למוסקבה? למצרים? או לירושלים? גלגוליו של הַמְפֻזָּר מִכְּפַר אֲזַ"ר

"אִישׁ אֶחָד הָיָה בָּעִיר, כָּל תִּנוֹק אוֹתוֹ הִכִּיר: זֶה הָאִישׁ הַמְפֻזָּר, הַמְפֻזָּר מִכְּפַר אֲזַ"ר." ומה אם נגלה לכם שאתם לא מכירים אותו כלל וכלל?

את מקור היצירה "הַמְפֻזָּר מִכְּפַר אֲזַ"ר" כתב ברוסית סמואיל יעקבלביץ' מַרשַׁק (מהרשק), מגדולי המשוררים לילדים בברית-המועצות. זה היה בשנת 1932 ושם היצירה המקורי היה: "הנה איזה מְפֻזָּר" (Вот какой рассеянный). הגיבור, "פרופסור מְפֻזָּר" רוצה לנסוע בחשמלית לתחנת הרכבת בלנינגרד ומשם ברכבת למוסקבה, אך נתקע בקרון מנותק.

שער מהדורה בשפה הרוסית לסיפור "הַמְפֻזָּר", 1956

לאה גולדברג שנתנה ליצירה חיים בעברית, עיבדה אותה שלוש פעמים. לראשונה היא יצאה לאור ב"דבר לילדים" בשנת 1939 בשם: "הַמְפֻזָּר מהֹר הָהָר" בלוויית איוריו של נחום גוטמן. שם היה מצוין במפורש: "על-פי מרשק."

בגרסה זו הגיבור רוצה לנסוע מהֹר הָהָר באוטובוס לתל אביב ומשם ברכבת למצרים, אך נתקע בקרון מנותק בתל אביב.

כעבור כמה חודשים, פרסמה לאה גולדברג ב"דבר-לילדים" קומיקס מאויר על ידי אריה נבון על: "אֶלְעָזָר הַמְפֻזָּר, הַמְפֻזָּר מִכְּפַר אֲזַ"ר": היא מתארת בו את הגיבור נכנס לים עם בגדים, וקופץ קפיצת ראש מן הים לשפת הים.

במקרה אחר הוא רוצה לנסוע באוטובוס, מניח את המזוודה על גג האוטובוס יחד עם עוד מטעני נוסעים, אך מתיישב בתחנה וקורא ספר. המזוודה נוסעת לכפר, והוא נשאר על הספסל בתחנה.

הגרסה השנייה של העיבוד של לאה גולדברג למְפֻזָּר של מרשק יצאה לאור כספר בשנת 1943. השינוי הבולט שהיא ערכה נקשר להמרה של מקום מגורי הגיבור: את "הֹר הָהָר" היא שינתה ל"כפר אז"ר". ייתכן שבעקבות הקומיקס על "אֶלְעָזָר הַמְפֻזָּר מִכְּפַר אֲזַ"ר", החליטה לאה גולדברג לשנות את שם היצירה ל"הַמְפֻזָּר מִכְּפַר אֲזַ"ר". כאן הגיבור רוצה לנסוע מכפר אז"ר באוטובוס לתחנת הרכבת בתל אביב ומשם ברכבת למצרים. גם בגרסה זו מצוין במפורש שהיצירה נכתבה על-פי מרשק. את האיורים ציירה לאה גרונדיג.

 

בשנת 1959 מתרגם בן-ציון תומר את שירי מרשק לעברית במהדורה שאיוריה נעשו על ידי יוסף בס. הגיבור גר ברחוב כוזר, יעד נסיעתו לא צוין, אך הוא נתקע בקרון מנותק בתל אביב.

 

מרשק ש. (1959). "הנה מה מפוזר" שירי פלאים ואגדות ת"א: מסדה. עברית בן-ציון תומר, ציר: יוסף בס.

בגרסה השלישית של לאה גולדברג, שיצאה לאור בשנת 1968 היא מרחיבה את היצירה ואף מאיירת אותה, וזו הגרסה המוכרת והנמכרת. כאשר חזרה לאה גולדברג לעדכן ולשכתב את היצירה היה זה אחרי מלחמת ששת הימים. לא רק שאי אפשר היה לנסוע ברכבת למצרים כמו ב-1943, אלא גם שמצרים הייתה אז מדינת אויב. לכן היא החליפה את "מצרים" בירושלים.

בתקופה זו הייתה כבר גולדברג חולה במחלה ממארת ויתכן שהשמטת שמו של מרשק לא נעשתה על דעתה. אך ייתכן גם שבגלל השינויים מרחיקי הלכת שערכה לאה גולדברג ובגלל עיצוב דמות של מפוזר שונה, הושמט שמו.

ביצירה של מרשק ניתן לראות ביקורת סמויה ונוקבת על המשטר והחיים בברית המועצות. הסמל של הקרון המנותק יכול לייצג את האמן-האינטלקטואל וגם את החברה הסובייטית. לעומתו, עוסקת גולדברג במבנה הנפשי של האדם, ואצלה הניתוק הוא מצב קיומי.

אֶת סוֹפוֹ אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ,
אֶת קִצּוֹ אֵין אִישׁ מַכִּיר
כַּנִּרְאֶה הוּא עוֹד נוֹסֵעַ
וְנִשְׁאַר בְּזוֹ הָעִיר
בֹּּקֶר, עֶרֶב צָהֳרַים – 
רְחוֹקָה יְרוּשָׁלַיִם.

 

"הַמְפֻזָּר מִכְּפַר אֲזַ"ר", איירה: נטלי וקסמן שנקר. עם עובד, 2011

 

סרטון אנימציה רוסי לסיפור "הַמְפֻזָּר" של מרשק, 1975

 

למאמר המלא של ד"ר שמעונה פוגל – המפוזר מכפר אז"ר – למוסקבה? למצרים? או לירושלים? – לברור מהותו של המפוזר ביצירה "המפוזר מכפר אז"ר" במקור ובתרגום.

 

 

כתבות נוספות:

הצצה נדירה אל העולם הפנטסטי של לאה גולדברג

מִי רוֹצֶה, רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ מַעֲשֶׂה בְּלֶּפֶת!

כיצד נולד השיר 'חמש שנים על מיכאל'

"הספר ייקרא 'הלב' – והוא יהיה ספר חיי"

 

 

פרויקט מיוחד: גלו את הסיפור מאחורי השירים והספרים האהובים

מכירים סיפורים נוספים שמאחורי השירים? הצטרפו לקהילת "הסיפור מאחורי" בפייסבוק ושתפו אותנו

 




ד"ר שמעונה פוגל

ד"ר שמעונה פוגל היא חוקרת ומרצה בתחום ספרות הילדים העברית. במחקריה היא מתמקדת במעשיות, בהומור ובהיבטים חברתיים-פוליטיים בספרות הילדים.

לכתבות נוספות של ד"ר שמעונה פוגל >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו