כל הזכויות שמורות לספרייה הלאומית © 2017

המתרגם לעברית שנתן חיים לפינוקיו בפעם הראשונה

את התרגום לפינוקיו לא הספיק המחנך העברי ישראל-אליהו הנדלזלץ להשלים. קוראיו הצעירים זכו לקרוא בשנת 1920 רק את שני הפרקים הראשונים על בובת העץ המפורסמת בעולם. עד שנרצח בידי הגרמנים עשה המחנך והמתרגם את כל מה שיכול היה לעשות כדי לקרב את בני הנעורים אל אהבת העברית והספרות.

נתי גבאי | 29.10.17 | 5 דק' |
Share

"התפקיד החשוב של ספרי הקריאה לילדים בתור כוח מושך להשפה שבה קורא אותם הילד"

(ישראל-אליהו הנדלזלץ)

 

במהלך השנים נעשו לא מעט תרגומים לעברית ל"פינוקיו" – הסיפור על בובת העץ שכתב הסופר האיטלקי קרלו קולודי בסוף המאה ה-19, אך התרגום העברי הראשון לסיפור, לא הושלם מעולם.

מי שעומד מאחורי התרגום הראשון הוא המחנך העברי, הכותב והמתרגם ישראל-אליהו הנדלזלץ. העברית והחינוך היו שתי אהבותיו הגדולות של הנדלזלץ, ולא במקרה הוא אחראי לתרגומן של כמה מהיצירות הגדולות שיועדו לבני הנעורים. הנדלזלץ תרגם מבחר מסיפורי שרלוק הולמס ותרגם מספריהם של ז'ול ורן, צ'כוב ושלום עליכם.

משפחתו של ישראל-אליהו הנדלזלץ. ישראל הוא האיש העומד במרכז התמונה.
משמאלו יושב בנו אברהם הנדלזלץ – אביו של העיתונאי, מבקר התיאטרון, המתרגם והעורך מיכאל הנדלזלץ (הצילום באדיבות מיכאל הנדלזלץ)

 

המחנך הנדלזלץ האמין שהנוער ילמד לאהוב את השפה העברית דרך הספרות ודרך התיאטרון שיחיו את השפה ויקרבו אליה את הצעירים.

בימים שבין שתי מלחמות העולם עסק הנדלזלץ בשתי אהבותיו: בחינוך ובעברית. הוא עשה זאת כמורה לעברית בבית ספר תיכון, ואחר כך גם כמורה לעברית בסמינר לרבנים תחכמוני. הוא עשה זאת גם בכתיבה ובתרגום של סיפורים, ספרים ומחזות.

את התרגום הראשון ל"פינוקיו" אנחנו מוצאים בכתב העת "צפרירים". כתב עת זה יצא בעיר לודג' בשלהי 1919. תרגום זה עשה הנדלזלץ ככל הנראה לא משפת המקור (איטלקית), אלא מתרגום רוסי לקלאסיקה של קולודי.

 

שער הגיליון הראשון של "צפרירים". לגיליון המלא לחצו כאן

 

כתב העת "צפרירים" הציג ל"קורא הצעיר" מגוון שירים וסיפורים, תחילה בדגש על ספרות מקור בעברית, ובהמשך הוסיף גם תרגומים.

החזון של "צפרירים" שפורסם בעמודו האחרון של הגיליון הראשון של העיתון. לגיליון המלא לחצו כאן
 

את 14 הגיליונות הראשונים ערך יצחק שוייגר (1972-1892), אך לאחר שעלה שוייגר ארצה הוא "הוריש" את מלאכת העריכה לחברו ישראל הנדלזלץ.

והנה כבר בגיליון הראשון בעריכתו של הנדלזלץ שהתפרסם ב-1 ביולי 1920, זכו הקוראים לתרגום הראשון לעברית של הפרק הראשון של פינוקיו:

לסיפור המלא בגיליון מס' 15 של "צפרירים" לחצו כאן

 

כעבור שבועיים, בגיליון שראה אור ב-15 ביולי 1920, התפרסם פרק נוסף בקורות בובת-העץ:

לסיפור המלא בגיליון מס' 16 של "צפרירים" לחצו כאן

 

מה עצוב שהפסקה האחרונה בפרק השני של התרגום הייתה גם הפסקה האחרונה של הסיפור שפירסם הנדלזלץ ב"צפרירים":

 

כך הסתיים הסיפור בטרם החל, מפני שרק בפרק הבא יגלף ג'פטו (דז'יפיטו) את פינוקיו, אך זאת לא ידעו אז קוראי "צפרירים". שבועיים לאחר מכן, יצא לאור הגיליון האחרון, גיליון מס' 17, של "צפרירים", מסיבה לא ברורה, פינוקיו כבר לא הופיע שם. גיליון 18, לא הופיע מעולם. כך נפסקה הדפסתו של הדו-שבועון שהביא לנוער את מיטב הסיפורים בעברית. ככל הנראה המצב הכלכלי הקשה שפקד באותן שנים את פולין הכריע את המוציאים לאור, ולא אפשר היה לפרסמו עוד.

מיכאל הנדלזלץ, נכדו של של ישראל, שגם לו חלק חשוב בדברי ימי הספר והתרבות העברית, מספר כי אינו יודע אם סבו השלים אי-פעם את התרגום שעשה ל"פינוקיו". הוא הוסיף כי ככל הידוע לו הציע סבו לשושנה פרסיץ מייסדת הוצאת הספרים העברית "אמנות", להוציא לאור את התרגום, אך הצעתו נדחתה, שכן המשורר והסופר ישראל דושמן כבר עבד אז על תרגומו.

בשנת 1942 (ככל הנראה) נרצח ישראל הנדלזלץ בעיר נובוגרודק אליה ברח מוורשה.

 

דפדפו בכל גיליונות "צפרירים" כאן

מוזמנים לקרוא גם את תרגומיו של הנדלזלץ לסיפורי צ'כוב, שלום עליכם ואחרים בקובץ "בשביל הבמה העברית"

והאם ידעתם שפינוקיו ביקר בארץ ישראל?

***

כתבות נוספות:

"הספר ייקרא 'הלב' – והוא יהיה ספר חיי"

נחיתת האונס שהולידה את הנסיך הקטן

הטרגדיה של תום זיידמן-פרויד: המאיירת היהודייה פורצת הדרך

***

 

נתי גבאי , מנהל תחום תוכן דיגיטלי

נתי גבאי, יליד 1981, נשוי ואב לליה המתוקה ולסנסה ונלה החתולות.
לכתבות נוספות של נתי גבאי >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו