שירים מאת יצחק כהן והדר בר נוי
סליחה על הבשר
אֲנִי מְוַתֵּר עַל הַבָּשָׂר, אֲנִי סוֹלֵחַ עַל הַיֹּפִי
בְּלִי מִלִּים שֶׁל כַּעַס. בְּלִי לְהַשְׁמִיץ אֶת הַכָּלֶה וְהָאוֹבֵד.
זֶה, גּוּף שֶׁל מִזְרָח, לֹא גּוּף שֶׁל מַעֲרָב. זֶה, גּוּף שֶׁל גָּלוּת,
לֹא גּוּף שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. זֶה,
גּוּף שֶׁל חֲנִינָא בְּנִי.
אֲנִי מְוַתֵּר עַל הַבָּשָׂר לָרְאוּיִים לְהַפֵּךְ בּוֹ,
אֲנִי סוֹלֵחַ עַל הַכּוֹחַ הָאָבוּד בְּגוּפוֹת אֲחֵרִים
(קֻבִּיּוֹת בְּיָדֶיךָ וְאַתָּה זוֹרְקֵנוּ).
עַכְשָׁו אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בֶּאֱלֹהִים, לִתְלוֹת מְעִילִים,
לִקְרֹא שְׁמִטָּה, עַכְשָׁו אֶפְשָׁר לְהִתְכּוֹנֵן לְיוֹם הַמִּיתָה.
.
***
בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַלִּוְיְתָנִים הַגְּדוֹלִים. אָז מִפַּחְדָּם
סֵרֵס אֶת הַזָּכָר וְהָרַג אֶת הַנְּקֵבָה. וַעֲדַיִן חַם מְקוֹם הַחֲתָךְ וַעֲדַיִן
הַבָּשָׂר מָלוּחַ וַעֲדַיִן דְּאָגָה שֶׁלֹּא לְהַחֲרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. אֲנַחְנוּ
נוֹצַרְנוּ מֵהַקֶּצֶף הַלָּבָן
(בראשית א כא | בבלי בבא בתרא עד ע"ב | הסיודוס,
תאוגוניה, שורה 191)
.
.
.
מתאבכים לממשות הבלי הלילה
נִרְפִּים הָיִינוּ תָּמִיד הֶרֶף אֶחָד
וְנִשְׁבַּר הַכַּד עַל מַבּוּעַ, אֶל מֵרוֹץ
גַּלְגַּלֵּי הַמַּזָּלוֹת
וּבְבוֹר הַמְּצוּלוֹת
עֹגֶן מֻשְׁלָךְ אֶל דַּרְכּוֹ כִּבְרַת בַּרְזֶל
אֶל מַגְנֵט חוֹלוֹ אֶל
לַהַט גַּרְעִין נוֹזֵל וְשָׁם
מְכַל זְמַן תָּלוּי הוֹלֵךְ וְאוֹזֵל
וּבָעֵת הַהִיא הַגּוּף
—
נְמַל אֵינְחוֹף אֶרֶךְ אַפַּיִם
(וְרוּחַ אַפֵּנוּ עוֹלָה הִיא אֵלָיו)
כִּי לֹא עָפָר וְלֹא אֲוִיר בַּתְּהוֹם שֶׁהוֹלַכְנוּ
שָׁמָּה הַמַּיִם הָעֲכוּרִים
חוֹנְקִים יְקִיצָה בְּאִישׁוֹן וְכָאן
הֶדֶף קְרִיעַת הַחַמְצָן אֶת רֵאַת הַנִּצּוֹל
אֲבָל מַתְנוּ כִּמְעַט וּבִמְקוֹם כְּאֵב
מֵעַל וּמִתַּחַת לַמַּיִם שׁוֹאֵף
כִּישׁוֹר לְפֶלֶךְ אַתָּה וַאֲנִי
תָּא בַּת וְתָא אֵם
בְּחוּט דְּבַשׁ הַלַּיְלָה הַמָּתוּחַ בֵּינֵיהֶם
.
תעלות
א.
קֹצֶר הָרֹאִי בְּצַוַּאר הַתְּעָלָה נִפְגָּשִׁים
בְּכָל הַלֵּדוֹת, הָיִיתִי הָאֵם שֶׁקִּוִּינוּ וְעוֹד
לֵילוֹת רַבִּים וְאֵימָתָם שָׁבִים אֶל מִסְדְּרוֹן
מוּאָר אֶל שִׁטָּפוֹן בַּעֲלִיּוֹת
.
ב.
וּמָה נִשְׁטַף זְהַב הַשֶּׁמֶשׁ מֵרָאשֵׁי הַיְּלָדִים
אַהֲבָה כְּנֶגֶד פְּקִיעַת הַקְּרוּמִים וְנִשְׁטָפִים
בֵּינֵינוּ אַרְמוֹנוֹת חוֹל גְּשָׁרִים נוֹפְלִים
וּתְעָלוֹת שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ יַבָּשָׁה בִּלְבַב יַמִּים
.
ג.
בַּכֹּל נִשְׁבָּרִים גַּלִּים עוֹבְרִים כְּסוּפִים.
שֶׁבֶר לָבָן לוֹחֵךְ יָרֹק בָּאִיִּים וּקְצוֹת הָעוֹנוֹת נִנְגָּסִים
וְהַיֹּפִי עַד כְּאֵב שֶׁיְּלָדִים עוֹשִׂים
בְּיָדַיִם קְטַנּוֹת אֶת רַפָּאוּת שִׁבְרֵי הַזְּמַן, הַחֲרָסִים
.
ד.
וּבִתְעָלוֹת צְמֵאוֹת מִן הָאֲדָמָה שָׁבוֹת
בְּכָל אֱלוּל תְּאֵנִים אֶל זִכְרוֹן הַמַּיִם
אֶל דְּבֵקוּת הַקַּיִץ בַּפְּרִי הַמָּתוֹק
אֶל הָעֲלִיצוּת הַזֹּאת
.
ה.
יַלְקוּט כְּזַב-הַסְּתָו
יִלְהַב מַאֲדִים. בְּנִגּוּד לַמְּנִיעִים הַפְּנִימִיִּים
חִדָּלוֹן נֶאֱחָז בַּבִּיוֹלוֹגְיָה וּמַצְהִיבִים בַּיּוֹמָנִים
בַּר בַּלּוּל בְּתֶבֶן שֶׁעָרַמְנוּ לְפָנִים
.
.
» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת יעל פילובסקי בנקירר, רותי רום וטלי אשר
.
תגובות על כתבה זו