All rights reserved – The National Library of Israel 2017 ©
מפתיע
הקדשה מיוחדת שהשיג דודו גבע מראש הממשלה הנערץ הכריעה את עתידו, והפכה אותו לאומן המבריק שכולנו מכירים. למה אנחנו צריכים להודות לבן גוריון על הברווז האופטימי של גבע ומה מיוחד בהקדשות שגבע הקדיש בעצמו לאחרים? פרויקט מיוחד
קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל
להרשמה
ישראלי
שירים מאת שמואל מוניץ, רומי גנון ולילך גליל
"עברתי באתרי החדשות, וראיתי את המהומה. מתברר שכמה חברי קואליציה קיבלו מאז חצות הלילה על מפתן הבית שלהם תשורות סמליות בצורת גוויות של מגוון בעלי חיים." סיפור בלשי קצר מאת ארנה קזין
"זו כתיבה רודמת, עייפה, מאופקת ומלאת צער מפויס; היא מעיפה מבט אל גובה ההרים, אל המלאות הנוסקת, אולם לעולם שוכנת בגיא." יותם פופליקר על שירתו של גבריאל פרייל במלאת שלושים שנה למותו
מתוך ספר בכתובים מאת אלמוג בהר
"בין ההבטחה הגדולה לבהלת ההישרדות האנושית". מרב מדינה קרניאל על "בעומק מישור העשב" מאת תומר־דבורה קהת
"שום אודיסאוס לא יטריד את מוחה. את כל יכולות העכבישה שלה היא תאסוף מכל מרחבי הזמן והאמהוּת. שושלת ארוכה של אימהוֹת טוות, עכשיו היא מבינה מה הן טוות." קטע מיצירה בכתובים מאת רתם פרגר וגנר
"כמה חסרה לו העיר. אפילו העיר הזו, הזרה, המסוגרת, הקדושה, מוכת המלחמה, שהגברים והנשים בה קשי יום, עולים חדשים, פועלים, עקרות בית מגמגמות משפטים שבורים בעברית, מחזיקות בכל כוחן בפנקס התלושים." שני פרקים מתוך "המופקרים" מאת מעין בן הגיא
מאמין
למה מתכוונת המשנה כשהיא קובעת שגבר אינו יכול להתרות באשתו שלא לשכב עם "מי שאינו איש"?
סיפורה של רות המואביה משמש עד היום כמופת יהודי, ציוני ואף פמיניסטי. אבל לצידה של סבתא-רבתא של דוד המלך הייתה הכלה האחרת, ערפה, שבחרה לחזור למואב אחרי מות בעלה. המחיר ששילמה על כך היה כבד מאוד, לפחות בכל הקשור לשמה ולזכרה
שירים מאת גילי חיימוביץ' ודניאלה סער
שם שולח
כתובת מייל
אנחנו עובדים כל הזמן כדי להביא לכם את התוכן האיכותי והמעניין מתוך אוצרות הספרייה.
בדיוק כותבים את הסיפור הבא…
תודה שנרשמת לניוזלטר של הספרנים