מדושני עונג היינו אחרי יום העצמאות התשפ"ה. לא היה זה שידור (החזרה הגנרלית) של טקס מדליקי המשואות שהאיר בנו אור, וגם לא טקס המצטיינים של בית הנשיא. הייתה זו כתבה אחת – שבה הצלחנו לזהות תינוקת שהתחבאה לנו באוספי התמונות ושנולדה דקות לאחר הכרזת העצמאות – שחיממה את לבנו.
ואז זה קרה.
יונת דואר שילחה אלינו מכתב בהול. וזה תוכנו:
אל: הספרייה הלאומית
ראיתי שפרסמתם פוסט על התינוקת הראשונה של מדינת ישראל. אנא לידיעתכם כי שגיתם. התינוקת הראשונה של מדינת ישראל בעלת תעודת לידה שמספרה 000001 היא אשתי שנולדה בבית חולים הירקון בתל אביב (לא קיים היום) תחת השם דרורה כהן. 22 שנה לאחר מכן ניאותה העלמה דרורה כהן להינשא לי לאשה והפכה לגב' דרורה הלפרין. היום אנחנו כבר סבא וסבתא לחמישה נכדים. אני מצרף לידיעתכם את עותק תעודת הלידה שלה.
בברכה
ד"ר גדעון הלפרין
"אוי ואבוי", נפלו פנינו. "הייתכן ששגינו? האם אנו מורידים מקרנה של הספרייה הלאומית? אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הארכיון?".
דילגנו אל הטלפון הציבורי הסמוך, ומיהרנו להתקשר אל הזוג הנכבד. ואז גילינו, להפתעתנו, שהתינוקת הראשונה הרשמית של מדינת ישראל בכלל נולדה ארבעה חודשים אחרי שהזקן הכריז כי "קמה מדינת ישראל".
רגע… מה?
אז ככה. כרונולוגית, הילדים הראשונים של המדינה העברית החדשה נולדו בה' באייר תש"ח. אך מכיוון שהמדינה רק הרגע הוקמה, מבחינה רשמית, מי שהכיר בהם היה עדיין הנציב הבריטי בארץ ישראל. על תעודות הלידה של אותם ילידי קום המדינה עדיין היה כתוב אדום על גבי לבן "מחלקת הבריאות, ממשלת פלסטינה (א"י)".
הגיוני.
הכרזת מדינה, מרגשת ככל שתהיה, אין בה כדי להחליף ברגע אחד מערכת בירוקרטית שלמה של 30 שנה של שלטון זר. לוקח זמן.
בכל מה שקשור לתעודות לידה, לקח למדינת ישראל החדשה ארבעה חודשים בדיוק, לעדכן את המסמכים בשינוי השלטוני.
וכך, בו' באלול תש"ח, ב-10 בספטמבר 1948, בבית החולים "הירקון" בתל-אביב, זכתה התינוקת המתוקה דרורה כהן, לקבל את תעודת הלידה הראשונה של מדינת ישראל. מספר תעודת הלידה, כמה לא מפתיע, היה 000001. ועל כן, דווקא דרורה כהן, היא רשמית, התינוקת הראשונה שנולדה במדינת ישראל!
"את שמי דרורה, מלשון דרור, הורי נתנו לי לכבודה של המדינה", מספרת לנו דרורה. "אמא שלי אפילו לא סיפרה לי, עד התיכון. וגם אני, בחרתי כל השנים שלא לחשוף את הפרט הזה".
דרורה מספרת לנו שאולי אמא שלה שמרה ממנה את העובדה בסוד, אבל לא הסתירה את הסוד מהשלטונות. כך למשל, היא שלחה מכתבים, כדי לקבל פטור מ'אגרת החינוך' ושאר הנחות ומענקים, שזכו להם הילדים שנולדו בה' באייר. הבקשות האלו, דרך אגב, זכו ל"לא" גורף. בכל זאת, מדינה ענייה הייתה מדינתנו הצעירה.
לטקסים השונים שהוזמנו ילדי ה' באייר תש"ח, היא לרוב לא הוזמנה, ואם היא הוזמנה, זה רק היה לאחר פנייה של בני משפחתה – ובעיקר של "הסוכן" הצמוד שלה, גדעון בעלה.
איכשהו, היא כמעט נשכחה. מזל שיש ספרייה לאומית.
אז נספר לכם שדרורה, בת להורים מפולין, היא מומחית לאימונולוגיה, תורת החיסון. שנים עבדה באוניברסיטת תל אביב. יש לה שני ילדים – בן ובת, וגם חמישה נכדים. כיום היא מתגוררת ברמת אביב, עוסקת באומנות, פיסול וציור, וכמובן גם סבתא במשרה מלאה ("אני מעדיפה את המונח אמא רבתא").
"אני בכלל פלשתינאי וכמוני אחרים", מסכם המעריץ הצמוד גדעון. "ככה נרשמנו, לפי תעודות הלידה שלנו, כל הילדים שנולדו קודם לדרורה. "דרורה יש רק אחת. רק בן אדם אחד בישראל נושא על גבו מסמך היסטורי שכזה. סבתא דרורה היא מספר אחת. ויש לה תעודה רשמית להוכיח את זה, אבל גם בלי התעודה היא מספר אחת."
נחת.
