'פנקס הקהל' במזרח אירופה: דימוי ומציאות

בעזרת פנקסי הקהילה, ניתנת לנו האפשרות לגעת בחייו של היחיד ובחיי הקהל, לאורכם ולעומקם

'פנקס הקהל' במזרח אירופה: דימוי ומציאות

Examining the Frankfurt Pinkas in the National Library of Israel Rare Books Reading Room

בחברה היהודית הקדם-מודרנית שימש הפנקס – קובץ דפים שנכרכו יחדיו –הן בקרב ארגונים קהילתיים הן בקרב אנשים יחידים. מוהלים נהגו לנהל פנקסי מעקב אחר טקסי המילה שערכו, אנשי עסקים תיעדו באמצעותם עסקאות, תלמידי ישיבות העתיקו אל הפנקסים טקסטים שעליהם שקדו ומיסטיקנים ציינו בפנקסים את החטאים שחטאו (ולעיתים גם את החלומות שחלמו). בכך נבדל ה"פנקס" מה"ספר" – הן בצורתו הפיזית הן באופן שבו נאספו בו הטקסטים. הפנקס היה מחברת, שבתחילה הכילה ברובה דפים ריקים, ובעליה העלה בה על הכתב מיני טקסטים או רשומות שבהם היה לו עניין מעת לעת.

מוסדות יהודיים ולא-יהודיים גם יחד, שרצו לתעד את פעילותם, מצאו את צורת התיעוד הזו יעילה במיוחד. בעת החדשה המוקדמת (בשנים 1500–1800 לספירה, לערך) הייתה החברה היהודית במזרח אירופה רשת מסועפת של מוסדות – החל ב"חברות בעלי מלאכה", שהיו גילדות קטנות ומקומיות, וכלה במועצות גדולות חוצות מחוזים, דוגמת "ועד יהודי ליטא" או "ועד ארבע ארצות" בפולין. במרוצת השנים נותרו מהמוסדות הללו פנקסים וחלקי פנקסים, ואלו יוצרים רושם ברור: בראשית העת החדשה היה ניהול פנקס חלק בלתי נפרד מארגון החיים היהודיים.

frankfurt
פנקס פרנקפורט, הספרייה הלאומית. לחצו להגדלה

'פנקס הקהל' – מחברת התיעוד של הוועד המנהל בקהילה – היה חלק אחד ממערך שלם של פנקסים קהילתיים. האדמניסטרציה הקהילתית הורכבה מגופים רבים אחרים, שניהלו פנקסים משלהם. הגבאים – מנהלי אוצר הקהילה – ניהלו פנקס ובו תיעדו את צורת הארגון של בית הכנסת ככלל, ובפרט ביחס לתגמולים כספיים ותגמולי צדקה, לצד מגוון ההחלטות במסגרת עבודתם. דיינים – שופטי בית המשפט הרבני – נהגו לתעד בפנקס תיקים שנוהלו בפניהם והמוכסים ניהלו רישום בפנקס משלהם באשר למיסים המשוערים מכל חבר בקהילה, והמיסים ששולמו בפועל. ה'קהל' ניהל גם הוא פנקס, ובהיותו הגוף המנהל העליון בקהילה, נחשב הפנקס שלו לחשוב מכולם. צירוף כל הפנקסים השונים הללו מכונה לעיתים "פנקס הקהילה", שמספק מבט עשיר ומגוון על רוחב יריעת חיי הקהילה היהודית.

frankfurt pinkas
ד"ר יואל פינקלמן, אוצר אוסף היודאיקה בספרייה הלאומית, בוחן את פנקס פרנקפורט

אין זו משימה פשוטה, לעמוד על אופן פעולתו של הפנקס ולהבין את תפקידו בחייהם של ועד הקהילה ושל הקהילה בכלל. כפי שהראה פרופ' ישראל ברטל מהאוניברסיטה העברית, במעגלים התרבותיים והפוליטיים של יהודי מזרח אירופה במאה התשע-עשרה והעשרים התפתחו רבדים רבים של תפישות שגויות רבות באשר ל'פנקס הקהל' של ראשית העת החדשה, אבל דורות מאוחרים יותר של חוקרים בכל זאת המשיכו אותן וחזרו עליהן. משכילי המאה התשע-עשרה אימצו השקפה שלפיה פנקס הקהילה היה התגלמות ההיסטוריה כולה של הקהילה היהודית בראשית העת החדשה – מוסד והיסטוריה שכלפיהם חשו אותם משכילים בוז. ברומן הסטירי, 'קבורת חמור', מלגלג פרץ סמולנסקין:

פנקס יימצא בכל עיר ועיר מקום מושב בני-ישראל ועל הפנקס הזה כולם ייכתבו וכל אשר קרה בעיר לזיכרון לדור אחרון. שם יש זיכרון למוכת עץ ולאנוסה, למלשינים ולמוסרים ממון ישראל ביד גוי, למורדים בכבוד הקהל ולמאכלי טריפה, לגונבים כלי-הקודש מבית-התפילה ולנושאי מטפחת בבגדיהם ביום השבת, לבית אשר הוכה שאייה בידי לצים ושדים ולחוטאים אשר בחטאם פרצה המגיפה, או כי לעגו להחברה הקדושה. בכתב הזה ייכתבו כל אלה אשר פרצו חוק ישראל והם המה ישאו עוונם במותם, כי ייקבר קבורת חמור.

zulz
עמוד מתוך פנקס ז'ולז', מתוארך בשנים 1796 עד 1805, מהארכיון המרכזי של העם היהודי. לחצו להגדלה

במאה העשרים גם יהודים ציוניים ממגוון זרמים התייחסו לפנקס באותו אופן רומנטי, אבל חיובי ביותר. רבים מהם ראו בו ביטוי עליון של הגופים האוטונומיים בקרב היהודים בעת החדשה המוקדמת – גופים שנדמו בעיניהם של אותם ציונים למבשרי המוסדות הלאומיים היהודיים שביקשו הם-עצמם לכונן. אחרים ראו בגופי הקהילה הללו את התגלמותה של רוח האומה. אברהם רכטמן, שהשתתף במשלחת האתנוגרפית הגדולה של אנ-סקי בשנת 1912, הביע תחושה זו במונחים ליריים:

הפנקס הוא ראי של חיי העם (folks leben) בדורות קודמים. הפנקס משקף את תחושותיו של העם, את השמחה שלו ואת העצב, כיצד הביע את דאגותיו ומה היו דרישותיו. הפנקס מאפשר לנו לגעת בחייו של היחיד ובחיי הקהל, לאורכם ולעומקם. הפנקסים מלמדים אותנו כיצד נראו אז החיים, כמו גם היחסים בחברה, בין חברה אחת לשנייה, בין קהילה זו לקהילה אחרת, והם מלמדים אותנו גם על יחסם של היהודים לסביבה החיצונית, לעולם הלא-יהודי שהקיף אותם.

שני הטקסטים חולקים, כמובן, תפישה רומנטית עד מאוד של הפנקס כהתגלמות ההיסטוריה ורוחם של היהודים ככלל, אף שהערכים ששני הטקסטים ייחסו לכך היו שונים ביותר.

נוכח תוצר זה, של הדמיון היהודי הפורה יתר על המידה, רצוי לנהל בעניינו של 'פנקס הקהל' דיון מפוכח יותר. למרבה הצער, חרף רצונם העז הן של המשכילים הן של היהודים הלאומיים, הפנקס לא שימש "זיכרון קהילתי". חלקן המכריע של הרשומות עסקו בסוגיות טכניות ביותר, דוגמת מיסוי ועניינים כלכליים אחרים, שהיו בתחום אחריותו של הקהל. אירועים משמעותיים בחיי הקהילה תועדו רק במקרים שבהם נדרש הקהל להחליט החלטות או לתקן תקנות.

halberstadt
עמודים 102-101 מפנקס הקהילה של הלברשטאדט. מתוארך בשנים 1808-1773 מחלקת כתבי היד בספרייה הלאומית. לחצו להגדלה

נוסף על כך, הפנקס לא היה זמין לשימושה של הקהילה בלבד, וחברי הקהל הקפידו בקנאות על הגישה אליו. חוקת קהילת קרקוב משנת 1595 מציינת במפורש כי היחידים שיכולים להחזיק בפנקס הם רשמי הקהילה (שכונו אז "עדים דמטה"), כשהוא נעול בארגז שרק הם מורשים לפתוח.

בקהילות הפולניות-ליטאיות היה 'פנקס הקהל' מסמך טכני עד מאוד. תועדו בו רק נושאים שטופלו בידי הקהל. מובן שמדובר בנושאים שיכלו להיות בעלי חשיבות עצומה מבחינת ניהול הקהילה, אבל לא באופן האידיאליסטי והרומנטי שבו נתפשו בעבר.

בפנקס מופיעות סוגיות מכריעות, כמו שאלת השליטה בגודל האוכלוסייה, באמצעות הענקת זכויות תושב ("חזקת היישוב") או הגבלתן. לעיתים היה לדבר קשר לתקנות הנוגעות לנדוניות, כיוון שרק מי שהיו עשירים דיים לשלם נדוניות נאות יכלו לצרף את ילדיהם לקהילה. סוגייה נוספת שאנו מוצאים בפנקסים היא זו הנוגעת לניהול הבחירות השנתיות לקהל. עוד נושאים שעולים מהפנקסים הם ניהול הצדקה הקהילתית (דבר שלעיתים קרובות נעשה באמצעות תקנות הנוגעות לגבאים), העסקת ל עובדי ציבור (חזנים, שוחטים, רופאים, מיילדות, מורים וכך הלאה), ובעיקר רב הקהילה, ויחסים אל מול הרשויות הלא-יהודיות.

אף ש'פנקס הקהל' לא מאפשר לנו הצצה לנפש היהודית – לטוב או לרע – הוא חושף בפנינו כיצד ארגנו יהודים את הקהילות שלהם, ואיך ניהלו את חייהם לפני מאות שנים.

 

לאתר הפנקסים

מי אתה המלאך מטטרון?

פסוק יחיד ומסתורי בספר בראשית יצר ענף ספרות שלם שבמרכזו המלאך מטטרון. הכירו את המדריך שלכם ברקיע השביעי

1

בלא מעט יצירות פופולריות העוסקות במאבק הטוב מול הרע, או בכאלו המתארות אירועים על טבעיים, פולקלור ומלאכים ושדים, מוזכר שמו של מטטרון. כך למשל ברומן "בשורות טובות" שכתבו צמד הבריטים ניל גיימן וטרי פראצ'ט, מטטרון הוא מנהיג כוחות גן העדן. בסרט "דוגמה" שביים קווין סמית' מגלם את מטטרון השחקן המנוח אלן ריקמן, ותפקידו להיות "קולו של אלוהים", משום שבני תמותה אינם מסוגלים לשמוע את האל האמיתי.

מיהו אותו מלאך מסתורי שהעסיק רבים כל כך בעולם היהודי ומחוצה לו?

 

קטע מתוך כתב יד קבלי מן המאה ה-19
קטע מתוך כתב יד קבלי מן המאה ה-19

 

משמעות השם מטטרון אינה ידועה בוודאות. בחלוף השנים ניתנו לו כמה הסברים שונים; רבים האמינו כי מקורו ביוונית או בלטינית, ומשמעותו היא "מאחורי הכס" (ביוונית) או "שליח" (בלטיניתׂ), אך חוקר הקבלה גרשום שלום פסל את ההשערות הללו. לפי השערה אחרת משמעות השם היא "שומר", בהתבסס על הפועל הארמי "ממטר".

תיאורו הראשון של מטטרון מופיע בספרות ההיכלות, אוסף חיבורים מיסטיים שנכתבו במאה השנייה עד החמישית. באוסף זה מסופר על "שר הפָּנים" ברקיע המשמש מורה דרך לאלו שזכו להגיע להתעלות שמימית. בסיפורים אלו מתואר מעמדו הבכיר של מטטרון בקרב מלאכי העולם העליון, והוא נחשב לאחד המשמעותיים והחזקים שבהם. בספר המכונה "חנוך השלישי" נחשף כי מטטרון הוא חנוך בן ירד המוזכר בספר "בראשית", כמי שבסוף ימיו "איננו, כי לקח אותו אלוהים" (בראשית, ה', כ"ד).

 

1
"נשלמו השמות של מטטרון שר הפנים". מתוך כתב יד של ספרות ההיכלות מן המאה ה-17

 

הגישה כלפי דמותו של חנוך בכתבי חז"ל הייתה לכל היותר דו משמעית. הם כינו אותו "רשע" ו"חנף", והאמינו כי הוא מת ככל האדם. על פי כמה מההשערות עמדות אלו היו חלק מוויכוח מול אלו שייחסו לחנוך כוחות מיוחדים. בהקשר זה ניתן אולי להסביר גם את המקום המיוחד שניתן לחטאו של אלישע בן-אבויה, המכונה "אחר". התלמוד מספר על אלישע, שהיה אחד מבין הארבעה שנכנסו אל "הפרדס" – כלומר הגיעו אל העולם העליון. "אחר" ראה את המלאך מטטרון יושב בנוכחות האל מתוקף היותו סופר (בשונה משאר המלאכים שעומדים תמיד מול כס הכבוד), ותהה אם ניחן בכוחות הדומים לאלו של האל. משום שתהו אם ישנם בעלי כוחות אלוהיים מלבד האל עצמו – נענשו השניים, ואלישע היה לאחד הכופרים הגדולים ביותר בעיקרי היהדות במסורת החז"לית.

 

1
"קיבלנו כי מטטרון שר הפנים ששמו כשם רבו הוא חנוך בן ירד". מתוך חיבור קבלי מן המאה ה-16

 

למרות זאת, התיאור המסתורי בספר "בראשית" והסיפור על הפיכתו לכאורה של חנוך למלאך המשיך להסעיר את חכמי העולם היהודי ואת חכמי הקבלה. שמו של חנוך, שעליו נאמר שחי 365 שנים, נקשר בלוח השנה השמשי – לוח השנה שנדחה לטובת לוח השנה העברי הירחי שבו אנחנו משתמשים כיום. חז"ל אפילו העלו את ההשערה שאותו מטטרון הוא מלאך האלוהים שהדריך את בני ישראל במסעם במדבר. בעולם הקבלה המאוחר יותר מטטרון אף תואר בתור האדם העליון האידיאלי, שכן הגשים את ההתעלות הרוחנית שאליה יש לשאוף. שמו שימש להשבעות וללחשים, ומקובלים רבים אף המליצו שלא לבטא את שמו בקול רם.

 

1
מתוך קובץ השבעות ותפילות שחובר בגרמניה במאה ה-16

 

1
"משביע אני עליך מטטרון עבדו של יוצרנו". מתוך מחזור תפילות של קהילות איטליה מן המאה ה-15 הנמצא באוסף הוותיקן

 

לצד העיסוק האינטנסיבי בדמותו של מטטרון בכתבי תורת הסוד הקדומה כדוגמת ספרות ההיכלות, נכנס לאט-לאט שמו של המלאך גם לספרות קאנונית יותר. מטטרון מוזכר גם בתפילות ובפיוטים ששולבו במחזורים לשבתות ולחגים בחלק מן הקהילות. שמו, אם כן, היה מוכר לא רק לאלו שפנו לעסוק בכתבים אזוטריים, אלא נשמע גם בבית הכנסת עצמו. כאן אפשר לראות את אחד הפיוטים הללו מתוך סידור שנדפס במאה ה-14. הפיוט הוא מסוג "אופן", פיוטים שנאמרים בזמן תפילת שחרית בשבת ובחג, ועוסקים לרוב בקדושת המלאכים ובתיאורי הרקיע העליון.

 

1
פיוט מתוך מחזור "מנהג אשכנז המזרחי" מן המאה ה-14

 

כך עשה חנוך/מטטרון את דרכו מפסוק עלום ויחיד בספר בראשית, דרך כתבים מיסטיים בתורת הסוד הקדומה, אל מחזורי התפילה הרשמיים של קהילות יהודיות שונות ברחבי העולם. במסע הארוך הזה הוא נעשה אחד המלאכים החזקים ביותר בפולקלור היהודי, ובסופו של דבר מצא את עצמו מככב גם ביצירות מן התרבות הפופולרית.

 

כתבות נוספות

הספרים הנדירים ששמרו על גחלת התפילה בנדידות היהודים

"צל העולם": הרב שניסה לתת תשובות לשאלות הגדולות של היקום

הפריטים העתיקים בספרייה: קערות מכסחות שדים מבבל

 

 

 

פרשו את השטיח האדום: כשבני משפחת המלוכה ביקרו את יהודי אמסטרדם

מסמכים נדירים מהספרייה הלאומית חושפים את היקף ההתלהבות והמסירות שאפיינו את ההכנות לביקורם של וילם החמישי וכלתו, הנסיכה וילהלמינה

amst715

דיוקנו של וילם החמישי, נסיך אורנז', מאת הנרי בון (1801)

קיץ 1768 התגלה להיות תקופה מעניינת לקהילה היהודית באמסטרדם. המנהיגים היהודים המקומיים הזמינו את הזוג המלכותי שזה עתה נישא, וילם החמישי, נסיך אורנז', והנסיכה הפרוסית וילהלמינה, לבקר בקהילה האשכנזית, בתקווה לקשור קשרים טובים ומערכת יחסים איתנה עם חצרו המלכותית של הזוג הטרי. מערכת יחסים טובה עם בני משפחת המלוכה הייתה חיונית ליצירת סביבה אוהדת ותנאים ראויים ליהודים באמסטרדם וברפובליקה ההולנדית בכלל.

פנקס הקהילה של יהודי אמסטרדם השמור בארכיון העירוני של העיר מפרט את ההכנות הקדחתניות שקדמו לביקור, שנקבע ליולי 1768. בין השאר כללו ההכנות גם עריכת אוסף תפילות ופרקי תהילים לכבוד הביקור. התפילות נבחרו בקפידה והקונטרס נאצר בדקדקנות, תוך פירוט סדר התפילות ופרקי התהילים.

 

“Light and Happiness for the Jews”
עמוד השער של הקונטרס, שנדפס על גבי בד סאטן, ובו הכתובת "אורה ושמחה ליהודים" בעברית ובהולנדית. לחצו כדי לצפות בקונטרס בשלמותו

 

הקהילה הקפידה לוודא שהאורחים המלכותיים יוכלו לעקוב אחר סדרי הטקסים והתפילות שייערכו לכבודם, ולהבין את הנאמר בהם. לפי הפנקס, ראה הקונטרס אור בשלוש גרסאות שונות. הגרסה הראשונה כללה רק שני עותקים מיוחדים, לטובת הזוג המלכותי עצמו. בגרסה זו הופיעו הטקסטים הן בעברית הן בהולנדית, נדפסו על גבי בד סאטן ונכרכו ביד אמן. הגרסה השנייה הודפסה ב-50 עותקים לטובת אנשי החצר המלכותית. עותקים אלה הופיעו גם הם בעברית ובהולנדית גם יחד, נדפסו על גבי נייר ונכרכו בסאטן אדום. הגרסה השלישית הייתה הדפסה עברית פשוטה יותר ב-500 עותקים בעבור חברי הקהילה המקומית שאמורים היו להשתתף בטקס.

 

“Light and Happiness for the Jews”
לחצו כדי לצפות בקונטרס בשלמותו

 

הקונטרס קיבל את השם "אורה ושמחה ליהודים", ביטוי שמקורו במגילת אסתר, שאותה קוראים לפי המסורת בחג הפורים. זוג העותקים הייחודיים שהודפסו על בד סאטן הוענקו לזוג המלכותי בידי ראש הקהילה במהלך האירועים, ורשומות הקהילה מעידות שהביקור נחשב להצלחה גדולה.

הבה נדלג כמה מאות שנים קדימה, לשנת 2011, לספרייה הלאומית. ד"ר סטפן ליט, מומחה ארכיונים וחוקר פנקסי קהילות בספרייה הלאומית התוודע לסיפור הייחודי בעת שחקר את פנקס הקהילה האשכנזית של יהודי אמסטרדם, וביקש לדעת עוד. הוא יצא למשימה וקיווה לגלות שלפחות אחד מקונטרסי התפילה שהודפסו לרגל הביקור המלכותי עדיין קיים, ושאפשר ללמוד ממנו.

 

“Light and Happiness for the Jews”
פרק תהילים בעברית ובהולנדית מתוך עותק הסאטן של הקונטרס. לחצו כדי לצפות בקונטרס בשלמותו

 

בדיקה זריזה בקטלוג הספרייה הלאומית העלתה שעל מדפי הספרייה נחים לא עותק אחד אלא שניים. הראשון היה עותק דהוי מעט של הגרסה שנדפסה בעברית ובהולנדית ונכרכה בסאטן אדום – אחד מאותם 50 עותקים שהודפסו לרגל הביקור לשימוש הפמלייה המלכותית, בדיוק כפי שתואר בפנקס אמסטרדם.

עותק זה הגיע לספרייה הלאומית מספרייתו הפרטית של החוקר והרב הגרמני-הולנדי, זיגמונד זליגמן.

 

“Light and Happiness for the Jews”

 

לאחרונה רכשה הספרייה הלאומית עותק נוסף מתוך אותה קבוצה של 50 קונטרסים בעברית ובהולנדית, אבל עותק זה כבר אינו כרוך בסאטן האדום המקורי. העותק נכלל בספריית קרן ולמדונה, שאותה רכשה בשנת 2017 הספרייה הלאומית. עם תוספת זו לאוספיה, הספרייה הלאומית מחזיקה כיום במספר הגדול ביותר של עדויות מודפסות מאותו ביקור מלכותי בקיץ 1768. הקונטרסים הודפסו בבית הדפוס היהודי הידוע באמסטרדם, דפוס פרופס. רק עותק אחד נוסף מוכר בעולם מהדפסת קונטרס זה, והוא שמור בספרייה הבריטית שבלונדון.

 

“Light and Happiness for the Jews”

 

באשר לעותק השני ששמור בידי הספרייה הלאומית, ד"ר ליט נדהם לגלות שהיה זה אחד משני העותקים המקוריים שהודפסו להפליא על סאטן לכבודם של בני הזוג המלכותי עצמם! לפי החותמות המתנוססות על דפי הסאטן, הקונטרס הנדיר והיוקרתי הגיע לספרייה הלאומית כחלק מתרומת ספרים גדולה בידי ד"ר יוסף חזנוביץ' מפולין לפני יותר מ-100 שנים – תרומה ששימשה בסיס לאוסף הספרייה.

 

“Light and Happiness for the Jews”

 

אפשר שאתם תוהים – כיצד שם ד"ר חזנוביץ' את ידיו על קונטרס כה נדיר, שרק שני עותקים ממנו הוכנו מלכתחילה? ובכן, למען האמת, איננו יודעים. ואולם, מה שכן ידוע הוא שהזוג המלכותי ככל הנראה לא התעניין במיוחד במתנה הייחודית שקיבל. נראה שהעותק השני של הקונטרס שהופק למענם נעלם ולא הותיר אחריו עקבות. בולטת אף יותר העובדה שניכר כי הביקור ההיסטורי לא הותיר כל עדות נוספת בצורת קונטרסים באף ספרייה הולנדית משמעותית. בשלב זה, העדויות היחידות למאמציה של הקהילה היהודית ולתכנון המדוקדק שהשקיעה בביקור מצויות בפנקס הקהילה שלה, ועמוק בארכיוני הספרייה הלאומית.

 

תודה מיוחדת לד"ר סטפן ליט על עזרתו בהכנת הכתבה.

הספרים הנדירים ששמרו על גחלת התפילה בנדידות היהודים

ספרי התפילה המיניאטוריים הללו עוצבו כך שיהיו קטנים דיים כדי להתאים לכיסו של האדם הנודד בדרכים, כדי שאפשר יהיה לקחתם למסע אל מעבר לים

mini_siddurim_715

ההגירה היהודית מאירופה למערב החלה מאה שנים לפני שעתידה הייתה השואה להשמיד אחוזים גבוהים מהקהילות היהודיות באירופה, והקדימה בהרבה גם את מלחמת העולם הראשונה. משנות העשרים במאה התשע עשרה ועד לשנות השמונים באותה מאה, היגרו ממדינות אירופה לארצות הברית כ-150,000 יהודים. בשנות הארבעים באותה מאה, החלו יהודים, גרמנים בפרט, לעזוב את מולדתם בגלי הגירה, שכן חיפשו אחר חיים טובים יותר ב"דה גולדן מדינה" ("ארץ הזהב") שבאמריקה.

mini

 

באותה העת התמודדו היהודים בגרמניה מול קשיים רבים, לרבות רדיפה, חקיקה מגבילה ומאבק כלכלי, בשעה שתהליכי התיעוש והשיפורים המודרניים חיסלו כמה מהמקצועות השכיחים שבהם עסקו יהודים. הקהילה היהודית אולצה לבחון היטב את מצבה החברתי, ורבים הכירו בעובדה שאם בעתיד טוב יותר רצונם – יהיה עליהם לחפשו במדינה אחרת.

כשיצאו למסעם המפרך אל מעבר לאוקיינוס, לקחו איתם אותם יהודים גרמנים את תרבותם ואת מורשתם – לרבות את תפילותיהם המסורתיות, שאותן נשאו יהודים לאורך מאות בשנים. ברשות הספרייה הלאומית כמה וכמה סידורי תפילה נדירים מאותה תקופת נדודים יהודית.

mini

 

בשנות הארבעים של המאה התשע-עשרה החלו בתי הדפוס ז"ב גוסדורפר וצירנדופר וזומר בפירט (פיורדא) שבגרמניה להוציא לאור ספרי תפילה (סידורים) חדשים, שיועדו במיוחד לאותם מהגרים. ייחודם של אותם סידורים היה בגודלם: הם הכילו את כל התפילות הנדרשות לכל יום בשנה, אבל היו גרסאות מיניאטוריות וקלות לנשיאה של ספרי הסידור הרגילים, בגודל מלא, ששימשו לתפילות היום-יומיות.

mini

 

גודלו של כל ספר כזה קטן מאגרוף, והם יועדו לנשיאה בכיס הבגד של אדם נודד ששם פעמיו למסע ארוך. בעמוד השער של הסידור נכתב ביידיש "תפלה מכל השנה מנחה קטנה להולכי דרך ולעוברי ימים להנוסעים למדינת אמעריקא הע"י". בספרים היו תפילות ליום-יום, תפילות לשבת ולמגוון חגים ומועדים, וכמובן תפילת הדרך, שאותה נושאים היוצאים למסע ארוך.

mini

 

נראה שהספרים המיניאטוריים הללו זכו לפופולריות מסוימת, שכן בתי הדפוס הדפיסו גרסאות רבות מהם לאורך השנים. ברשות הספרייה הלאומית עותקים שנדפסו בשנים 1842, 1854 ו-1860. הספרים נחשבים נדירים מאוד, כיוון שרבים התבלו מאוד מהשימוש שעשו בהם בעליהם במסעותיהם, ומקצת מהעותקים כלל לא שרדו את המסע.

 

כתבות נוספות

היומן מגטו לודז' שנכתב בשוליו של סידור

כשחייהם ומותם של שלושה דורות דחוסים לתוך סידור תפילה אחד

'מפי עוללים': קורותיו של מחזור תפילה ארץ ישראלי, "נאה, מהודר ומדויק"