אל פולין, פרק ד'

אל פולין, מאת אברהם סוצקבר, תרגם: בני מר. פרק ד'

הַמּוּסָךְ מוסף לספרות
24.04.2017
איור: קוסטה פרמיאקוב
אל פולין / אברהם סוצקבר תרגום: בני מר פרק ד'   אֵיךְ אוּכַל לְבָרְכֵךְ? מַבָּטִי הֵן נִשְׁטָף בַּפּוֹגְרוֹמִים שֶׁלָּךְ בִּזְקֵנִים וּבְטַף. כִּי רָאִיתִי שׁוֹטִים בְּיָדָיו שֶׁל הָמוֹן מִקִּרְבֵּךְ, מְרַצֵּחַ לְקוֹל פַּעֲמוֹן. אַחַר כָּךְ – אֲנָשַׁיִךְ, נָשַׁיִךְ, אִלְּמִים, מְלֻוִּים בִּדְגָלִים אֲדֻמִּים מִדָּמִים, לְוָיָה אֲרֻכָּה, חֲדָשָׁה וְחָפְשִׁית וְשׁוֹפֶּן[1]  מִצְטָרֵף בִּנְגִינָה חֲרִישִׁית. הַדְּגָלִים מִלְּמַעְלָה שְׁבוּיִים כְּצִפּוֹר אַךְ גַּם הֵם מְבַקְּשִׁים מִן הַתֹּרֶן לִבְרֹחַ.   וְנָכוֹן, שֶׁאוֹתָהּ אֲדָמָה שֶׁבָּאֵת – הִיא נָפְלָה בַּבּוֹרוֹת כְּכִנּוֹר מְרַטֵּט, וְהַצְּלִיל מְעַמְעֵם גַּעְגּוּעַ לְשָׁם. אַךְ גָּדוֹל עוֹד יוֹתֵר מִכְּאֵב הָאָשָׁם איור: אלונה מילגרם שֶׁרוֹצְחַיִךְ קָרְעוּ אֶת גּוּפַת חֲבֵרִי לִגְזָרִים, תַּחַת שֶׁמֶשׁ טָהוֹר וּבָרִיא – מְצַעֵר עוֹד יוֹתֵר וְהַבּוּז מַעֲצִים, שֶׁעַכְשָׁו, גַּם כְּשֶׁאֵין מִלְחָמָה, עוֹד שׁוֹרְצִים בֵּין גַּגּוֹת עֲשֵׁנִים בְּחֵיקֵךְ זוֹחֲלִים, עַקְרַבִּים, מוֹצִיאֵי דִּבָּתָהּ שֶׁל פּוֹלִין. אַף עַל פִּי שֶׁקָּשֶׁה לִי לִצְפּוֹת וְלִרְאוֹת פֹּה בַּשִּׁיר אֶת קוֹרוֹת עֲתִידֵךְ – אֵין לִטְעוֹת שֶׁגַּם אִם מַזָּלֵךְ יְשַׂחֵק – גַּם אִם כֵּן אֶת כָּל מָה שֶׁעָבַר לֹא תּוּכְלִי לְתַקֵּן.   אַתְּ חוֹשֶׁבֶת אוּלַי שֶׁאֲנִי רַק מַתְרֶה וּמַפְצִיר: רַחֲמִי, זַעֲמֵךְ אַל יֶחֱרֶה, שֶׁיִּבְנוּ הַיְּהוּדִים אֶת בֵּיתָם – אָנָּא תְּנִי, אֵיךְ הֵעַזְתִּי לַחְזֹר וְלִהְיוֹת אֲדוֹנִי? זֶה אַחֵר שֶׁעָרַךְ פֹּה חֶשְׁבּוֹן וּבִטֵּל אֶת הַכֹּל, וַאֲנִי רַק עָנָף מִטַּלְטֵל, הֶעָנָף שֶׁבְּכֹחַ רוֹצֶה לְהוֹרִיק! ־־־־־־־ בְּוַרְשָׁה אֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר וּבְרִיק איור: גל צמח לְחַפֵּשׂ לִי עוֹד וִיסְלָה שְׁנִיָּה, וּבַזֶּרֶם יַמְשִׁיךְ וְיָשׁוּט שְׁמִי הַסְּלָאוִי בְּטֶרֶם תָּשִׁיר עֲרָבָה בּוֹכִיָּה שִׁיר שָׁרְשִׁי, וּגְוִיל שֶׁל תּוֹרָה יִלָּפֵף עַל רֹאשִׁי; בְּעֵרַת נֵר שַׁבָּת בְּתוֹכִי מִתְפַּתֶּלֶת, וּמִקֶּבֶר אָנִילֵבִיץ'[2] הִנֵּה מִתְגַּלְגֶּלֶת לָהּ אֶבֶן לְעֵד, וְאַחַר תִּתְיַצֵּב. כָּךְ סְלוֹבַצְקִי כָּתַב בַּהִמְנוֹן הַחוֹצֵב: גַּם עַכְשָׁו רוֹחֲשׁוֹת חֲסִידוֹת בַּשְּׁקִיעָה, וְנוֹשְׂאוֹת מֵעֵינַי וּמִכָּאן כָּל דִּמְעָה לַשְּׁקִיעָה. אֲבָל הוּא הֵן נִמְשַׁךְ לְפּוֹלִין, וַאֲנִי כְּבָר רוֹצֶה מְנוּחָה, לְהָלִין בִּי אֵימָה. חֲסִידוֹת, מָה הִשְׁאַרְתֶּן לִי פֹּה, שֶׁ- Smutno mi, Boże!  

לחצו כאן לפרק ה'

[1] פרדריק שופן (1810–1849) – מלחין ופסנתרן הנחשב לגדול המוזיקאים של פולין. [2] מרדכי אנילביץ' (1919–1943) – מפקד הארגון היהודי הלוחם בגטו ורשה ומנהיג המרד.

לחצו כאן לפרק ה'

 

הַמּוּסָךְ: גיליון 2 – גיליון מיוחד ליום השואה תשע"ז

פתיתי געגועיה הקפואים / נועה ברקת אוויר / לאה קליבנוף-רון אל פולין, פרק א'  אל פולין, פרק ב'      אל פולין, פרק ה' המוסך: גיליון מס' 1

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation