כל הזכויות שמורות לספרייה הלאומית © 2017

יונה וולך לזלדה אחרי פגישתן הראשונה: "את מעמידה עולם. זה הדבר הסופי שמשורר יכול לעשות"

חשיפה מארכיון גנזים: המכתב ששינה את גורל השירה העברית.

גנזים, אגודת הסופרים | 28.09.17 | 2 דק' |
Share
יונה וולך בצעירותה. צילום: עזה צבי

לפני מספר חודשים פרסמנו כתבה המספרת על פגישתם הראשונה והגורלית לתולדות הספרות העברית, של המשוררות השונות כל כך בשירתן ובאופיין – זלדה ויונה וולך. באותה כתבה מובאים דבריה המרגשים של חוקרת הספרות והמסאית עזה צבי, מי ששידכה בין שתי המשוררת:

"ישבנו אל השולחן ודיברנו, ואני ביקשתי מזלדה שתאמר שיר. היא אמרה את "משירי הילדות" ועוד שירים. יונה היתה מופתעת. אולי נדהמת. מה זה, היא אמרה, למה הדברים האלה מתגלגלים כאלה? צריך לאסוף אותם ולשים בקופסה. כך היא אמרה – בקופסה. צריך להדפיס במכונה ולהוציא ספר! בדברים הפשוטים האלה כאילו אמרה "יהי אור!". היא לא רק קלטה את השירים בפאסיביות, כמו כולנו, אלא רצתה מייד להרחיב את המעגל למען השירים ולמען הקוראים. זה היה רגע של עדן, כשהכל עדיין טהור, בלא שום כוונות, כעסים ודעות קדומות, ודבר אינו קיים מלבד הנדיבות, נדיבותה של יונה."

עד כה לא היה לנו תיעוד נוסף של אותה הפגישה, אך בימים האחרונים הגיעו אל ארכיון גנזים שני מכתבים מרתקים הכתובים בכתב ידה של יונה וולך עצמה. האחד מופנה לזלדה, השני לעזה צבי.

המכתב הראשון, לזלדה, הוא המרגש מבין השניים וכנראה גם המאוחר. במכתב זה חושפת וולך את הרושם העצום שהשאיר עליה המפגש עם זלדה, ובעיקר – הקריאה בשיריה.

 

המכתב המרגש של וולך לזלדה

 

"ואני כותבת לך כאן הדברים החזקים שארעו בי שיריך. רק היום הצלחתי לקראם בזה אחר זה ולסיים ברציפות הספר. ובכל הפעמים רטטים פיזיים הקדימו להסתכלות…" למרות שהייתה רק בשנות העשרים לחייה, ובטרם פרסמה ספר שירים בעצמה, הרגישה וולך בטוחה מספיק לחזק את חברתה ולהסביר לה שעמדה במטרה הגבוהה ביותר, ואולי היחידה באמת, המוטלת על המשורר: "את מעמידה עולם זלדה. זה הדבר הסופי שמשורר יכול לעשות". והוא לא סתם עולם, הסבירה וולך, "והעולם הזה עושה אותי יותר טובה והיופי שאת מביאה משאיר איתי כמיהה משתאה געגועים ואני זוכרת מאוד שאני יהודיה והספר הזה מביא אותי למעשים ולא רק לקריאה רבה ולא צריך רק ידיעה ולא רק ראיה."

המכתב השני פרקטי יותר ומופנה לעזה צבי. באמצעותו מבקשת וולך להסביר לצבי כיצד לתפעל את מכונת הכתיבה שהשאילה וולך לצבי על מנת להפוך את שירי זלדה (המאוגדים פתקאות פתקאות ברחבי ביתה) לדפוס.

 

הפתק ששלחה וולך לעזה צבי

 

על הפתק הזה כתבה עזה צבי לימים כי "זה היה פתק היסטורי".

הציטוטים של עזה צבי בכתבה לקוחים מתוך המסה "זלדה – הכמיהה לידידות", מתוך: "חיבורים" מאת עזה צבי

מתוך בלוג גנזים אגודת הסופרים.

***

לכתבות נוספות:

השיר שגרם לקרע בין זלדה ליונה וולך

"אני כל כך עייפתי מנדודים… עוד יותר רזיתי, אם זה בגדר האפשרות"

קלוזנר נגד ברנר: כשחוקר ספרות גדול מסתכסך עם סופר דגול

***

גנזים, אגודת הסופרים

"גנזים" – מכון ביו-ביבליוגרפי על שם אשר ברש לחקר תולדות הספרות העברית בעת החדשה – אגודת הסופרים. מאז 1951 פועל המכון במטרה לכנס ולשמר את אוצרות הספרות והתרבות היהודית במאתיים השנה האחרונות. בארכיון "גנזים" שמורים כ-800 אוספים ארכיוניים של סופרים וסופרות, משוררים ומשוררות, מחזאים, מתרגמים, חוקרי ספרות ואנשי רוח מסוף המאה ה-19 ועד ימינו. ביניהם: י.ל. גורדון, שאול טשרניחובסקי, יוסף חיים ברנר, לאה גולדברג, רחל, אסתר ראב, שושנה שבבו, יהודה בורלא, זלדה , אבות ישורון, יונה וולך, עמוס קינן, יורם קניוק ואמנון שמוש. מ-2016 יו"ר "גנזים" היא הסופרת אדיבה גפן. עורך הבלוג: יצחק בר-יוסף.
לכתבות נוספות של גנזים, אגודת הסופרים >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו