כל הזכויות שמורות לספרייה הלאומית © 2017

הכירו את קומיקס האימה הראשון בעברית

כשעיתונות צהובה, פורנוגרפיה וסדרת קומיקס האימה הראשונה בעברית נפגשו במדינה היהודית של אמצע שנות ה-70.

אלי אשד | 18.07.17 | 15 דק' |
Share

שנות השבעים היו השנים בהן גילתה הספרות העברית ז'אנר חדש: ז'אנר סיפורי האימה. זה החל בספרי הכיס של סדרת האימים מאת דאן שוקר של הוצאת רמדור, שתורגמו מגרמנית. אך מאוחר יותר, אולי בהשראתם, החליטה הוצאת ספרים בשם ש. אור לנסות את מזלה, ולהפיץ לקהל דובר העברית בארץ את הז'אנר גם בקומיקס, וכך נפל דבר במדינה היהודית: קומיקס האימה הראשון בעברית.

 

עיתונות צהובה, פורנוגרפיה וקומיקס אימה

 

ש. אור הייתה הוצאה זעירה שבראשה עמד שמואל מור. לאחר שעבד מספר שנים בתחום העיתונות הפוליטית בישראל, נתקל מור במהלך ביקור בלונדון בעיתונות הצהובה המצליחה, סוג עיתונות שהיה גדוש בתמונות עירום ובסיפורים סנסציוניים. מור החליט ליצור משהו דומה בישראל.

מור היה ידוע יותר מכל כמו"ל של מגזין בשם "בול". את "בול" – השבועון הפורנוגרפי-סנסציוני-פוליטי, הקים מור בשנת 1965, ערך עד 1972, וגם לאחר שפרש מתפקידו כעורך, שימש כבעליו של העיתון עד לסגירתו בשנת 1989.

 

דוגמה מייצגת לכתבות השבועון "בול". לפריט בקטלוג הספרייה לחצו

 

כמי שעינו תמיד עוקבת אחר ההתפתחויות המרעישות בעולם המו"לות הישראלי, נכנס באמצע שנות השבעים המו"ל והיזם הספרותי לתחום הקומיקס בעברית.

סיפורים מתורגמים על קספר הרוח השובבה, פאנטומאס – פנאטום חבוש מסכה הלוחם בפשע, באטמן, גיבורי מארוול  ואפילו סיפורי אימה על פי חברת די סי; נראה שאין כמעט ספר קומיקס מצליח מארצות הברית שהוצאת ש. אור לא הוציאה לאור. אך מי שנבחרה להצגת הבכורה של סדרת האימה הראשונה בקומיקס בשפה העברית  – הייתה לא אחרת מ"מיפלצת הביצה" הידועה לשמצה.

סדרת "מיפלצת הביצה" הכילה בסך הכל שלוש חוברות בעברית, אך זכורה גם כיום בקרב מעריצים שקראו אותה בשקיקה. אנחנו לא יודעים את הסיבה האמתית לכך, אך משום מה החלה הסדרה המתורגמת מאנגלית, דווקא מהחוברת השנייה שהופיעה בשפת המקור. ייתכן שעובדה זו תרמה לרושם המוזר שהותירה הסדרה המיוחדת ממילא.

 

החוברת הראשונה של "מיפלצת הביצה". לפריט בקטלוג לחצו

 

הסיפור הראשון (שבאנגלית הוא כאמור השני) נסוב סביב סיפורו של המדען אלכס הולנד, הנזכר כיצד – כתוצאה מניסוי שיצא מכלל שליטה – הפך למפלצת ביצה כשאשתו נרצחה בידי פושעים. הוא נחטף בידי המדען המפלצתי אנטון ארקן, שהוא מעין חיקוי מודרני של המדען המטורף פרנקנשטיין, שמחליט להשתמש במפלצת לצרכיו המזוויעים. בסופו של הסיפור משתחררת מפלצת הביצה ושורפת את ארמונו של ארקן על היצורים המוזרים שבו.

