ישראלי

המתרגם עידן בריר כותב על ששון סומך ז"ל, מגדולי החוקרים של הספרות הערבית, שהלך לעולמו בחודש שעבר

"שיריה מספרים את סיפורו האדריכלי של הבית החדש ההולך ונבנה ומצטבר, את תנועות הנפש והגוף של משפחה צעירה ובה ילדים רכים". ילי שנר על "יבוא" מאת רוני אלדד

"האיום הבלתי פוסק מבחוץ מקשה את מלאכת הטיוח של האיומים מבפנים, ואלה הולכים ומתעצמים עד שכל אחד מבני המשפחה נאלץ למצוא לעצמו אסטרטגיית הישרדות משלו, מעין חדר ביטחון פנימי המגן עליו גם מפני האחרים." דפנה לוי על "נמר גימ"ל" מאת לירן גולוד

"כשצלצלתי לאימי ב־31 בדצמבר אותה שנה, מעט אחרי חצות, לאחל לה שנה טובה, אמרה לי: 'בדיוק טלפנו אליי מהמרפאה. אביך מת לפני שעה.' לא אהבתי אותו. מעולם לא אהבתי אותו." פרק מתוך הספר "שיבה לריימס" מאת דידיה אריבון, בתרגום מיכל בן־נפתלי

תמיד ראינו את שמה בקרדיטים בסוף הסרט. כעת הגיע הזמן לשים את האישה ואת האימפריה – בקדמת הבמה.

ספורט והגנה על המולדת – כך מיתגה את עצמה חברת הסיגריות 'דובק' בסוף שנות ה-30

בשנת 1908 נסעה לראשונה "עגלה-מכונית" בעיר הקודש

"את עדינה ואת נשברת בקלות" – האם עתידה של הדמוקרטיה לוט בערפל?

סיפורו של הכוכב הבינלאומי היהודי, שהגיע לשיר לחיילי צה"ל שנלחמו בסיני במהלך מלחמת יום כיפור

בעקבות שריפת יערות הגשם בברזיל, ולפתחו של אסון אקולוגי וחברתי שלא נודע כמותו, מקבץ שירים מאת מירלה משה אלבו