הצצה אל ההגדה שנכתבה עבור יושבי מחנה העקורים במינכן ואוירה בידי ניצול שואה
עבור רבים מיושבי מחנה העקורים במינכן באפריל 1946 סימן ליל סדר פסח הקרב לא רק סיפור היסטורי על גאולה, אלא גם מציאות חיים הולכת ומתגשמת. את ליל הסדר של השנה הבאה, היא שנת 1947, קיוו רבים מהשורדים שהצטופפו במחנה העקורים לחגוג הרחק מהאדמה שבה נרצחו יקיריהם, האדמה שבה כמעט והצליחו הצורר הנאצי ועוזריו להשמיד אותם ואת כל בני עמם. אלו מהם שהיו בסוד העניינים דיברו על ליל סדר פסח הנוכחי כעל "ליל הסדר של יציאת אירופה".
את התחושות הקשות האלה ביקש אחד מיושבי המחנה בשם יוסף דב שינזון להביא לידי ביטוי בהגדה שחיבר עבור ליל הסדר במחנה העקורים. לצד הקטעים בעברית וביידיש שהוסיף שינזון להגדה המסורתית נוספו חיתוכי העץ של האמן היהודי-הונגרי ניצול השואה צבי מיקלוש אדלר, שחתם את שמו בהגדה "בן-בנימין".
באמצעות התבוננות ישירה בזוועות השואה, אותם חווה אדלר על בשרו בזמן המלחמה, מתכתבים איוריו הקשים עם הטקסט של ההגדה. באיור המתכתב עם המשפט הידוע "שֶׁלֹא אֶחָד בִּלְבַד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלוֹתֵינוּ", אנו רואים חייל יורה במספר אסירים עלובים למראה, בעוד חייל אחר מוליך מסה של אסירים כפופים אל יעד לא ידוע. התמונה הולכת ומטשטשת ככל שנהר האסירים מתרחק ממרכז ההתרחשות.
השילוב בין הכיתוב המסורתי לתמונה המודרנית מאיר את הדרך בה תפסו, ככל הנראה, יוצרי ההגדה את הרגע ההיסטורי שבו חיו ופעלו: בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, אך לא בכל דור עובר אדם זוועות המשחירות את עולמו ומגמדות את הסבל שחוו אבותיו.
הצורך בדיבור ובהתמודדות עם הנושא האיום מקבל ביטוי מוחשי ומפורש בהגדה באיור קשה לצפייה, שמתחתיו הכיתוב "לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָבִים…". אולם, בעוד שבהגדה מוקדש קטע זה לדברי הלל ושבח לאל שהוציאנו ממצרים, ההבעה על פניו של הניצול שבתחתית התמונה נוגדת אפשרות זאת.
עותק של ההגדה התגלגל לידיו של הרב אברהם קלאוזנר. והוא, רב בצבא האמריקני שעמל על הכנות ליל הסדר עבור הצבא האמריקני החונה במינכן, החליט לקיים את הסדר לפי אותה הגדה בשינוי יחיד – הוא הוסיף לה הקדמה הפונה לחיילים בצבאו של הגנרל אייזנהאור (אותו השווה קלאוזנר בהקדמה למשה מודרני).
ההקדמה של הרב קלאוזנר ממשיכה את הקו של שינזון ואדלר, ומשווה בין פרעה להיטלר ובין הסבל שעברו בני ישראל במצרים לסבל היהודים במחנות העבודה וההשמדה.
רשימת המוזמנים לאותו סדר, שהתקיים במקביל לסדר של מחנה העקורים במינכן, שמורה בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי. היא מלמדת שמבין כחמש מאות המשתתפים בסדר הפסח שעליו ניצח הרב קלאוזנר, ושהתקיים בתאטרון מינכן, השתתפו גם מספר ניצולי שואה. מרבית המשתתפים היו חיילים בצבא האמריקני.
האות A הוטבעה על עמוד השער של העותק הפרטי של ההגדה שהייתה ברשות הרב קלאוזנר, אות המסמלת את הצבא האמריקני. על אותו שער נכתבו באנגלית התאריך והמיקום של ליל הסדר בו שימשה ההגדה: "מינכן, גרמניה, 16-15 באפריל 1946.”
מיוחד לפסח: סדרת סיפורים על מצות, הגדות ויציאת מצרים
פסח: הגדות, מאמרים, שירים ועוד
השואה: מסמכים, מאמרים, תמונות, ספרים ועוד
תגובות על כתבה זו