מרגש

מלחמת יום הכיפורים לא השאירה את הספרייה הלאומית אדישה. גם עובדי הספרייה נקראו לחזית ונשארו לשרת עוד חודשים ארוכים במילואים לאורך קווי החזית. בזמן הזה הם עדכנו את חבריהם במחלקת הארכיונים וכתבי היד בנעשה, בשלומם, והביעו תקווה לשוב ולעסוק במה שבאמת חשוב: "טוב לראות שיש אנשים שעדיין מתעסקים בקטלוגים ובארכיונים"

א.ב. יהושע ויורם קניוק היללו אותו. המבקרים אהבו אותו. הוא היה על המסלול המהיר בדרך להפוך לכוכב זוהר של הספרות העברית. רק מחלת ניוון שרירים אכזרית עמדה בדרך, והקריירה הספרותית הקצרה מדי של ישראל ברמה נגדעה בטרם עת

יוסי בנאי היה עמוד תווך בתרבות הישראלית: איש תיאטרון, איש במה, כותב, במאי ומבצע, שתמיד חיפש את הדבר הבא. בשביל זה הוא עבד לא מעט ובילה שעות ארוכות באולפנים ועל הבמות. בכל הזמן הזה הוא גם התגעגע למשפחתו, לאשתו ולילדיו – ושיקע את אהבתו בפתקים קצרים שהשאיר להם. האהבה והגעגועים שלא ידעו גבול ניכרים מכל מילה בהודעות הקצרות, בשירים, במסרים ובברכות שכעת אפשר לקרוא בזכות ארכיונו העשיר שהופקד על ידי משפחתו בספרייה הלאומית

כשמוטי קירשנבאום הפגיש בין נעמי שמר ועמוס קינן כדי לשמוע את דעתם על המצב במדינה, הוא לא ידע מה תהיה התוצאה. בצפייה חוזרת, 40 שנה אחרי, נראה ש"אל בורות המים" הוא סרט שהפך לשיר אהבה לארץ – סוערת ומורכבת ככל שתהיה. חזרנו לסיפור מאחורי הסרט, ולשיר שנכתב בעקבותיו. ומה הקשר ל"ירושלים של זהב?"

תור הזהב של שירת ספרד ידוע במשורריו הגברים: שמואל הנגיד, יהודה הלוי ואחרים. אבל בגניזת קהיר מצאנו ראיות לשיר שכתבה דווקא אישה. "הֲיִזְכּוֹר יַעֲלַת הַחֵן יְדִידָהּ" הוא שיר הפרידה של המשוררת הראשונה בעברית אחרי דבורה הנביאה, שהתגעגעה לאהובה שעזב את ספרד ויצא לשליחות

מאירה ברנע-גולדברג יודעת לנצל הזדמנויות. כשנתקלה במקרה במו"לית הכי גדולה בישראל היא לא היססה לתת לה את כתב היד של ספר הביכורים שלה שבמקרה היה לה בתיק. גם זה שאותה מו"לית שכחה את כתב היד מאחור לא ריפה את ידיה. ומאז שוצף מידיה שפע ספרים, לילדים, לנוער ולמבוגרים, ובראשם סדרת "כראמל" האהובה – שכבר הפכה לסדרת טלוויזיה, ותהפוך בקרוב גם להצגה

שלוש גלויות ששלח החייל הצעיר יובל בנאי לאביו, מספרות סיפור של מלחמה שלמה: פחד, בלבול וזעם. מלחמת לבנון הראשונה שעוד תצוץ ביצירתו של מייסד להקת משינה, מתגלה כאן בזעיר אנפין בכתב ידו: "אנחנו קצת מפחדים, אבל משתדלים שלא"

כשנכתב השיר, בחורף 1973, הוא נכתב כשיר אהבה. מי לא יודע עד כמה האהבה מרגישה לעתים כמו "זר של קוצים"? אך כאשר בנו של נתן יונתן, ליאור, נהרג מאוחר יותר באותה שנה במלחמת יום הכיפורים, שיר האהבה הפך למשהו אחר לגמרי

דברי הפרידה המרגשים שנשא אורן מאיר, גיבור הספר "הצב של אורן", מאמו הסופרת מירה מאיר

"אבא שלי טייס – שם טס הוא עד היום. אשמע ממעל קול: שלום בני, שלום!" – סיפורו של עמרי אריאב ז"ל, מראשוני חיל האוויר הישראלי, שחיבר בין שמים וארץ