כל הזכויות שמורות לספרייה הלאומית © 2017

כשהצנזורה מחליטה, גם משורר הפלמ"ח לא חסין

ספרו הראשון של חיים גורי הכתיר אותו בתור משורר הפלמ"ח, זה לא מנע מהצנזורה הצבאית בגיבויו של בן-גוריון להחרים את ספרו

חן מלול | 19.10.17 | 4 דק' |
Share
חיים גורי בחזית סואץ, שנת 1971. תמונה מתוך אוסף דן הדני. צילום: אלי לנדאו

חיים גורי התגייס לפלמ"ח כבר בשנת 1941, היה לאחד הקצינים הראשונים בארגון, סייע בהעלאתם של שורדי השואה היושבים במחנות העקורים בהונגריה וצ'כוסלובקיה ועם פרוץ מלחמת העצמאות שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד השביעי של חטיבת הנגב בקרבות חזית הדרום.

את "פרחי אש", ספר שיריו הראשון שהתפרסם בשנת 1949, קידמה התלהבות רבה מצד הקוראים והמבקרים. כיאה למשורר המעורב עד צוואר במאבק לעצמאות, ניסיון החיים הסוער של גורי ושל רבים ורבות מבני דורו הדריך את השירים בקובץ. השיר המוכר ביותר בספר, "הנה מוטלות גופותינו" נכתב ימים אחדים לאחר היוודע דבר נפילתם של חבריו ממחלקת הל"ה בינואר 1948. ממקום מושבו בווינה, בעודו עמל על ארגון ניצולי השואה בעלייתם ארצה, נתקל גורי בידיעה בעיתון בריטי המדווחת על תוצאות הקרב האיום בו נהרגו 35 לוחמים עבריים.

 

"פרחי אש", מהדורת 1949. לפריט בקטלוג הספרייה לחצו

 

אתוס ההקרבה של היחיד למען הכלל היה מסר מרכזי בשיר זה, בין היתר בשורה ששם גורי בפי הנופלים, "לֹא בָּגַדְנוּ. רְאֵה, נִשְׁקֵנוּ צָמוּד וּמְרֻקַּן כַּדּוּרִים, אַשְׁפָּתֵנוּ רֵיקָה." שיר זה, ואחרים המופיעים בקובץ "פרחי אש", סימנו את גורי כאחד הקולות הצעירים והבולטים של מלחמת העצמאות ושל מדינת ישראל הצעירה. עם זאת, שנה מהופעת ספרו הראשון, מצא עצמו גורי בלב סערה ציבורית כתוצאה מספר אחר, ספר שונה בתכלית בשם "עד עלות השחר – יומן מלחמה".

 

"אמרתי, איפוא, לספר בדפים אלה מקורותיה של חטיבת פלמ"ח אחת"

בשונה מפרחי אש, ספרו השני "עד עלות השחר" כלל קטעי פרוזה ושירה: החלק הראשון של הספר, מעין יומן אירועים של יחידת פלמ"ח "על פני אדמה פצועה וחרוכה של בירת השממה", והקרבות שנלחמה יחידה זו בחזית הדרום של מלחמת העצמאות. החלק השני איגד "שירים אשר נולדו ונישאו במסע בדרך הארוכה של התקוה והכאב (מתוך ההקדמה לספר)".

הספר הגיע אל חנויות הספרים ברחבי המדינה בתחילת חודש יוני 1950. ימים ספורים לאחר מכן, ב-15 לחודש, הורה הצבא לשלוח עשרות שוטרים להחרים את כל עותקי הספר מהחנויות. גורי לא הבין בתחילה מדוע נקט צה"ל בצעד חריף שכזה. הוא ראה בך עלבון אישי, ופנה אל הרמטכ"ל דאז, יגאל ידין, במכתב בו הסביר שבתור חייל, הוא מאמין כי "ספר זה, שבו משולבים פרקי פרוזה ושירה, הוא ביטוי חוויות והגות וזכאי לעמוד על מדף הספרים".

 

"כחייל לשעבר, ששרת תקופה ארוכה בשורות ההגנה, בצה"ל, נפגעתי ביותר על ידי עובדה כאובה זו". מכתבו של חיים גורי אל רב אלוף יגאל ידין. כל המסמכים המצורפים לכתבה לקוחים מתוך ארכיון חיים גורי. לפריט בקטלוג הספרייה הלאומית לחצו

 

ההזמנה לפגישה עם הרמטכ"ל. לפריט בקטלוג הספרייה הלאומית לחצו

 

בסיוע ידידיו, הצליח גורי להשיג פגישה עם ראש הממשלה כדי למחות על העוול. בפגישתם הקצרה הציע בן-גוריון פשרה: לגרד באמצעות סכין-גילוח את המילים שעוררו את חמת הצנזורה הצבאית. אך גם לאחר שנענה גורי להצעת ראש הממשלה, עמדה הצנזורה על סירובה לאשר את פרסום הספר מחדש.

50 שנה לאחר הפרשה גילה גורי את הסיבה המלאה לצנזור הספר. במהלך עבודתו על המהדורה המחודשת של "עלות השחר", פנה וקיבל המשורר אישור לעיין במסמכי הצנזורה הנוגעים לפרשה. רק אז גילה את תשובת בן-גוריון לשאילתה שהגיש חבר הכנסת יצחק בן-אהרון מטעם מפ"ם, איש  בנוגע לאיסור שהטיל ראש הממשלה על קיום דיון בכנסת על צנזור ספרו של גורי.

 

מכתב התודה ששלח חיים גורי לחבר הכנסת יצחק בן-אהרון באיחור של חמישים שנה. לפריט בקטלוג הספרייה לחצו

 

ב-19 ביוני שלח חברו של גורי, חבר הכנסת בן-אהרון, את השאילתה. תשובת בן-גוריון לח"כ הייתה חריפה בהרבה מזו שמסר לגורי בפגישתם. בן-גוריון הסביר שאין ממש בטענת גורי כי חלקים קודמים בספר ראו אור בתקשורת. בפרסום הספר עבר גורי על סעיף 37 של תקנות ההגנה הקובע כי "אין להדפיס כל חומר צבאי, צבאי מדיני או צבאי-כלכלי – אלא אחרי שאושר ע"י הצנזור הצבאי".

העובדה שציין שמות ומספרי יחידות, חשף את זהותם של לוחמים ומפקדים ודן בפרוטרוט בסוגי כלי נשק שהופעלו במבצעים צה"לים מוליכה אל מסקנה אחת אפשרית: "חיים גורי גילה סודות צבאיים ממדרגה ראשונה, והדבר החמור ביותר… שהידיעות הגיעו לידיו לא כסופר אלא כסרן בצה"ל, ואין הוא רשאי לעשות כאן כאדם העושה בתוך שלו". עוד הזהיר בן-גוריון שאם יתקיים דיון בכנסת, ימהרו מרגלי ארצות ערב השורצים בארץ להשיג עותק של הספר ולהעביר את הסודות האצורים בו למדינותיהם.

כפי שכבר ציינו, גורי לא ידע את כל זה בשעתו. וההתנהלות החשאית של קברניטי המדינה והצבא לא פגעה בנחישותו. בספטמבר פנה בבקשה אחרונה לרמטכ"ל. בפנייה זו הזכיר גורי לרב-אלוף ידין את הפגישה שקיים יחד עם חבר הכנסת והסופר ס. יזהר, שבה קיבל את אישורו של הרמטכ"ל להדפיס את הספר עם התיקונים שדרשה הצנזורה. מטרת הפנייה הייתה להשיג אישור מיוחד לאספקת נייר להוצאת הספרים. הרמטכ"ל נענה מיד.

חודשיים אחרי הסערה שנקלע אליה המשורר יצאה לאור המהדורה המצונזרת של "עד עלות השחר". מהשוואה שביצענו גילינו כי לא את כל התיקונים שדרשה הצנזורה הכניס גורי בעותק הסופי – מהתיקונים הלשוניים והסגנוניים התעלם על פי רוב. אך גם השינויים מזדקרים לעין: מספרי הגדודים נמחקו, ושמות המפקדים שונו. שמו של עוזי נרקיס, לדוגמה, שונה לעוזיאלי.

כולנו תקווה שמרגלי ארצות ערב מהם הזהיר בן-גוריון נותרו חסרי אונים מול טקטיקות הסוואה מתוחכמות אלה.

 

עותק הספר "עד עלות השחר" יחד עם הערות ומחיקות הצנזורה הצבאית. לפריט בקטלוג הספרייה הלאומית לחצו

 

תיקונים ושינויים רבים בכתב יד בעט לקראת המהדורה החדשה, כולל קטעים שנמחקו בידי הצנזורה

***

כתבות נוספות:

בן גוריון חושף: אבא שלח לי כסף כדי שאעזוב את ישראל

כשהחזון איש פגש את בן גוריון

מהמדבר הפוליטי אל הג'ונגל: משה דיין בווייטנאם

***

חן מלול , עורך וכותב תוכן, הספרייה הלאומית

הגעתם לספרייה ואתם מחפשים את חן מלול? אין בעיה, רואים את הר הספרים הזה שעומד כל רגע לקרוס? חן יושב מאחוריו. תחביבים: לקרוא על היסטוריה, לכתוב על היסטוריה ולדבר על היסטוריה.
לכתבות נוספות של חן מלול >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו