משפחת באטיאני היא משפחה אריסטוקרטית מדרג גבוה. היא שימשה כנקודת מפגש של מעמדות חברתיים שונים. בני משפחת באטיאני תרמו להמשכיותה של הונגריה המפוצלת בידי האימפריה העות'מאנית, לא רק על ידי צבאותיהם הפרטיים וארגוני השלטון שלהם, אלא גם על ידי תרומתם להיסטוריה התרבותית, החינוכית, הפוליטית והרפואית ההונגרית. כיום, כיכר בשם באטיאני (Batthyány tér) בבודפשט מנציחה את זכרם.

ניתן לעקוב אחרי משפחת Batthyány ברציפות מאז 1398. בשנה זו מנהיג הטירה שבעיר אסטרגום György Kövágóörsi קיבל מאת זיגיסמונד קיסר האימפריה הרומית את האחוזה Batthyán הכוללת את עיר השווקים Polgárdi בתמורה לתרומתו במאבק נגד הטורקים. מאז נשאו צאצאיו של György Kövágóörsi את השם המשפחה באטיאני (Batthyány). במשך מאות שנים, סמל משפחת בטיאני היה שקנאי המאכיל בדמו את אפרוחיו ומתחתיו אריה נושא חרב בלוע שלו.

 

במחצית השנייה של המאה ה-17, כאשר הקיסר ליאופולד הראשון גירש את היהודים מאוסטריה התחתונה ואסר עליהם להתנחל בערים המלכותיות החופשיות, הייתה זו משפחת באטיאני (יחד עם המשפחות Esterházy ו-Zichy), שקיבלה אותם להתיישב על נכסיהם בחלק המערבי של הונגריה, וזיהתה יתרון כלכלי בפעילותם. החסינות שהעניקה המשפחה קבעה את חובותיהם וזכויותיהם של הפליטים היהודים. דבר זה שימש כיסוד גם עבור ההתיישבויות היהודיות שלאחר מכן. בדרך כלל, היהודים התיישבו בכפרים ובמרכזים של האחוזות הגדולות והיו מעורבים בחיי הכלכלה המקומיים.

היהודים הראשונים הגיעו לאזורים האלה בעיקר מקהילות היהודיות שבניקולסבורג ואוהרסקי-ברוד (Magyarbród). היהודים שהתיישבו על אדמות משפחת Esterházy במחוז Sopron היוו את מה שנקרא "שבע קהילות" של אחוזת Eisenstadt (Kismarton) ותרמו לשגשוג האזור כולו. על אחוזת משפחת באטיאני שסביב העיר Rohonc הוקמה ב-1687 הקהילה היהודית הראשונה הגדולה שמנתה כ-30 משפחות. חייהם היו מוגנים על ידי מכתב חסות שהם קיבלו ממשפחת באטיאני. החסינות שניתנה על ידם קבעה את חובותיהם וזכויותיהם של הפליטים היהודים. דבר זה שימש כחוק יסוד גם עבור ההתיישבויות היהודיות שלאחר מכן.

בניגוד ליחס החיובי הזה של משפחת באטיאני כלפי היהודים, הטירה ב-Rohonc מספרת סיפור עצוב מימי מלחמת העולם השנייה שמתואר היטב במסה של העיתונאי הבריטי דייוויד ליצ'פילד שפורסם בעיתון Frankfurter Allgemeine Zeitung ב-2007, וכן בספרו של העיתונאי השוויצרי Sacha Batthyány "פשע במשפחה" (Crime in The Family) שפורסם בשנת 2017. (ניתן לציין בנוסף שני עיבודים המזכירים את הטבח הטראגי – המחזה "רכניץ – מלאך המוות" והסרט הישראלי "העדות" משנת 2018).

אחוזת Rohonc הייתה מאז המאה ה-16 רכושם של בני משפחת Batthyány, אבל במאה ה-19 עברה לידי משפחת Thyssen. בשנות השלושים של המאה ה-19 התחתן איוון באטיאני עם Margit Thyssen-Bornemisza שנולדה ב-Rohonc. מרגיט היא למעשה דודתו של סאשה. עקב כך האחוזה חזרה להיות רכושה של משפחת באטיאני.

במסיבה שנערכה בטירה של Rohonc ב-24 במרץ בשנת 1945, נרצחו 180 עובדי כפייה יהודים הונגרים ונקברו בקברי אחים. 180 יהודים אלה היו חלק מ-600 היהודים שהובאו לאזור לבניית הסוללה הדרומית-מזרחית שנועדה לבלום את הצבא האדום המתקדם. את הירי על 180 היהודים שנמצאו כ"לא כשירים" לעבודה הובילו אוהד הנאצים Joachim Oldenburg (שהיה המאהב של מרגיט) ו-Franz Podezin, מפקד האזור מטעם המפלגה הנאצית שהם חילקו כלי ירייה למשתתפי המסיבה. הם השאירו 15 אסירים בחיים על מנת לחפור קברים משותפים לקורבנות. לאחר שסיימו את העבודה, הם נרצחו גם על ידי פודזין ואולדנבורג. לאחר סיום הירי, האורחים חזרו לטירה לשתות, לרקוד ולחגוג. בזאת הוטל כתם על שם משפחת באטיאני שאלמלא כן היה נותר ללא רבב. מרגיט ובעלה חיו חיים ארוכים בבאד-הומבורג בגרמניה. לאחר מותם הם לא הורשו להיקבר באחוזת הקבר המשפחתי על ידי משפחת באטיאני שהתגוררה באותה עת בעיר Német-Újvár השכנה.

אוסף באטיאני בספרייה הלאומית

אוסף באטיאני שבספרייה הלאומית בישראל מורכב מ-76 תיקי ארכיון (ARC. 4* 2031). תיקים אלה כוללים כ-200 רשומות בלטינית, בגרמנית, בהונגרית ובצ'כית כגון התכתבות, החלטות, צווים, תעודות ומסמכים מנהליים אחרים העוסקים בנכסים מכל הסוגים שנוצרו על ידי בני משפחת באטיאני או אנשים אצילים, מלכים קיסרים ועובדי המנהל שלהם בין השנים 1868-1470. לכאורה, אף אחד ממסמכים אלה לא עוסק ביהודים או ענייניהם.

ליתר דיוק, אוסף משפחת Batthyány כולל מסמכים מן המחצית השנייה של המאה ה-15 שהונפקו על ידי מלכים מוסדות מלכותיים, כגון הטירה של Cristalowcz. מן התקופה של המחצית השנייה של המאה ה-16 ועד תחילת המאה ה-18 אנו מוצאים מסמכים הנוגעים לענייני רכוש, ירושה ומסמכים מנהליים אחרים של האחוזות המפותחות היטב. ההתכתבות שנכללה בחומר זה אינה מנוהלת רק עם האישים הבולטים של התקופה, אלא גם עם משרתים מדרגה גבוהה, צמיתים ומושלי אזוריים שפנו אל בני משפחת באטיאני במשימותיהם. מהתכתבות זו משתקפות הבעיות של חיי היומיום באותה תקופה. בתיעוד המנהלי מהמאות ה-16 וה-19 מיוצגות הערים, הכפרים והאחוזות כגון Ortenegg, Város-Szalonak, Rohonc, Németújvár, Körmend, Ördöglika ,Hidegkút. המסמכים שהונפקו במאה ה-18 בענייני משפחת באטיאנים, או שנוצרו על ידי בני המשפחה עצמם נושאים אופי פוליטי וצבאי.

רוב המסמכים עוסקים בבירור עם משפחת באטיאני או בעניינים שלהם. עם זאת, בין מסמכים אלה נמצאים גם מספר קטן של מכתבים פרטיים ומסמכים רשמיים, אשר לכאורה אינם קשורים למשפחה. הקשר הישיר או העקיף שלהם למשפחה אינו נפסל, אך הניסיון לחשוף את הקשר הזה עשוי להצריך ידע היסטורי מעמיק יותר והיכרות מלאה עם אילן היוחסין של משפחת באטיאני.

למרות גילם, המסמכים שנכתבו על קלף ועל נייר נמצאים יחסית במצב טוב, אלו מהם הזקוקים לטיפול ולשימור מיוחד יזכו לטיפולים אלה בספרייה הלאומית בתקופה הקרובה. בשל רגישותם של חומרים ארכיוניים אלה ללחות ותנאי אקלים אחרים, ובגלל חשיבותם ההיסטורית הרבה, אוסף משפחת באטיאני שמור במחלקת האוספים הנדירים של הספרייה הלאומית.

האוסף משלים ללא ספק את הארכיון של משפחת באטיאני שבהונגריה, ארכיון גדול ומוכר היטב. הוא משמשת עד היום כמקור מידע להיסטוריונים רבים. למרבה הצער, הוא סבל מצרות רבות כמו מההרס על ידי חיילים סובייטים במהלך מלחמת העולם השנייה ב-Körmend ומנזקי האש במהלך המהפכה של 1956 בבודפשט. כיום הוא נשמר בספרייה הלאומית של הונגריה בבודפשט (Magyar Nemzeti Levéltár), וכולל כ-212 מטר רץ של חומרים ארכיוניים שנוצרו בין השנים 1501-1944.

כמה דוגמאות מהמסמכים ההיסטוריים המעניינים של אוסף משפחת באטיאני שבספרייה הלאומית בישראל:

קישור לרשומה של המסמך הנ"ל: ARC* 4. 2031 / 02

 

קישור לרשומה של המסמך הנ"ל: ARC* 4. 2031 / 05

 

קישור לרשומה של המסמך הנ"ל: ARC* 4. 2031 / 09

 

קישור לרשומה של המסמך הנ"ל: ARC* 4. 2031 / 14

 

קישור לרשומה של המסמך הנ"ל: ARC* 4. 2031 / 18

 

קישור לרשומה של המסמך הנ"ל: ARC* 4. 2031 / 21

 

קישור לרשומה של המסמך הנ"ל: ARC* 4. 2031 / 40

 

קישור לרשומה של המסמך הנ"ל: ARC* 4. 2031 / 40

 

 

קישור לרשומה של המסמך הנ"ל:  ARC* 4. 2031 / 47

 

קישור לרשומה של המסמך הנ"ל: ARC* 4. 2031 / 48

 

קישור לרשומה של המסמך הנ"ל: ARC* 4. 2031 / 51

 

קישור לרשומה של המסמך הנ"ל: ARC* 4. 2031 / 60

 

קישור לרשומה של המסמך הנ"ל: ARC* 4. 2031 / 65

 

קישור לרשומה של המסמך הנ"ל: ARC* 4. 2031 / 68

 

קישור לרשומה של המסמך הנ"ל: ARC* 4. 2031 / 71

 

קישור לרשומה של המסמך הנ"ל: ARC* 4. 2031 / 73

 

הסידור והרישום הקטלוגי של ארכיון משפחת באטיאני התאפשרו בעזרת הסיוע הנדיב של קרן ליר.

כתבות נוספות

סיפורו של הרב שכתב ספר מדעי כאסיר בכלא ההונגרי

האמן היהודי שחזה בציוריו את זוועות הנאצים

האם הבריטים הם צאצאי עשרת השבטים האבודים?

רוזה בכר נולדה ב-15 באוגוסט, 1916, בעיר פרישטינה שבדרום סרביה. היא גדלה עם אחותה הגדולה מטילדה ועם אחיהן, חיים ורחמים. אחרי שסיימה את לימודיה בבית הספר מצאה רוזה עבודה כפקידה. רק מעט פרטים נוספים ידועים על חייה לפני השואה; אין לנו מידע על מי שהייתה, על תחומי העניין שלה או על תחביביה, על חיי החברה שלה וחוויות שעברה – אבל בארכיונים ההיסטוריים בבלגרד שמורים כמה מסמכים שמגוללים את תלאותיה במלחמת העולם השנייה, ואת השתלשלות האירועים שבסופו של דבר הובילו למותה.

הקהילה היהודית בסרביה בת מאות שנים – היא קיימת עוד מימי הרומאים. שנים רבות השתלבו היהודים בהצלחה כאזרחים שווים, ולקחו חלק בכלכלה, בפוליטיקה, בחברה ובתרבות המקומיים, ותרמו רבות להתפתחותה של עיר הבירה, בלגרד.

 

 

הקיום היהודי באזור הופרע בפרוץ מלחמת העולם השנייה, והחיים כפי שהיהודים הכירו אותם – הסתיימו. הקהילה היהודית בבלגרד שגשגה והיו בה 12,000 איש, אבל רק כאלף מהם שרדו את זוועות השואה. בראשית 1941 פלשו הגרמנים לסרביה והחלו לפשוט על בתיהם של יהודים ועל בתי העסק שלהם, לפנות דיירים ובעלי בתים יהודים ולהחרים את רכושם. יהודים רבים נורו ונרצחו בהוצאות להורג המוניות שביצעו הגרמנים במסגרת הפשיטות הללו.

 

 

ממסמכים בתיק תיעוד משטרתי מיוחד שהשתמר בארכיונים ההיסטוריים בבלגרד עולה שבמהלך הפשיטות על הקהילה היהודית בעיר, נתפסו רוזה בכר ואחותה, מטילדה, אחרי שהציגו תיעוד מזויף על שם רוקסנדרה ומילבה זוניץ, בפשיטה על דירתו של אדם בשם רדוייה זוניץ. רדוייה ניסה לגונן על הנשים והציג את רוקסנדרה – כלומר, את רוזה – כארוסתו, אבל מאמציו עלו בתוהו.

כשגילו הגרמנים את תעודות הזהות המזויפות שלהן, נעצרו רוזה ומטילדה בו במקום ונשלחו למחנה הריכוז סיימישטה (Sajmište), אחד מכמה מחנות שפעלו באזור. הן צורפו לאלפי הגברים, הנשים והילדים היהודים שנשלחו למקום מכל רחבי סרביה בסוף 1941 ותחילת 1942.

מחנה הריכוז סיימישטה נבנה על אדמת מתחם יריד התערוכות המוזנח בבלגרד שנועד להציג את ההתקדמות הגדולה בתחומי התעשייה ברחבי אירופה. האסירים שוכנו במבנים מטונפים וסבלו מתנאי מזג אוויר קשים וממחסור במזון. רבים מצאו את מותם ברעב, בהתפרצויות מחלת השפעת וכתוצאה מכוויות קור.

 

 

סיימישטה החל לפעול כמחנה השמדה ב-1942, כאשר הוצב במקום תא גזים נייד. אסירים שהתנדבו לעבור למחנה שהתנאים בו כביכול שפירים יותר, הוכנסו לתא הגזים הנייד בתואנת שווא של העברה למחנה האחר, ונקטלו בשאיפת פחמן חד-חמצני רעיל.

 

 

אחיהן של רוזה ומטילדה, רחמים, שרד את המלחמה ושב לביתו שבפרישטינה. לפי דיווח שהגיש בשנת 1945 מצאו אחיותיו את מותן במחנה סיימישטה. אחיהן חיים שרד גם הוא, ובשנת 1949 עלה לישראל עם אשתו סופיה וילדם.

 

הארכיונים ההיסטוריים בבלגרד

בשנת 1945 הקימה מועצת העיר בלגרד את הארכיונים ההיסטוריים בעיר, במטרה לאסוף, לעבד ולשמור על חומרים השייכים ל-17 מנהלות רובעי העיר. כיום שמורים בארכיונים 13 קילומטרים רצופים של מסמכי ארכיון, המאורגנים ב-2,737 חטיבות ואוספים. בארכיונים ישנם גם אוספים אישיים ומשפחתיים רבים השייכים לאישים בולטים בהיסטוריה הסרבית ולמשפחות חשובות, שהשתתפו כולם ברגעי מפתח בהיסטוריה של הבירה הסרבית.

מקצת החומרים בארכיונים הללו נוצרים עדויות מחיי היום-יום של הקהילה היהודית בבלגרד לאורך מאתיים השנים האחרונות. מסמכים יקרי ערך רבים מספור עוסקים במגוון היבטים בחייהם של חברי הקהילה היהודית במקום – גברים, נשים וילדים בגיל בית ספר.

 

 

בתמיכת המחלקה האירופית של קרן הנדיב רוטשילד, פתחו הארכיונים ההיסטוריים ביוזמה חדשה וחשובה הנושאת את הכותרת "פרויקט האוסף הדיגיטלי היהודי", שמטרתה ליצור מסד נתונים מקוון של חומרי הארכיון היהודיים, תוך שימוש בחומרים השמורים בארכיונים ההיסטוריים של בלגרד הנוגעים לקהילה היהודית ולמורשת היהודית בבלגרד (סרביה).

במסגרת הפרויקט יעובדו 25 אוספי מסמכים, נוסף על מסמכים משישה בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים בבלגרד. בסיום הפרויקט יתורגמו תיאורי הפריטים לאנגלית. כיום מכיל מסד הנתונים הפנימי של הארכיב כ-27,000 רשומות, ועד להשלמת הפרויקט עתידות להיסרק ולעבור שימור דיגיטלי בין 70,000 ל-100,000 רשומות נוספות.

 

השואה: מסמכים, מאמרים, תמונות, ספרים ועוד תוכלו למצוא פה

נחמה ליפשיץ הייתה זמרת יידיש נודעת, סמל ליהדות הדממה, סמל הציונות, ומסורבת עלייה מפורסמת בברית המועצות, אשר זכתה לעלות ארצה. היא הייתה בין הדמויות הראשיות שתרמו לשמירת הזהות היהודית בברית המועצות. שנתיים אחרי פטירתה מוסרת בתה של ליפשיץ, רוזה ליטאי, את ארכיונה ועזבונה האומנותי של אִמָּהּ (שכולל מכתבים, תעודות, תמונות, שירים ולחנים שנכתבו ביידיש ובעברית בברית המועצות) לספרייה הלאומית בירושלים. בתה חושפת גם אחדות מפעילותיה בחשאי, תוך גילוי אומץ לב למען מדינת ישראל.

נוסף על שימור מילים ותווי מוזיקה של משוררים ומלחינים יהודים והפצתם בקרב קהילות יהודיות בברית המועצות, נהגה נחמה ליפשיץ להעביר סכומי כסף ליהודים נזקקים בכל רחבי ברית המועצות. היא העבירה לשגרירות ישראל במוסקבה לוחות זמנים ומפות של הופועותיה, כך שנציגי השגרירות יוכלו לפגוש יהודים שבאו לקונצרטים שלה בכל מקום. שם הקוד לפעילותה סביב ההופעות היה "המחלקה למוזיקה קלה".

ליפשיץ העבירה גם לשגרירות רשימות על דמויות מפתח בקהילות היהודיות ומידע על קורות היהודים במחוזות השונים של האימפריה הסובייטית. כל הפעילות החשאית שלה ככלל, ומגעיה עם השגרירות בפרט, היו כרוכים בסיכון רב. על דברים פעוטים בהרבה, כמו החזקת ספר לימוד עברית, יהודים נשלחו למחנות עבודה בסיביר לשנים ארוכות.

היא הופיעה בפני קהל יהודי שהיה צמא לרמזים של תרבות יהודית. הקהל היה מחושמל ונרגש משירתה. גם אם רבים לא הבינו את כל המילים, הם קלטו את רמזיה. לעיתים התעטפה במעין צעיף שהזכיר לקהל היהודי טלית.

 

 

הקהל הנרגש נהג להניח זרי פרחים על הבמה. אנשים העבירו פתקים מאחד לשני לכיוון הבמה. היושב בשורה הראשונה העביר לה פתקים ובהם בקשות לשיר מסוים בעברית, והיא נענתה.

ב-1959 הורשתה ליפשיץ לצאת לראשונה מתחומי ברית המועצות לרגל חגיגות ה־100 להולדת שלום עליכם בפריז. ליפשיץ סיפרה שבינה לבין עצמה עברה בה אז מחשבה לערוק למערב, למרות המחויבות שלה לחזור אל משפחתה. לבסוף עמדה בפיתוי ולא ערקה. לדבריה, התקבלה הוראה מראש לשכת הקשר ולפיה היה עליה לחזור, נתנו לה להבין שצריכים אותה שם.

נחמה ליפשיץ מילאה תפקיד מרכזי גם באירועי שמחת תורה ליד בית הכנסת הגדול במוסקבה, מעמד שהיה מיפגן שנתי של יהדות חיה גם בימים שבהם השלטון הסובייטי לא אפשר פעילות יהודית גלויה.

הזמרת גאולה גיל הופיעה ב-1966 עם שני גיטריסטים, במה שנחשב אז להופעה היסטורית של ישראלים בברית המועצות. כשההחלה גאולה גיל לשיר 'אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי' התפרצה פתאום נחמה ליפשיץ אל הבמה והחזיקה אותה בזרועותיה, נצמדה אליה והתייפחה בבכי מזעזע בפני הקהל. גאולה גיל פרצה בבכי גם היא, וגם הקהל בכה איתן. זה היה מעשה גבורה והתרסה חסר תקדים בברית המועצות. מרוב התרגשות לקתה באותו יום נחמה ליפשיץ בהתמוטטות קשה ואושפזה בבית חולים. בישראל רצו שמועות שהיא נאסרה על ידי הקג"ב.

והקג"ב אכן עקב אחריה בהתמדה, ולא רק בהופעותיה אלא גם בדירתה. היו גם הלשנות, מקצתן מיהודים שאולי קיוו לַשָּׁוְא לטובה כלשהי מצד השלטונות. אחד מהם הלשין שהיא מתכתבת עם הארץ, ושעל הרדיו שלה מודבקת תמונה של תל אביב. כשנדרשה להציג רשימה של אלה שעשויים להקים מחדש את התרבות היהודית בברית המועצות, הציגה ליפשיץ רשימה מתוך אלה שהוצאו כבר להורג בידי משטר סטלין.

ב-1969 עלתה לארץ במפתיע. עלייתה עוררה התרגשות עצומה. "הזמיר של יהדות הדממה הגיע לישראל" זעקו הכותרות. מטוס אל-על, שהביא אותה מווינה, טרם כיבה מנועיו וכבר הסתער לעברו קהל רב של קרובי משפחה, מכירים ומעריצים. פחות מחודש לאחר עלייתה נערכה הופעת הבכורה שלה בארץ בחסות ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, ובנוכחות מרבית שרי הממשלה, סופרים, אומנים, עורכי עיתונים וקהל של אלפים אשר רכשו את כל הכרטיסים בתוך חצי יום.

 

בעקבות "ירושלים של זהב" שהבקיע את מסך הברזל והגיע בדרך-לא-דרך לידי נחמה ליפשיץ בווילנה, התחיל קשר מכתבים מרגש בין נחמה ליפשיץ בברית המועצות לנעמי שמר בישראל. נחמה ליפשיץ כתבה תחילה בעברית, אחר כך עברה ליידיש. נעמי שמר שמרה את כל המכתבים, המעטפות והגלויות מברית המועצות. המכתבים שנחמה ליפשיץ קיבלה מנעמי שמר אינם בנמצא לדאבוננו. לפני היציאה מברית המועצות, היא ידעה שאנשי הקג"ב יחפשו במטען שלה. ואכן חיפשו היטב. גילוי של מכתבים בעברית עלול היה לשנות את יעד היציאה, במקום וינה בדרך לישראל-סיביר.

מתוך ידיעה שכל המכתבים מאת ואל נחמה ליפשיץ נקראו בידי הצנזורה של הקג"ב, המכתבים נכתבו בלשון פיוטית עם רמזים. השתיים קוראות אחת לרְעוּתָהּ 'אחותי' למרות שלא נפגשו עד ליציאת נחמה ליפשיץ את ברית המועצות. הן שמרו על קשר גם לאחר עלייתה לארץ של ליפשיץ. נעמי שמר נפטרה ב-2004. בשנת 2010 מסרה משפחתה של שמר את ארכיונה (כולל מכתבי נחמה ליפשיץ) ועזבונה האומנותי לספרייה הלאומית בירושלים.

ב-6/2/1968 נחמה ליפשיץ כתבה לנעמי שמר: "אחותי נעמי היקרה! אם ירצה השם ויתן לי כוחות לשיר למאזיניי את 'ירושלים של זהב' יהיה יום טוב לכולנו. זה יהיה כרוח אביב בחורפנו הקר".

ב-8/6/1968 נחמה ליפשיץ כתבה לנעמי שמר: "וילנה היא יפה ומחודשת. אין זכר לאותה וילנה עתיקה שאת זוכרת אותה. היער בפּאָנאַר ניצב בשתיקתו האיומה. ועצי האורן הנהדרים ניצבים באבלם הדומם. להכיר את וילנה הקודמת אין כל אפשרות…"

 

בארץ, בעקבות הידרדרות במצבה הבריאותי, עשתה ליפשיץ הסבה מקצועית ולמדה ארכיונאות וספרנות בבר-אילן. לאחר לימודיה עבדה בספרייה למוסיקה בתל אביב ושם התקדמה לתפקיד המנהלת. אחרי פרישתה הקימה את הסדנה לשירה אומנותית ביידיש הנקראת על שמה.

 

(המאמר המלא פורסם לראשונה בכתב העת סגולה).

מתוך הקופלאס הספרדיות במחזור חגי השנה (הקופלאס הן סוגה יהודית, על נושאים יהודיים), יש רבות הקשורות בחג הפורים. כמו קופלאס אחרות, גם אלה דידקטיות ומטרתן להנגיש את המסורת היהודית למי שלא ידעו לקרוא עברית ולא הבינו את קריאת מגילת אסתר בבית הכנסת. בעזרת הקופלאס קיבלו הסבר בשפה המוכרת להם – ספרדית-יהודית – לאדינו, לעיתים, בתוספת מילים עבריות.
בקופלאס די פורים יש צורות שונות של חריזה וארגון הטקסט, שעושות את רפרטואר השירים הזה למעין מיצג כללי המתאר את העושר המבני של שירי הקופלאס.

הקופלאס די פורים לא נולדו בספרד, זאת בניגוד לרומנסות. הן חוברו כבר בגלותם השנייה של מגורשי ספרד. רובן של הקופלאס די פורים החלו לצאת לאור במאה ה-18 בבתי הדפוס בערים שונות: ליוורנו, קונסטנטינופול, שאלוניקי. הקופלאס נכתבו בכתב רש"י וקובצו בספרונים ששימשו את אב המשפחה בעת סעודת החג.

לפי תוכנן נוכל להבחין בארבעה סוגי קופלאס די פורים:

סוג ראשון: קופלאס קלאסיות, שמספרות את סיפור מגילת אסתר.

סוג שני: קופלאס בעלות תוכן פולקלורי, שמתארות את הסעודה והמאכלים.

סוג שלישי: קופלאס של ביזוי הרעים, כלומר, דגש על גורלם של המן ואשתו זרש ובניהם, לרוב בלעג ובצחוק.

סוג רביעי: קופלאס משעשעות על נושאים שונים הקשורים לפורים.

בכתבה זו אביא דוגמאות מארבעת הסוגים.

שתי הדוגמאות הראשונות שייכות לסוג הקופלאס הקלאסיות, שעיקר תוכנן הוא סיפור מגילת אסתר.

הדוגמה הראשונה כאן היא גם הקופלא הראשונה שיצאה בדפוס, בסביבות שנת 1700. קופלא זו היתה ונשארה פופולרית מאוד בקרב יהודי ספרד. הקופלא הודפסה שוב בשנת 1730 בדפוס בשאלוניקי (לעותק בקטלוג הספרייה) ומאז ראתה אור שוב בהוצאות שונות (באמסטרדם ב-1772, ובליוורנו, ב-1767, 1782, 1820, ועוד).

 

תולדות המן ומרדכי – La historia de Aman y Mardoqueo

השיר נפתח בתיאור תהילתו של המלך אחשוורוש, השולט במחוזות ממלכתו, גאה בעושרו ובנכסיו ומזמין לארוחה חגיגית את נתיניו האצילים. הוא אפילו מציג לפניהם את אוצרות בית המקדש שהביא מירושלים.

קופלא זו בנויה מבתים רבים כשבכל בית תשעה חרוזים, קצרים וארוכים (כל חרוז בן 8 או 6 הברות) הקשורים בחריזתם: החרוז הראשון חורז עם השלישי, החרוז השני חורז עם הרביעי ועם החמישי, החרוז השישי חורז עם השביעי והחרוז השמיני חורז עם התשיעי. (בצורה: a-b-a-b-b-c-c-d-d) מבנה זה של תשעה חרוזים אופייני גם לקופלאס אחרות של פורים, כפי שנראה בהמשך, ועל כן חוקרי ספרד קראו לו "המבנה הפורימי". כל בית נפתח באות אחרת לפי סדר הא'-ב'. למען הבנת המבנה ולמען המראה האסתטי, נוהגים לרשום את החרוזים בשורות: כל שני חרוזים בשורה אחת, חוץ מהחרוז השביעי, שנמצא בשורה לבדו.

המוסיקה מותאמת למבנה הא-סימטרי הזה. כל שורה כוללת שני משפטים מוסיקליים (לשני החרוזים), בהתאם למבנה, חוץ מאשר החרוז השביעי, המבודד, שלו בדרך כלל הצליל הגבוה ביותר במלודיה. לפניו, החרוז השישי מסתיים באפקט מוסיקלי מיוחד (דבר החוזר בכל הקופלאס במבנה פורימי): ירידה מלודית לצליל הכי נמוך במנגינה או סיום בצליל ארוך במיוחד או הפסקה ברורה, כאילו מבליט את הא-סימטריה ומבשר את בוא החרוז הבודד השביעי.

הינה שמואל אלטלף, יליד איזמיר, שר את "תולדות המן ומרדכי" מתוך חוברת משנת 1913 שהביאה משפחתו מאיזמיר בעת העלייה ארצה. כותרת החוברת: "קופלאס לפורים כדי לספר על נס פורים". ההקלטה היא של הטקסט המלא ואורכה כעשרים דקות, האזינו לפי רצונכם.

לפני שנים, ולפי רצונו העז להשאיר את נוסח התפילה של איזמיר לדורות ההמשך, הקלטתי מפיו של אביו של שמואל ששמו אברהם אלטלף את כל הליטורגיה של השנה לפני נוסח יהודי איזמיר. ההקלטות נערכו בביתו ביהוד במשך שנה שלמה. קולו של שמואל מזכיר בצורה מדהימה את קולו של אביו. הקלטות האב שמורות גם כן בארכיון הצליל לרשות הרבים.

 

אציג כאן רק חלק מטקסט השיר: הבית הפותח, כמבוא המצהיר על כוונת השיר, ועוד שני בתים לפי סדר האלף-בית:

La historia de Aman y Mardoqueo

Shmuel Altalef (Izmir)

Tel Aviv, November 2008, CD 7923

Empezar quero contar      hechas del Dio Alto

de lo que quero enmentar    nada no falto

con bailes y cantos          y con gran placer

porque Hamán, el mamzer,

mos quiso matarmos,      tambien atemarmos.

א

Oíd lo que aconteció   en tiempos de avante

de lo que se renunció    es cosa de encante

con un rey gigante     el Ahashverosh

cantaré con grande voz

y con alegría      esta maravilla.

ב

Basteció él a mandar     por muchas comarcas

ciento por tierra andan    batan comarcas

las que eran flacas      las enforteció

tambien las enalteció

emperador fuerte       fue con grande suerte

 

הקופלא על נפילת המן – La caída de Hamán

קופלא בנושא דומה שיצאה לאור בפעם הראשונה בשנת 1798 בשאלוניקי ועוד מספר פעמים לאורך המאה ה-19, האחרונה שבהן בשנת 1893.

הנוסח הארוך ביותר של ביצוע בעל-פה של הקופלא הוא זה המושר בפי המידענית רוזה אבזרדל-אלהדף, ילידת רודוס. רוזה ז"ל הייתה מידענית בעלת זיכרון עצום, הקלטתי אותה במשך שנים רבות, אולי במשך עשר שנים ברצף, ברפרטואר מגוון – משירי חתונה ורומנסות ועד שירי ילדות – את כל ההקלטות אפשר למצוא בארכיון הצליל.

 

 

בהקלטה שרה רוזה אבזרדל-אלהדף רצף של בתים לפי סדר הא'-ב' ועוד 17 בתים שמשמשים כאקרוסטיכון של שם המחבר. רוזה לא דיברה עברית שוטפת ושלטה באיטלקית, צרפתית ולאדינו. כפי שאפשר לשמוע בהקלטה, הנוכחים, גם הם מרודוס, מסייעים לה ומזכירים לה מה האות הבאה באלף-בית.

כמקובל ברפרטואר של הקופלאס של יהודי ספרד, שזורות במילות השיר מילים רבות בעברית: "זרע ד'ישראל" [כלומר עם ישראל], "חוכמה", "שכל", "יין", "צער", "רחמן".

בשנת 1866 הופיעה הקופלא הזו בחוברת שכותרתה "קופלאס ויאז'אז די פורים", כלומר "קופלאס עתיקות לפורים". באותה שנה, יצאה חוברת בשם "קופלאס מואבאז די פורים", כלומר "קופלאס חדשות לפורים" ובתוכה שירים חדשים כמו הקופלא "סעודת פורים", אותה אביא בהמשך.

לאורך הבתים מסופר בפרטי-פרטים על נפילת המן כפי שנפרש הסיפור במגילת אסתר. גם הקופלא הזאת היא במבנה "הבית הפורימי".

תרגום כמעט מילולי של הבתים הראשונים: "אתחיל כאן לספר  \ סיפור גדול  \ שימו לב וחִשבו  \ על הזכרון הזה לשמור. | זו תהילה גדולה  \ שאותה צריך לספר. | מי שידידי  \ יבוא ויאכל איתי. |

ברוך יהיה ה' \ במרום השמים \ שנתן לנו תובנה \ בשביל להכיר בו. | בחורף ובקיץ \ אותו אהלל \ וגם אברך אותו, \ בערב וביום \ בכל נשמתי. \\

גמול רב ניתן לאל \ על שהציל אותנו \ מידי המן \ האגגי הרשע. | הוא במו ידיו \ רצה להתהלל \ אבל לא הצליח \ לברוח מגזר הדין  \ ומת בלי כאב. \\"

בהמשך, מגוללת בפירוט מזימתו של המן, איך יקנה את היהודים וישמידם. לאחר הבתים שמסודרים לפי סדר האלף-בית מופיעים עוד כמה בתים שבהם מסופר איך שנתו של המלך נדדה, איך נודע לו על מעשה מרדכי ואיך שאל את המן באיזו דרך לתת כבוד למי שאהוב על המלך.

La caída de Amán

Empezare a contar, Rosa Avzaradel (Rhodes), Ashdod 6.12.1989

NSA Y5823a/35  01:24:56 – 01:46:33  –

א

Empezaré a contar     una grande storia

meter tino y pensar  en esta memoria;

es una grande gloria   que hay de contar:

            mandaremos a ajuntar,

quen es mi amigo      que coma conmigo.

ב

Bendicho sea el Dio        de el alto cielo

porque tanta cencia mos dio   para conocerlo;

en verano y invierno      lo alabaré,

             tambien lo bindiciré

tadre y mañana       con toda mi alma.

לטקסט המלא לחצו כאן >>

 

במסורת שבעל-פה נשמרו בתים שנחשבו כמשעשעים. כך בקהילת סרייבו ובקהילות נוספות אהבו דווקא את הבית על המן השיכור שאינו מבין איזו פרשה קוראים בפורים (פרשת פקודי, הפרשה המסיימת את ספר שמות) כשהילדים לועגים להמן ואומרים לו שזו פרשת "ואירא אל אברהם" אשר שייכת לחודש כסלו או טבת.

 

 

באיזמיר היו שרים בעל-פה בית בו פונים למרדכי ואומרים לו לקום ולהתלבש והוא עונה כי אינו יכול משום שהוא חלש אחרי שלושת ימי הצום. Alevanta Mordehay!  (קום, מרדכי!)

שר יוספו בורגנה, יליד איזמיר, זמר עיוור המלווה את עצמו בג'ומבּוּש – כלי פריטה הדומה לבנג'ו. מפיו הקלטתי רומנסות רבות מהן נדירות ואפילו שירי חתונה שהיה נהוג לשיר במקווה בעת טבילת הכלה. היות שהיה עיוור אפשר היה לקחת אותו לטקס הטבילה.

 

 

הקופלאס די פורים הוא רפרטואר גברי שנכתב על ידי גברים והושר על ידי גברים מתוך אותם ספרונים מודפסים, מכיוון שרק הגברים ידעו לקרא את אותיות רש"י. ובכל זאת, מתוך שהשירה חזרה מידי שנה בשנה, למדו אותה בעל-פה גם הנשים והילדות.

הנה, המידענית מזל (מתילדה) לזר, ילידת העיר מוסטפא פאשה שבתורכיה שעברה בגיל 13 לסופיה.הקלטתי אותה פעמים רבות במועדון קשישים ביפו במגוון שירים ורומנסות, והיא הייתה המידענית הטובה הראשונה שהכרתי.

 

 

כאן שרה מתילדה לזר בעל-פה שני בתים: אחד מתוך הקופלא על הסעודה לחגיגת פורים ואחד מתוך הקופלא על נפילת המן. השילוב הזה נשאר בזיכרונה כשיר אחד עצמאי. היות שביצוע זה שייך למסורת שבעל-פה מופיעים בגרסתה כמה הבדלים מהמקור המודפס: למשל, במקום הביטוי בטורקית "עלאא-א'כרים" היא שרה "א-לה קירידה" (כלומר במקום "אלוהים גדול" היא שרה "לאהובה"), היא שרה "aman" במקום "רחמן", ואפילו מילים לא מובנות, כמו "שאריפיס" (או "שאריטיס" בביצוע אחר) שאולי נובע מ"שרפ", בטורקית שפירושו: יין.

תרגום כמעט מילולי: "היום בימי פורים \ לפתוח הידיים, \ להגיד לאהובה \ יחיו האחים! | יחי ה' \ יש לנו אב רחמן \ את המן יהרוג \ ויבתר. \\

התלבשה מלכת אסתר \ ביום הראשון, \ שמלתה בצבע  \ אשר דמה לזהב. | בהכנעה רבה  \ הלכה אל המלך. | המלך כשראה אותה \ איבד את ראשו  \ ופניו האדימו כצבע היין. \\"

 

Mazaltov (Matilda) Lazar (Mustafa Pasha)

Jerusalem, 14.7.1975

NSA YC 01038/2    08:26 – 10:32

Hoy es dias de Purim  d’abrir las manos,

diciendo a la querida   "que vivan, hermanos".

Vivan los sharipes!      Viva Adonai!

Tenemos un padre rahman

y a Hamán lo mate       y lo despedace.

Se vistió la reina Ester   en el primer día,

vestido de su color       qu’al oro parecía,

con grande mancía      se fue ande el rey.

El rey que la vido venir

pedrió su tino,     s’hizo la color del vino.

 

מטעמים ומתנות בפורים – Manjares y dádivas de Purim

הקופלא מספרת על מאכלי פורים. הטקסט מדגיש את החובה להלל את אלוהים על מעשיו כי רבו. השיר בנוי מבתים בעלי ארבעה חרוזים כל אחד. שלושת החרוזים הראשונים חורזים זה עם זה ואילו השורה הרביעית שבכל בית חורזת עם שאר השורות הרביעיות (כלומר מבנה של  aaax, bbbx, cccx וכו'). בשיחה מדגיש המידען כי במרוקו שרים את הקופלא באותה מנגינה של קופלא אחרת ששמה Las tablas de la Ley ומתחילה במילים Moshe subió a los shamayim (שיר על מתן תורה). בהזדמנות אחרת הקלטתי שיר זה במנגינה של הרומנסה על רחל המכובדת Esta Rahel lastimosa.

הקופלא הופיעה בדפוס בליוורנו בשנת 1792 בספרון אשר עותק ממנו נמצא באוסף הספרייה הלאומית.

 

הקלטתי את הקופלא הזו בשנת 1975 בעיר לימה שבפרו מפיו של הרב אברהם בן חמו, יליד טטואן, שהיה אז רב הקהילה היהודית בעיר. זו הייתה גם ההקלטה הראשונה שלי ברפרטואר המוסיקלי של יהודי מרוקו הספרדית.

תרגום כמעט מילולי: "בעזרתו של האל במרומים  \ כלום לא יחסר לנו, \ אשבח אותו ואשיר לו \ כי לו אנו חייבים. \\ כולנו ביחד נשבח \ כי אנו חייבים לו הרבה, \ ואחרי כן נשתה \ כי כך צריך לעשות. \\ מרדכי ציווה ואמר: \ כל יהודי ישים לב \ באדר ארבע עשר וחמש עשרה \ יקפידו לשתות הרבה. \\ …"

 

Manjares y dádivas de Purim

Con ayuda del Dios Alto

 Abraham Benhamu (Tetuán), Rec. Lima 1.10.1975

 

4 La meguilá debe ser meldada,sin saltada ni yerrada,la maldición volteada,que sea de mucho beber. 5 Ruega a Dios que en estos días tengamos muchas alegrías, a saber las maravillas que hará Dios del saber. פזמון Vivas tú y viva yo, vivan todos mos judios, viva la reina Ester que tanto placer nos dio. Hodu lAdoshem ki tov Ki le'olam hasdó     .

1 Con ayuda de Dios Alto, no nos haga nada falto, le alabo y le canto,  que le tenemos que deber. 2 Todos juntos alabemos, porque mucho le debemos, después de ésto beberemos,   que así se debe hacer. 3 Mordehai manda y dice: todo judío que se avise, en Adar catorce y quince   miren mucho de beber. Como os digo lo hareis y a El mucho loareis, sus maravillas contareis   porque son cosas de saber.

בחוברות שהודפסו באזור העות'מאני (כמו שאלוניקי או קונסטנטינופול) מופיע אותו הטקסט אך שם הקופלא נקראת בפשטות "קופלא שלישית" (coplas treceras).
נשמע שוב את שמואל אלטלף שר את הקופלא הזו מאותו ספרון שהזכרנו קודם. הוא שר כמובן בנוסח איזמיר, אך במנגינה שונה, במשקל מורכב.

 

 

La celebracion de Purim – סעודת חג פורים

הוכחה נוספת לפופולריות של הקופלאס הכתובות ולקיומן גם במסורת שבעל-פה, היא שמספר בתים משתי הקופלאס הקלאסיות, שהבאתי ראשונות ברשימה, נוספו בהמשך לקופלא הזאת שתוכנה סעודת חג פורים על תבשיליה ומנהגיה. (מתוך הקופלא שהבאנו ראשונה במאמר זה מצוטטים הבתים שמתחילים באותיות צ', ק' ו-ה'). קופלא זו היא אחת מהקופלאס הפולקלוריות, המשקפות את מנהגי חג הפורים בקהילות ספרד.

בקופלא זו מובאות הנחיות לימי החג, מודגשת החובה לשתות ולהכין מטעמים ומופיעה רשימת המאכלים הנהוגים בחג.
הינה הקופלא בביצוע בעל-פה מפי החזן יעקב צדיקריו, יליד שאלוניקי, בהקלטה באולפן ארכיון הצליל בספריה הלאומית משנת 1977. מפיו של צדיקריו הקלטתי פיוטים וקטעי תפילה ובמיוחד תרגומי פיוט ללאדינו. כל ההקלטות זמינות בארכיון הצליל. גם בקופלא זו הבתים מסודרים לפי הא'-ב', מהם שר הזמר את הבתים שמתחילים באותיות: א', ב', ד', ו', כ'.

תרגום כמעט מילולי: "להלל ארצה את האל \ בנגינה ובזמר \ כיוון שלא איבד \ את ידידותינו הנושנה: \ מאיש רשע \ הצילנו \ ואת המן תפס \ בתוך מלכודת \ שלא מצא איך לצאת ממנה. \\ ניסה המן הממזר \ לקנות אותנו, \ זאת רצה לעשות \ כדי להכחידנו. | לא נשכח את העוינות הזו. \ נקרא ברוח הידידות \ את הסיפור הנושן \ שימרו אותו בזכרונכם. \\

בבתים הבאים, מופיעים מאכלים כמו קבב ושישליק, וכמובן, גם יין (מסוג טוב במיוחד), ואת הכול יקנה, כל אחד לפי יכולתו, גם אם יגדיל את החוב על הקניה בהקפה בחנות של נחמיאס.

זה הכלל ביום פורים \ לפתוח את הידיים, \ להגיד "אלוהים גדול"!  \ תחי! אחים!  \ יאכלו בשר הודו, \ תבשיל וגם קבב. | כל אחד ואחד, לפי יכולתו \ יסדרו את השולחנות  \ מבלי שיחסר דבר. \\"

החל בבית העשירי, כאמור, מופיעים כמה בתים מהקופלא הקודמת: "התלבשה מלכת אסתר \ ביום השלישי, \ שמלתה בצבע מיוחד \ הדומה לזהב. \ בהכנעה רבה הלכה אל המלך. \ המלך כשראה אותה \ איבד את ראשו \ ופניו האדימו כצבע היין. \\ – מה זה בואך, אסתר? \ מה משאלתך? \ – סעודה אני רוצה לעשות  \ בבית שלך \ עם כל החבורה \ והמן גם כן. \ ואני גם רוצה \ לאכול איתך באותו שולחן. \  תחי גדולתך!!! \\…"

La celebración de Purim + La caída de Amán

Alabar quero al Dio (","את האל רוצה להלל)

Yakov Sadikario et al. (Saloniki). Rec. Jerusalem,4.4.1977.

Alabar quero al Dio (","את האל רוצה להלל)

Yakov Sadikario et al. (Saloniki). Rec. Jerusalem,4.4.1977. NSA Yc 1188/8,

א

Alabar quero al Dio     con tañer y cantes,

siendo El no pedrió      amistad d'avante:

de hombre berbante    El mos escapó

y a Hamán lo encapó

en una paída,   non topó fuída.

                      ב

Buscó Hamán el mamzer      de querer mercarmos,

ésto lo quiso hacer       para atemarmos,

no mos olvidamos        esta enemistad:

meldamos con amistad

de la vieja historia        teneldo'n memoria.

לטקסט המלא לחצו כאן >>

 

התערבותה של אסתר – La intercesión de Ester

כמו שתי הדוגמאות הראשונות, גם הדוגמה הבאה עוסקת בעלילת מגילת אסתר. זו קופלא ממסורת צפון מרוקו המספרת על התערבותה של אסתר ועל תפקידה בהצלת יהודי פרס. השיר מורכב מבתים במבנה חריזה מיוחד: חריזה פנימית שיוצרת חרוזים קצרצרים באמצע הבית. כמו תמיד, הקופלא פותחת בהכרזה על כוונת הסיפור ורק אחריה מתחילים הבתים המספרים את הסיפור עצמו. כל הבתים מסתיימים באותה מילה, ישראל. המוסיקה במשקל 3, כמעין קצב וואלס.

שר הרב אברהם בן חמו, יליד טטואן, בהקלטה בביתו בלימה, פרו, משנת 1977.

תרגום כמעט מילולי: "בעונג רב, רבותי, \ אני בא לספר לכם \ על כל מה שקרה \ בחודש אדר. | ניסים \ קדושים \ שעשה לנו האל במרומים \ האל שבמרומים \ האב הגדול של ישראל. \\ המן הממזר הרע \ חשב לו להשמיד \ את ישראל האהוב \ בחודש אדר. | חשב, \ חתם, \ אבל האל לא שם חותמו לאישור | כי הוא אב רחמן, \ האל הגדול של ישראל. \\ כאשר לאסתר המלכה \ נודע הדבר, \ את מרדכי ציוותה  \ שיובא לפניה. | בכתה היא \ נחרדה היא, \ איתו התייעצה היא \ שיבקש מחילה  \ מהאל הגדול של ישראל. \\ …"

  La intercesión de Ester

Con gran placer, Senores

Abraham Benhamu (Tetuán) – Lima 1.10.1975

Con gran placer, Señores,

os vengo a contar

lo que ha sucedido

en el mes de Adar:

milagros,    sagrados,

que nos hizo el Altísimo,

el Altísimo Padre,

gran Dios de Israel.

לטקסט המלא לחצו כאן >>

 

צוואת המן – El testamento de Hamán

בין הקופלאס לפורים יש כאלה הלועגות לדמותו של המן הרשע ומשפחתו. כזו היא הקופלא הזאת. התמליל מציג את המן הגוסס שמזמן אל מראשותיו את כל משפחתו: לכל אחד מבניו הוא נותן הוראה או עצה איך לנהוג בפורים – ההיפך מהדרך שבה נוהגים היהודים השמחים בחג. בספרון של משפחת אלטלף, זו נקראת "קופלא שנייה" (coplas segundas).

השיר בנוי מבתים בעלי ארבע שורות, כששלוש מהן חורזות זו עם זו ואילו השורה הרביעית שבכל בית חורזת עם שאר השורות הרביעיות. המשקל הוא מה שנקרא במוסיקה הטורקית: משקל "אקזאק".

נשמע את השיר בביצוע שמואל אלטלף. הטקסט של "צוואת המן" מתחיל אחרי שלושה בתים של מבוא, ודברי תהילה.

תרגום כמעט מילולי: "יום אחד לפני שנפטר \ קרא לכל משפחתו, \ הושיב אותם למראשותיו, \ יום אחד לפני פורים. \\ אל פסאנדתה הוא אמר \ מקולל אתה מאגג, \ עֲשֵׂה כדברי \ ושְׂנָא את חג פורים. \\ אל תלך בזו הדרך, \ בפורים אל תשתה יין, \כי כל מה שקרה, \ קרה בפורים. \\ דלפון, בני השני, \ שיהיה לך עולם שחור, \ אם תוכל תפיל את ישראל לתחתית \ ביום הזה של פורים. \\ לאספתא הוא אמר: \ ממני קח רק עצבות, \ לא שרשרת ולא צמיד \ אל תענוד ביום פורים. \\…"

 

El testamento de Hamán

Un da antes que muriera

Shmuel Altalef (Esmirna) – Jerusalem, 27.8.1986

Un día antes que muriera

llamó a toda su parientera

los tomó a su cabecera,

un día antes de Purim.

A Pasandata le ha dicho,

de Agag seas maldicho,

que tú tomes en mi dicho

y aborrezcas el Purim.

לטקסט המלא לחצו כאן >>

 

קונדיטורים של פורים – Los confiteros de Purim

יהודי מרוקו נוהגים לשיר בתים מהקופלא "צוואת המן" לאחר כמה בתים של הקופלא "קונדיטורים של פורים". קופלא זאת מספרת על האופים שלא עוצמים עין כל הלילה משום שהם מכינים מגדנות לחג. בקופלא זו מציינים את חשיבות הנדיבות: הדלתות פתוחות בפני העניים ויש חובה להרבות באוכל ובשתייה.
שרות: מרסל כהן ילידת קזבלנקה ורינה בן אבו, ילידת טנג'יר. שתיהן שרות במפגש של "מבט" – מפגש בני טנג'יר.

Los confiteros de Purim + El testamento de Aman

Marcel Cohen (Casablanca), Rina Benabu (Tangier) et al.

Tel Aviv, 5.3.1990

NSA 5773/10

Y tú, mi hijo Porata, vende la ropa barata, y no hables con quien trata en el día de Purim. Vivas tú y viva yo… Y Shimshí, el escribano, se mataba con sus manos, no dejaba hueso sano en el día de Purim. Vivas tú y viva yo… Calla, tú, Zerah, la loca, que hablar a tí no toca, que por tí alzaron la forca y me la estrené‚ en Purim. Vivas tú y viva yo… Mordejai manda y dice todo judio que se avise que en Adar catorce y quince tengan mucho de beber. Vivas tú y viva yo…

Esta noche de Purim no se echan los alhawin, haciendo alhawinadas para las desposadas.   Vivas tú y viva yo,            y vivan todos los judi¢s,  viva la reina Ester            que tanto placer nos dió. Las puertas queden abiertas Para pobres y mezquinos Así debemos hacer En el día de Purim           Vivas tú y viva yo… Vengamos a la comida Sea poca y sin medida, Más y más en la bebida En el día de Purim.           Vivas tú y viva yo….   Amán, antes que muriera       ` reunió a su parentela, los pusó a su cabecera un día antes de Purim. Vivas tú y viva yo…

 

פורים של החיות – El Purim de los animales

לסיום ובאותה אווירה היתולית, הינה הקופלא המשעשעת על פורים של החיות. גם קופלא זו בנויה מבתים בעלי ארבעה חרוזים, ששלושה מהם חורזים והרביעי חורז עם כל החרוזים הרביעיים בבתי השיר, אשר מסתיימים תמיד במילה "פורים". המנגינה דומה לזו של "צוואת המן", ואולי בגלל הדימיון בין שני השירים, אחרי הבית השני, הזמרת מכניסה עוד ארבעה בתים של תמליל "הצוואה".
המשפט המוסיקלי של המנגינה, לשורה אחת מהטקסט, מושר על משקל 14\8 ,או 5+9, המורכב מתיבות של 2 ו-3 פעמות, ברצף (משמאל לימין) של 2-3-2-2-2-3 <<<

שרה רוזה אבזרדל יחד עם עוד נשים שכנהוג מתווכות ביניהן על המילים המדויקות.

תרגום כמעט מילולי: "בואו, הביטו על העכברים, \ מתחת למזרנים, \ מכינים את המקרונים \ ליום פורים. \\ בואו, הביטו על הלטאות, \ מכינות את הליטראות [סוג של אוכל] \ מתחת למדרגות, ליום פורים. \\ בואו, הביטו על הכינים, \ שואבים מים מן הבאר, \ עם חבלים מזהב,  \ ליום פורים.\\ לחכם המלמד את הילדים \ מתנות, וגם לגננת. \ ואם אפשר, גם מטבעות.\ ליום פורים\\ השכנות במטבחיהן \ מורטות את התרנגולות \ מכינות שמנת ויוגורט \ ליום פורים.\\

 

El Purim de los animales

Rosa Avzaradel (Rhodes) – Ashdod, 10.10.1990

NSA Y 5842b/26

Ven y mira a los ratones,

en bajo de los colchones,

enfilando macarrones

para el día de Purim.

Ven y mira a las gartejas

enfilando la litrea

de embajo las escaleras

para el día de Purim.

………

Ven y mira los piojos

hinchendo agua de pozo

con cuedras de oro,

para el día de Purim.

Al haham de los hijicos,

y a la mestra, regalicos,

y si puede, ducuadicos,

para el día de Purim.

Las vicinas en las cocinas,

desplumando las gallinas,

kaymak, youghourt y meyina,

para el día de Purim.

הקופלאס די פורים היו נושא המחקר עבור מורי ורבי, חוקר הספרות יעקב חסן (Jacob Hassan). המשיכה במחקר והוסיפה עליו רבות חוקרת הספרות אלנה רומרו (Elena Romero) שהכינה רישום ממצה של כל הקופלאס אשר יצאו בדפוס. הראשונה שבהן היא קופלא די פורים שהיא הדוגמה הראשונה ברשימה. 

כתבות נוספות

קינות נשים בלאדינו לתשעה באב

הקלטות נוספות

מגילת אסתר וקופלאס די פורים – הקלטות אברהם אלטלף

 

לקריאה נוספת

Attias, Moshe, “Judeo Spanish ‘Coplas de Purim’”, Sefunot II,1958: 169-173: 331-376 (in Hebrew).

Hassan, Jacob M., Las coplas de Purim , PhD Tesis, Edición Facsimil, Madrid: Consejo Superior de Investigaciones Científicas (CSIC), 2017.

Hemsi, Alberto, Cancionero sefardí, Edited with an Introduction by Edwin Seroussi in collaboration with Paloma Díaz-Mas, José Manuel Pedrosa and Elena Romero  (Jerusalem: The Jewish Music Research Centre, The Hebrew University of Jerusalem, 1995).

Molho, Michael, Literatura sefardita de Oriente, Consejo Superior de Inverstigaciones Científicas, Instituto Arias Montano, Madrid-Barcelona, 1960.

Romero, Elena, Bibliografía analítica de ediciones de Coplas sefardíes, with an Introduction by Iacob M. Hassán, Madrid, CSIC, 1992.

Los Yantares de Purim, Coplas y poemas sefardíes de contenido folclórico: Estudio y edición de textos. Barcelona: Triocinio, 2011.

Weich-Shahak, Susana, "Coplas: a Judeo-Spanish Genre as an Educational Means for Jewish Values", Etgar, Anthology of Articles on Education  and Teaching, ed. M. Granot, Ministry of Education and  Culture (1994) 31-43, (in Hebrew).

"Stylistic Features of the Sephardic Coplas", in Hispano-Jewish Civilization after 1492, Proceedings of the 4th International Congress of Misgav Yerusalayim, July 1992, Ed. By Michel Abitbol, Galit Hasan-Rokem, Yom-Tov Assis, Jerusalem: Misgav Yerushalayim, 1997, pp. 101-124.

"Musico-Poetic Genres in the Sephardic Oral Traditon. An Interdisciplinary Approach to the Romancero, Coplas and Cancionero”. European Journal of Jewish Studies 9 (2015) 13-37.

Complas de PURIM por recontar el nes de Purim, […] estampadas de muevo […] al uso viejo, Esm: Empremeria de Se. Efrayim Melamed (, […] מודפסות מחדש […] לפי המנהג הישן: בית דפוס של מר.אפרים מלמד) 5673(1913) .