המכתבים האבודים של הגאוצ'וס היהודים בארגנטינה

בטרם קמו המושבות הראשונות בארץ, מימשו חלוצים יהודים את חזונם בעולם החדש שמעבר לים. התמונות והמכתבים ששרדו מסוף המאה ה-19 מספקים הצצה נדירה אל חייהם של הבוקרים היהודים.

גאוצ'וס יהודים במושבות ארגנטינה: מארכיון יק"א שבארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי

בטרם קמו המושבות הראשונות בארץ, מימשו חלוצים יהודים את חזונם בעולם החדש שמעבר לים. התמונות והמכתבים ששרדו מסוף המאה ה-19 מספקים הצצה נדירה אל חייהם של הבוקרים היהודים.

"האקלים בלתי נסבל. הלימוד היהודי ירוד. אין די בחורים יהודים ולכן בתי נישאה לגאוצ'ו מקומי"

(מתוך מכתבי המתיישבים היהודיים במושבות ארגנטינה לבני משפחותיהם באירופה)

 

העלייה הראשונה לארגנטינה

רוסיה, שנת 1881. אחרי פרעות "סופות בנגב" נחרדו היהודים מגלי האנטישמיות הפרועה שעודדו השלטונות, וחיפשו לעצמם מקלט במקום אחר. בין המקומות שאליהם היגרו היהודים היו אמריקה ודרום אמריקה בכלל, וארגנטינה בפרט. לארגנטינה הגיעו קודם לכן מהגרים בהיקפים אדירים מאזורים חקלאיים באיטליה, צרפת ואנגליה. אך ארגנטינה בהקשר היהודי לא הייתה בחירה מובנת מאליה, להיפך – באותה תקופה, ארגנטינה הייתה ידועה דווקא לשמצה בהקשרים של זנות ושל סחר בנשים.

המתיישבים החדשים – כמו העולים שיגיעו אחריהם לארץ ישראל – ביקשו להשאיר את חיי המסחר ועולם הישיבות מאחור, להקים ישובים חקלאיים ולחיות חיים יצרניים.

 

תמונה מארכיון יק"א שבארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי

 

היישוב היהודי החדש שבין הנהרות

במדינה ששטחה עצום ושאדמתה פוריה מאוד, הם הקימו 14 מושבות במקומות מרכזיים וליד כבישים ראשיים. בשיא ההתיישבות היו בה לא יותר מ-45,000 מתיישבים יהודים חקלאים, אבל חשיבות פעילותם בתחומי החקלאות, הרפואה והכלכלה הייתה עצומה. הם הקימו קהילה תוססת שתרומתה לארגנטינה לא תסולא בפז.

 

תמונה מארכיון יק"א שבארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי

 

החלוצים מקרית משה

ב-1889 נוסד היישוב הראשון מוזסוויל (קרית משה) על שם הברון משה הירש. זו הייתה מושבת הכתר של ההתיישבות החקלאית בארגנטינה. בתור מנהלים ופקידים מינה הברון אנשי מקצוע יהודים-מתבוללים, רובם ממוצא צרפתי ומיעוטם ממוצא גרמני.

בכל מקום התיישבות הייתה גם פעילות תרבותית ופוליטית ענפה, הוקמו בתי כנסת ונבנו בתי ספר על ידי אליאנס-כי"ח, בנוסף נפתחו ספריות, תיאטראות ואפילו עיתונים מקומיים ביידיש ובעברית.

 

תמונה מארכיון יק"א שבארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי

 

אנשי המושבה היו בעלי תודעה פוליטית, הם מחו לעתים נגד החברה המיישבת ופקידיה, הם הצמיחו מתוכם מנהיגות מקומית והתארגנו בצורות חברתיות-כלכליות שהברון לא העלה בדעתו – קואופרטיבים שסיפקו את צרכי החקלאים ומגדלי התבואה.

"דע לך כי המעט אשר הדירעקטארים הצרפתים, או יותר טוב המלמדים הצרפתים, לא יחפצו להיות לעזר בהענין הנכבד הזה, עוד ישימו מכשולים רבים. לכן אין לקוות מהם מאומה. יען אין להם לב עברי חם אשר ירגישו בצרת אחיהם."

(מתוך מכתב של אחד המתיישבים המבקר את פקידי החברה המיישבת. אוסף קצוביץ')

 

העלייה השנייה

בשנות התשעים של המאה ה-19 הגיעו מתיישבים חדשים למושבות. הפעם, היו ביניהם גם משכילים יהודים. אחד מהם היה העיתונאי נח קצוביץ' מהעיר סלונים, שהגיע למוזסוויל ב-1898.

קצוביץ', פרסם בעיתונות העברית כתבות ומאמרים על החיים במושבה תחת שם העט "נח איש האדמה". וכך כתב בעיתון "הצפירה" בשנת 1900:

"ממושבות אחינו בארגנטינא: לא יעברו ימים רבים והמושבה תעלה פלאים, המקנה יפרץ לרוב, כי רוח התקדמות מיוחדת במינה מרחפת על פניה. פני נעריה כפני בני הקולוניסטים ילידי הארץ ולולי שהיה בה בית תפילה "כמגדלים על ראשו" כי עתה לא יכולתי להבדיל בינה ובין שאר הקולוניות שבארץ ההיא".

 

שוורים-רתומים-למחרשה-בקולוניה-מאוריציוס

 

מסעותיו של נח איש האדמה

"קשה לי להאמין שכל הטוב שמספרים עליו במושבות הוא אמיתי, ולכן לא אסע"

(מתוך מכתב ששלחה אישה ממזרח אירופה אל בני משפחתה שבמוזסוויל)

 

עם בואו למוזסוויל נעשה קצוביץ' למנהיג במושבה. מתוקף מעמדו, נשלח להביא מתיישבים חדשים מאותן עיירות שמהן הגיעו המתיישבים הראשונים.

שני סנדלרים ותיקים במוזסוויל: תמונה מארכיון יק"א שבארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי

 

המתיישבים בארגנטינה ומשפחותיהם ממזרח אירופה ניצלו את מסעות קצוביץ' כדי להעביר מסרים מצד לצד: הם שיתפו בחוויות היום יום ובקשיים במושבות, וגם שלחו בקשות לאתר קרובי משפחה כדי לשכנע אותם לבוא. הם ביקשו מקצוביץ' להעביר סכומי כסף לתשלום הוצאות המסע ושלחו איתו הוראות לגבי ההכנות לדרך ומכירת הרכוש המשפחתי. במהלך מסעותיו הצליח קצוביץ' לשכנע כשש מאות משפחות לעבור לארגנטינה.

קצוביץ' שמר על המכתבים מהמסעות כדי לכתוב בהמשך את זכרונותיו ואת תולדות המושבות. הוא נפטר לפני שהספיק. כעבור שנים הגיעו המכתבים לידי פנחס פדרו ביזברג, אגרונום, מחזאי וסופר יידיש שחי בארגנטינה ותיעד את החיים במושבות. במשך שנים האמינו שהמכתבים שמורים בארכיון בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס, שנהרס כליל בפיגוע הנוראי בשנת 1992. המזל הוא שמכתבים רבים נשארו אצל ביזברג ונדדו איתו עד שעלה ארצה. כאן נמצא להם מקום מבטחים אצלנו בספרייה.

 

מערכת השעות של בית הספר היהודי במוזסוויל. מקצועות הלימוד: ספרדית, מתמטיקה, עברית ויידיש. מתוך אוסף נח קצוביץ' שבספרייה הלאומית

 

ממוזסוויל לארץ ישראל

לימים, בגלל הבדלי השקפה, ביקשו המתיישבים במוזסוויל להיות עצמאים ורכשו את הקרקע מהחברה המיישבת.

עם השנים, הדורות הצעירים והמשכילים עזבו את מוזסווויל לערים הגדולות. חלק מיהודיה נשארו בארגנטינה וחלק מהם עלו לארץ. עד היום קיימת מוסזוויל ואפשר לבקר בה ולראות את העדויות לקהילה היהודית המפוארת שהייתה בה.

בזכות פרויקט ההתיישבות היהודית החלוצית בארגנטינה, ניצלו חייהם של יהודים רבים שהיו נספים בשואה אלמלא עזבו את אירופה ובנו את חייהם החדשים במושבות ארגנטינה – המושבות הראשונות של החלוצים הראשונים.

 

ברוך בואכם אל מוזסוויל של ימינו. צילום: ויקימדיה

הכתבה חוברה בעזרת אדריאן גרושניעווסקי ממחלקת הארכיונים. גרושניעווסקי רשם את ארכיון ביזברג ואת אוסף קצוביץ'
שבהם התגלו המכתבים

צילומים נדירים מפולין: העדות היחידה לבית הכנסת המפואר מעץ שעלה באש

בשנת 1768 בעיירה שניאדובו בצפון פולין, נבנה בית כנסת מיוחד, עשוי עץ. הוא תועד בצילומים נדירים זמן קצר לפני שעלה באש.

חזית בית הכנסת בשניאדובו

ב-30.9.1913, בדיוק בערב ראש השנה תרע"ד, הגיע לשניאודובו האדריכל והיסטוריון האדריכלות הפולני קונרד קלוש (Konrad Kłos) כדי לצלם את בית הכנסת העתיק, עשוי-העץ שבעיירה. הוא הנציח את בית הכנסת מכל הזוויות על בימתו, כיפתו, מרפסותיו, שתי עזרות הנשים וקירות העץ המצוירים שבו, וקלט בעדשתו גם את הגברים והנשים בני הקהילה היהודית וגם כמה פרות רועות באחו.

בית הכנסת בשניאודובו, שעל גדות נהר הנרב בפולין, נבנה בשנת 1768 ושמו יצא למרחוק בזכות מבנה העץ יוצא הדופן שלו. קלוש ביקש לצלמו במסגרת מיזם לתיעוד מבנים אדריכליים חשובים ברחבי פולין, מיזם שניהל יחד עם חברו, האדריכל אוסקר סוסנובסקי (Oskar Sosnowski).

 

חזיתות בית הכנסת מצפון-מערב

 

בית הכנסת בשניאדובו, שבו הייתה קהילה יהודית גדולה ומאורגנת, השתייך לקבוצה של בתי כנסת בצפון פולין מהמאה ה-17 ומתחילת המאה ה-18, שהיו מעשה אמנות והתהדרו בצורה חיצונית מיוחדת. בתי הכנסת הללו שכנו במבנים יוצאי דופן לא רק מבחינה אדריכלית, אלא גם מבחינה אמנותית – קירותיהם היו מצוירים והם היו מקושטים מבפנים. הדבר היה יוצא דופן בשל האיסור בדת היהודית על עשיית תמונות ופסלים לעבודה זרה.

באותה תקופה נאסר על קהילות יהודיות מסוימות, למשל בגרמניה, לקשט את פנים בתי הכנסת כדי לא להסיח את הדעת מהתפילה. לעומת זאת בפולין, התקיים יחס סלחני לקיומם של הקישוטים. חכמי ורבני פולין נדרשו לסוגיה והיו בהם קולות שונים: היה מי שהתיר לצייר צורות על כתלי בית הכנסת, אך בשום אופן לא בגובה פני האדם המתפלל, שלא יקרה שהאדם מתפלל אל מול הציורים (ר' אברהם אבלי בן חיים גוֹמבּינר, בעל 'מגן אברהם') והיו אחרים, למשל רבי עקיבא איגר מפוזנא, שהתיר לצייר אך ורק ציורים מעולם הצומח.

כיוון שלא הייתה ליהודים בפולין מסורת של בנייה, הם אימצו מודלים וטכניקות שהיו נפוצים באזורם, ויחד עם הבנאים, שִיכללו את המבנים ולפי הצורך, הרחיבו אותם. לדוגמה, את בית הכנסת בשניאדובו בנו לפי תכנית של ריבוע (החלל הפנימי ובו אולם התפילה) והוסיפו לו אגפים בהמשך. היה בבית הכנסת גג "שבור" כמו עשוי כמה מפלסים, בקצותיו היו מגדלים ובמבנה עצמו היו "גלריות" מקורות, יציעים ומעקות מגולפים. החזיתות, הכיפה וגגוני היציעים היו מעוטרים.

במרכז בית הכנסת בשניאדובו ניצבה הבימה, מתוך זה נגזר מבנה הכיפה שנסגרה עליה כמעין חופה. למרבה הצער שמות האדריכלים, הבנאים והאמנים שבנו את בית הכנסת, לא ידועים לנו כיום, אבל אפשר להתרשם מיופיו של בית הכנסת דרך הצילומים המרהיבים שצילם קלוש ב-1913:

 

תצלום המתמקד בראש הבימה. אפשר לראות בו את קירות העץ של בית הכנסת מבפנים

 

תצלום של תקרת בית הכנסת המתמקד בפנים כיפתו. צולם כנראה מתוך עליית הגג

 

פרט מגג בית הכנסת ומהעלייה לעזרת הנשים

 

צילום מתוך מרפסת עליית הנשים שבקומה השנייה של בית הכנסת

 

בסוף המאה ה-19 היו בשניאדובו כ-1,300 יהודים. בימי מלחמת העולם הראשונה, אז נשרף בית הכנסת, ציווה המפקד העליון של הצבא הרוסי לגרש מהעיירה את תושביה היהודיים. וכך היה. היהודים היגרו לערים אחרות או לארצות אחרות וב-1921 נותרו בה רק 386 יהודים. היישוב הצליח להתאושש מעט ולצמוח ל-869 איש, אישה, ילד וילדה, עד מלחמת העולם השנייה.

כשנכבשה העיירה על ידי הגרמנים ביוני 1941, הקיץ הקץ על מעט היהודים שנשארו בה. חלק מהם נחטפו והוצאו להורג במקום. האחרים נשלחו למסע לגטו לומז'ה שאל היעד הסופי שלו, מחנה ההשמדה אושוויץ, הם הגיעו בינואר 1943.

כמעט כל בתי הכנסת מעץ שהיו בפולין חרבו בימי השואה. התמונות הנדירות האלה הן תיעוד וזיכרון נדיר לבית הכנסת עשוי-העץ, שכמה חודשים מאוחר יותר נפגע במלחמת העולם הראשונה ונשרף עד היסוד, למרכז היהודי בשניאדובו בשיא ימי תפארתו ולמאות שנים של חיים יהודיים בפולין.

 

חזיתו של בית הכנסת ממזרח והגדר המקיפה את חצרו

התצלומים נמצאו בארכיונו של הרב והחוקר שמואל פוזננסקי.

תודה רבה לד"ר גיל וייסבלאי על העזרה בחיבור הכתבה.

 

מזמינים אתכם לקרוא גם את הכתבות הבאות:

אך אנו עוד נקום: סיפורה של שיירת נבי דניאל

איך מפה שנתלשה מעיתון עזרה להכריע את הקרב הקריטי בגולן במלחמת יום הכיפורים

סיפורו של גז סארין: הנשק הכימי שאפילו היטלר לא העז לעשות בו שימוש

 

חיים תחת אש: הרופא שצילם את ההרס שחוללה מלחמת העולם הראשונה

פליקס א' טיילהבר שירת כרופא במלחמת העולם הראשונה וצילם את החורבן וההרס שזרעו הפגזות הגרמנים

Theilhaber-715

תמונה מאוסף פליקס טיילהבר בספרייה הלאומית

פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 הביא לגיוסם של מאות אלפי צעירים לשירות בצבא הגרמני. הגיוס חל על כל צעיר כשיר, לרבות אזרחיה היהודים של גרמניה – שרובם לקחו על עצמם את חובתם הצבאית באותה התלהבות כמו שאר האוכלוסייה. רופאים יהודים בגיל המתאים גויסו לשירות גם הם, במסגרת חיל הרפואה. הם היו לרופאים צבאיים בבתי החולים הרבים שהוקמו כדי להתמודד עם מספרם המאמיר של החיילים הפצועים שנזקקו לטיפול בעקבות הקרבות הקשים ב'המלחמה הגדולה'.

פליקס א' טיילהבר (1887–1956) היה רופא יהודי צעיר שלמד רפואה בברלין ובמינכן. בתקופת לימודיו התעניין טיילהבר בציונות ואף שקל לעלות לארץ ישראל. ואולם, פרוץ המלחמה מנע ממנו לממש את תוכניתו. הוא נענה לקריאה להתגייס ושירת את ארצו בתור רופא בכמה בתי חולים צבאיים. פליקס הוצב בעיקר בפולין, אבל נראה ששירת גם בחזית המערבית, בבלגיה. לפני שירותו בצבא הגרמני הוא שירת בתפקיד דומה בצבא הטורקי, בבלקנים.

 

Felix A. Theilhaber
פליקס א' טיילהבר

 

במלחמת העולם הראשונה חווה פליקס את אכזריותה האינטנסיבית של מלחמה כוללת. הסיבה לכך הייתה מספרם העצום של החיילים הפצועים שבהם טיפל, אבל התרבותם המהירה של האשמות אנטישמיות בתוך הצבא הגרמני לימדו אותו פן נוסף בזוועות המלחמה. טיילהבר האמין עמוקות כי היהודים הם אזרחים שווים בגרמניה, ומסיבה זו כתב ספר על חוויותיהם של טייסי קרב יהודים בחיל האוויר הגרמני, שהוקם זמן קצר קודם לכן.

טיילהבר חשב שתרומתם של יהודים ליחידת עילית כזאת תעיד היטב על מסירותם של לוחמים יהודים לגרמניה.

 

Felix A. Theilhaber
חיילים יהודים בארוחת חג במהלך מלחמת העולם הראשונה

 

במאמציו לאתר נתונים, חיפש טיילהבר טייסים ולוחמים שאיישו מטוסי קרב בשנים 1914–1918. הטייסים תקשרו עם פליקס באמצעות מכתבים שבהם תארו את חוויותיהם במלחמה ואף הוסיפו צילומים שהמחישו את סיפוריהם. את אחד מהמכתבים שלח פריץ בקהרט שהיה לא רק טייס קרב מהולל אלא גם זכה לעיטור הכבוד הגבוה ביותר שניתן בצבא הגרמני, מסדר בית הוהנצולרן. רצה הגורל, ובקהרט שירת באותה טייסת עם הרמן גרינג, שלימים היה מבכירי הנאצים ומפקד ה'לופטוואפה', חיל האוויר הגרמני, במלחמת העולם השנייה. סימלה של הטייסת היה צלב הקרס, וגם מטוסו של בקהרט נשא את הסמל. תמונה זו מעטרת את כריכת ספרו של טיילהבר על אודות טייסי הקרב היהודים שראה אור בשתי מהדורות בשנות העשרים של המאה הקודמת.

 

Jüdische Flieger im Weltkrieg
כריכת הספר טייסים יהודים במלחמת העולם הראשונה (Jüdische Flieger im Weltkrieg) מאת מאת פליקס א' טיילהבר

 

למזכרת אישית מימי המלחמה, אסף טיילהבר צילומים שאת חלקם ייתכן שאפילו צילם בעצמו. התמונות מתעדות את חיי היום-יום בבתי החולים הצבאיים שבהם עבד, אבל פליקס בחר גם נופים מהחזית המזרחית בפולין וברוסיה, ומהחזית המערבית בבלגיה. תמונות העיר לֵוֶון (Leuven) מתעדות את ההרס הגדול שגרמו הפגזות הארטילריה מגרמניה לעיר, שגונו לאחר מכן בידי גופים בינלאומיים רבים בהיותן שימוש בלתי סביר בכוח נגד מדינה שהכריזה על ניטרליות.

לוון

לדלג לתוכן הראשימעבר לסרגל הכלים אודות וורדפרס הספרנים 3שדרוג 3 תוספים 2828 תגובות בהמתנה חדש הצג את Posts SEOEnter a focus keyphrase to calculate the SEO score קודים קצרים של Toolset WP Edit WP Rocket עב שלום, נתי גבאי יציאה אפשרויות תצוגה עזרה Edit Post הוסף חדש Media Translation שונה לגמרי עכשיו לפרטים נוספים מקסם הוספת כותרת חיים תחת אש: הרופא שצילם את ההרס שחוללה מלחמת העולם הראשונה קישור ישיר: https://blog.nli.org.il/theilhaber/ ‎עריכה הוספת מדיהFields ו-ViewsContent Layout Editorויזואליעורך טקסט פיסקה רגילה P מספר מילים: 519 הטיוטה נשמרה: 9:15. עדכון אחרון מאת נתי גבאי ב-11 ביוני 2019 בשעה 10:35 פתיחת/סגירת תפריט: Language Language of this post Translation Priority edit terms This is a translation of Translations (hide) אנגלית Media attachments Duplicate uploaded media from original Duplicate featured image from original פתיחת/סגירת תפריט: Template Layout Selected template Layout: Posts pages ערוך פריסה זו Stop using this Template Layout פתיחת/סגירת תפריט: פרסום תצוגה מקדימה (נפתח בטאב חדש) מצב: פורסם עריכה עריכת סטטוס ניראות: ציבורי עריכה עריכת נראות גרסאות: 5 להשוות השוואת גרסאות פרסום: 11 ביונ 2019 @ 10:35 עריכה עריכת תאריך ושעה Readability: דרוש שיפור SEO: לא זמין נקה זיכרון מטמון להעביר לפח פתיחת/סגירת תפריט: קטגוריות כל הקטגוריות הנפוצים ביותר מרגש ישראלי מאמין מפתיע מצחיק To add categories that already exist in other languages go to the category management page +קטגוריה חדשה פתיחת/סגירת תפריט: תגיות תגית חדשה להפריד תגיות בפסיקים לבחור מבין התגיות הנפוצות ביותר פתיחת/סגירת תפריט: WP Rocket Options לעולם אל תשמור עמוד זה במטמון הפעל אפשרויות אלו על פוסט זה: LazyLoad for images LazyLoad for iframes/videos כווץ/מזג HTML כווץ/מזג CSS כווץ/מזג JS CDN Optimize CSS Delivery Defer JS Note: None of these options will be applied if this post has been excluded from cache in the global cache settings. פתיחת/סגירת תפריט: תמונה ראשית Theilhaber-715 לחצו על התמונה כדי לערוך או לעדכן הסר תמונה ראשית פתיחת/סגירת תפריט: Authors Click on an author to change them. Drag to change their order. Click on Remove to remove them. הספרייה הלאומיתהספרייה הלאומית Search for an author פתיחת/סגירת תפריט: Yoast SEO SEO קריאוּת חברתי מתקדם ביטוי מפתח למיקודעזרה בבחירת ביטוי מפתח מושלמים למיקוד(Opens in a new browser tab) תצוגה מקדימה SEO title preview:https://blog.nli.org.il › theilhaber חיים תחת אש: הרופא שצילם את ההרס שחוללה מלחמת העולם הראשונה Url preview: Meta description preview: פליקס א' טיילהבר שירת כרופא במלחמת העולם הראשונה וצילם את החורבן וההרס שזרעו הפגזות הגרמנים Mobile previewDesktop previewEdit snippet ניתוח SEO הזן ביטוי מפתח למיקוד כדי לחשב ציון SEO הוסף ביטוי מפתח רלוונטיים עוגני תוכן פתיחת/סגירת תפריט: Post extras Extra link title תמונה מאוסף פליקס טיילהבר בספרייה הלאומית Extra link url Editor choice Main post Will be shown first at the home page Popularity 72 Hide featured image at post page פתיחת/סגירת תפריט: גרסאות נתי גבאי, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:35) נתי גבאי, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:33) [שמירה אוטומטית] רעות פלוס, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:08) [שמירה אוטומטית] רעות פלוס, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:08) רעות פלוס, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:03) פתיחת/סגירת תפריט: תקציר תקציר פליקס א' טיילהבר שירת כרופא במלחמת העולם הראשונה וצילם את החורבן וההרס שזרעו הפגזות הגרמנים התקציר הוא הקדמה או סיכום לתוכן, וניתן להשתמש במידע זה בתבנית. פתיחת/סגירת תפריט: שדות מיוחדים שם ערך מפתח wpcf-extra-link-title ערך תמונה מאוסף פליקס טיילהבר בספרייה הלאומית מפתח wpcf-popularity ערך 72 שדה מיוחד חדש: שם ערך חדש שדות מיוחדים משמשים בכדי לשמור מידע נוסף אודות הפוסט, וניתן להשתמש במידע זה בתבנית. פתיחת/סגירת תפריט: דיון פתוח לתגובות פתוח לטראקבאקים ופינגבאקים פתיחת/סגירת תפריט: מזהה לכתובת מזהה לכתובת theilhaber פתיחת/סגירת תפריט: Multilingual Content Setup Do not make 'Posts' translatable Make 'Posts' translatable Make 'Posts' appear as translated Custom taxonomies Translation Priorities Translate Do nothing Translate Do nothing Show system fields Custom fields wpcf-extra-link-title Don't translate Copy Copy once Translate wpcf-popularity Don't translate Copy Copy once Translate Note: Custom taxonomies and custom fields are shared across different post types. פתיחת/סגירת תפריט: תגובות הוספת תגובה עדיין אין תגובות. פתיחת/סגירת תפריט: Facebook Instant Articles Development Mode This post will be available as Instant Article once it is shared on Facebook. This post was transformed into an Instant Article with no warnings [Toggle debug information] תודה שהשתמשת בוורדפרס. גרסה 5.2.2 סגור את פאנל המדיה הוספת מדיה סינון לפי סוגסינון לפי תאריךאפס את כל המסנניםחיפוש מדיה חיפוש בפריטי מדיה... רשימת קבצים מצורפים פרטי הקובץ lowen4.jpg 21 ביולי 2019 102 KB 641 על 439 פיקסלים עריכת תמונה למחוק לצמיתות טקסט אלטרנטיבי לוון תאר את מטרת התמונה (נפתח בטאב חדש). השאר ריק אם התמונה דקורטיבית בלבד.כותרת lowen4 כיתוב תיאור העתק קישור https://blog.nli.org.il/wp-content/uploads/2019/06/lowen4.jpg שדות החובה מסומנים * Media Categories No Media Categories found. Add some. הגדרות תצוגה יישור קישור אל http:// גודל 4 נבחרו עריכת בחירהנקה הוספה לתוכן

לדלג לתוכן הראשימעבר לסרגל הכלים אודות וורדפרס הספרנים 3שדרוג 3 תוספים 2828 תגובות בהמתנה חדש הצג את Posts SEOEnter a focus keyphrase to calculate the SEO score קודים קצרים של Toolset WP Edit WP Rocket עב שלום, נתי גבאי יציאה אפשרויות תצוגה עזרה Edit Post הוסף חדש Media Translation שונה לגמרי עכשיו לפרטים נוספים מקסם הוספת כותרת חיים תחת אש: הרופא שצילם את ההרס שחוללה מלחמת העולם הראשונה קישור ישיר: https://blog.nli.org.il/theilhaber/ ‎עריכה הוספת מדיהFields ו-ViewsContent Layout Editorויזואליעורך טקסט פיסקה רגילה P מספר מילים: 519 הטיוטה נשמרה: 9:15. עדכון אחרון מאת נתי גבאי ב-11 ביוני 2019 בשעה 10:35 פתיחת/סגירת תפריט: Language Language of this post Translation Priority edit terms This is a translation of Translations (hide) אנגלית Media attachments Duplicate uploaded media from original Duplicate featured image from original פתיחת/סגירת תפריט: Template Layout Selected template Layout: Posts pages ערוך פריסה זו Stop using this Template Layout פתיחת/סגירת תפריט: פרסום תצוגה מקדימה (נפתח בטאב חדש) מצב: פורסם עריכה עריכת סטטוס ניראות: ציבורי עריכה עריכת נראות גרסאות: 5 להשוות השוואת גרסאות פרסום: 11 ביונ 2019 @ 10:35 עריכה עריכת תאריך ושעה Readability: דרוש שיפור SEO: לא זמין נקה זיכרון מטמון להעביר לפח פתיחת/סגירת תפריט: קטגוריות כל הקטגוריות הנפוצים ביותר מרגש ישראלי מאמין מפתיע מצחיק To add categories that already exist in other languages go to the category management page +קטגוריה חדשה פתיחת/סגירת תפריט: תגיות תגית חדשה להפריד תגיות בפסיקים לבחור מבין התגיות הנפוצות ביותר פתיחת/סגירת תפריט: WP Rocket Options לעולם אל תשמור עמוד זה במטמון הפעל אפשרויות אלו על פוסט זה: LazyLoad for images LazyLoad for iframes/videos כווץ/מזג HTML כווץ/מזג CSS כווץ/מזג JS CDN Optimize CSS Delivery Defer JS Note: None of these options will be applied if this post has been excluded from cache in the global cache settings. פתיחת/סגירת תפריט: תמונה ראשית Theilhaber-715 לחצו על התמונה כדי לערוך או לעדכן הסר תמונה ראשית פתיחת/סגירת תפריט: Authors Click on an author to change them. Drag to change their order. Click on Remove to remove them. הספרייה הלאומיתהספרייה הלאומית Search for an author פתיחת/סגירת תפריט: Yoast SEO SEO קריאוּת חברתי מתקדם ביטוי מפתח למיקודעזרה בבחירת ביטוי מפתח מושלמים למיקוד(Opens in a new browser tab) תצוגה מקדימה SEO title preview:https://blog.nli.org.il › theilhaber חיים תחת אש: הרופא שצילם את ההרס שחוללה מלחמת העולם הראשונה Url preview: Meta description preview: פליקס א' טיילהבר שירת כרופא במלחמת העולם הראשונה וצילם את החורבן וההרס שזרעו הפגזות הגרמנים Mobile previewDesktop previewEdit snippet ניתוח SEO הזן ביטוי מפתח למיקוד כדי לחשב ציון SEO הוסף ביטוי מפתח רלוונטיים עוגני תוכן פתיחת/סגירת תפריט: Post extras Extra link title תמונה מאוסף פליקס טיילהבר בספרייה הלאומית Extra link url Editor choice Main post Will be shown first at the home page Popularity 72 Hide featured image at post page פתיחת/סגירת תפריט: גרסאות נתי גבאי, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:35) נתי גבאי, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:33) [שמירה אוטומטית] רעות פלוס, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:08) [שמירה אוטומטית] רעות פלוס, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:08) רעות פלוס, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:03) פתיחת/סגירת תפריט: תקציר תקציר פליקס א' טיילהבר שירת כרופא במלחמת העולם הראשונה וצילם את החורבן וההרס שזרעו הפגזות הגרמנים התקציר הוא הקדמה או סיכום לתוכן, וניתן להשתמש במידע זה בתבנית. פתיחת/סגירת תפריט: שדות מיוחדים שם ערך מפתח wpcf-extra-link-title ערך תמונה מאוסף פליקס טיילהבר בספרייה הלאומית מפתח wpcf-popularity ערך 72 שדה מיוחד חדש: שם ערך חדש שדות מיוחדים משמשים בכדי לשמור מידע נוסף אודות הפוסט, וניתן להשתמש במידע זה בתבנית. פתיחת/סגירת תפריט: דיון פתוח לתגובות פתוח לטראקבאקים ופינגבאקים פתיחת/סגירת תפריט: מזהה לכתובת מזהה לכתובת theilhaber פתיחת/סגירת תפריט: Multilingual Content Setup Do not make 'Posts' translatable Make 'Posts' translatable Make 'Posts' appear as translated Custom taxonomies Translation Priorities Translate Do nothing Translate Do nothing Show system fields Custom fields wpcf-extra-link-title Don't translate Copy Copy once Translate wpcf-popularity Don't translate Copy Copy once Translate Note: Custom taxonomies and custom fields are shared across different post types. פתיחת/סגירת תפריט: תגובות הוספת תגובה עדיין אין תגובות. פתיחת/סגירת תפריט: Facebook Instant Articles Development Mode This post will be available as Instant Article once it is shared on Facebook. This post was transformed into an Instant Article with no warnings [Toggle debug information] תודה שהשתמשת בוורדפרס. גרסה 5.2.2 סגור את פאנל המדיה הוספת מדיה סינון לפי סוגסינון לפי תאריךאפס את כל המסנניםחיפוש מדיה חיפוש בפריטי מדיה... רשימת קבצים מצורפים פרטי הקובץ lowen4.jpg 21 ביולי 2019 102 KB 641 על 439 פיקסלים עריכת תמונה למחוק לצמיתות טקסט אלטרנטיבי לוון תאר את מטרת התמונה (נפתח בטאב חדש). השאר ריק אם התמונה דקורטיבית בלבד.כותרת lowen4 כיתוב תיאור העתק קישור https://blog.nli.org.il/wp-content/uploads/2019/06/lowen4.jpg שדות החובה מסומנים * Media Categories No Media Categories found. Add some. הגדרות תצוגה יישור קישור אל http:// גודל 4 נבחרו עריכת בחירהנקה הוספה לתוכן

לדלג לתוכן הראשימעבר לסרגל הכלים אודות וורדפרס הספרנים 3שדרוג 3 תוספים 2828 תגובות בהמתנה חדש הצג את Posts SEOEnter a focus keyphrase to calculate the SEO score קודים קצרים של Toolset WP Edit WP Rocket עב שלום, נתי גבאי יציאה אפשרויות תצוגה עזרה Edit Post הוסף חדש Media Translation שונה לגמרי עכשיו לפרטים נוספים מקסם הוספת כותרת חיים תחת אש: הרופא שצילם את ההרס שחוללה מלחמת העולם הראשונה קישור ישיר: https://blog.nli.org.il/theilhaber/ ‎עריכה הוספת מדיהFields ו-ViewsContent Layout Editorויזואליעורך טקסט פיסקה רגילה P מספר מילים: 519 הטיוטה נשמרה: 9:15. עדכון אחרון מאת נתי גבאי ב-11 ביוני 2019 בשעה 10:35 פתיחת/סגירת תפריט: Language Language of this post Translation Priority edit terms This is a translation of Translations (hide) אנגלית Media attachments Duplicate uploaded media from original Duplicate featured image from original פתיחת/סגירת תפריט: Template Layout Selected template Layout: Posts pages ערוך פריסה זו Stop using this Template Layout פתיחת/סגירת תפריט: פרסום תצוגה מקדימה (נפתח בטאב חדש) מצב: פורסם עריכה עריכת סטטוס ניראות: ציבורי עריכה עריכת נראות גרסאות: 5 להשוות השוואת גרסאות פרסום: 11 ביונ 2019 @ 10:35 עריכה עריכת תאריך ושעה Readability: דרוש שיפור SEO: לא זמין נקה זיכרון מטמון להעביר לפח פתיחת/סגירת תפריט: קטגוריות כל הקטגוריות הנפוצים ביותר מרגש ישראלי מאמין מפתיע מצחיק To add categories that already exist in other languages go to the category management page +קטגוריה חדשה פתיחת/סגירת תפריט: תגיות תגית חדשה להפריד תגיות בפסיקים לבחור מבין התגיות הנפוצות ביותר פתיחת/סגירת תפריט: WP Rocket Options לעולם אל תשמור עמוד זה במטמון הפעל אפשרויות אלו על פוסט זה: LazyLoad for images LazyLoad for iframes/videos כווץ/מזג HTML כווץ/מזג CSS כווץ/מזג JS CDN Optimize CSS Delivery Defer JS Note: None of these options will be applied if this post has been excluded from cache in the global cache settings. פתיחת/סגירת תפריט: תמונה ראשית Theilhaber-715 לחצו על התמונה כדי לערוך או לעדכן הסר תמונה ראשית פתיחת/סגירת תפריט: Authors Click on an author to change them. Drag to change their order. Click on Remove to remove them. הספרייה הלאומיתהספרייה הלאומית Search for an author פתיחת/סגירת תפריט: Yoast SEO SEO קריאוּת חברתי מתקדם ביטוי מפתח למיקודעזרה בבחירת ביטוי מפתח מושלמים למיקוד(Opens in a new browser tab) תצוגה מקדימה SEO title preview:https://blog.nli.org.il › theilhaber חיים תחת אש: הרופא שצילם את ההרס שחוללה מלחמת העולם הראשונה Url preview: Meta description preview: פליקס א' טיילהבר שירת כרופא במלחמת העולם הראשונה וצילם את החורבן וההרס שזרעו הפגזות הגרמנים Mobile previewDesktop previewEdit snippet ניתוח SEO הזן ביטוי מפתח למיקוד כדי לחשב ציון SEO הוסף ביטוי מפתח רלוונטיים עוגני תוכן פתיחת/סגירת תפריט: Post extras Extra link title תמונה מאוסף פליקס טיילהבר בספרייה הלאומית Extra link url Editor choice Main post Will be shown first at the home page Popularity 72 Hide featured image at post page פתיחת/סגירת תפריט: גרסאות נתי גבאי, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:35) נתי גבאי, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:33) [שמירה אוטומטית] רעות פלוס, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:08) [שמירה אוטומטית] רעות פלוס, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:08) רעות פלוס, לפני חודש 1 (11 ב6, 2019 בשעה 10:03) פתיחת/סגירת תפריט: תקציר תקציר פליקס א' טיילהבר שירת כרופא במלחמת העולם הראשונה וצילם את החורבן וההרס שזרעו הפגזות הגרמנים התקציר הוא הקדמה או סיכום לתוכן, וניתן להשתמש במידע זה בתבנית. פתיחת/סגירת תפריט: שדות מיוחדים שם ערך מפתח wpcf-extra-link-title ערך תמונה מאוסף פליקס טיילהבר בספרייה הלאומית מפתח wpcf-popularity ערך 72 שדה מיוחד חדש: שם ערך חדש שדות מיוחדים משמשים בכדי לשמור מידע נוסף אודות הפוסט, וניתן להשתמש במידע זה בתבנית. פתיחת/סגירת תפריט: דיון פתוח לתגובות פתוח לטראקבאקים ופינגבאקים פתיחת/סגירת תפריט: מזהה לכתובת מזהה לכתובת theilhaber פתיחת/סגירת תפריט: Multilingual Content Setup Do not make 'Posts' translatable Make 'Posts' translatable Make 'Posts' appear as translated Custom taxonomies Translation Priorities Translate Do nothing Translate Do nothing Show system fields Custom fields wpcf-extra-link-title Don't translate Copy Copy once Translate wpcf-popularity Don't translate Copy Copy once Translate Note: Custom taxonomies and custom fields are shared across different post types. פתיחת/סגירת תפריט: תגובות הוספת תגובה עדיין אין תגובות. פתיחת/סגירת תפריט: Facebook Instant Articles Development Mode This post will be available as Instant Article once it is shared on Facebook. This post was transformed into an Instant Article with no warnings [Toggle debug information] תודה שהשתמשת בוורדפרס. גרסה 5.2.2 סגור את פאנל המדיה הוספת מדיה סינון לפי סוגסינון לפי תאריךאפס את כל המסנניםחיפוש מדיה חיפוש בפריטי מדיה... רשימת קבצים מצורפים פרטי הקובץ lowen4.jpg 21 ביולי 2019 102 KB 641 על 439 פיקסלים עריכת תמונה למחוק לצמיתות טקסט אלטרנטיבי לוון תאר את מטרת התמונה (נפתח בטאב חדש). השאר ריק אם התמונה דקורטיבית בלבד.כותרת lowen4 כיתוב תיאור העתק קישור https://blog.nli.org.il/wp-content/uploads/2019/06/lowen4.jpg שדות החובה מסומנים * Media Categories No Media Categories found. Add some. הגדרות תצוגה יישור קישור אל http:// גודל 4 נבחרו עריכת בחירהנקה הוספה לתוכן
תמונות מהריסות העיר לוון

אלבום התמונות הנבחרות היה ברשות בנו של פליקס טיילהבר, מר עדין טיילהבר-טלבר, שתרם את רכושו של אביו לספרייה הלאומית בשנים 2013–2014, כמה חודשים לפני מותו.

נוסף על כך, חיבר פליקס טיילהבר ספרי לימוד בנושאי רפואה ודמוגרפיה. מחקרו התמקד באוכלוסייה היהודית בגרמניה, והוא אף חזה את הידלדלותה בשל שיעורי ילודה נמוכים, נישואי תערובת והתבוללות. הפתרון שהציע טיילהבר היה ייסודה של מדינה יהודית.

בדומה לרבים אחרים, עלה פליקס לארץ רק בשנת 1935, אחרי שרישיונו הרפואי נשלל ממנו בגרמניה בגלל יהדותו. אחרי שהגיע לארץ ישראל ייסד טיילהבר, עם רופאים נוספים ממוצא גרמני, את קופת החולים 'מכבי', שהיא כיום אחת מקופות החולים הגדולות במדינה, וקידם מוּדעוּת לחשיבותה של פעילות גופנית.

האומן היהודי שצייר את שדה הקרב

הצייר היהודי הרמן שטרוק התנדב לשרת את גרמניה מולדתו במלחמת העולם הראשונה, וחזר מהחזית עם 400 רישומים והדפסים של זוועות המלחמה, השבויים וחיי היהודים במזרח אירופה

1

באדיבות ארכיון המרכז למורשת הייקים במוזיאון הפתוח תפן

נעל צבאית מבצבצת מדרגש השינה. חייל בוצע כיכר לחם באולר. חייל במסיכת גז ובית שהופצץ. אלו רק חלק מהדימויים שהעלה על הדף האמן היהודי המפורסם הרמן שטרוק במהלך שנותיו בחזית המזרחית של מלחמת העולם הראשונה. איך הגיע לשם הצייר שבאותה תקופה כבר היה ידוע בחוגים האומנותיים של גרמניה, ולא פחות מזה, בקרב היהודים הציוניים באירופה?

1
באדיבות ארכיון המרכז למורשת הייקים במוזיאון הפתוח תפן

ב-1915 הרמן שטרוק, שנודע גם בשמו העברי חיים אהרן בן דוד, כבר היה אמן פעיל ומפורסם. היהודי יליד ברלין הגיע ממשפחה דתית־אורתודוקסית, ושמר גם הוא כל חייו על תרי"ג מצוות. אך כיאה לנער ממשפחה גרמנית־בורגנית, זכה גם לחינוך כללי בגימנסיה, והחל לעסוק באומנות. כשרונו בלט מגיל צעיר, ואחרי בית הספר התיכון, למד בבית ספר גבוה לאמנות, והתמחה באמנות התחריט אצל האמן ההולנדי הנודע יוסף ישראלס. שטרוק החל להשתלב ב"סצינה" האומנותית של אירופה.

1
דיוקנו של הרמן שטרוק. מתוך ארכיון שבדרון, אוסף התצלומים הלאומי ע"ש משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית

לצד זאת, גילה שטרוק גם נטיות ציוניות. הוא השתתף בקונגרס הציוני החמישי, שבו גם הוצגו עבודותיו לקהל המשתתפים. הוא היה מבכירי תנועת "המזרחי" הדתית־ציונית שייסד הרב יצחק יעקב ריינס, והיה יושב ראש התנועה בגרמניה. ב-1903 ביקר בארץ ישראל ושב משם עם שורת תחריטים של נופי הארץ ואתריה שפורסמו בספר שנה לאחר מכן. כמה חודשים לאחר מכן פרסם את אחד מתחריטיו הידועים ביותר, "דיוקן תיאודור הרצל", שנוצר לאחר שנפגש בווינה עם חוזה המדינה, בעת שעשה שטרוק את דרכו חזרה מארץ ישראל.

אז מה מביא אמן ידוע, שכבר פרסם מספר לא מבוטל של ספרים וקבצי עבודות, לוילנה הכבושה של מלחמת העולם הראשונה? שטרוק לא מוכרח היה להיות שם. כשפרצה המלחמה היה כבר בן 38, ומשום כך לא היה מחויב בגיוס. אף על פי כן, כמו יהודים רבים אחרים, הוא לא היסס וביקש להתנדב לשירות המולדת. תחילה סורב, מפאת גילו, אך ב-1915 גיוסו אושר סוף־סוף. לאחר שעבר טירונות בסיסית, הוא הוצב כמתרגם וכצנזור במחלקת העיתונות של המפקדה הגרמנית העליונה בחזית המזרחית. באותה תקופה, ייתכן שעבד גם כצייר צבאי, ושחלק מהרישומים שיצר היו במסגרת תפקידו.

1
באדיבות ארכיון המרכז למורשת הייקים במוזיאון הפתוח תפן

 

1
באדיבות ארכיון המרכז למורשת הייקים במוזיאון הפתוח תפן

 

לאחר מכן לחם בחזית ממש מול הרוסים, ועל פעולותיו בתקופה זו זכה גם בעיטור צלב הברזל על "אומץ לב לנוכח פני האויב". החל ביולי 1917 חזר למפקדה העליונה ושירת כממונה על העניינים היהודיים בשטחים שבאחריות המפקדה. שם פגש שטרוק היהודי־גרמני־בורגני לראשונה ביהודי מזרח אירופה ולמד על אורח חייהם. שטרוק תיאר בציוריו מתקופת המלחמה גם את דיוקנותיהם של היהודים אותם פגש, את עיירותיהם ואת אורח חייהם.

1
באדיבות ארכיון המרכז למורשת הייקים במוזיאון הפתוח תפן

 

1
באדיבות ארכיון המרכז למורשת הייקים במוזיאון הפתוח תפן

ביצירה נוספת שפרסם בעקבות שירותו במלחמה אוגדו דיוקנאות שבויי מלחמה שצייר. במסגרת המלחמה החזיקו הגרמנים מיליוני שבויים, רוסים וצרפתים בעיקר. אז התעוררה היוזמה לתעד את מראה פניהם, או במילותיו של שטרוק, ליצור "אוסף של הטיפוסים השונים של השבויים שבידנו". שטרוק קיבל אישור לבקר במחנות במשך שבועיים, ויצר את האוסף עם אנתרופולוג בשם פליקס פון לושאן, שהמליץ לו להתחשב "גם בהיבטים אנתרופולוגיים".

1
באדיבות ארכיון המרכז למורשת הייקים במוזיאון הפתוח תפן

 

1
באדיבות ארכיון המרכז למורשת הייקים במוזיאון הפתוח תפן

אחרי המלחמה שטרוק אף ייעץ בסוגיות הנוגעות ליהודי מזרח אירופה למשלחת הגרמנית לוועידת השלום בוורסאי. הוא המשיך לפעול במסגרת "המזרחי" וב-1923 החליט לממש את החזון הציוני ועלה לארץ ישראל. הוא השתקע בחיפה, שם עומד עד היום בשכונת הדר הכרמל "בית הרמן שטרוק", המשמש מוזיאון לעבודותיו ומציג גם אומנים נוספים בתחום ההדפס והליתוגרפיה.

עבודות נוספות של שטרוק מוצגות בתערוכה קבועה ב"מרכז למורשת הייקים" שבאזור התעשייה תפן. ארכיון המרכז מחזיק גם בעבודות שצורפו לכתבה זו. אנו מבקשים להודות למנהלת המרכז ואוצרת המוזיאון רותי אופק, ולמנהלת ארכיון המרכז למורשת הייקים יהודית בר־אור, על סיוען לכתיבת כתבה זו.

 

חומר רב מתוך ארכיון המרכז למורשת הייקים נסרק וזמין לצפייה באתר רא"י. לצפייה ביצירות נוספות של הרמן שטרוק מתקופת שירותו במלחמת העולם הראשונה, כמו גם פריטים נוספים, לחצו כאן.

 

לקריאה נוספת:

רותי אופק וחנה שוץ: עורכות, "הרמן שטרוק: 1944-1876", גן התעשייה תפן: המוזיאון הפתוח, 2007

ישעיהו וולפסברג, "פרופיסור חיים אהרון (הרמן) שטרוק", המחלקה לעניני הנוער – המדור הדתי של הנהלת ההסתדרות הציונית בהשתתפות קרן היסוד בסיוע מוסד הרב קוק, ירושלים 1946

 

כתבות נוספות

מוסיפים קצת צבע לירושלים בין שתי המלחמות

כשנחום גוטמן צייר את פרעות תרפ"ט

רישומים נדירים: דוש מתעד את שחרור ירושלים