מרגש

בפברואר 1943 הגיעו לארץ "ילדי טהרן" – פליטים מפולין שנאספו לאירן ונשלחו לארץ בדרך לא דרך באחד ממבצעי ההצלה המקיפים והמוצלחים בזמן המלחמה. מסמכים ותמונות השמורים בארכיון עין חרוד מספקים לנו הצצה אינטימית לתהליך הקליטה המורכב וחושפים סיפורים אישיים מכמירי לב.

חדש על המדף, והפעם: "כדי למצוא את ירושלים על מפת העולם רדו מארצות הברית דרומה, ואז פנו למזרח הים התיכון. במזרח תראו מדינה גדולה ששמה סוריה, וסמוך לה שטח זעיר המסומן "ישראל". בפנים, קרוב לגבול עם ירדן, תמצאו את ירושלים."

טוביה פרידמן הקדיש את חייו לאיתור ולכידת נאצים נמלטים כדי שיעמדו לדין על מעשיהם. טוביה פרידמן היה זה שהשיג את המידע על מיקומו של אדולף אייכמן בארגנטינה. טוביה פרידמן לא שכח ולא סלח, ועלעול בתיקי ארכיונו ששמור בספרייה הלאומית מגלה גם לנו – איך נראית העבודה של צייד נאצים ועוד בלי רשתות חברתיות?

משחר ילדותה חששה תרצה אתר מפני הלילה והחושך שבא עימו. אחד משיריה האהובים ביותר, שהולחן לאחר פטירתה, חושף חלק מהסיבות לכך. וגם – איך השפיע הלילה האחרון בחייה של אתר על התאונה שהביאה למותה?

איך בונים בית של ספרים וסופרים? אוריאל אופק היה אחד מהיוצרים הפורים ביותר בימי ספרות הילדים העברית. אבל הרבה לפני שהוא היה כותב ומתרגם הוא היה קודם כל בעל ואב. מכתביו לביתו הקטנה מספקים לנו הצצה לאוריאל האבא, לקשר המיוחד שהיה לו עם בנותיו ואשתו ולהשראה שהוא היה עבורן.

דפנה עבר-הדני כתבה ספרי ילדים, תרגמה שירים וקלאסיקות ספרותיות, והמציאה את המילה אי-גיון. אבל בחייה הקצרים היא דווקא הייתה הגיונית מאוד, ולא הפסיקה לנסות לפרוץ לתודעה בזכות כשרונה הספרותי. בזכות היוזמה והדחף היצירתי שלה, נוצר לבסוף אחד הדואטים האהובים ביותר במוזיקה הישראלית – "שוב", שביצעו שמוליק קראוס וג'וזי כץ. איך בא לעולם השיר, ואיך קשורה לכך נעמי שמר?

מייסד מחתרת ניל"י היה רק בן 27 במותו, אבל עד אז הספיק לחוות אהבת אמת או שתיים. או חמש. הכירו את שלל הטוענות לכתר "נמענת מכתב האהבה הרומנטי ביותר בשפה העברית"

היא הייתה כוריאוגרפית עטורת פרסים ויוצרת פורה ומוערכת, אבל חייה האישיים החלו בחושך גדול. זהו סיפורה של ילדה קטנה שהצליחה להפוך נר קטן ומהבהב של תקווה וחלום לאבוקה אדירה של חום ואור עבור אנשים רבים כל כך

"כשאני כותב 'שמש' זאת רק השמש בבנימינה", אמר פעם אהוד מנור כשנשאל על מילות שיריו שלדבריו עוסקות תמיד תמיד רק במקום אחד – במושבת הולדתו, מול כתף הכרמל. הגעגועים של מנור הגיעו לשיאם בשיר שמסמל אותו יותר מכל – ימי בנימינה. אז למה ביקש הפזמונאי לחזור שוב ושוב אל אותם ימים יחפים? וכיצד שיריו משתלבים בהיסטוריה של המושבה?

"אלו היו מראות עוצמתיים שחזיתי בהם – לתת צורה לכל הסבל הזה – ולהראות אותו לעולם – זה מה שתמיד התכוונתי לעשות". האומן דיוויד פרידמן צייר מאות דיוקנאות בפראג הכבושה על ידי הנאצים. מתוכם שרדו רק 94 פורטרטים של חברי הקהילה היהודית בעיר מהשנים 1940-1941. רבים מהאנשים שצייר פרידמן עדיין אינם מזוהים, גם 80 שנים מאוחר יותר. האם תוכלו לסייע לנו לפתור את התעלומה?