תגלית: בשביס זינגר, הסיפורים הראשונים והיחידים בעברית

אנחנו מזמינים אתכם לקרוא את הסיפורים הראשונים שפרסם אי פעם הסופר יצחק בשביס זינגר, חתן פרס נובל לספרות. המפתיע הוא, שהסיפורים הראשונים נכתבו בעברית, ולא ביידיש.

הדר בן-יהודה
24.07.2017
בשביס זינגר לאחר קבלת דוקטור לשם כבוד בפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית. צילום: משה מילנר, לע"מ 30.06.1975

מעטים יודעים זאת, אך יצחק בשביס זינגר לא כתב רק ביידיש, אלא גם בעברית. למעשה, את סיפוריו הראשונים כתב ופרסם בעברית בעיתון לקוראי עברית.

איזו עברית זו הייתה? זו לא הייתה העברית המודרנית הארץ ישראלית, שאותה בשביס זינגר לא הכיר ממש. זו הייתה לשון קודש, עברית שמבוססת על מבנים, תבניות ואמרות מגובשות מהתנ"ך, מדפי הגמרא ומפרקי המשניות. המדהים הוא שבשביס זינגר הצליח לטוות מהעברית הזו סיפורי מעשיות מלאי כשפים ונסים שיהיו בסיס לכל כתיבתו.

במכתב אישי ששמור בספרייה אותו כתב לדב סדן שכיהן משנות ה-50 בתור ראש החוג ליידיש באוניברסיטה העברית והוביל את הגישה הממסדית כלפי היידיש בישראל, מודה בשביס זינגר על קבלת עותק מהסיפור הישן שלו ביידיש שנקרא "חורבן קרצ'ב", ומבקש מסדן לעזור לו באיתור שני הסיפורים הראשונים שכתב בעברית לעיתון "היום", סיפורים שאותם חשב לאבודים.

מכתבו של בשביס זינגר אל דב סדן, ארכיון דב סדן הספרייה הלאומית

 

את דפי העיתון "היום", שהחל לצאת לאור בוורשה בשנת 1925, אפשר לקרוא היום בספרייה רק מתוך צילומים על גבי סרט זיעור ("מיקרופילם"). הם מלאים בחדשות על מה שהעסיק את אנשי העולם ואת הקהילה היהודית באותה תקופה. שם, בין דיווחים על חיי היהודים בארץ, על בניין המושבות והערים, על פתיחת האוניברסיטה העברית ובית הספרים הלאומי, דרך רשימות על חיי היהודים ועל בעיות האנטישמיות באירופה אך גם במקסיקו, במרוקו ובטוניס, בין מודעות על סרטים בוורשה, על טיולים לארץ ועל השקעות נדל"ן בבית לחם ודזשעבעליה (ג'בליה), מצאנו את שני הסיפורים של בשביס זינגר, שאפשר שהוא לא ראה מאז. הם התחבאו בתחתית העמוד, בגיליונות החג לכבוד יום הכיפורים וסוכות של אותה שנה.

 

"בערב יום הכפורים עם חשכה קדרו פני החצר שברחוב קרוכמלנה כשולי הקדרה", כך מתחיל הסיפור הראשון, "נרות", ברחוב היהודים – רחוב קְרוֹכְמַלְנָה בוורשה, שם גדל הסופר ושם חווה את חוויות ילדותו העמוקות.

הסיפור השני על שמר'ל הסנדלר, ש"יהדותו כמעט לא ניכרת בו", ושמקים את סוכתו "בחצר של נכרים", התפרסם בערב יום סוכות ונפתח בפשטות כך: "בערב חג הסוכות עם עלות השחר קם שמר'ל, סנדלר בחצר שכולם נכרים, לעשות לעצמו סוכה".

על הסיפורים חתם הסופר בשם יצחק בשעויס, שם שהוסיף לשם משפחתו זינגר כזיכרון לאמו שנפטרה, ששמה היה בת שבע.

הסיפורים האלה היו הניסיון היחיד של בשביס זינגר לפרסם יצירות שנכתבו לראשונה בעברית. הוא לא חזר על הניסיון הזה משך כל ימי חייו.

 

קראו את הסיפורים "נרות" ו"בחצר של נכרים"

 

לקריאת הסיפור "נרות"
התפרסם בגילון ערב יום הכיפורים, עיתון "היום", ורשה, 1925

 

לקריאת הסיפור "בחצר של נכרים"
התפרסם בגיליון ערב סוכות, עיתון "היום", ורשה, 1925

 

 

דיוקן עצמי שצייר בשביס זינגר על גב מכתב השמור בארכיון הספרייה.

פרסום הסיפורים והמסמכים המצורפים, באדיבות מירב חן, נועם אילן ויובל זמיר.

תודה ​לאדריאן גרושניעווסקי ממחלקת הארכיונים על הסיוע במיון ותרגום החומרים לכתבה.

 

כתבות נוספות:

"זַמְּרִי, סַפֵּרִי, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה": קורות השיר הראשון שכתב חיים נחמן ביאליק

השיר הראשון שחיברה נעמי שמר בת ה-8

המשורר שחולץ במטוס מיערות הפרטיזנים

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation