ישראלי

ימי חמישי, אחת לחודש, ספרות טובה.

"אתה רואה את השביל הזה של הואדי? תדע לך שהוא ממשיך עד לצפת ומשם לחיפה ומשם הוא ממשיך על הים עד לכרתים, וגם בכרתים הוא ממשיך, ואתה תעלה עליו ותגיע בדיוק לאן שאתה צריך ותפגוש את מי שאתה צריך לפגוש." על הסיפור מאחורי "יוצא לאור" ועל אלוף הבריחות והנביא נחמן פרקש שבזכותו נולד השיר

מה שנתפס בעינינו ובאוזנינו כשיר שמח כל כך, הוא בעצם שיר מאוד עצוב. חלק מהיושבים במרפסת כבר אינם בחיים, וכל שנותר הם הזיכרונות. אז איך הפך השיר העצוב לאופטימי, כשגם בגרמניה, אמריקה ויפן שרים אותו בחיוך גדול?

​נ, ג, ה, פ – ארבע אותיות שאוצרות בתוכן את הסיפור של עמנו. אך האם ידעתם מה מקורו של הסביבון עליו מוטבעות אותיות אלה? רמז: לא מדובר במנהג יהודי עתיק יומין.

חזרנו אל הזמרים הכי גדולים שיש לתרבות הישראלית להציע בתמונות 'קצת' שונות מאיך שאתם מדמיינים וזוכרים אותם. מוזמנים לצפות וליהנות מהפרויקט המיוחד שהכנו בשיתוף פעולה עם פייסבוק ישראל לרגל חגיגות ה-70 למדינת ישראל.

הספרייה הלאומית, בשיתוף אמני ישראל ובחסות משרד התרבות והספורט, גאים להציג את אפליקציית המוזיקה "שירי": הדרך הטובה ביותר לשמוע מוזיקה ישראלית, בחינם ובלי פרסומות!

הסיפור שמאחורי השיר הנפלא "נרותי הזעירים" שנכתב בהשראת הזיכרון של האור

הספרייה הלאומית (בגלגוליה השונים) אוספת ומתעדת כבר יותר ממאה שנים את הנעשה בארץ ישראל. כך נחשפות בפנינו תמונות נדירות של רעש האדמה שהוביל למותם של מאות בני אדם בשנת 1927. נוסף על כך, נשמרו בידינו עדויות מרטיטות לב לרעידה קדומה עוד יותר מאמצע המאה ה-19

רבים מאיתנו עונדים בכל שנה את מדבקת דם המכבים המפורסמת של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. מתברר, שהקשר בין הפרח למועד נקבע כבר בראשית ימי המדינה

"במגירה ראיתי דף אחד צהבהב, מודפס במכונת כתיבה" – השיר שהפך מלהיט פסטיבל לפזמון יום זיכרון