְלוּ לְהָגֵן עָלָיו
שֶׁיּוּכְלוּ לְהָגֵן עָלַיִךְ
שֶׁגְּבָרִים יוּכְלוּ
הֵן מַמְשִׁיכוֹת לוֹמַר לָךְ אֶת זֶה
גַּם כְּשֶׁהַכֹּל שָׁבוּר כָּל כָּךְ
חָשַׁבְתְּ לִשְׁאֹל
מָה פֵּשֶׁר כָּל הַנֶּשֶׁק
לָמָּה הַיְּלָדִים רוֹאִים אֶת כָּל זֶה
אָמְרוּ לָךְ, הַיְּלָדִים צְרִיכִים לִהְיוֹת אֶת כָּל זֶה
הַיְּלָדִים הֵם זֶה
אֵיךְ תִּסְגְּרוּ אֶת זֶה עַכְשָׁו
אֵיךְ תַּגְדִּירִי גֶּבֶר
כָּל מִינֵי דְּבָרִים נֶהֱרָסִים כָּל הַזְּמַן
בָּתִּים אֲנָשִׁים חַיִּים
אַתְּ לֹא שָׂמָה לֵב לָזֶה
רֹאשׁ יֶלֶד הִתְפּוֹצֵץ
אוֹמְרִים לָךְ לֹא לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה
זֶה בִּכְלָל לֹא מֵאוֹתוֹ עִנְיָן
לֹא עִנְיָן
אַל תַּעֲשִׂי מִזֶּה
.
.
תקווה
חֲמַקְמַקָּה,
בִּלְתִּי נִתְפֶּסֶת,
מַשִּׁילָה אֶת זְנָבָהּ
כְּאַקְט הַטְעָיָה
כְּאִלּוּ נוֹתְרוּ לְפָנֶיהָ
שָׁנִים שֶׁל חַיֵּי אַהֲבָה.
.
יֵשׁ וּמִתְחַפֶּשֶׂת
לְבֹהַק הַלְּבָנָה,
לְהִבְהוּב עֲשָׁשִׁית,
לְרוּחַ חֲרִישִׁית
הַמְּנַעְנַעַת
אֶת עֲרִיסַת הָעַלְוָה.
.
יֵשׁ וּמִתְחַזָּה
לֶאֱמוּנָה תְּפֵלָה,
חֲתַלְתּוּלָה
צַחָה כַּשֶּׁלֶג
חוֹצָה אֶת הַכְּבִישׁ
נֶגֶד כִּוּוּן הַתְּנוּעָה.
.
הִיא מְשַׂרְטֶטֶת
סִימָנֵי דֶּרֶךְ
לְאֹרֶךְ שְׁבִיל מְשֻׁבָּשׁ
בְּקַוִּים דְּקִיקִים
הַנִּמְחָקִים
בִּדְמָמָה דַּקָּה.
.
כַּמָּה קָשֶׁה
לִמְצֹא לָהּ הַצְּדָקָה.
אל תשלח
הִינוּמַת הַשְּׁתִיקָה פְּרוּשָׂה
עַל כִּתְפֵי הַכַּרְמֶל.
חֵיפָה שׁוֹאֶפֶת לָרֵאוֹת
אֲוִיר מְזֻקָּק.
הַצִּפּוֹרִים פּוֹרְחוֹת.
הַשְּׁמָשׁוֹת זוֹרְחוֹת.
הַשָּׁמַיִם טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת
.
וְאֵין בָּהֶם אֱלֹהִים שֶׁיִּקְרָא
אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ
אֶל כַּדּוּרֵי הָעוֹפֶרֶת
וְרִמּוֹנֵי הַהֶלֶם.
.
» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת עמרי שרת ואורית נוימאיר פוטשניק
.
תגובות על כתבה זו