איך השתנתה המוסיקה הישראלית אחרי מחדל מלחמת יום כיפור? מדוע ממלחמת לבנון נשארו בעיקר שירי מחאה? ואילו שירים נזכור מהמלחמה שפרצה בעקבות השבת השחורה של אוקטובר 23'?

שירים חדשים מאת מירה רן, סתיו זיתוני ודליה סיני

"פעם הבאה שקורה דבר כזה בבית, את לא צועקת את זה ברחוב שכולם ישמעו." סיפור קצר מאת גלית זרי

בניסיון לקרוא, להבין ולהתמודד עם אירועי האימה והצער המתרחשים כאן מאז אוקטובר ביקשנו מכותבות וכותבים לחשוב על משפט ספרותי המלווה אותם בימים אלה, ומבעד לו לבחון את תפקידה של התרבות בכלל והספרות בפרט

רתם פרגר וגנר חוזרת אל "סיפורים בלתי־רצוניים" מאת אורלי קסטל־בלום במלאת שלושים שנה לפרסומו, וקוראת בו כקובץ שכולו המחשות סיפוריות של מצבים סותרים

מחזור שירים בעקבות מאורעות אוקטובר מאת נמרוד ברקו

"יש את אלה שעבדו עם חנוך ויש את כל השאר, שמנסים לזייף קרבה אליו בדיעבד. אני משחק בהצגה שכתב וביים חנוך. כן, מְשחק, בזמן הווה, למרות שעברו יותר מעשרים שנה מאז מותו." סיפור קצר מאת עדו סתר

"בימים שבאו אחר כך הוחמרו תקנות הקורונה ובהמשך הוכרז סגר. מערכת היחסים הזוגית שלי התפוררה כמעט לחלוטין ואילו שני המיצים היו לזוג. יצאתי להליכות ארוכות. העיר היתה ריקה ונראתה עירומה מכל העמדות פניה." סיפור קצר מתוך "אולמי שושנים" מאת סלין אסייג

"אהבתו האובססיבית של שוֹזוֹ לחתולה מניעה עלילה קומית שבמרכזה שאלות על יכולתו של האדם (או החיה) לאהוב ללא שיקולים של תועלת ונוחות." יפעת פלד על על הרומן "חתולה ושוֹזוֹ ושתי נשים" מאת ג'וּנְאיצ'ירוּ טניזקי

״השירים מתרחשים בבשר, בבטן ההריונית, בבסיס הצבאי, בחניון או במחסן הבית.״ נצר לאו על ״בטן אלפא״ מאת טינו מושקוביץ