כל הזכויות שמורות לספרייה הלאומית © 2017

הקרב על העוגב בבית הכנסת

מעבר ליראת השמים ולמסירות הנפש של חברי הקהילה הנפרדת במגנצא, משקף ספר הזכרת הנשמות של הקהילה את הווי המלחמה ברפורמה.

בניית בית הכנסת החדש במיינץ, 1912. תמונה לקוחה מתוך הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי

כתבה: הדסה אסולין, הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי.

 

ספר הזכרת הנשמות של הקהילה הנפרדת במגנצא מטעים אותנו טעמה של מסירות דתית. הדף המצולם כאן הוא מתוך ה'ממורבוך' – פנקס הזכרת הנשמות של הקהילה האורתודוקסית ('רעליגיאנס געזעללשאפט') בעיר מיינץ (מגנצא) שעל נהר הריין בגרמניה.

 

"הוא היה אחד מן האנשים אשר עומדים בפרץ בעד אמונתנו הקדושה … היה מונע את רגליו מלילך אפילו פעם אחד לבית תפילת החדשים", מתוך פנקס הזכרת הנשמות של הקהילה האורתודוקסית בעיר מיינץ (מגנצא)

 

הקהילה היהודית במיינץ, מן העתיקות בקהילות גרמניה, קיימת לפחות מסוף המאה העשירית לספירה, עת לימד בה רבנו גרשום מאור הגולה. היא המ"ם (מגנצא) בראשי התיבות של קהילות שו"ם (לצד שפיירא – שפייר, וורמייזא – וורמס), מהקהילות החשובות באשכנז בימי הביניים שעברה תהפוכות רבות במשך הדורות. ב-1853 חל פילוג בקהילה בעקבות הכנסת עוגב לבית הכנסת ועריכת שינויים בנוסח התפילה על ידי הרב. היהודים השמרנים הקימו מניין משלהם והזמינו ב-1854 את הרב מרקוס (מאיר) להמן, עורך העיתון Der Israelit ומי שלימים התפרסם בעולם הדתי כמחברם של רומנים היסטוריים 'כשרים' רבים, לכהן כרבם. הקהילה האורתודוקסית חנכה את בית הכנסת שלה ב-1856, ושנה לאחר מכן זכתה להכרה של הרשויות כאגודה אוטונומית. ב-1859 הקים הרב להמן בית ספר שבו למדו ילדי הקהילה לימודים כלליים ולימודי יהדות ברוח האורתודוקסיה.

 

מהדורת ה-21 באפריל של העיתון 'Der Israelit', הכתבה הראשונה עוסקת ביהדות ומוזיקה ביצירתו של ריכרד וגנר

 

הפנקס שלפנינו מכיל שמות של עשרות קהילות יהודיות במרכז אירופה ובמערבה שבהן מסרו יהודים את נפשם על קידוש השם. הפנקס מציין בפתיחה, כמקובל, את שמותיהם של גדולי הרבנים: רבנו גרשום מאור הגולה, רש"י, רבנו שמעון הגדול, רבנו יעקב תם, רבנו פרץ, רבנו שמואל בר מאיר ועוד. בהמשך מופיעים שמותיהם של רבנים שכיהנו במיינץ ונשותיהם, החל ברבנית בילה אשת הרב דוד טעבעלה שייער וכלה ברב אהרן ברוך בן הרב הערץ שייער, שנפטר בתרי"א (1851). רשימת הנפטרים מתחילה בשנת תר"ט (184) ומסתיימת בשנת תרח"ץ (1938), בציון "האשה החשובה והיקרה מרת געלה הנקראת יאהאננא בת גדליה אשת ר' נפתלי יוסף עהרמאן ז"ל", שדקדקה במצוות כל חייה ועלתה בסוף ימיה לירושלים, שם נפטרה ונקברה בהר הזיתים.

הדפים המופיעים כאן מנציחים שלושה מחברי הקהילה ומשבחים את הקפדתם במצוות ובמעשים טובים. העמוד השמאלי משקף לא רק את יראת השמים של הנפטר אלא גם את ההווי הדתי והחברתי של היהדות האורתודוקסית במאה ה-19 ואת מלחמתה ברפורמים. לנפטר היה שם גרמני בנוסף לשמו היהודי, אך הוא היה מבוני בית הכנסת החדש, החזיק לומדי תורה ואף למד כל יום מתוך ספר 'מנורת המאור':

אברהם המכונה פעליקס טעבלעע בן כמר יעקב טעבלעע שהלך כל ימיו באמת ובתמים והיה ירא ה' מאוד … הוא היה אחד מן האנשים אשר עומדים בפרץ בעד אמונתנו הקדושה והיה אחד מן העומדים בראש להתעורר לבנות הבית הכנסת בית תפילת ישראל … והיה מתחזק עצמו לעשות כל מה שאפשר לחיזוק עדתנו עדת ישורון הנקרא רעליגיאנס געזעללשאפט … ואף שהיה קשה עליו הדרך מחמת חוליו, אבל היה מונע את רגליו מלילך אפילו פעם אחד לבית תפילת החדשים אשר בתוכו ארגעל [עוגב] ומעזים לשנות סדר התפילה אשר בידינו.

 

"יזכור אלוהים את נשמת האיש הצדיק הישר החשוב"

 

הכתבה התפרסמה במקור בגיליון מס' 5 במגזין הישראלי להיסטוריה "סגולה". 

הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי

הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי משמר את הארכיונים ההיסטוריים של מאות קהילות יהודיות, כמו גם ארגונים יהודיים מקומיים, לאומיים ובינלאומיים, ואת האוספים הפרטיים של אישים יהודים חשובים. הארכיון מכיל את האוספים העשירים ביותר של מסמכים, פנקסים, תמונות ורשומות אחרות של ההיסטוריה היהודית מימי הביניים ועד ימינו.
לכתבות נוספות של הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו