החדשות על הגעתו של נשיא מצרים אנואר סאדאת לירושלים עוררו התרגשות בקרב רוב תושבי ישראל. ההתרגשות אפילו גברה עוד יותר כאשר הסתיים סוף-סוף המשא ומתן המפרך, ונחתם חוזה שלום בין ישראל לאויבתה הגדולה ביותר מאז 1948, חוזה שלום ראשון בין ישראל לבין מדינה ערבית כלשהי.
בין המתרגשות מהחדשות המשמחות הייתה גם תמר בורנשטיין-לזר, שבשנות השבעים כבר הייתה סופרת ילדים ידועה, מורה, מחנכת וכותבת. מאחוריה היו כבר שנים של כתיבה לילדים, ויותר מכך, כתיבה ויצירה חינוכית לילדים: מחזות על ההיסטוריה הישראלית, תסכיתים חינוכיים, חוברות עבודה ופעילויות יצירה ומשחק. לכן, בורנשטיין-לזר מיהרה לעשות את מה שידעה לעשות הכי טוב – וכתבה חוברת סיפורים ושירים שעסקה בנושא החם והחשוב: השלום.
מה אפשר למצוא בחוברת? כמו פריטים נוספים שמצאנו בארכיונה של בורנשטיין-לזר, גם השירים והסיפורים מן החוברת הזו הודפסו במכונת כתיבה, ועל הטקסט המודפס נוספו תיקונים, תוספות, שינויים ובעיקר ניקוד עברי מלא בכתב יד. ניכרת עבודתה המסודרת של בורנשטיין-לזר, כי ראשית כל מופיע לפנינו תוכן עניינים.
בפתיחת החוברת מופיעים כמה סיפורים קצרים. כל אחד מהם עוסק בזווית אחרת של הנושא העיקרי – השלום. חלק מהסיפורים עוסקים במפגשים בין ילדים יהודיים לבין ילדים ערביים – אחד מהמפגשים האלה נערך בניו יורק הרחוקה, כי רק מקום "נייטרלי" כזה יכול כנראה להיות תפאורה למפגש כה בלתי סביר בין ישראלי למצרי. בסיפור אגדה זה, יוסי ומחמוד נפגשים במקרה בבית מלון ניו יורקי, ויוצאים לחפש יחד את השלום מפני ש"למבוגרים אין פנאי" לכך.
סיפור אחר עוסק דווקא בזווית עצובה של השלום והפיוס – השכול. בסיפור אחד שכותרתו "השלום הגיע מאוחר מדי", מסופר על ההתרגשות שאוחזת בדני הקטן, שאביו נפל בקרב, לקראת החתימה על הסכם השלום. סיפור אחר עוסק בחרב עתיקה התלויה בביתו של ילד, ומספרת לו על חלומה להפוך לכלי חקלאי, כמתואר בדברי הנביא: "וכתתו חרבותם לאתים".
לא רק סיפורים היו בחוברת הזאת. לחוברות החינוכיות של תמר בורנשטיין-לזר היה מבנה די קבוע, וגם חוברת השלום לא חרגה ממנו. לצד הסיפורים הופיעו גם כמה שירים על הנושא, ולצידם אמור היה להופיע גם מחזה שלם, אך כנראה שלא היה סיפק בידה של בורנשטיין-לזר להשלים אותו.
החלק משובב הנפש ביותר בחוברת השלום הוא חלקה האחרון: שם, נותנת תמר בורנשטיין-לזר לדמיונה ולכוח יצירתה להתפרע. יש לזכור שמטרתה העיקרית של החוברת היא חינוכית, וחינוך עושים דרך הידיים. בורנשטיין-לזר הוסיפה פרטי טריוויה על מצרים שיוכלו הילדים לשנן ולהרשים באמצעותם את הוריהם, וגם כמה משחקים ועבודות יצירה. למשל, בורנשטיין-לזר מסבירה כיצד להכין יוני שלום לקישוט הבית, או לצייר דמויות שעליהן יודבקו ראשיהם של גיבורי התקופה: מנחם בגין, ג'ימי קרטר ואנואר סאדאת (ולמיטיבי הלכת גם משה דיין ועזר ויצמן).
וכך סיפרה לנו על התקופה הזו בתה של תמר, נגה:
"באותה תקופה, ועוד לפני כן, נהגו למכור ספרים מבית לבית. סוכנים נוסעים היו עוברים מדלת לדלת ומוכרים, בעיקר אנציקלופדיות וספרים 'חינוכיים' בתוך קופסאות קרטון. אימי הייתה אז מחנכת ומורה, והיא חשבה על פורמט החוברות שהיה די חדשני בזמנו. הפריע לה גם שבזרם החינוך החילוני לילדים חסר היה ידע בנוגע למורשת היהודית. אז היא הוציאה סדרה של ספרים בשם "סיפורי החגים" על כל חג בלוח השנה העברי. לכל הספרים היה פורמט קבוע של סיפורים ואגדות על הנושא, מחזה, פינת "הידעת", חידות ובדיחות, ומאכלים.
היא תכננה לכתוב ספרים דומים על מדינות שונות ונושאים אחרים, אחד מהם היה כנראה השלום. החוברת הזאת לא פורסמה מעולם. בכלל, הנושא הזה העסיק אותה, והיא כתבה עליו המון. היה לה טור ב"ידיעות אחרונות" באותה תקופה ובו כתבה גם על השלום. היא כתבה ספר בשם "אלה בנייך מולדת" על הנופלים. היה לה אפילו יומן שהיא כתבה בגיל11-10, בשנת 1938 בערך, וכבר אז היא כתבה הרבה על שכול, על התקפות שהיו על היישובים היהודיים בזמן המאורעות. כל נושא היחסים בין יהודים וערבים הטריד אותה מאוד, ולכן כתבה עליו הרבה".
כעת, גם אתם יכולים להתרשם מעושר החומרים שכתבה תמר בורנשטיין-לזר על השלום ועל יחסי היהודים והערבים, כמו גם משורה ארוכה של עבודות המאוגדות בארכיונה האישי השמור בספרייה הלאומית. אנו מודים מאוד לבתה של תמר, נגה ברק, על תמיכתה וסיועה בכתיבת כתבה זו.
כתבות נוספות
כיצד נולד קופיקו, הדמות השובבה ביותר בספרות העברית?
עולמה הקסום של תמר בורנשטיין-לזר
תמר בורנשטיין-לזר מצילה את המושבות הראשונות