 

החוברת השנייה של "מיפלצת הביצה". לפריט בקטלוג לחצו

 

החוברת השנייה כתובה כולה מנקודת המבט של המפלצת. הפעם נתקלת גיבורת הסדרה ביצור המפחיד ביותר של ארקן, הלוא הוא אחיו – "האיש המורכב". יצור זה דומה באופן מחשיד למפלצת של פרנקנשטיין כפי שגילמהּ השחקן בוריס קרלוף.

 

החוברת השלישית והאחרונה של "מיפלצת הביצה". לפריט בקטלוג לחצו

 

בחוברת השלישית אנו פוגשים את מפלצת הביצה יחד עם שניים מידידיה: אביגייל, שהיא בתו של המדען המרושע ארקן, ואהובה של אבייגיל – איש ה-FBI מאט קאבל. קאבל נחוש ללכוד את מפלצת הביצה כיוון שהוא מאמין שהיא רצחה את ידידו, ד"ר אלכס הולנד ואת אשתו. הוא מהתל במפלצת וגורם לה להצטרף אליו למסע לסקוטלנד, ושם – בכפר נידח, נאלצת המפלצת להיאבק באיש זאב מפלצתי.

הקוראים שעקבו בשקיקה אחר הסדרה התבשרו כי תהיה חוברת רביעית בשם "המכשפה האחרונה", אך זאת לא יצאה לאור מעולם בעברית. למרות קהל הקוראים הנאמן של הסדרה, כנראה שההכנסות ממנה לא השתלמו לשמואל מור.

 

כיצד נטש שמואל מור את עסקי הקומיקס

 

הוצאת ש. אור, הוצאת הספרים שניהל מור, הייתה אחראית על מספר סדרות קומיקס חשובות ובולטות בהיסטוריה של ישראל. הסדרה החשובה והבולטת ביותר מביניהן הייתה ללא ספק סדרת  טרזן: מדובר בעיתון הרפתקאות לילדים שכלל קרוב ל-20 סיפורים, חלקם מצוירים בידי אמן הקומיקס ראס מאנינג.

השילוב בין קומיקס ובין סיפורי פרוזה התגלה כשגיאה מסוכנת. סיפורי טרזן הלא מצוירים שהתפרסמו בכל החוברות נלקחו ללא רשות מהחוברות של הוצאת "הקרנף" (בשיתוף עם דפוס מל"ן) שפורסמו בשנות החמישים ובראשית שנות השישים.

לבסוף הייתה זו תביעה שהגיש דפוס מל"ן על ידי עורך דין ישעיהו לויט (בעצמו אחד מהכותבים המקוריים של סיפורי טרזן בהוצאת "הקרנף") שהביאה לסגירת ההוצאה, כיוון שהיא חויבה בתשלום קנס גדול שההוצאה לא יכלה לעמוד בו. התביעות וההפסדים המרים שספג מור הביאו לכך שהוא עזב באמצע שנות השבעים את עסקי הקומיקס.

הכתבה שקראתם נכתבה על ידי כותב אורח. המידע והעובדות נבדקו על ידו.

 

 

כתבות נוספות:

פנחס שדה מתנצל בפני טרזן: סליחה שהוצאתי אותך מהג'ונגל

כך פתרתי את תעלומת המערה החשמלית של חבורת חסמבה

אלמנטרי, גולם יקירי: האם המהר"ל הוא בעצם לא אחר מאשר שרלוק הולמס?

 




אלי אשד

"בלש תרבות" חוקר תרבות פופולרית עברית ועולמית. עורך מגזין התרבות העברית המוביל ברשת "יקום תרבות" (www.yekum.org). פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג: הסיפור של הספרות הפופולרית העברית" (בבל, 2002) ו"הגולם: סיפורו של קומיקס ישראלי" (יחד עם אורי פינק. מודן, 2003). כותב דוקטורט על תרבות הקומיקס העברי.
לכתבות נוספות של אלי אשד >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו