שירים מאת יורם ניסינוביץ, דיתי רונן ואלון ארד
*
.
מוּל הַחֶדֶר שֶׁלֶט יְצִיאָה
שְׁנֵי אַגָּסִים מֻנָּחִים לַפֶּתַח
וְעַל הַשֻּׁלְחָן עוֹרֵב
בַּנָּהָר רוֹחֵץ קָשִׁישׁ וּבְגָדָיו
מֻנָּחִים עַל הַגָּדָה
.
אֶת הַנָּהָר אֶבְחַר לְהַנִּיחַ לְרֹחַב
הַתְּמוּנָה
וְעָלָיו שָׁטָה דּוּגִית
.
עַל עֵץ בַּגָּדָה מְקַנְּנוֹת צִפּוֹרִים
בֵּיצִים גּוֹזָלִים וְצִיּוּץ
אֶבְחַר נַקָּר שֶׁיְּנַקֵּר בְּעֵץ
.
בְּהֶנֵּף עֵט
אֵצֵא לָרְחוֹב הַיָּפֶה הַבָּנוּי
בְּעִיר שֶׁאֵינֶנָּה אַנִּיחַ אֲרִיחִים
וְצֹהַר שֶׁמִּמֶּנּוּ
מַבִּיטִים שָׁמַיִם
.
*
בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ תַּמּוּז
אֲנִי מַפְלִיג עַל הַדָּנוּבָּה הַמִּקְרָאִית
חוֹלֵף עַל פְּנֵי יַעֲקֹבִים
וּמַלְאָכִים נֶאֱבָקִים
בִּמְעַרְבֹּלֶת יוֹסֵף
.
בַּחֲשַׁאי מַלְאָכִים מְטַלְפְּנִים
בַּחֲשַׁאי יַעֲקֹב
בַּחֲשַׁאי רִבְקָה מְלַטֶּפֶת אֶת
יִצְחָק הַמְּלַטֵּף אֶת עֵשָׂו
.
אֲנִי מִצְטָרֵף שִׁירִים נְבִיאִים
הַמַּפְלִיגִים כִּכְתוּבִים
.
כמה דיוק יש בקו הדק, כמה כוח בהשקה
בֵּין מַכְבְּשֵׁי מַתֶּכֶת שְׁחֹרִים, גְּדוֹלִים
מַגָּשִׁים שֶׁל אוֹתִיּוֹת עוֹפֶרֶת בְּפוֹנְטִים שׁוֹנִים
לוּחוֹת נְחֹשֶׁת, פַּחֵי צֶבַע בּוֹהֲקִים
אֲנִי אָלִיס
מְרַחֶפֶת בְּאֶרֶץ הַפְּלָאוֹת
סְבִיבִי תַּחְרִיטִים וּסְפָרִים
כְּבוּשִׁים בְּחִבָּה רַכָּה
כְּרוּכִים תַּכִּים תַּכִּים.
.
כַּמָּה דִּיּוּק יֵשׁ בַּקַּו הַדַּק
כַּמָּה כּוֹחַ בַּהַשָּׁקָה
שֶׁל הַצֶּבַע לַדַּף
בַּהַטְבָּעָה
שֶׁל הַיֵּשׁ בָּאֵין. שֶׁל הָאֵין בַּיֵּשׁ.
.
אִישׁ גָּדוֹל הֶנְדְרִיק.
יָדָיו חַמּוֹת. עֵינָיו טוֹבוֹת.
הַאִם רָאִיתִי זֹאת כְּשֶׁחָלַפְנוּ זֶה עַל פְּנֵי זוֹ בְּגֵאוֹרְגְּיָה?
בְּאַנְגְּלִית מִזְרַח בֶּרְלִינָאִית מְרֻגֶּשֶׁת הוּא מְסַפֵּר
עַל אוֹלִישָׁה מִקִּיֶב, שֶׁאִבְּדָה אֶת כָּל רְכוּשָׁהּ
וְעֵינָיו דּוֹמְעוֹת.
.
הוּא מְמֻקַּד מַטָּרָה. מְפַרְסֵם סְפָרִים
שֶׁל אָמָּנִים אוּקְרָאִינִים חַסְרֵי כֹּל
"שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מָה לִמְכֹּר"
"שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מָה לֶאֱכֹל"
וְאוֹרֵז חֲבִילָה שֶׁל עֲשָׂרָה מִשְׁטְחֵי לִינוֹלֵאוּם
גַּלְגֶּלֶת הֶדְפֵּס אַחַת, שִׁשָּׁה סַכִּינֵי גִּלּוּף וְאֶבֶן הַשְׁחָזָה
לְאָמָּנִית אוּקְרָאִינִית פְּלִיטָה.
.
בַּיְּצִיאָה מִבֵּית הַדְּפוּס הָאָמָּנוּתִי אֲנִי רוֹאָה
אֶבֶן נֶגֶף מֻטְבַּעַת בַּמִּדְרָכָה, מַזְהִיבָה.
אֲנִי עוֹצֶרֶת.
קַדָּה קִדָּה.
.
כַּמָּה דִּיּוּק יֵשׁ בַּקַּו הַדַּק
כַּמָּה כּוֹחַ בַּהַשָּׁקָה –
בַּהַטְבָּעָה
שֶׁל הַיֵּשׁ בָּאֵין.
שֶׁל הָאֵין בַּיֵּשׁ.
.
תענית
הוֹרַדְתִּי אֶת גַּלְגַּלֵּי הָעֵזֶר מֵאוֹפַנֵּי הַשִּׁירָה
וְעַכְשָׁו אֵין לִי אֹמֶץ.
.
הַזְּמַן
דּוֹחֵק
.
וַאֲנִי
צוֹעֵד.
.
לְצַד מַסְלוּל הָאוֹפַנַּיִם, מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל
הָרֶגֶל מְעַט חוֹרֶגֶת וּפוֹלֶשֶׁת.
.
מִישֶׁהִי יָפָה חוֹלֶפֶת בִּיעָף
וְשִׁוּוּי מִשְׁקָלָהּ
מֵפֵר
אֶת שִׁוּוּי מִשְׁקָלִי.
.
זֶהוּ יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל שִׁירָתִי
וְהֵם מְחַכִּים לִי מִחוּץ לַדִּירָה,
לוֹבְשִׁים קַסְדָּה,
אוֹחֲזִים בְּעֵט.
.
אוּלַי אָשִׂים גַּלְגַּל אֶחָד.
קָטָן.
אוּלַי הֵם לֹא יָשִׂימוּ לֵב.
.
בעל מקצוע
נַגָּר עוֹמֵד מוּל בּוּל הָעֵץ
וְהוּא יוֹדֵעַ – זֶה אֹרֶן.
.
הוּא מַכִּיר אֶת הַיַּעַר מִמֶּנּוּ נִכְרַת,
אֶת הַמַּסּוֹר
וְאֶת הַצַּלֶּקֶת עַל יָדוֹ שֶׁל חוֹטֵב הָעֵצִים.
.
נַגָּר פּוֹרֵשׂ לְרַגְלָיו אֶת כְּלֵי עֲבוֹדָתוֹ
וְהוּא יוֹדֵעַ – זוֹ מַפְסֶלֶת קְעוּרָה שִׁשָּׁה מִילִימֶטֶר,
וְזוֹ מַפְסֶלֶת רְחָבָה. זוֹ אֶבֶן מַיִם וְזוֹ מַקְצוּעָה.
.
הוּא יוֹדֵעַ לִבְנוֹת כִּסֵּא
אוֹ לְגַלּוֹת בָּעֵץ פְּנֵי אֵלָה.
.
וְאַתָּה קוֹרֵא לְעַצְמְךָ מְשׁוֹרֵר.
.
.
» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך, שהוקדש כולו לבעלי חיים: לקט שירים
.
תגובות על כתבה זו