All rights reserved – The National Library of Israel 2017 ©
ישראלי
הודעות הממשלה לעיתונות במלחמת יום כיפור כללו בעיקר התמקדות בפרטים לא רלוונטיים והסתרת המצב הקשה בו הייתה מדינת ישראל | סקירה של כותרות העיתונים מתחילת המלחמה מראה גם כיצד השתתפו כלי התקשורת ביצירת מסך עשן | האם זו הייתה מדיניות מכוונת? שקרים לציבור או המשך הקונספציה?
קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל
להרשמה
בשנותיה הראשונות של המדינה, אילת היתה ישוב ספר מבודד עם חוף ים ציורי בלב מדבר פרא. דגנו באוספים הדיגיטליים שלנו תיעודים מאילת בימיה הראשונים, שכלום לא כלול בה מלבד הטבע
האם אפשר לנהל בית ספר בשפה שאינה שפת האם של התלמידים? סיפורו של "בית הספר העממי לבנים ולבנות בראשון לציון" שהחליט לאמץ את השפה העברית כשפה רשמית ללימודים עם קצת עזרה מאליעזר בן יהודה
הסופרת גלילה רון־פדר-עמית, מחברת הספר "פלדה רכה – סיפורה של גולדה מאיר" חושפת צדדים מפתיעים ולא ידועים על מי שהייתה ראש ממשלת ישראל
בקיץ 1947 התקבצו עשרות אלפים מכל רחבי הארץ כדי לחזות בכינוס מחולות העם השני שנערך בקיבוץ דליה. לא היה מדובר בסתם אירוע תרבותי אלא בניסיון ליצור ולעצב את המחול העברי החדש. אז איך קרה שסיקור הכנס בעיתוני היישוב העברי לא התמקד ברוקדים אלא בעניין אחר לגמרי?
הקלאסיקה "בית הערבה" היא פיסת זכרון מעברם של שמוליק קראוס ועמוס קינן שהפכה לשיר. אבל לשיר הזה היה סיכוי גדול לעבור לתהום הנשיה, אלמלא נחישותו של אחד, אריק איינשטיין, שהתעקש לפרסם אותו
כשהתגלו גופותיהם הירויות של נחמה אברונין ואהרון רוזין, כולם סברו שאברונין הרגה את מאהבה והתאבדה לאחר מכן. אבל פרשת מותם של האם הצעירה, שהייתה אז בהיריון, ושל מי שניהל עימה רומן, התרחשה רחוק בצפון, בקהילה הסגורה של גדוד העבודה ולכן לא זכתה מעולם לחקירה הולמת מצד שלטונות המנדט שהתחיל רק כמה שנים לפני כן. יומנה של אברונין, שיצא לאור כספר, חושף פן נוסף ומכמיר לב מהפרשייה שהסעירה את גדוד העבודה לפני יותר ממאה שנים
אנחנו לא שוכחים שלפני "יום המשפחה" ציינו בישראל במשך עשרות שנים את "יום האם". איך נולד יום החג ביישוב? ואיך הפך בסוף דווקא ל' בשבט ליום הזה שמצופה מאיתנו לתת בו מתנה לאמא?
קרתגו – הסיפור האמיתי: עדויות ממחנה המעצר בסודאן אליו הוגלו לוחמים עבריים, וגם הצצה אל מחזה יוצא דופן שנכתב ושוחק במחנה המעצר קרתגו באפריקה. השחקנים? אסירים לוחמי המחתרות
מי מכיר את שאול ביבר, האיש שעיצב את פני הבידור וההווי הישראליים בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, מי שנחשב למר הבידור הלאומי, אבי הלהקות הצבאיות ופלמ"חניק עד עמקי נשמתו? למרות שעשייתו אמורה הייתה להשאירו חקוקה בזיכרון הציבורי, רק למעטים שמו עדיין מוכר
אביגדור הרצוג ז"ל האמין שהמקום הנכון ביותר ליצירת אוסף מוזיקה יהודית, שמירתו והנגשתו הוא הספרייה הלאומית של מדינת ישראל. גילה פלם, מנהלת מחלקת המוזיקה וארכיון הצליל הלאומי, נפרדת
שם שולח
כתובת מייל
אנחנו עובדים כל הזמן כדי להביא לכם את התוכן האיכותי והמעניין מתוך אוצרות הספרייה.
בדיוק כותבים את הסיפור הבא…
תודה שנרשמת לניוזלטר של הספרנים