אל עצמי: היום שבו ציון חדר ללבבות

חזרנו אל היום שבו גלילה רון-פדר חשפה בפנינו גיבור מסוג אחר.

"הֵצַצְתִּי!" אָמַרְתִּי בְּשֶׁקֶט. כְּבָר הִתְרַגַּלְתִּי שֶׁעַל דְּבָרִים כָּאֵלֶּה לֹא מַרְבִּיצִים כָּאן, בַּבַּיִת הַזֶּה, אֶלָּא רַק מְשׂוֹחֲחִים וּמַסְבִּירִים.

"הֵצַצְתִּי בַּיּוֹמָן שֶׁלּוֹ לִרְאוֹת מַה כּוֹתְבִים, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מַה כּוֹתְבִים בְּיוֹמָנִים וְ…"

"הוּא קָרָא בַּיּוֹמָן הַפְּרָטִי שֶׁלִּי!!!" זָעַק נִיר."

(מתוך "פרק א" – יום רביעי, תחילת החופש הגדול")

 

"אל עצמי: סיפורו של נער מאומץ" מאת גלילה רון פדר נפתח במעשה פסול; ילד האומנה ציון כהן שמאמצים לביתם בני משפחת שרוני מציץ ביומן של ניר שרוני ומגלה שם משהו שמסעיר אותו. היות שציון הסכים לנהל סוף סוף יומן אישי, כותב ניר בסופו של יום מתסכל, זכה למנת גלידה. ניר עצמו – שכותב עכשיו את המחברת השלישית שלו – לא קיבל.

הכעס המוצדק שלו הביא אותו לקלל את ציון ביומן ולהכריז שכל העבודה שהשקיעה אימא בציון במשך שמונת החודשים האחרונים לא עזרה במאום, כי "הוא נשאר פרא אדם…"

כרזת הסרט "אל עצמי" שיצא לאקרנים בשנת 1988

 

 

ציון כהן, סיפורו של נער מאומץ

סיפורו של אותו נער מאומץ התפרסם לראשונה בחוברת 35 של עיתון הילדים "הארץ שלנו" בתאריך ה-20 במאי 1974 והופיע בהמשכים לאורך השבועות הבאים.

 

שנתיים לאחר מכן איגדה גלילה רון פדר את כל 15 הסיפורים לכרך אחד  תחת אותו השם שניתן לסדרה במקור, "אל עצמי: סיפורו של ילד עזוב". לעיצוב העטיפה והאיורים אחראי אריאל ווגרה, והספר מוקדש לזכרו העורך של רון פדר ב"הארץ שלנו", יעקב אשמן "שכה אהב את ציון".

 

"אל עצמי" אמנם לא היה הספר הראשון שכתבה גלילה רון פדר, אך הוא נחשב לספר שקנה את שמה כאחת מהאהובות שבסופרות הילדים והנוער בארץ. בניגוד לספרה הראשון המספר על הרפתקאותיהם של ילדים עבריים בתקופת המנדט, הפעם מיקמה הסופרת (שנולדה אחרי הקמת המדינה) את ספרה בסביבה מוכרת יותר.

כתבה המהללת את פועלה הספרותי של גלילה רון-פדר, הכתבה התפרסמה בעיתון מעריב בתאריך ה-22 בדצמבר 1980. לחצו על התמונה לכתבה המלאה

 

בגיל 24 והיא סטודנטית העובדת באגודה לקידום החינוך, פגשה גלילה מספר ילדים ממשפחות מצוקה. המפגש והעבודה עם אותם ילדים קשיי יום שכנעה את הסופרת הצעירה כי יש ביכולתה לתרום יותר לרווחתם. היא פנתה לרשויות והציעה את עצמה בתור אם אומנת.

במשך שבע שנים (משנת 1972 ועד 1979) שימשה הסופרת בתור אם אומנת ל-10 ילדים ממשפחות הרוסות. הרקע המשפחתי של הילדים, כמו גם הגילאים שלהם, היה מגוון. כך או כך, כולם חוו דרגות שונות של אלימות משפחתית והזנחה.

  מלבד החום והיציבות שהעניקו גלילה ובעלה הראשון אבי פדר, הנחילו הזוג הצעיר לילדים שגדלו בצל קורתם אהבה עמוקה לספרים וקריאה. החוויה יוצאת הדופן הזו מצאה את דרכה אל הכתיבה של רון-פדר והיא החלה לחבר סיפורים על ציון, ילד מאומץ שאביו נמצא בבית הסוהר ואמו מתגוררת עם גבר אחר ואינה מעוניינת לגדל את ציון ואחיו. כמו הילדים שגידלה גלילה רון פדר, גם ציון מגלה בעזרת גברת שרוני את החשיבות של הקריאה, ובעיקר – את הכתיבה ביומן. כבר בפרק השלישי של הספר מגלה ציון ש"אפילו ניר אינו שקוע כמוני בכתיבה, אפילו ניר!". הגילוי הזה מעודד אותו להתעורר באמצע הלילה כדי להמשיך ולכתוב את הסיפור על איך הגיע למשפחת שרוני, וכמה – למרות כל הקשיים והצרות – כלל לא רע לו שם.

אחד מהנערים האחרונים שהגיעו אל ביתה של גלילה רון פדר היה מיכה ביטון, מי שלימים יהפוך למוזיקאי וסולן להקת טאנארא. כבר ממבט ראשון ידעה הסופרת כי ציון כהן – הדמות הראשית בספר שכבר הספיקה לסיים – הוא הוא מיכה. הילד הביישן והשובב שהכירה נראה, התנהג וחשב בדיוק כמו שהעלתה אותו גלילה רון-פדר בדמיונה. וכמו ציון, גם הוא הצליח למצוא את דרכו בעזרתה.

"לאט לאט הפכתי להיות ציון והוא הפך להיות מיכה", סיפר מיכה ביטון שנים רבות לאחר פרסום הספר.

 

רוצים לגלות את כל הסיפורים שמאחורי השירים האהובים?
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו "הסיפור מאחורי":

 

כתבות נוספות בפרויקט "כך התחלנו":

השיר הראשון שחיברה נעמי שמר בת ה-8

הצצה נדירה אל העולם הפנטסטי של לאה גולברג

"זַמְּרִי, סַפֵּרִי, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה": קורות השיר הראשון שכתב חיים נחמן ביאליק

כיצד נולד קופיקו, הדמות השובבה ביותר בספרות העברית?

השיר שגרם לקרע בין זלדה ליונה וולך

ממיטת בית החולים: סיפורה הראשון של אסתר שטרייט-וורצל בת ה-12

"הַיּוֹם הָלַךְ וְהֶחְשִׁיךְ": השיר הראשון שחיברה רחל המשוררת בעברית

ירון לונדון הופך לירון זהבי: סיפורה של חסמבה

כך נולד ספרו הראשון של נחום גוטמן – באפריקה!

 


ירון לונדון הופך לירון זהבי

כיצד נולדה חבורת חסמבה? הסיפור האמיתי מאחורי הקמת "חבורת סוד מוחלט בהחלט".

ירון זהבי בנעירותו לצד ירון זהבי מפקד חסמבה

"בתוך המערה הסבה כבר כל החבורה. ירון, שסיים את קריאת מכתבו של מפקד-המחוז של צבא ההגנה לישראל, נשא עיניו מעל לדף הנייר וראה את עיני חבריו נעוצות בו בהערצה וגאווה. והוא סקר את חברי "סוד מוחלט בהחלט" והעביר בדמיונו את ההרפתקאות הנועזות שעברו עליהם. כיצד הצליחו וכיצד נכשלו, אולם, אף פעם לא איבדו את האמונה, כי שרות חשוב הם משרתים את האומה והארץ."

וכך, לאחר המיפקד הקצרצר שערך מנהיגם העשוי ללא חת ירון זהבי, יצאו חבורת חסמבה אל המסיבה החגיגית שנערכה לכבודם, בה הבטיח זהבי לספר לנוכחים "כל אשר עבר עלינו מיום היווסד חבורת "סוד מוחלט בהחלט" ועד היום הזה."

 

הסיפור המודפס הראשון של חבורת חסמבה הופיע ב-23 ביוני 1949 בעיתון "משמר לילדים"

 

כיצד נולדה החבורה הסודית בראשו של הסופר יגאל מוסינזון? את התשובה הזו לא נמצא באף אחד מספרי חסמבה.

 

מנהיג נועז ושמו ירון לונדון

ההצגה חסמבה של התאטרון "מארץ עוץ", מתוך אוסף האפמרה של הספרייה הלאומית

 

את מרבית שנות ילדותו העביר הסופר לעתיד, יגאל מוסינזון, בשכונת שפאק בתל אביב. הילד השובב והערמומי התגלה מהר מאוד כבעל יכולות מנהיגות מרשימות והפך למנהיגה של חבורת ילדים שכינתה את עצמה "מרץ". לימים, הודה כי כמה מאותן הרפתקאות מרתקות שימשו אותו מאוחר יותר בתור "רקע והשראה לסיפור "חסמבה" שלי".

 

כתבות נוספות בפרויקט "כך התחלנו":

"זַמְּרִי, סַפֵּרִי, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה": קורות השיר הראשון שכתב חיים נחמן ביאליק

כיצד נולד קופיקו, הדמות השובבה ביותר בספרות העברית?

השיר הראשון שחיברה נעמי שמר בת ה-8

השיר שגרם לקרע בין זלדה ליונה וולך

ממיטת בית החולים: סיפורה הראשון של אסתר שטרייט-וורצל בת ה-12

"הַיּוֹם הָלַךְ וְהֶחְשִׁיךְ": השיר הראשון שחיברה רחל המשוררת בעברית

כך נולד ספרו הראשון של נחום גוטמן – באפריקה!

 

מנהיג חבורת הילדים בגר, עבר לגור בשנות העשרים בקיבוץ נען ועשה לעצמו שם של בחור בעל חיבה לריגושים. בשנת 1943, והוא בן 26, התנדב מוסינזון לפלמ"ח, נעצר על ידי הבריטים וישב במחנה המעצר בלטרון. לקראת שנות השלושים לחייו החליט שייעודו טמון בכתיבה: כשגילו חברי קיבוץ נען שדמות האישה הבוגדנית ברומן שכתב מזכירה באופן מחשיד את אשתו של אחיו הבכור משה, הזמינו אותו לשיחת בירור בהולה. שום נזיפה או איום לא שכנעו את הסופר הצעיר לזוז מהחלטתו לפרסם את הרומן "דרך גבר", והוא מצא את עצמו זקוק למקום מגורים חדש.

השחקן בצלאל לונדון אמנם לא הכיר את מוסינזון, אך הציע לו לשכור את אחד החדרים בדירת משפחת לונדון בתל אביב. קשרי ידידות נקשרו בין הסופר ובין בנו של השחקן. סיפוריו הדמיוניים של הילד, כמו גם שמו הכמעט תקדימי – ה"ירון" הרביעי ביישוב העברי, הקסימו את מוסינזון.

 

ירון לונדון יחד עם חברו שמוליק אלבוים על שפת בריכה. התמונה לקוחה מתוך הספר "לו הייתי פיראט" מאת ירון לונדון

 

ייתכן שכל ההרפתקאות, המרדפים והמאבק בבריטים היו נשארים בראשו של מוסינזון בן ה-30 אלמלא השביע אותו בנו הקטן עִדוֹ לחבר סיפור על חבורת ילדים עבריים ומאבקם בכובש האכזר. הוא העניק למנהיג הנועז של החבורה הסודית את שמו הפרטי של הילד החביב והלא-כל-כך-נועז שבביתו שכר חדר, ירון לונדון. את השם שבחר לחבורתו הבדיונית, חסמבה, הרכיב לפי מיטב המסורת של תקופת המחתרות. שם קליט המורכב מראשי תיבות: חבורת סוד מוחלט בהחלט.

שנה מקום מדינת ישראל התפרסם הסיפור הראשון של חבורת חסמבה בגיליון מס" 39 של עיתון "משמר לילדים". הסיפורים בהמשכים יצאו שנה לאחר מכן בספר, הראשון בסדרה. עם השנים מצאו להם בני החבורה שורה של אויבים חדשים: מחבלים, פושעים ורוצחים שמילאו את הארץ לאחר הסתלקות הבריטים.

 

כריכת הספר הראשון בסדרת חסמבה מאת יגאל מוסינזון

 

בשנת 1966 הוצג הדור השני של החבורה, הפעם בהנהגתו של יואב צור. גם לאחר נפילת בנו של מוסינזון במלחמת יום הכיפורים המשיך הסופר לספר את מעללי החבורה הסודית. הוא נפטר בשנת 1994 לאחר שחיבר מעל ל-40 ספרי חסמבה שונים.

בספר הזיכרונות שלו העיד ירון לונדון כי "בביתנו כתב מוסינזון שני מחזות שהוצגו ב"מטאטא" וכבדרך אגב גם את שני הספרים הראשונים שבהם מופיע הילד המציל את המולדת וממרר את חיי".

גלגולו של ניגון

זהו מסלול גלגולו של ניגון; מסלול גיאוגרפי ותרבותי שראשיתו במזרח אירופה בעיר באוקראינה, המשכו בראשית ההתיישבות הארץ-ישראלית החדשה והיטמעותו בפס הקול הישראלי העכשווי.

"כי הנה כחומר ביד היוצר" הוא פיוט הנאמר בתפלת ערבית של יום הכיפורים. תוכנו של הפיוט מציג בפניו של המתפלל תיאור אלגורי המדמה את הבורא ל"יוצר", ל"אמן" העושה ב"חומר"- כלומר בבריאה – כרצונו. ברבות השנים הותאם לפיוט לחן חסידי המיוחס לר' שלום חאריטאנאוו (1933-1886) – "שו"ב [שוחט ובודק] מניקאלאיעוו", "בעל מנגן" בעגה החסידית. מאז מושר הפיוט בלחן זה במסורת חסידי חב"ד.  "כי הנה כחומר" עלה ארצה, התיישב ובא בחברת ה"עולים החדשים" אי-שם בשנות העשרים של המאה העשרים. בגלגולו השני הפך הניגון שיר "ארץ-ישראֿלי" קלאסי, נכס צאן ברזל בנוף שירי הזמר העברי,  הפעם למילותיו של המשורר עמנואל הרוסי – "שכב בני".

 

"ניגון לר' שלום חאריטאנאוו – שו"ב [שוחט ובודק] מניקאלאיעוו". (ברוקלין: ספר הניגונים: ניגוני חסידי חב"ד, 1957).

 

עמנואל הרוסי (נובוגרבלסקי) (1979-1903), נולד בניקולייב שברוסיה. בשנותיו הראשונות למד ב"חדר" מסורתי, ובו בזמן דאג אביו ללמדו עברית בהגייה ספרדית. בהמשך עלה ארצה כפעיל ציוני, התיישב בחיפה והחל לעבוד ב"מקוה ישראל". בשנת 1929 נטל חלק בהגנה על העיר תל-אביב. בעיצומן של הפרעות הקשות קיבל את הידיעה על הולדת בנו אבנר. אז כתב את מילות השיר "שיר ערש לרך הנולד"  ללחן שהכיר ככל הנראה  מילדות – "ניגון לר' שלום חריטונוב". רמזים למצב הקשה מופיעים בשיר בדמות המילים "בוערת הגורן בתל-יוסף וגם מבית אלפא עולה עשן". בשיר "שכב בני" בגרסתו החדשה משתקפת תמונה שונה ובמובן מסוים מנוגדת לתוכן הטקסט הראשוני. אם בפיוט נשקפת דמות האדם כ"חומר ביד היוצר", הרי שכאן הפך בורא, פועל, עובד, יוצר עצמאי, בלתי תלוי.  זוהי מעין דת חדשה במרכזה ניצבים האדם, האדמה, העמל, העבודה, ומלאכת הכפיים.

במחלקת המוזיקה מצויים פרסומים שונים של הניגון והשיר כך למשל הקלטה משנת 1966 שערך החוקר יעקב מזור בביצוע "בעל המנגן" שלום ברוכשטט, וגרסאות שונות של הגרסה הישראלית ביניהן הגרסה המפורסמת של הזמר אריק לביא.

 

הַמּוּסָךְ – מוסף מקוון לשירה, לסיפורת, לביקורת ולמסה

ימי חמישי, אחת לחודש, ספרות טובה.

 

 

 

במקום לרדוף אחרי המוסך, תנו למוסך להגיע אליכן: הירשמו לניוזלטר!

.

המוסך רואה אור בסיוע מפעל הפיס, מינהל התרבות במשרד התרבות והספורט וקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב
.

.

 

לתרומה למוסך לחצו כאן

.

.

הנחיות למשלוח חומרים:
יצירות שטרם פורסמו, לא בדפוס ולא ברשת ▪ פרוזה: עד 4,000 מילה, שני סיפורים לכל היותר; שירה: 2–5 שירים, כולם במסמך אחד; רשימות: עד 1,200 מילה; תרגומים: רק בצירוף אישור מבעלי הזכויות (אלא אם עברו 70 שנה ממות היוצר.ת) ▪ כל החומרים – בקובץ WORD בלבד, לכתובת: [email protected].

אנו עונות על כל משלוח, ראשית באישור שהחומר הגיע למערכת, בתוך שבוע מיום הגעתו, ושנית בתשובה אם הוא התקבל לפרסום. אנו משתדלות שהתשובה תימסר בתוך חודשיים מיום הגעת החומר, אולם היא עשויה להתעכב מפאת העומס. אם שלחתן חומרים ולא קיבלתן מענה כלל – אנא כתבו למערכת ובררו אם הגיעו בשלום.

.
.


מערכת: מיכל זכריה, דפנה לוי, נדב ליניאל, דינה עזריאל, רתם פרגר וגנר, לאה קליבנוף־רון, שירי שפירא
אוצרת אמנות: הדר גד ▪ עורכות לשון: תמי בורשטיין ורסל דיקשטיין ▪ רכז מערכת: איתן דקל
תודתנו ליעל בארי ולאורית פוטשניק על הייעוץ והעזרה
מערכת מייסדת וחברות מערכת בעבר: תמר וייס גבאי, ריקי כהן, לי ממן, טל ניצן, גיא פרל, לאה קליבנוף־רון, דורית שילה, נטלי תורג'מן; מרב פיטון, מיכל קריסטל

.

.

גיליונות 2024 עד כה:

Tag 158 715 537

 

גיליונות 2023:

 

 

גיליונות 2022:

 

 

 

.

גיליונות 2021:

 

 

גיליונות 2020:

 

 

 

.

 

גיליונות 2019:

מוסך 62

מוסך 61

המוסך 59

המוסך 56

tagit-54__715-537

 

tagit-53__715-537.1

 

tagit_52-715-537

 

nehita-51_715-537

 

nehita_50-50_715-537

 

tagit_49-715x537

tagit_48_715-537

nehita47__715-537

715-537_nehita)-46

nehita_45_715-537

8

8

nehita_42_715-537

.

גיליונות 2018:

.

nehita_41-715-537

nehita_40_715-537

mussach_39-715-537

מוסך 38נחיתה_37

 

 

 

 

גיליונות 2017: