שירה | רעל בטעם פטל

שירים מאת יעל סטטמן, ריטה קוגן ואורית נוימאיר פוטשניק

הַמּוּסָךְ מוסף לספרות
05.07.2022

מרב קמל וחליל בלבין, כלה, בד, 57X32X20 ס"מ, 2018

.

יעל סטטמן

"שלהי דקייטא קשיא מן קייטא"

הַכֹּל הָיָה בָּרוּר בַּמִּדָּה הַמְּצֻפָּה,

יָשַׁבְנוּ עַל הַסַּפָּה,

הַדְּבָרִים הָיוּ יְדוּעִים בַּהַתְחָלָה

הַשִּׁלְהוּב שֶׁשֻּׁלְהַבְתִּי, הַחֹם שֶׁהִשְׁתַּגַּעְתִּי

וְכָל הַשֻּׁלְחָן אֶקְסְטָזָה מִבַּעַד לְעֵינַי

הַמַּיִם שֶׁשָּׁתִיתִי לֹא עָזְרוּ

לַלֶּהָבָה, לַמּוּכָנוּת שֶׁהָיִיתִי מוּכָנָה

לָבַשְׁתִּי שִׂמְלָה. וְהָיוּ רַגְלַי, הַמַּיִם,

הָרַעַד שֶׁרָעַדְתִּי יֶתֶר עַל הַמִּדָּה

הַכֹּל הָיָה לֹא בָּרוּר כְּמוֹ שֶׁהָיָה

אֶפְשָׁר לְצַפּוֹת, לַמַּיִם הָיָה טַעַם

שֶׁל מַיִם, כָּאן יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה הַסּוֹף.

אֲנִי לֹא יוֹדַעַת, זֶה בִּלְתִּי נִתָּן

לְתֵאוּר, בַּקַּיִץ לָבַשְׁתִּי שִׂמְלָה

לָגַמְתִּי מַיִם, נִצַּת חַשְׁמַל עָדִין

בְּרֵאשִׁית הַקַּיִץ, כְּשֶׁיָּדַעְתִּי מָה אֲנִי רוֹצָה

וּמָה שֶׁרָצִיתִי הָיָה זָמִין.

עכשיו אתה תשמע אותי

עַכְשָׁו אַתָּה תִּשְׁמַע אוֹתִי. מֵהַמְּבוּכָה לֹא תֵּדַע

לְאָן לְהִסְתַּכֵּל, כִּי אַתָּה תִּשְׁמַע מָה שֶׁלֹּא שָׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי

מֵעוֹלָם, זֶה יְטַפֵּס עָלֶיךָ מִלְּמַטָּה, מַהֵר כְּמוֹ עַקְרַבִּים

וּתְנַסֶּה לְהָזִיז אֶת הָרַגְלַיִם אֲבָל לֹא

תָּזוּז, בַּמֶּרְחָק תִּצְרַח דַּיָּה וְהַשָּׁמַיִם יִתְכַּעֲרוּ

אַיָּלוֹת רַכּוֹת יְשַׁנּוּ אֶת פְּנֵיהֶן

וְיַחְשְׂפוּ שִׁנַּיִם, אַתָּה לֹא תֵּדַע לְאָן

לְהִסְתַּכֵּל, חַיּוֹת קְטַנּוֹת שֶׁלֹּא חָשַׁבְתָּ שֶׁיָּרֵעוּ לְךָ

אֲדֻמּוֹת עֵינַיִם, יִפְּלוּ מוּלְךָ עַל פְּנֵיהֶן מֵרֹב צְחוֹק

אָבָק יְמַלֵּא אֶת פִּיךָ, אֶת הַשָּׁמַיִם,

רֹאשְׁךָ, הַשֵּׂעָר יִפָּרַע, עִקְבוֹת הָעַקְרַבִּים

יַאֲדִימוּ בִּבְשָׂרְךָ, צִוְחַת הַצִּפּוֹר תִּתְעַרְבֵּב

בְּצַעֲקָתְךָ, בִּשְׂפַת הַסֵּבֶל, בִּשְׂפַת הַחֲרָטָה,

אֲנִי רוֹצָה לְהָכִין אוֹתְךָ כִּי כָּכָה זֶה יִהְיֶה,

עַכְשָׁו אַתָּה תִּשְׁמַע.

יעל סטטמן היא פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית. ספר השירים שלה, "בעניין הבערה", ראה אור בינואר 2021 בהוצאת הקיבוץ המאוחד. שירים פרי עטה התפרסמו בגיליונות המוסך 35 ו-63.

ריטה קוגן

רצח אפל

הַקּוֹד בִּשְׂפַת סִי לֹא מַכְתִּים יָדַיִם.

אֲנִי, לֶיְדִּי מֶקְבֵּת מִמְּחוֹז מֵצְנְסְק,

טוֹמֶנֶת אוֹלָר בְּמִקְלַעַת שָׁדַיִם,

שׁוֹלַחַת רַגְלַיִם בְּדֵנְס-דֵנְס-דֵנְס.

בְּחַנְיוֹן מַרְתְּפִי אֶלְכֹּד בְּכִיר אֶפֶּל,

אֲרַתֵּק צַוָּארוֹ בְּקוֹלָר שֶׁל כְּלָבִים,

וְאַשְׁקֶה אוֹתוֹ רַעַל בְּטַעַם פֶּטֶל —

וְאֶקְרָא לוֹ בְּקוֹל שִׁיר אֲהָבִים.

לחש

אֶבְצַע כְּאֵב וֶסֶת

בְּלַהַב נְחֹשֶׁת,

בְּיָד מְהֻסֶּסֶת

אַנִּיחַ תַּחְבֹּשֶׁת,

תּוֹכָהּ יַאֲדִים,

חוּצָהּ יִמָּחֵץ,

בְּעַד הַבַּדִּים

תַּבְלִיחַ כְּחֵץ

טִפָּה מְחֻצֶּפֶת,

תִּנְשֹׁר עַל מִרְצֶפֶת,

תִּפְשֹׁט צוּרָתָהּ,

תִּתְפַּשֵּׁט לְאִטָּהּ.

הַכְּאֵב יִכָּבֵשׁ

בִּנְחֹשֶׁת וּבַד,

בְּכַדּוּר מְאַלְחֵשׁ,

בְּחָרוּז מְקֻדָּד:

דָּם, דֹּם —

דֹּם, דָּם —

Redrum,

Redrum.

אַשְׁרֵי

אַשְׁרֵי הַבְּטוּחִים בְּעוֹלָמָם

וּבִמְקוֹמָם אֲשֶׁר בְּעוֹלָמָם.

אַשְׁרֵי הַמִּתְהַלְּכִים בְּרֹב אַדְנוּת

בְּעוֹלָמָם הַמְּבֻטָּח מְאוֹד,

בְּעוֹלָמָם הַמְּבֹרָךְ מְאוֹד,

עוֹלַם הַבְּטוּחִים בְּעוֹלָמָם,

וּבִמְקוֹמָם אֲשֶׁר בְּעוֹלָמָם.

ריטה קוגן נולדה בסנט פטרבורג וגרה בתל אביב. הוציאה לאור שני ספרי שירה: "רישיון לשגיאות כתיב" (אלרום, 2015) ו"סוס בחצאית" (עיתון 77, 2018), וכן ארבעה ספרי תרגום מן הקלאסיקה הרוסית, בהוצאת קדימה. ספר הפרוזה הראשון שלה, "ארץ־סלע", ראה אור בשנת 2021 בהוצאת כנרת זמורה דביר. השירים שכאן לקוחים מתוך כתב יד לספר "מחלת יבשה", העתיד לראות אור השנה בהוצאת עיתון 77.

אורית נוימאיר פוטשניק

מאז'ור

גְּבָרִים כְּבֵדִים בָּאִים בַּלַּיְלָה,

הוֹלְמִים בִּי כְּמוֹ מַקְדֵּחַ,

נוֹבְרִים בְּלִי לַעֲצֹר.

מִישֶׁהוּ דּוֹפֵק עַל הַפְּסַנְתֵּר,

אָקוֹרְד נָמוּךְ חוֹדֵר

לַבֶּטֶן, הָעֵינַיִם נִפְקָחוֹת

פִּתְאוֹם. מֻקְדָּם מִדַּי.

הִתְעוֹרַרְתִּי בְּלִי לִגְמֹר.

הָרִצְפָּה קָרָה אֲבָל אֲנִי

חַיֶּבֶת לְהַשְׁתִּין.

תָּמִיד מֻקְדָּם, תָּמִיד דָּחוּף

וְשׁוּב יֵשׁ דָּם עַל הַסָּדִין.

הַבֹּקֶר בָּא לְלֹא תּוֹחֶלֶת,

עוֹד יוֹם תָּפֵל, עוֹד יוֹם אָפֹר.

אֲנִי חַיָּה רַק בַּלַּיְלָה

בַּחֲלוֹם חוֹזֵר, הוֹלֵם בִּי

בְּמָאז'וֹר.

מלחמת אזרחים מאי 2021

זֶה עֶלְבּוֹן שֶׁזּוֹרֵם וְגוֹעֵשׁ בַּוְּרִידִים.

זוֹ בּוּשָׁה שֶׁשּׁוֹצֶפֶת בְּכָל הָרְחוֹבוֹת

בְּזֵעָה מַבְהִיקָה עַל שְׁרִירִים מִשְׂתָּרְגִים

וּבְנֶתֶז הָרֹק הֵם יָבוֹאוּ לִגְבּוֹת

אֶת אֲשֶׁר לֹא הִבְטַחְתִּי לָהֶם מֵעוֹלָם.

מִי הֶחְדִּיר אֶת הָרַעַל הַמְּפַעְפֵּעַ?

בְּיָד עֲדִינָה אֶל תּוֹךְ כְּלֵי הַדָּם,

לַנָּתִיב הֶעָלוּם הַסּוֹדִי שֶׁל הַזֶּרַע?

זֶה עֶלְבּוֹן שֶׁזּוֹרֵם וְגוֹעֵשׁ בַּוְּרִידִים,

מְחַזֵּר אַחֲרֵי אַשְׁמָתִי הַשְּׁתוּקָה,

אַחַר רֶטֶט מֵבִישׁ תַּחַת עוֹר מַאֲדִים.

הִמָּלְטוּ אִם תּוּכְלוּ. אֲנִי מְחַכָּה.

אורית נוימאיר פוטשניק היא משוררת ומתרגמת שירה. שירים ותרגומים פרי עטה התפרסמו בכתבי העת הו!, מאזניים והמוסך. ספר שיריה הראשון, "עינה של האורקל", ראה אור ב־2019 בהוצאת פרדס. שירים פרי עטה התפרסמו במוסך, בין היתר בגיליון 88 ובגיליון מיום 16.12.21.

» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת צביה ליטבסקי ועדנה גורני

לכל כתבות הגיליון לחצו כאן

עוד בנושא:

להרשמה לניוזלטר המוסך

לכל גיליונות המוסך לחצו כאן

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות