מגילת רות היא סיפור יוצא דופן בין סיפורי המקרא. היא מציבה במרכז חברות אמיצה בין נשים, שמובילה להצלחה מסחררת ולהקמת שושלת בית דוד, וגיבורה שתכונות האופי שלה הפכו אותה לסמל יופי, גם אלפי שנים אחרי מותה
מכל סיפורי התנ"ך, מגילת רות מציעה רוח רעננה שאין כמוה בתנ"ך כולו. זה סיפור שאין בו טובים ורעים, חטא ועונש, מלחמה ושלום, אלא רק החיים עצמם מגולמים בדמות שתי גיבורות: רות ונעמי. מעטות הנשים שקיבלו מקום בסיפורי התנ"ך, שלא לדבר על מגילה שלמה. חלקן אפילו לא זכו ששמן יצוין בטקסט, ואלה שמתוארות בו לרוב יזכו גם באזכור מראן החיצוני. כולן מלבד רות.
רות היא גיבורה שמעשיה הם שמציירים קווים לדמותה – המסירות לחמותה נעמי, שאינה יכולה להציע לה דבר מלבד חברות; המוכנות לעזוב את חייה המוכרים ולעבור למדינה זרה ללא כסף, רכוש או ביטחון; צניעותה, תושייתה והחברות האמיצה והלא מובנת מאליה בין האלמנה הגרה לחמות. כל אלה הופכים את רות ליפה, פנימית וחיצונית, ומבלי שנדע דבר על דמותה ומראיה.
תכונות האופי הללו יכולות להסביר מדוע רות שבתה את דמיונם של כל כך הרבה אומנים, והייתה מודל יופי בלא מעט ציורים מקראיים, בעיקר כאלו מהתקופה הרומנטית. זה לא מפליא שבסדרות הגלויות שהוציא בית ההוצאה לאור "לבנון" בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, מככבות לא מעט רפרודוקציות של ציורים על מגילת רות.
רות אינה גיבורה קלאסית. היא מגיעה משולי החברה של אותם ימים: זרה, אלמנה, ענייה. אך כמו בסיפור אגדות, סיפורה מסתיים לא רק כשהיא נשואה באושר לאדם מכובד, בן העם הנבחר, אלא גם זוכה לגמול – להקים את השושלת של המלך דוד. ההצלחה הזו אינה מובנת מאליה בעולם הפטריארכלי המקראי. למעשה, סיפור כזה על מערכת יחסים נשית וחיובית כמו זו של רות ונעמי אין בשום מקום אחר בתנ"ך.
בארבעה פרקים בלבד במגילת רות מצליח המחבר המקראי לתת לנו תמונת עולם שלמה על גיבורותיה, ולשרטט מערכת יחסים עדינה ומלאת אהבה שמצליחה, כנגד כל הסיכויים, לשנות גורלות – ולטובה. הדיאלוג הקצר בפרק הראשון בין נעמי לכלותיה האלמנות, עורפה ורות, פורש בפנינו עלילה גדולה הרבה יותר. נעמי בגדלות נפש מבקשת מכלותיה לשוב לקהילתן כדי לשקם את חייהן, ואילו רות,, בוחרת בשותפות גורל עם חמתה, למרות הקשיים הרבים שגלומים בבחירה זו,ומצהירה הצהרת אהבה חזקה: "אַל-תִּפְגְּעִי-בִי, לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ: כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין–עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת, וְשָׁם אֶקָּבֵר; כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי, וְכֹה יוֹסִיף–כִּי הַמָּוֶת, יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ." (מגילת רות, פרק א', פסוקים 16-17).
על הקשיים שלהן לומדים הקוראים רק במרומז מהסיפור. בשלב שבו הן הכי פגיעות וחיות ללא הגנה, הן גם מוצאות פתרון חכם שנסמך על תכונותיהן הטובות. רות יוצאת ללקט שיבולים שנפלו מאחורי הקוצרים בניסיון לדאוג להן במחסורן. נעמי, שאינה מצטרפת לרות בשדה, טווה תוכנית להצלת חיי כלתה האמיצה באמצעות חוכמת חיים וחושים חדים. הנכונות להקשיב אחת לשנייה והניסיון של כל אחת לשפר את חייהן הוא מה שהופך את שיתוף הפעולה הזה להצלחה. נעמי יודעת שאישה צעירה ומרשימה כמו רות מעוררת תשומת לב ולכן היא יוצרת את התנאים לפתרון, שבעולמן התנ"כי של השתיים הוא נישואים ומעמד.
בחלק הבא של הסיפור רב הנסתר על הגלוי. על פניו הסופר המקראי משאיר את הסיפור תמים. למרות זאת, בתפאורת הגורן בלילה יחד עם כל הפעלים שמופיעים בפרק ג' – כמו "שכב", "גאל" ו"ידע" – ניתן לחוש במתח המיני. לעולם לא נדע מה היה באותו לילה בגורן, בין רות לבועז, אך הסיפור מסתיים בטוב – בועז גואל את רות, הנוכרייה הענייה ונישואיהם הופכים אותה לאישה עשירה ומכובדת. גם נעמי זוכה לעדנה, כאשר נולד לזוג בנם עובד והיא זוכה במשרת האומנת ובחוויית סבתאות שכמעט נשללה ממנה. בזכות שתיהן נולדה שושלתו של דוד המלך ותהילתן נחרטה בספר הספרים.
מגילת רות אמנם לא מנתצת את תקרות הזכוכית בעזרת פמיניזם מהפכני, אבל היא סודקת אותן. בסופו של דבר אלה מעשיהם של הגברים שמשנים את גורלן של רות ונעמי, אבל הם פועלים בהתאם להנעה ולניווט נשי שנטווה בחוכמה. ניתן למצוא בסיפור אמביוולנטיות מוכרת גם מהעידן המודרני – נשים שמניעות את המרחב הפרטי וגברים שמניעים את המרחב הציבור ומחזיקים בזכויות יתר.
שלושת הפרקים הראשונים מתארים אחווה נשית יוזמת ואמיצה של שתי נשים מיוחדות במינן. רות אסרטיבית, עצמאית וגם נאמנה לנעמי. היא פועלת בצניעות ומתוך אמונה מלאה בשיקול דעתה של האישה הבוגרת יותר. נעמי החכמה מנווטת את חיי הנערה כדי להבטיח לה חיים טובים, כגמול על נאמנותה וליבה הטוב. יחד, נעמי ורות, מוכיחות אוטונומיה וחוכמה נשית שלא מתוארת בשום מקום אחר בתנ"ך. יחד הן פועלות בתוך המוסכמות החברתיות לטובתן, מבלי לפגוע בשמן הטוב ולהשגת תוצאה מיטיבה לכולם.
מערכת היחסים השיתופית וההדדית הזו יוצרת כוח עבור נטולות הכוח. בתוך עולם קשוח עם גבולות נוקשים, השותפות הזו מצליחה להפוך גורלות, לא בזכות יופי או תרגילים ערמומיים, אלא בזכות תעוזה, פירגון ושיתוף פעולה. יחד הן מביאות לתוצאה מיטבית, שלא הייתה מתרחשת אחרת. והנה לנו סיפור על אביב נשי ומעורר השראה בתוך עולם גברי, סיפור שכולו אופי, חברות ואהבה נשית, שמשנה עולמות מאז רות ונעמי ולמעשה עד עצם היום הזה.
תגובות על כתבה זו