תדע כל אם עבריה: כך הוקמו גני הילדים הראשונים בעברית

חינוך, בית חם וגם עברית. כך נולד המודל המוכר של גן הילדים

חן מלול | 08.10.18 |
Share
ילדי הגן של קיבוץ גניגר,עומדות מימין הגננות מינה בנאי וברוריה בוגרד. שנה לא ידועה. מתוך אוספי ביתמונה

אל שתי המהפכות האדירות שנהוג לייחס לגני הילדים הראשונים בעברית בארץ ישראל – גיבוש חינוך חילוני מודרני הפועל בדפוסים שונים מאלו של "החדר" המסורתי ובתוך כך, העברת סמכות החינוך לגיל הרך מהמלמד (הגבר) לגננת (האישה) – יש לצרף מהפכה נוספת לה הרימו גני הילדים והגננות תרומה חשובה ומהותית לא פחות – פרויקט החייאת העברית.

כיום נראה לנו הדבר מובן מאליו, אך מדובר למעשה בתגלית חשובה שנגלתה לבני התקופה בתום שורה ארוכה של ניסיונות: ככל שיקדימו להנחיל עברית לילדות ולילדי היישוב החדש, כך יעמיק ויופץ הדיבור העברי בארץ ישראל.

תקופת ההתבססות של גני הילדים בארץ הייתה גם המאתגרת ביותר. גבולותיה של תקופת ראשית זו מסומנים בין שנת 1898, שבה הוקם גן הילדים העברי הראשון במושבה ראשון-לציון, לבין שנת 1914, שבה עברה הבעלות על גני הילדים בארץ מידי נדבנים וארגוני סעד לידי ההסתדרות העולמית הציונית.

גני ילדים היו בגדר המצאה חדשה יחסית, המצאה בת מעט יותר מ-40 שנה. וגני ילדים בעברית – חידוש של ממש. תחילה תוכנן הגן העברי בארץ ישראל לשמש מכינה לעברית בטרם עולים הילדים לכיתה א' מתוך האמונה כי ראוי שלא לקפח שנת לימודים שלמה על לימוד השפה. כך התנהל גן הילדים בראשון-לציון בשנותיו הראשונות. עד מהרה שונה המודל.

גן הילדים הראשון בראשון-לציון
גן הילדים הראשון בראשון-לציון

חברת עזרה היהודית-גרמנית, שמימנה את פעילות חלק מגני הילדים הראשונים, דרשה לבססם על פי המודל החינוכי שנקבע בסמינר פסטלוצי-פרובל האוס בברלין, אותו הקימה המחנכת הגרמנייה הנרייטה שרדר-בריימן בשנת 1873. שרדר-בריימן הייתה אחיינתו של פרידריך פרובל – מייסד גני הילדים הראשונים בעולם (כשהראשון נחנך בשנת 1840).

פרידריך וילהלם אוגוסט פרבל, סביבות שנת 1897

המודל החינוכי החדש שהנחה את הניסוי העברי היה זה של מוסד נפרד מבית הספר המהווה בית חם ותומך לילדי הגן. על מנת שהדגש על משחק ושירה יישמר מן המודל הגרמני (שהותאם לצרכי היישוב העברי המתחדש), עמלו מחנכים עבריים בארץ ובתפוצות על תרגום וחיבור רפרטואר של ספרות עברית לילדים. היַלְדוּת בעברית הומצאה.

העדויות להצלחת גני הילדים העבריים רבות מספור: שירים ופזמונים שחוברו בהמוניהם קובצו במקראות שהופצו בגני הארץ. בתחילת המאה העשרים אנו כבר מוצאים מקראות עבריות שהודפסו והופצו בתפוצות – מוורשה ועד סלוניקי. עוד ועוד ילדים התחנכו בגני הארץ (שצצו עתה בכל יישוב עברי חדש) עד שנעשה מודל זה למודל החינוכי השליט בארץ ישראל המתחדשת. בתקופה זו גם פותחה שיטת ההוראה המכונה "עברית בעברית", שהדיחה את שיטת "החדר" המסורתי מגדולתה.

אלפון מצויר משלוניקי שביוון. "השיטה הטבעית" הינה שיטת "העברית בעברית" המוכרת לנו. שנת פרסום מדויקת לא ידועה (סביבות שנות העשרה של המאה העשרים)

בלתי ניתן להפריד בין פעילותן המסורה של הגננות העבריות לבין הצלחת הניסוי החלוצי. עד הקמת סמינר הגננות בירושלים של שנת 1909, הכשירו הגננות את עצמן באמצעות התבוננות בעבודת חברותיהן הגננות המנוסות יותר. הדור השני של הגננות בארץ זכו להכשרה פורמלית בסמינר בירושלים, או בסמינרים עבריים מקבילים בחו"ל.

ההצלחה הביאה עמה גם קשיים ותהיות רבות: בשנת 1912 נפגשה משלחת של גננות היישוב עם ראש ועד הלשון העברי, אליעזר בן-יהודה מיודענו. בקשת הגננות: התקנת מילים נחוצות בעברית לילדי הגנים, ובייחוד לשמות המשחקים השונים שהועתקו מגני הילדים בגרמניה. ועד הלשון נענה בחיוב.

כתבה משבחת על גן הילדים החדש ביפו מאת הילד העברי הראשון איתמר בן-אב"י. הכתבה התפרסמה בעיתון השקפה ב-18 באפריל 1902

קושי נוסף עוררו קברניטי היישוב החרדי הישן, שסירבו לשתף פעולה עם המיזם החדש. כרוז שנתלה ברחבי ירושלים בשנת 1902 הבהיר את גודל התהום הפעורה בין היישוב החדש לישן. בכרוז התבקשו אנשי שלומנו להימנע מלרשום את ילדיהם לגני הילדים העבריים: "ולא יהינו למוסרם לידי מנהיגי הגן הילדים הנז'. ולא ימוש התורה מפינו ומפי זרעינו ומפי זרע זרעינו עד עולם".

הכרוז שנתלה ברחבי ירושלים. מתוך אוסף האפמרה של הספרייה הלאומית

עם השנים הצליח גן הילדים לקנות אחיזה גם בחלקים של הציבור היהודי-דתי בארץ, ונוצרו שילובים מעניינים בין החדר לגן.

"הננו מודיעים בזה שהצלחנו לפתוח גן ילדים", מודעה שהתפרסמה בספטמבר 1944. מתוך אוסף האפמרה של הספרייה הלאומית

בספרם המשותף, 'מאה שנות גן ילדים בארץ ישראל', ציינו המחברות מרים סנפיר, שוש סיטון וגילה רוסו-צימט כי היוזמה להקמת גן הילדים הראשון בראשון-לציון שייכת למורה דוד יודילביץ. "יודילביץ פנה לממונה על מושבות הברון, וקיבל את הסכמתו לפתוח גן ילדים בראשון-לציון ולשלוח את בת המושבה אסתר שפירא לירושלים להשתלם בשיטות העבודה בגן הילדים האנגלי שבבית הספר על שם אלווינה דה רוטשילד. ואכן, באותה שנה נפתח גן הילדים הראשון בארץ ישראל: בעיר ראשון לציון. לאחר מכן, בתרס"ב (1901), נפתח גן ילדים ביפו, ושנה לאחר מכן, בתרס"ג (1902), נפתח עוד גן בירושלים ביזמת 'לשכת בני ברית'. זו פתחה בשנת 1905 גן ילדים גם בצפת." בספרו של חוקר החינוך שלמה הרמתי נמצא כרונולוגיה מעט שונה, אך הדבר פחות מהותי לענייננו. מה שחשוב לזכור הוא שהמוסד הניסיוני נפוץ ברחבי היישוב, ומשם כבש חלקים נרחבים בעולם היהודי.

 

העלייה הראשונה: ספרים, תמונות, סיפורים ועוד

 

כתבות נוספות

"אַל-תּאֹמַר – אֱמֹר"

סיפורם של המורים שעמלו לעורר את העברית מתרדמתה באמצעות שיטה מהפכנית

כשהילד העברי הראשון פגש את אבי הטורקים




חן מלול

הגעתם לספרייה ואתם מחפשים את חן מלול? אין בעיה, רואים את הר הספרים הזה שעומד כל רגע לקרוס? חן יושב מאחוריו. תחביבים: לקרוא על היסטוריה, לכתוב על היסטוריה ולדבר על היסטוריה.
לכתבות נוספות של חן מלול >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו