ככל שהלכה והתבססה ההתיישבות העברית בארץ ישראל, הבינו מנהיגיה כי הגשמת חזון המדינה היהודית לא יתאפשר ללא תמיכה משמעותית ממעצמות העולם, ובראשן – האימפריה הבריטית.
על כן, כאשר הצליחה בריטניה, בזמן מלחמת העולם הראשונה, לסלק את הנוכחות העות'מאנית בת מאות השנים בארץ ישראל, מיהר ד"ר חיים ויצמן ביולי 1917 להגיש לממשלת בריטניה טיוטה להצהרה מדינית המכירה בארץ ישראל בתור ארצו של העם היהודי, ומכירה בזכותו להקים בה מדינה יהודית.
לימים תהיה אותה טיוטה להצהרת בלפור המפורסמת -ההצהרה של הלורד ארתור ג'יימס בלפור שכיהן בתור שר החוץ.
לא מעט גלגולים עברה ההצעה שהגיש ד"ר ויצמן לממשלת בריטניה.עד ראשית אוקטובר 1917 עבדו במשרד המלחמה הבריטי, בתיאום עם המשלחת הציונית בראשות וייצמן, על נוסח כמעט סופי של ההצהרה, ממנו הושמט עניין הזכות על הארץ, ובו הפכה ה"מדינה" ל"בית לאומי" – מושג חסר תקדים מבחינה משפטית ודיפלומטית.
חודש לפני שהלורד בלפור מסר באופן רשמי את ההצהרה ללורד רוטשילד, שלח משרד המלחמה את הטיוטה אל כמה מנהיגים יהודים ציונים ולא-ציונים, כדי להתייעץ איתם בנושא. בין המנהיגים האלה היה גם סר פיליפ מגנוס, רב רפורמי ופוליטיקאי בריטי חשוב, שהתבקש לחוות את דעתו על טיוטת ההצהרה.
הרב והפוליטיקאי היהודי-בריטי פיליפ מגנוס (1933-1842)
בספרייה הלאומית שמורה הטיוטה ששלח משרד המלחמה אל הרב מגנוס. מעיון בה עולים הבדלים משמעותיים בינה ובין הנוסח הסופי, לדוגמה: בעוד שבהצהרה הסופית רואה ממשלת הוד מעלתו בעין יפה את הקמתו של בית לאומי יהודי בפלשתינה עבור "העם היהודי" ("The Jewish People"), בטיוטה שהוגשה מדובר בבית לאומי דווקא ל"גזע היהודי" ("The Jewish Race").
אפשר שתיקון זה הוא ביטוי להסכמה הבריטית לראות בתביעה הציונית תביעה בעלת אופי לאומי, במקום תביעה בעלת אופי דתי ותרבותי, כפי שעלה מהמילים "הגזע היהודי".
טיוטת ההצהרה כפי שנשלחה לרב פיליפ מגנוס. מתוך אוסף פיליפ מגנוס בספרייה הלאומית
מכתב התגובה של מגנוס למשרד המלחמה שמור גם הוא בספרייה הלאומית: הוא מספק הצצה למחשבותיהם של יהודים-בריטים לא-ציונים רבים באותה תקופה. כבר בתחילת המכתב שומט הרב והפוליטיקאי את הקרקע מתחת לבקשת התגובה ממנו בתור נציג יהודי, היות שבעיניו דעותיו בתור יהודי אינן נפרדות מדעותיו בתור נתין בריטי. מגנוס טוען בתשובתו שמאז הכיבוש הרומי של פלשתינה חדל העם היהודי להיות גוף פוליטי, ולכן מנהל כיום רק יחסים של דת משותפת שאין לה עוד שאיפות לאומיות משותפות בארץ ישראל.
במקום זאת הציע מגנוס נוסח חדש להצהרה הקובע ש"ממשלת הוד מעלתו רואה בעין יפה את הקמתו של מרכז תרבות יהודי בפלשתינה", כזה שלא יפגע בזכויותיהם של בני אמונה או בני תרבות אחרת באזור או בזכויותיהם ובמעמדם הפוליטי הנוכחי של יהודים בכל הארצות האחרות.
הדף הראשון במכתב התגובה של פיליפ מגנוס למשרד המלחמה הבריטי. המכתב שמור באוסף פיליפ מגנוס בספרייה הלאומית
ייתכן שבעניין זה טמונה תרומתו הגדולה של מגנוס לנוסח הסופי של הצהרת בלפור: בסוף הנוסח הסופי של ההצהרה נוספה הבהרה מורחבת שאינה קיימת בטיוטת ה-6 באוקטובר שלפנינו, ולפיה אין בהקמת הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל משום פגיעה בזכויותיהם האזרחיות של יהודים במדינות אחרות. בכך נעתרה הממשלה לבקשותיהם של היהודים מתנגדי הציונות, ביניהם פיליפ מגנוס.
היכן שמורה ההצהרה המקורית?
בשנת 1924 נשאל הלורד רוטשילד האם המכתב המקורי ששלח אליו הלורד בלפור נמצא בידיו. בספרייה מצאנו את התשובה לשאלה בתוך מכתב ששלח רוטשילד אל ישראל כהן, איש ההסתדרות הציונית בבריטניה. במכתב מסביר רושטילד שהמכתב המקורי לא נמצא עוד בידיו ושבשל חשיבותו ההיסטורית הוא ראה לנכון למסור אותו לידי המוזיאון הבריטי. המכתב שמור שם עד עצם היום הזה.
מכתב התגובה של הלורד בלפור לאיש ההסתדרות הציונית בבריטניה, ישראל כהן. המכתב נשלח בשישי ביוני 1924. מתוך אוסף ליונל ולטר רוטשילד בספרייה הלאומית
כתבות נוספות:
אלבום נדיר: לוחם יחידת המקלענים הבריטית מתעד את כיבוש ארץ ישראל
איגרת החייל השבוז מהגדודים העבריים: שנה מהצהרת בלפור ועדיין לא הוקמה מדינה?
שביל קליפות התפוזים: הרפתקאותיו של הנער נחום גוטמן תחת הדיכוי העות'מאני
הטייסת הבווארית ה-304 מתעדת את ארץ ישראל של סוף מלחמת העולם הראשונה
***
