ישראלי

"עברתי באתרי החדשות, וראיתי את המהומה. מתברר שכמה חברי קואליציה קיבלו מאז חצות הלילה על מפתן הבית שלהם תשורות סמליות בצורת גוויות של מגוון בעלי חיים." סיפור בלשי קצר מאת ארנה קזין

"זו כתיבה רודמת, עייפה, מאופקת ומלאת צער מפויס; היא מעיפה מבט אל גובה ההרים, אל המלאות הנוסקת, אולם לעולם שוכנת בגיא." יותם פופליקר על שירתו של גבריאל פרייל במלאת שלושים שנה למותו

מתוך ספר בכתובים מאת אלמוג בהר

"בין ההבטחה הגדולה לבהלת ההישרדות האנושית". מרב מדינה קרניאל על "בעומק מישור העשב" מאת תומר־דבורה קהת

"שום אודיסאוס לא יטריד את מוחה. את כל יכולות העכבישה שלה היא תאסוף מכל מרחבי הזמן והאמהוּת. שושלת ארוכה של אימהוֹת טוות, עכשיו היא מבינה מה הן טוות." קטע מיצירה בכתובים מאת רתם פרגר וגנר

"כמה חסרה לו העיר. אפילו העיר הזו, הזרה, המסוגרת, הקדושה, מוכת המלחמה, שהגברים והנשים בה קשי יום, עולים חדשים, פועלים, עקרות בית מגמגמות משפטים שבורים בעברית, מחזיקות בכל כוחן בפנקס התלושים." שני פרקים מתוך "המופקרים" מאת מעין בן הגיא

שירים מאת גילי חיימוביץ' ודניאלה סער

"אני שוטף את הפנים ומחליט להשאיר את הזיפים שמעניקים לי מראה קודר של מי שנעשה לו עוול, אבל אז מגיע הזיכרון". סיפור קצר מאת לאה שדה

"הדבר שוואלאס מנסה לומר הוא שתקשורת היא דבר שביר, קשה, מסובך, מסלול שעלינו לצעוד בו מתוך הכרה שלעולם לא נגיע לסופו." יוסי מנדלוביץ על "מהתלה אינסופית" לרגל פרסום הרומן בתרגום לעברית

"העולם שדלילה מסל גורדון בראה הוא מעבר לשירה יוצאת דופן: הוא עולם שלם, גדול ונדיב." גל נתן קוראת בספר השירה "קוקי, העוגות העירומות והאימהות הקטנות" מאת דלילה מסל גורדון