שירים מאת יעל סטטמן, ריטה קוגן ואורית נוימאיר פוטשניק

"בהתחלה לא ייחסתי לכך חשיבות, כאילו חסרים כאן דברים משונים. אך יואל־שכן־שפוי, שביקוריו התכופים שואבים מהמשרד זמן עבודה יקר ובפלות זולות, יצא בהודעה מרעישה: העורך־דינים הרגו את העץ." סיפור מאת גולי דולב־השילוני

"פוגל שולטת בארגז הכלים הפואטי הבנוי מחומרים שונים ונדמה שהיא מציירת שירה באמצעות העמדת הצורה והחומר לא פחות מבאמצעות המשפט והמילים." מאיה ויינברג על הספר "הנשמה שיש לחומרים" מאת המשוררת היידית דבורה פוגל

"אולם מה משמעות הדבר שאותו גרעין של אמת, המובחן כביכול מהיכלי התמורות, הוא בעצמו קומדיה?" יאיר ליפשיץ על דימוי מפתיע באחת מתורותיו של הרבי נחמן מברסלב, במלאת 250 שנה להולדתו

"שמעתי את הוויכוח שלכם, אמרה. בדרך כלל יש ביטוח לחנויות מִגניבות, אולי אתה יכול לדבר איתם, והציצה באריתראי, שעיניו, להקלתה, לא חשפו דבר." סיפור מאת יעל אברך

"מצבי משבר אלה זוכים כאן להכלה חומלת, וזו פועלת על הקוראת באופן קתרטי; ואין מדובר בפתרון עלילתי בנוסח 'הסוף הטוב', אלא ברגעים של תובנה משחררת." צביה ליטבסקי על קובץ הסיפורים "שבר ענף ירוק" מאת בלה שגיא

"בין מעשי האלימות של הבעלים ולאחריהם, בין ולאחר ההתגוננות מפני מתקפותיהם החייתיות: היו הרוך הזה, ההשתתפות והקשב ההדדי." קטעים מן הספר "שתי חברות והרעלה" מאת אלפרד דבלין

אחרי ששלחה את כתב היד הראשוני של הרומן "כותבת ומוחקת אהבה" לעורכות הפרוזה בהוצאה וקיבלה תשובה שלילית, ענת לב אדלר נכנסה למיטה לסוף שבוע עגמומי במיוחד. הדבר הראשון שעשתה כשנכנסה למשרד ביום ראשון בבוקר היה לנסח את המייל ששינה את מהלך העניינים – ובמידה רבה גם את חייה. התוצאה הפכה לספר ביכורים שמכר למעלה מ-50 אלף עותקים, והיה יריית הפתיחה לקריירה מרשימה. את הסיפור הזה היא חולקת עם קוראי הספרייה הלאומית

שירים מאת צביה ליטבסקי ועדנה גורני

"הבתים המבוצרים עמדו בפנים חתומות, חלונותיהם אדישים לאישה שבחוץ. היא לא רצתה להפריע לאף אחד בשעת הצהריים. היא עצרה לרגע, ואז ראתה לימינה בית קטן וישן, עם גג רעפים דהוי." סיפור קצר מאת שרית גורן