זה התחיל בשנת 1931 ונמשך עד שנת 1969. הספורטאיות היהודיות שהשתתפו במכביה, קיבלו הזדמנות להתמודד גם ב"מקצה נוסף" ולהפוך ללא פחות מאשר "מלכת היופי של המכביה"
נשים שהתחרו במכביות הראשונות יכלו להרחיב את שלל הפרסים בהן זכו ובנוסף לזכייתן במדליות בשל הישגיהן הספורטיביים, הן יכלו לזכות גם בתואר אחר לגמרי: 'מלכת היופי של המכביה'.
במכביות הראשונות לצד תחרויות הספורט, התקיימה גם תחרות 'מלכת היופי', במסגרתה נהגו לבחור את 'מלכת המכביה', הספורטאית היפה ביותר מבין כל הספורטאיות שהשתתפו במכביה באותה השנה. את כתר 'מלכת המכביה' קיבלה הזוכה המאושרת מידיה של מלכת היופי של ישראל באותה השנה.
הנוהג התחיל עוד לפני המכביה עצמה בסניף מכבי גרמניה, שאז נודע בשם 'בר-כוכבא ברלין'. בר-כוכבא ברלין היה אחד ממועדוני הספורט היהודים הגדולים באירופה ומנה בשיא כוחו בתחילת שנות ה-30 עשרות אלפי ספורטאים וספורטאיות פעילים. ב-1931, שנה לפני פתיחת המכביה ה-1, קיים 'בר-כוכבא ברלין' תחרות יופי בין כל הספורטאיות שלו. הפרס היה – איך לא – הפלגה למכביה הראשונה בארץ ישראל.
לאורך השנים, מהמכביה ה-1 ב-1932 ועד המכביה ה-10 ב-1969, הנוהג הזה שהחל בברלין הועתק לארץ ותחרויות מלכת היופי לספורטאיות המשתתפות הפכו לעניין שבשגרה במכביות. למרבה הצער, התקשורת המקומית לא ממש הקפידה על איות שמותיהן של הזוכות, ושמן אוית בכמה צורות שונות – בכל עיתון בהתאם לראות עיניו של העורך. עובדה זו מקשה כמובן לבדוק מה עלה בגורלן של הזוכות.
במכביה ה-5 בשנת 1957, זכתה חיילת צעירה מחיפה בשם אילנה פלקוביץ' בתואר. היא קיבלה את הכתר מידיה של מלכת היופי באותה השנה, עטרה ברזילי. ברזילי זכתה בהמשך השנה גם בתואר 'מיס פוטוגניק' (Miss Photogenic) בתחרות 'מיס תבל', אך נאלצה לשוב לארץ מיד בסיום התחרות להשלמת מבחני הבגרויות. מעניין לדעת מה היו הקריטריונים שהפרידו בין ההחלטה מי 'יפה' באמת לבין מי 'סתם' פוטוגנית.
לא ברור אם היו אלו רוחות הפמיניזם שהחלו לנשב בשנות ה-60 ברחבי העולם או סיבה אחרת, אבל תחרות מלכת היופי האחרונה התקיימה במכביה ה-10 ב-1969. באופן מפתיע, דווקא במכביה ה-11 שנערכה ב-1973, התחרתה במכביה מלכת יופי מכהנת.
תגובות על כתבה זו