שירים מאת מיכל כהן, סִלעית לזר וחוה פנחס כהן
ספרי לי, אנדי
סַפְּרִי לִי, אֶנְדִּי, עַל הָאַיָּלוֹת.
אֲנִי יוֹדַעַת, הֵן גּוֹמְעוֹת מֶרְחַקִּים
קַלּוֹת, אַוְרִירִיּוֹת.
הֵן חִצִּים מְעוֹרְרֵי קִנְאָה
בְּסוֹפֵי לֵילוֹת, בְּזַהֲרוּרֵי זְרִיחוֹת.
אֲבָל זִכְרִי אֶת שֶׁלִּמְּדָה הָאֵם הַגְּדוֹלָה:
גַּם כְּבֵדוֹת יְכוֹלוֹת לִהְיוֹת פֵיוֹת.
.
אָז סַפְּרִי
עַל רַגְלֵיהֶן הַחֲזָקוֹת, הָאֲרֻכּוֹת
וְאֵיךְ הֵן גְּדֵלוֹת
בְּתֶדֶר מִשֶּׁל עַצְמָן
אֵיךְ הֵן לוֹמְדוֹת –
לֹא לִשְׁאֹג, לֹא לִקְרֹא, לֹא לִפְעוֹת –
לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹת,
לְהַקִּישׁ בַּמַּרְאוֹת,
לְשׁוֹרֵר, אֶנְדִּי,
לְשׁוֹרֵר בְּכָל הַקּוֹלוֹת.
.
וּבְאֵלּוּ מִלִּים אֲסַפֵּר לָךְ אֲנִי
עַל הַתְּמוּנָה שֶׁחוֹזֶרֶת אֵלַי,
עַל הָאַיָּלָה הָרוֹכֶנֶת לִשְׁתּוֹת
מִמַּעַיְנוֹת הַכְּאֵב שֶׁלְּיַד הַסֶּכֶר הַגָּדוֹל,
וּבְהָרִימָהּ אֶת רֹאשָׁהּ
נֶחְשֶׂפֶת רַעֲמַת תַּלְתַּלִּים מַרְהִיבָה,
מִתְנַחְשֶׁלֶת בְּלָבָן וּבְאָפֹר
נִשְׁלֶפֶת מֵהַמַּיִם
בִּתְנוּפָה לְאָחוֹר
רֶגַע קוֹפֵאת מְלֵאַת הוֹד
עוֹמֶדֶת בָּאוֹר
.
וְכָל רְסִיס וְטִפָּה
מְשַׁלַּחַת בְּאֹמֶץ
אֶל הָעוֹלָם
וְהֵם אוֹמְרִים
אֱמֶת
אֱמֶת
אֱמֶת,
כֻּלָּם.
.
.
.
טעמים
הָאֲדָמָה הַיְּשָׁנָה יְשֵׁנָה וְחוֹלֶמֶת
אֶת הִתְפּוֹרְרוּת רְגָבֶיהָ.
הָאֲדָמָה נֶאֱנַחַת וּפוֹקַעַת
פִּתְחֵי מְחִלּוֹת, הַשָּׁנִים
חֲלוּלוֹת־חֲלוּלוֹת
וְהַחֶמְדָּה נְקוּבָה וְשׁוֹקַעַת.
.
מִי שֶׁהָיְתָה הֲוָיָה נֶעֱלֶמֶת
עַתָּה
הִיא קַיֶּמֶת –
פְּקוּחָה,
מְתוּחָה
וְטוֹעֶמֶת.
.
.
.
שפה מוכרת ונוכרייה
1.
"מִסְתּוֹרִין… אֵינוֹ אֶלָּא תּוֹצַר יַחֲסֵי גּוֹמְלִין בֵּין עֲצָמִים בְּדִידִים וּפְשׁוּטִים" –
כְּמוֹ הַדֶּרֶךְ בָּהּ הַקֶּמַח, הַמַּיִם וְהַחֹם נִפְגָּשִׁים וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה בְּסֵתֶר, גַּעְגּוּעַ וְלֶחֶם.
כְּמוֹ פֶּרַח הָרִמּוֹן הַמְּפַתֶּה זְבוּב אוֹ דְּבוֹרָה לִקְרַאת מִפְגָּשׁ
וְאֵיךְ מִתּוֹךְ הַפֶּרַח יוֹצֵא הָרִמּוֹן וְעַל רֹאשׁוֹ הַכֶּתֶר.
וְאֵיךְ לְאַחַר שֶׁשָּׁמַעְתִּי אוֹתוֹ אוֹמֵר נוֹיְרוֹנִים וְאֵלֶּה הִסְתַּבְּכוּ אֵלֶּה בְּאֵלֶּה
כָּךְ נִרְאוּ לִי עֲנָפָיו שֶׁל עֵץ אָבוֹקָדוֹ בֶּן שִׁשִּׁים
לְאַחַר שֶׁפָּגַשְׁתִּי אֶת הַמִּלָּה, סְבוּכִים כְּנוֹיְרוֹנִים
וְעִצְּבוּ אֶת הַמַּבָּט לִרְאוֹת מָה שֶׁעֲדַיִן
לֹא רָאִיתִי וְחִכָּה בַּסְּבַךְ.
.
2.
More is different
הַיּוֹתֵר הוּא אַחֵר, כָּךְ נֶאֱמַר וַאֲנִי מַסְכִּימָה.
וּמוֹסִיפָה: הָאַחֵר שֶׁלִּי, הוּא יוֹתֵר וְצָרִיךְ לְדַבֵּר.
וּבִמְקוֹם פִיזִיקַת הַחֶלְקִיקִים, קִבַּלְתִּי הַגְדָּרָה לַמָּקוֹם בּוֹ אֲנִי חַיָּה.
.
3.
מַיִם, עֵץ, אֲבָנִים וּמַתָּכוֹת, אֶפְשָׁר לְהוֹסִיף סוּס, פָּרָה תַּרְנְגֹלֶת וְאַרְנֶבֶת
כָּל אֵלֶּה הֵם אוֹבְּיֶקְטִים שֶׁהָעַיִן פּוֹגֶשֶׁת סָבִיב וְקוֹרֵאת לָהֶם
בַּשֵּׁם וּמְכַנֶּסֶת אוֹתָם לְשׁוּרָה בְּשִׁיר אוֹ בְּצִיּוּר שֶׁל יֶלֶד
וְהַיָּד דּוֹפֶקֶת עַל אֶבֶן אוֹ עֵץ, לוֹחֶצֶת עַל יָדִית
מַתֶּכֶת וּמַרְגִּישָׁה אֶת הַמּוֹלֵקוּלוֹת הַמִּתְרוֹצְצוֹת
בְּחֹמֶר וּמִישֶׁהוּ אָמַר לִי הַפִיזִיקָה שֶׁל הַחֹמֶר
הַמְּעֻבֶּה וַאֲנִי רָאִיתִי חֶלְקִיקִים כְּלוּאִים מְבַקְּשִׁים לָצֵאת
לִהְיוֹת אוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בְּחֹמֶר.
.
נִשַּׁקְתִּי מַחְזוֹר שְׁלוֹשָׁה רְגָלִים מִבֵּית הַדְּפוּס הַוִּינָאִי שֶׁל יוֹסֵף שְׁלֵזִינְגֶּר,
וִינָה, אֶלֶף שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שְׁמוֹנִים וּמִסְפָּר מָחוּק. וְאָמַרְתִּי שֶׁיִּשְׁמֹר
אֱלֹהִים עַל הָעוֹלָם שֶׁבָּרָא
חֹמֶר בָּרוּחַ.
.
.
» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת הדר בר נוי ואליעז כהן
תגובות על כתבה זו