ישראלי

"יש קיום להייקו כמו לנשימה עצמה. אין מקום לפרש אותה, יש מקום להתבונן בה. כמו מבט על ההר ללא שם, על עלה שנושר". צילה זן־בר צור קוראת בספר השירה "על לא דבר" מאת ליאת קפלן

"ייחודו של הספר בסגנונו, באווירה הקרנבלית, הסוערת והעולה על גדותיה, שדווקא דרכה בוחרת אביגור־רותם לתאר את הזקנה הנשית". אסתי אדיבי שושן על "ארבע מדברות ואחת שותקת" מאת גבריאלה אביגור־רותם

"בעולמו של הסיפור המוסיקה מבטאת מציאויות נפשיות מורכבות, ונמצאת בצומת של יחסים אנושיים סבוכים." בנימין פרל חוזר לסיפורו הקצר של יהושע קנז

"כאבה של רות ניכר בעיניה, שהרי רות הייתה אשת מכאובות וחדרי לבה נגדשו בייסורים, שהגדול שבהם, ככל שידיעתו של בועז השיגה לדעת בעת ההיא, התגלגל בה עם לידתה של לילי". קטע מתוך "ממזרת", מאת מיכל פנקל

ברומן "גירושים מאוחרים" הדמויות לכודות בתא משפחתי סגור ומתסכל. 30 שנה לאחר פרסום הספר העניק להן הסופר חיים מחודשים בגרסה מעודכנת

שירים מאת ריקי דסקל, נעמה יונג, אדוה מגל כהן ורחל מדר

"היא הלכה איתו שבוע ימים בכיס ומה שלא אמרתי היא אמרה, 'הוא חי אימא הוא חי, אף אחד לא יהרוג לי אותו אני לא מוכנה'." סיפור מאת מירב נקר־סדי, מתוך ספר בכתובים

"יצחק: אולי את תהיי הבן דוד ההולל שלי בעיר, ואני הבת דודה הצעירה הלא מנוסה מהכפר ואת תפתי אותי?" סצנה מתוך "אנדרטה של צרעת", טרילוגיית מחזות מאת יונה וולך

אילנה זפרן בסיפור גרפי על הסיפור האמיתי שמאחורי גילוי האש

"כאשר הכאב מצטלל, מתוך תהליכים פנימיים שמעניקה האמונה, הריהו כבר בגדר שמחה." צביה ליטבסקי על שירתו של טל חסן