המילה 'ציונות', שמסמלת את רצון העם העברי לשוב לארצו, נכתבה לראשונה דווקא בשפה הגרמנית. את המונח אימץ הרצל מהאדם שבעתיד יהפוך לאחד מגדולי מתנגדיו
ציונות – מונח מלא משמעות לעצם הווייתנו. מילה שקישרה ועדיין מקשרת את העם היהודי לארץ ישראל, עליה רבים כל כך חלמו, גם כאשר עוד נראתה רחוקה מאוד. אך המדהים מכל הוא שאת המונח הזה המציא הוגה דעות מרתק, שבשלב מסוים הפך את עורו ונהיה לאחד ממנהיגי העדה החרדית.
את המונח "ציונות" המציא מי שהיה עתיד להיות מזכיר "אגודת ישראל" החרדית-אורתודוקסית, ובהתאם לכך גם מתנגד גדול לתנועה הציונית.
המונח הופיע בפעם הראשונה ב-1 באפריל, אבל ממש לא מדובר במתיחה. מילה זו, שמסמלת את רצון העם העברי לשוב לארצו, נכתבה לראשונה דווקא בשפה הגרמנית. את המונח "ציונות" אימץ הרצל מהאדם שבעתיד יהפוך לאחד מגדולי מתנגדיו.
זהו תיעוד של הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש במילה "ציוני".
"ההכרה כי הרעיון הציוני נכון הוא ובר-ביצוע, תכבוש חוגים רחבים יותר ויותר ותסלק משפטים קדושים שנתהוו בתקופת ההתבוללות". את המשפט הזה כתב נתן בירנבוים בכתב-העת שלו "זלבסט-אמאנציפאציון" ("שחרור עצמי", בתרגום לעברית), במאמר תחת הכותרת "למען כבודו ושלומו של עמנו", שהתפרסם ב-1 באפריל 1890. את השימוש במילה "ציוני" – ובגרמנית "ציוניסטיש" (Zionistisch) – לא מציג בירנבוים כחידוש או כהמצאה חדשה, אלא כפתרון לאנטישמיות, לעומת התבוללות.
משם, המונח "ציונות" על נטיותיו השונות החל להופיע בדרך קבע במאמריו של בירנבוים.
והנה כך, ארבעה חודשים לאחר מכן, שוב משתמש בירנבוים במונח "ציונות" – כערך וכתפיסה שתשיג את מה שלא הצליחה להשיג ההתבוללות:
"המטרה שלמענה נאבקו לשווא הלוחמים למען ההתבוללות, תתגשם על ידי הרעיון הציוני. הוא אשר יזקוף את עמידתם הכפופה של היהודים".
(התרגום מגרמנית מופיע בספר "הגותו הציונית של נתן בירנבאום" מאת יהויקים דורון)
וככה זה נראה שנתיים אחר כך:
כאן ניתן לראות את המילה "ציונות", "ציוניסמוס" (Zionismus), מופיעה בכותרת ב"זלבסט-אמאנציפאציון" במאמרו של בירנבוים "עקרונות הציונות", בגיליון שיצא בחודש פברואר 1892.
הרצל: ספרים, מאמרים, תמונות, ועוד
התנועה הציונית: סיפורים, מנהיגים, תמונות ועוד
תגובות על כתבה זו