בית הספר שעזר לילדים להחלים מזוועות השואה

בעיתון בית הספר נדפסו חלומות על חיים מהאגדות לצד זיכרונות רעב וכאב. העיתון שהעניק מקום לזיכרונותיהם של הילדים היהודים

רו אורנים | 09.12.18 |
Share
ילדים יהודים מהקינדר-טרנספורט מגיעים ללונדון. פברואר, 1939

עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, נעשה הצורך של יהודים להימלט מאירופה לדוחק יותר. האלימות וההרס ב"ליל הבדולח" בשנת 1938 המחישו בצורה מיידית יותר את היקף האיום שנשקף להם.

באנגליה פנתה קבוצת ראשי קהילות לממשלה הבריטית בבקשה לסייע ליהודים באירופה. עם הפונים נמנה גם הרב סולומון שונפלד, ראש קהילה ואחד מגיבוריה העלומים של התקופה האפלה ההיא, שהציל בני אדם רבים במהלך השואה ואחריה, תוך נטילת סיכון אישי גדול לחייו-שלו.

אחרי שאישרה הממשלה הבריטית את ה"קינדר-טרנספורט" ("משלוח הילדים" בגרמנית), הורחקו במהירות אלפי ילדים פליטים מן הסכנה, והועלו על רכבות ששמו פעמיהן לאנגליה. הילדים היהודים נשלחו לבתי אומנה מתנדבים בכל רחבי אנגליה. ילדים יהודים אורתודוקסים מצאו עצמם לפתע חיים בבתים לא-אורתודוקסיים ואף בבתים לא-יהודים. מורשתם ותרבותם הפכו אט-אט לזיכרון רחוק.

מתוך דאגה למורשתם של אותם ילדים, לקח על עצמו הרב שונפלד ליצור פתרונות דיור חלופיים לילדים האורתודוקסים – מקומות דיור שבהם יוכלו לשמור על מנהגיהם הדתיים ועל המסורות שלהם.

 

תמונה קבוצתית של תלמידי בית הספר התיכון היהודי בעיר שֶׁפוֹרְד (Shefford), 1941. התמונה לקוחה מתוך הספר “Throw Your Feet Over Your Shoulders- Beyond the Kindertransport” מאת פרידה שטולצברג-קורובקין שראה אור בשנת 2008

 

בעת שבלונדון התכוננו למלחמה, נשלחו ילדים מהעיר אל הכפר, כדי להבטיח את שלומם. הרב שונפלד שלח רבים מילדי ה"קינדר-טרנספורט" לתיכון היהודי (JSS), שעם פרוץ המלחמה העתיק את מקום מושבו לעיירה שפורד, כדי שישמש להם מקום מקלט שבו יהיו מוקפים בחיים יהודיים, בתרבות יהודית ובלימודים יהודיים.

אחרי המלחמה עברו הילדים ובית הספר היהודי ללונדון, ושמו של זה האחרון שונה ל"בית הספר 'אביגדור'". בשלב זה, בשנת 1946, החל הרב שונפלד לסייע לילדים ניצולים במחנות עקורים ברחבי אירופה. לילדים אלה, ששרדו את זוועות הנאצים ונזקקו למקום שבו יוכלו להתחיל מחדש ולפתוח בתהליך החלמה, היה ביה"ס 'אביגדור' לבית.

 

איור של בית הספר 'אביגדור', כפי שהופיע בעיתון בית הספר

 

הצטרפותם של הפליטים הפולנים לבית הספר, שכבר שימש באותה עת בית לילדים בריטים ולילדים פליטים גרמנים, חוללה דינמיקה חדשה בתכלית. פרידה שטולצברג, מילדי ה"קינדר-טרנספורט" שמאוחר יותר פגשה את הרב שונפלד, תיארה את כור ההיתוך שהיה ביה"ס 'אביגדור' אחרי שהגיעו אליו הילדים הפליטים בספר זיכרונותיה, Throw Your Feet Over Your Shoulder:

"אנחנו, הוותיקים, קראנו לחדשים, 'הילדים הפולנים'. חלקם היו פראיים וקשה היה להשתלט עליהם, בגלל החוויות שעברו במלחמה. רבים מהם סבלו מסיוטים, ופעמים רבות נמצאו מתהלכים בשנתם," תיארה.

"התחושות שלנו כלפי הילדים הפולנים היו די אמביוולנטיות… בשלב זה כבר ראינו בעצמנו בריטים וחשנו עליונות על הזרים הללו, שדיברו שפה מכוערת, בחיתוך גרוני. בואם שיבש את האיזון ואת שגרת חיינו, גרם למתחים ועורר טינה."

הצוות החינוכי ומנהלי בית הספר התאמצו להתמודד עם הטראומה שהגיעה למוסד יחד עם הילדים הניצולים. הוחלט, שכאמצעי ריפוי, יוכלו הילדים להביע ולחלוק את חוויותיהם ואת הסיפורים שלהם – לפרוק את הכאב שחשו, בניסיון לפתוח בתהליך החלמה. הילדים לא יושתקו ותחת זאת יעודדו אותם להיזכר, לכתוב, לספר את סיפורם.

 

עיתון בית הספר 'אביגדור', שראה אור לקראת ראש השנה בשנת 1947

 

עיתונו של בית הספר 'אביגדור' הפך למרחב שבו יכלו תלמידים להביע עצמם ולשתף בחוויותיהם. בגיליון שראה אור לקראת ראש השנה, בספטמבר 1947, ניכרים הדיכוטומיה והבדלי החוויות של קבוצות הילדים השונות שהתגוררו ולמדו בצוותא אחרי השואה.

במדור בעיתון שהוקדש לכתבות מקור ולשירים שכתבו תלמידים, נדפס שיר שכתבה אחת הילדות הצעירות על חלומה להפוך לנסיכה, שבו היא סועדת בחברת הנסיך הנועז שלה, ולצדו הופיעו כתבות של ניצולי מלחמה, שסיפרו על פחדיהם ועל החוויות שעברו עליהם. כתבה אחרת, שכתבה פרידה שטולצברג, גוללה את ההצלחה הגדולה שנחלו קבוצות בית הספר ביום הספורט: "יישר כוח, 'אביגדור'! גם השנה זכינו בפרס!" עמודים בודדים לאחר מכן, אנחנו מוצאים עדות שמחברה מזוהה רק בראשי התיבות ג"ס:

"לא יכולנו להישאר יותר באיטליה כי עכשיו, אחרי שהגרמנים פלשו למדינה ויכלו לשלוח אותנו למחנות ריכוז, זה היה לנו מסוכן מאוד… עכשיו אנחנו באנגליה, אבל אני חושב שלעולם לא אשכח את הקשיים שנאלצנו לשאת כמעט שמונה שנים."

 

"הטרגדיה היהודית", קטע מתוך עדות שפורסמה בעיתון בית הספר 'אביגדור'

 

סיפורי הזוועה שחוו הילדים הללו קמו לתחייה בכתיבתם. במאמר שכותרתו "הטרגדיה היהודית" כתב תלמיד אחר על חווית המעבר ממחנה אחד למשנהו בקרונות משא לבהמות.

"לעולם לא אשכח איך בשעת בוקר מוקדמת הגיעו אלינו קצינים גרמנים אל הגטו. הם ציוו עלינו לארוז צרור בגדים… כעבור עשר דקות נלקחנו לתחנת הרכבת והוכנסנו לקרון משא לבהמות, שבתוכו כבר התגודדו 95 איש… שלושה ימים ושלושה לילות לא יכולנו לישון, אפילו לא בעמידה; ילדים בכו כל היום; הם בכו מצמא, מרעב, מחוסר שינה ומפחד, עד שהגענו אל היעד, לאושוויץ, רבים מהאנשים כבר מתו."

 

עמודים 18 ו-19 מתוך עיתון בית הספר 'אביגדור'

באחת הכפולות מופיע שיר פרי עטה של ילדה בשם אדית, שמגולל את אהבתה לחורף הנפלא, ומתוארים בו כדורי שלג ונסיעות במזחלת כמקור לשמחה ולעליזות. בעמוד הנגדי באותה כפולה ממש, מופיע שיר כואב מאת מחבר לא-ידוע, שכותרתו "מותו של ורד", ובו הוא מספר על ורד מלבלב שנקטף באכזריות משיח פורח, ונזנח לנבול ולמות.

"עת מיהר בצעד חיש מהמקום
לאדמה נשמט הוורד מידו
שם הופקר, רמוס, מופשט מכל חינו,
כמהּ-כמהּ לשיח, שבעליזות צימחוֹ
פרח בר, שיד אדם חמסה
באשמתה כעת הוא נם
ולא יעור עוד לעולם
על גל חורבות עצום ומזוהם."

 

הסמיכות הרצופה בין שתי המציאויות הללו – מהתרגשותה של ילדה מימי החורף העליזים הקרבים אל זיכרונותיו המרסקים של ילד אחר, שנותק מכור מחצבתו – ממחישה כיצד שימש עיתון בית הספר מקור פורקן לילדים – יהיו אשר יהיו ההיסטוריה והחוויות שהם נושאים איתם.

העיתון היה לאתר שבו יכלו ילדים ניצולים לחלוק את הזיכרונות שלהם, את החוויות שעברו, את האימה שחוו ובמידה מסוימת – מקום שבו יכלו גם להתחיל ולהחלים. מנהלי בית הספר 'אביגדור' עמלו לכונן אווירה ייחודית ופתוחה של אחווה ושל הבנה, שרתמה ילדים מכל קצוות אירופה למשימת השיקום מהאובדן, מהכאב ומהטראומה, אותם הנחילה להם הטרגדיה האיומה ביותר שחוו יהודי אירופה.

 

למידע נוסף על חוויותיה של פרידה שטולצברג קראו את ספרה Throw Your Feet Over Your Shoulders- Beyond the Kindertransport מאת פרידה שטולצברג-קורובקין.

המאמר נכתב בעזרתו של ד"ר יואל פינקלמן, אוצר אוסף היהדות בספרייה הלאומית.

השואה: מסמכים, מאמרים, תמונות, ספרים ועוד

 

 



רו אורנים

כותבת, עורכת ומתעניינת בנושאים יהודיים. רו גרה בפאתי ירושלים עם בעלה וכלבתם החמודה לולה. רו עובדת בספרייה הלאומית ובזמנה הפנוי היא נהנית ללמוד עובדות לא חשובות, לקרוא ולאפות קאפקייקס

לכתבות נוספות של רו אורנים >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו