החברה השוויצרית שצבעה את ארץ ישראל בכל צבעי הקשת

כיצד דמיינו חברי פוטוכרום ציריך את ארץ ישראל בצבע בסוף המאה התשע-עשרה?

כותנת פסים בצבעי הקשת

אוספי התצלומים של הספרייה הלאומית כוללים שני אלבומים של ארץ ישראל שהופקו בסוף המאה התשע-עשרה בשיטת הפוטוכרום. מהי אותה שיטה ומדוע מזכירות התמונות ציורי שמן רוויי צבע, ולא תמונות שמקורן בצילום שחור-לבן?

כל התשובות בכתבה הבאה.

 

קבר רחל באלבום תצלומי מזכרת ממסע צליינים אוסטרים לארץ הקודש
קבר רחל באלבום תצלומי מזכרת ממסע צליינים אוסטרים לארץ הקודש

 

הפוטוכרום כובש את העולם

בשנת 1880 צילם תומאס סוטון, תלמידו של המתמטיקאי והממציא ג'ימס קלארק מקסוואל, את התמונה הראשונה בצבע – צעיף צבעוני.

 

התמונה הראשונה בצבע
התמונה הראשונה בצבע

 

על אף שטכניקת הצילום הראשונה בצבע פותחה עשורים ספורים בלבד מהמצאת הצילום, ייקח לצילום בצבע מעל למאה שנה עד שיצליח לגבור ולגרש את הצילום בשחור-לבן אל מחוזות הצילום האומנותי. ניצחון הצבע על פני גווני האפור יקרה רק בשנות השבעים של המאה הקודמת. עד אז, היה הצילום בצבע בגדר טכניקה יקרה, נחלתם הכמעט בלעדית של צלמים מקצועיים, שבעשורים הראשונים לקיומה אף נחשבה ללא-אמינה.

עשרים שנה לאחר יצירת התמונה המצולמת הראשונה, פיתח מדפיס שוויצרי בשם אורל פוסלי (Orell Füssli) טכניקה אחרת ליצירת תמונות בצבע, טכניקה שזכתה לשם "טכניקת הפוטוכרום". בניגוד לצילום בצבע שלוכד את הצבעים המקוריים שבמושא הצילום, הפוטוכרום היא טכניקת הדפסה מחדש בצבע של תצלום בשחור-לבן. החידוש של פוסלי היה השימוש בטכניקה שבה מושג הצבע באמצעות הדפס אבן – שיטת הדפסה בת מאות שנים.

תוך שנים ספורות כבש הפוטוכרום את שוק הצילומים המתפתח. היתרון המובהק של הטכניקה החדשה היה מחירה הזול של תמונה בצבע, כמו גם האפשרות להפיקה בכמויות מסחריות ובקלות יחסית.

 

רוצים לדעת איך הכל התחיל? הצטרפו לקהילה שלנו "היסטוריה של המדע":

 

בשנת 1888 פתחה החברה בה עבד פוסלי חברת בת בשם "פוטוכרום ציריך". משנת הקמתה ועד שנות העשרים של המאה העשרים, שלטה חברה זו בשוק העולמי לתמונות בצבע בזכות הפטנט שרשמה. ציריך הייתה הכתובת לכל אדם המעוניין לצבוע את תצלומיו.

המונופול של החברה השוויצרית הוביל לדרך עבודה מעניינת: במידה שלא צורפו הוראות מפורטות לצביעת התמונות, לא הייתה לאנשי החברה דרך לשחזר את הצבעים המקוריים של התצלומים שנשלחו אליהם, ובמקרים כאלה הם נאלצו להסתמך על דמיונם בבחירת הצבעים. ככל הנראה, הייתה נסיבות אלו הם שהולידו את שני אלבומי התצלומים השמורים בספרייה.

 

ארץ ישראל בצבעים עליזים

דפדפו באלבום תצלומי מזכרת ממסע צליינים אוסטרים לארץ הקודש

 

 

האלבום הראשון הוא אלבום מזכרת מ"מסע צליינים אוסטרים לארץ הקודש" שהופק בשנת 1900. בניגוד להיום, לא היו אלה הצליינים/תיירים שצילמו את התמונות באלבום. באותה תקופה פעלו בארץ ישראל מספר צלמים מקצועיים, והם אלו אשר צילמו את נופי הארץ. את הצביעה סיפקה חברת פוטוכרום ציריך.

מעניין לגלות שהאלבום הנוכחי, כמו גם מרבית אלבומי התצלומים של ארץ ישראל באותה התקופה, לא היה אלבום גנרי הנמכר בהמוניו: הצליינים, בדומה לשאר הלקוחות המעוניינים בתמונות מארץ ישראל, בחרו בעצמם את התצלומים האהובים עליהם – ככל הנראה ממקומות שבהם ביקרו במהלכם שהותם בארץ. לא מפתיע לכן, שמרבית התמונות באלבום מציגות מקומות מפתח מירושלים וסביבתה. התמונה היחידה שלא מאזור זה היא מיפו. בתמונה נראים סוורים יפואיים חותרים בסירתו של מדריך התיירים הנועד רולה פלויד, בנוסף אנו רואים בסירה את המדריך ומספר תיירים אירופאים לארץ ישראל.

 

סירתו של רולה פלויד
סירתו של רולה פלויד

 

רחבת הכניסה של מסגד אל-אקצה צולמה ונצבעה בצורה מופלאה, שער יפו ושער האריות מקבלים חזרה את צבעיהם וכך גם אבן השתייה בכיפת הסלע.

 

רחבת הכניסה למסגד אל-אקצה
רחבת הכניסה למסגד אל-אקצה

 

שער יפו
שער יפו

 

שער האריות
שער האריות

 

אבן השתייה בכיפת הסלע
אבן השתייה בכיפת הסלע

ייתכן שהדרך בה נצבעו התמונות חושפת את הדימוי של אנשי החברה על יושבי הארץ: בכל התמונות מופיעים האחרונים כשהם לבושים בבדים עתירי צבע ובעלי שילובים מאירי עיניים.

 

מתפללים מוסלמים, התמונה צולמה ככל הנראה במסגד אל-אקצה
מתפללים מוסלמים, התמונה צולמה ככל הנראה במסגד אל-אקצה

 

אישה מבית לחם
אישה מבית לחם

 

חייט ערבי
חייט ערבי

 

על תולדות האלבום השני, שמתוארך לתקופה מוקדמת יותר, אנו כמעט ולא יודעים דבר, מלבד העובדה שעל כל עמוד קרטון מוטבע סימן בעלות של בית ספר אוונגליסטי בשוויץ.

 

נהר הירדן
נהר הירדן

ייתכן שהלקוחות שרכשו את האלבום ביקרו בארץ ישראל, וייתכן שרק רצו תצלומים ממנה.

 

דפדפו באלבום נופי ארץ ישראל וסוריה

 

 

36 הדפסי הפוטוכרום שבאלבום זה מציגים את נופי ארץ ישראל וסוריה. מספר תמונות הנמצאות באלבום הראשון חוזרות ומופיעות באלבום השני – לעתים בצורה זהה ולעתים עם שינויים במיקוד התמונה או ברגע בו צולמה.

 

אותם מתפללים מוסלמים בתנוחה מעט שונה באלבום השני
אותם מתפללים מוסלמים בתנוחה מעט שונה באלבום השני

 

תצלום אישה נוספת מבית לחם
תצלום אישה נוספת מבית לחם

 

סתתי אבן בירושלים
סתתי אבן בירושלים

 

מוכרי פיתות מירושלים
מוכרי פיתות מירושלים

 

סועדים במעגל
סועדים במעגל

 

כך או כך, אלבום זה מספק מספר דוגמאות לחופש האומנותי שנלקח (לכאורה) על ידי אנשי החברה. למשל, בתמונה בה לבוש יהודי אשכנזי בן היישוב הישן בכותנת פסים בצבע הקשת.

 

כותנת בצבעי הקשת

 

כיפת הסלע כפי שהיא מופיעה באלבום השני

 

לא נוכל לסיים בלי התמונה היפה הזו של הכותל מסוף המאה התשע-עשרה. גברים ונשים שעונים על אותו הקיר עתיק ומתהדרים במלבושים בשלל צבעים: שחור, לבן, אדום, ירוק וחום.

 

אחווה של צבעים ומגדרים בכותל

 

 

כתבות נוספות:

"מתנת גומלין קטנה": אלבום תצלומי האוויר האזרחיים הראשון של ארץ ישראל

צילומים נדירים מפולין: העדות היחידה לבית הכנסת המפואר מעץ שעלה באש

תמונות נדירות: 150 שנה בכותל המערבי

עדות מצולמת: 100 שנים של היסטוריה בקבר רחל

תמונות נדירות : מגע ראשון עם יהודי צנעא

אלבום תמונות נדיר חושף תצלומים מחיי השומרונים בשכם של ראשית המאה העשרים

בת הים הקטנה נצפתה מול חוף אכזיב

אריאל וחברותיה שוחות במימי האוקיינוסים של המפות העתיקות

בת הים על המפה

האוקיאנוסים והימים תופסים לעתים שטח נרחב במפות, ופעמים רבות חפץ המאייר למלאם בציורים מעניינים. מפלצות ים הינן נושא פופולרי וכן ספינות, אך גם יצורים אקזוטיים ומיוחדים אחרים ניתן למצוא במים: בנות ים.

במפת יבשת אסיה של סבסטיאן מונסטר מ- 1572, באוקיאנוס מדרום לאינדונזיה, ניתן לראות בת ים בעלת זנב סנפירים כפול משכשכת להנאתה במים בסמוך למפלצת ים מהסוג הסטנדרטי.

1

2

במפת חצי האי ערב מתוך ספרו של תלמי שהודפס בבזל ב- 1545, באזור מפרץ עדן מופיעה דמות מסוגננת של בת ים, עם תסרוקת כתר צמה (כמיטב אופנת עלמות רמות מעלה בימי הביניים), וידיה ככנפיים או סנפירים.

בת הים על המפה

 

גם במפת התלתן המפורסמת, שטח הים מתגלה כאזור מסקרן, בו צפים להנאתם בת ים ובן ים הצופה בה בעניין.

4

אך אין זה הכרחי להרחיק למחוזות רחוקים: ב- 1722, יוצר אדוורד וולס מפה, המתארת את ארץ כנען בחלוקה לנחלות השבטים. במפה זו ניתן לראות בת ים נשענת על מסגרת הכותרת, ולצדה צאצאה, בן ים פעוט האוחז באמו. התרחשות נוגעת ללב זו מתרחשת מול חופי אכזיב.

5

אז בפעם הפעם שתצפו ב"בת הים הקטנה", תזכרו שחברותיה של אריאל נצפו ממש פה אצלנו בארץ ישראל!

 

חובבי מפות? פתחנו קבוצה במיוחד בשבילכם!
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו "מפות גדולות לארץ קטנה":

כתבות נוספות

מפת ארץ הקודש של לוקאס קראנאך האב

על גיאוגרפיה ומפות באמנות ישראלית עכשווית

הכירו את מפת התיירות הראשונה של ירושלים

מפה אחת שווה אלף מילים

על איסוף מפות ועוד מאת האספן וההיסטוריון פלט בר סתו

645

השנה היא 1998, אני עומד מול דוכן מאובק בשוק פשפשים בפרברי פריס, מפשפש בערימת דפים פריכים ומעופשים ולפתע מזהה תבנית מוכרת של נוף מולדתי. דף של מפת ארץ ישראל אשר נתלש מאטלס של מונין שהודפס בפריס בסביבות 1835, המתארת את ארץ ישראל בתקופות היסטוריות שונות, משמאל מופיע תיאור נחלות השבטים לאחר כיבוש הארץ ומימין ארץ ישראל תחת השלטון הרומאי.

בחרדת קודש אני שולף את הדף ומתקשה להאמין למה שאוחזות ידי, עד אותו רגע מפה עתיקה מקורית נתפסה אצלי כמוצג מוזיאוני בלתי ניתן להשגה והנה אני אוחז באחת ועוד רגע והיא שלי.

2
C. V. Monin C. 1835

שנה מאוחר יותר אני משוטט בסמטאות אוקספורד העתיקה, מופתע משפע חנויות העתיקות בכלל ומהחנויות המתמחות בספרים עתיקים, מפות והדפסים עתיקים בפרט. לאט לאט מחלחלת בי התובנה כי מציאת המפה בשוק הפשפשים בפריס לא הייתה מקרה ייחודי וכי יש עולם שלם בו אנשים קונים ומוכרים מפות עתיקות והדבר אפשרי לאדם מן היישוב.

אני יוצא לחיפוש ובאחת החנויות אני מוצא מפת ארץ ישראל מהמאה ה-17, מפה בת כ-350 שנה, בעלת מראה מקסים המגלם את הנאיביות הרומנטית של המפות הקדומות, החל בעיוות מרתק של המציאות הגיאוגרפית, דרך ייצוג מוטיבים מקראיים ועד הקרטוש המעוצב. (קרטוש, Cartouche, זוהי מסגרת מעוטרת המרכזת את פרטי המפה ויוצריה ולעיתים גם פרטים היסטוריים וגיאוגרפיים נוספים, קרדיטים, זכויות יוצרים ועוד).

המפה היא מתוך אטלס שהוציא פיליפוס קלבריוס בשנת 1661 באמסטרדם. היא מציגה את תיאור נתיב מסע בני ישראל ביציאתם ממצרים ובמקומו של ים המלח נמצא עמק שידים ובו ארבעת ערי הכיכר וזאת בהתאם לאמונה הרווחת על מבנה הארץ בתקופת האבות.

אני עדיין לא רוכש אותה, בכל זאת עוד לא סגור עם עצמי והיא גם לא כל כך זולה, מסתובב עוד שעתיים בעיר, מתלבט ולבסוף חוזר וקונה את המפה השנייה שלי.

1
Philippus Cluverius, 1661

פעמים רבות שאלו אותי בהרצאות מתי ומדוע התחלתי לאסוף מפות. במבט לאחור, קשה לי להניח את האצבע על הרגע שבו הבנתי שאני אספן מפות, זו לא החלטה שקיבלתי יום אחד, זהו תהליך שגדלתי לתוכו וגדלתי אתו. תמיד נמשכתי למפות עתיקות, עוד לפני הביקור בשוק הפשפשים בפריס, היו לי מספר רפרודוקציות אשר עיטרו את חדר העבודה שלי במשך שנים רבות.

במועד רכישת המפות הראשונות לבטח עדיין לא ראיתי בעצמי אספן, המשכתי לרכוש מפות בהזדמנויות שונות עד שביום בהיר אחד גיליתי, שכבר יש לי מגוון נאה של מפות ובלי שהתכוונתי לכך מלכתחילה, אני בעצם אספן של מפות. יותר מכך, הבנתי כי איסוף מפות זה לא תחביב, זו דרך חיים המהווה עבורי חלק מהגדרת ה'אני'.

לנו כישראלים, מיקוד האוסף במפות ארץ ישראל נראה טבעי אך הנושא מורכב בהרבה. שלא כמו מפות אחרות, שהתמקדו בהצגת נתונים גיאוגרפיים בהתאם לתקופתן, הגיאוגרפיה הייתה ייעוד משני במפות של ארץ ישראל. הן התמקדו קודם כל בהצגת ההיסטוריה ומקומות בעלי חשיבות דתית. ארץ ישראל הייתה מקום התרחשותם של אירועי המקרא ומקום התהוותה ההיסטורי של הנצרות. זו גם הסיבה שמקורן של רבות ממפות ארץ ישראל אינו בהכרח באטלסים כי אם בספרי תנ"ך וחיבורים תיאולוגיים.

בהתאם לכך, רבות מהמפות נוצרו לאו דווקא על ידי קרטוגרפים כי אם על ידי חוקרים ואנשי דת. אותו קשר מיוחד בין הקרטוגרפיה להיסטוריה של העם היהודי, להיסטוריה של הדת היהודית והנוצרית ולערש התרבות המערבית בכלל מרתק אותי, אך לא רק אותי. זה גורם לכך שמפות ארץ ישראל מבוקשות כיום על ידי אספנים בכל העולם, יהודים ונוצרים כאחד, עובדה שמעלה את ערכן, מקשה על השגתן ומעלה פן נוסף באספנות – הריגוש שבחיפוש מפה נדירה והסיפוק שברכישתה.

המפות שבאוסף שלי מתחילות במאה ה-16. התקופה היא תקופת 'תור הזהב' של הקרטוגרפיה – מסעות גילויים, קולוניאליזם וסחר עולמי הגדילו את הביקוש מצד אחד, וסיפקו נתונים גיאוגרפיים עדכניים מצד שני. זהו גם שיא תקופת הרנסנס, פריחת המדע והאומנות אשר עודדה את התפתחות הנושא. הדפוס אשר החל להתפשט רק בסוף המאה ה-15, היווה מענה טכנולוגי לדרישה הגוברת לספרים ולמפות, הפך אותם לזמינים יותר, תרם אף הוא לפריחת הנושא וגרם לכך שיהיו יותר מפות שישרדו עד ימנו.

המפה של אברהם אורטליוס, אחד משלושת הקרטוגרפים הבולטים של המאה ה-16, מהווה דוגמא למפות התקופה, הן בעיצוב, הן בייצוגים הגיאוגרפיים והן בתכנים, בעיקר מוטיבים מקראיים של תיאור נחלות השבטים וציון שמות ערים על פי המפורט בספר יהושע. המפה מתוך האטלס שפרסם, Teatrum Orbis Terrarum אשר נחשב לאטלס הראשון. המפה ראתה אור לראשונה במהדורת 1590 והעותק הספציפי מהאוסף שלי הינו ממהדורת 1602, אחד מתוך 250 עותקים שהודפסו במהדורה זו.

3
Abraham Ortelius, 1590

פרט לעובדה שהמאה ה-16 היא תקופה שמרתקת אותי, קיים גם אילוץ פרקטי  להיות התקופה תחילת האוסף. המפות שלי הינן מפות מקוריות שהודפסו בתקופה הנדונה, קיימות גם מפות מתקופות קדומות יותר, וגם כאלו שצוירו ביד, אך הן נדירות יותר, יקרות הרבה יותר וקשות מאד להשגה ולבטח לא אסרב אם תתגלגל לידי מפה קדומה יותר.

חוקר הקרטוגרפיה, דיוויד וודוורד טוען כי מדע ואמנות התקיימו זה לצד זה לאורך כל ההיסטוריה של הפקת מפות. הקיום המשותף התבטא בתפיסת מרחב ובשימוש ביסודות גראפיים משותפים לשפת הקרטוגרפיה והאומנות, תוך הדגשת תוצרי המחקר המדעי. המפות התקיימו כאלמנט תרבותי, בקו התפר שבין מדע, דת ואומנות. המפה, ייצגה אידיאולוגיות של קידמה תרבותית, מדעית ואמנותית, תוך מיזוג עם אידיאולוגיות ומיתוסים דתיים הבאים לידי ביטוי בנושאי הציורים ובכתוב הנלווה.

האומנים יוצרי המפות הצליחו לתת ביטוי לפן הייחודי והאישי שלהם במסגרת הכיתוב, הקארטוש, עיטורים של שושנת רוחות, סרגל קנה מידה, ספינות, מפלצות ים, וציורי מכשירים וכלי עבודה.

במהלך המאות ה-17 וה-18, התפתחו העיטורים לתחריטים מדהימים של נוף, דמויות, בעלי חיים, מוטיבים דתיים, מסגור וכמובן צביעה, כל אלו תחת השפעת סגנונות התקופה. האומנים הפכו את המפות ממסמך מדעי, היסטורי ותיאולוגי, לתמונות מרהיבות אשר עיטרו את הספרים והאטלסים וחלקן אף התנוססו בטרקליניהם של בני התקופה ותוך כדי כך, העניקו לי אותם אומנים פן נוסף המחזק את המשיכה שלי לנושא.

דוגמא למרכיבי האומנות שבמפות עתיקות מהווה המפה של יאן יאנסון משנת 1662. בולט עושר האיורים – משה ואהרון, כרובים הנושאים את הקארטוש, כותרת המפה, זר ענק המייצג את שפעת הארץ ותיאור השלכתו של יונה הימה, אפילו סרגלי קנה המידה מעוטרים וגם הצביעה מרהיבה כולל השילוב האופייני בגווני הזהב.

המפה מלמדת על הכוונות נוספות שהיו מקובלות במפות ארץ ישראל פרט לצפון, כל כוון והמשמעות שלו. כאן המפה מוכוונת מזרחה, לעבר גן העדן הנמצא על פי האמונה בין הפרת לחידקל.

7
Jan Jansson, 1662

כפי שציינתי, המפות משקפות גם את התפתחות מדע הקרטוגרפיה, את התקדמות הידע הגיאוגרפי ואת התפתחות המחשבה המופשטת. ניתן לראות זאת בדרכי הייצוג של הפרטים במפה תוך מעקב אחר התפתחות בנק סמלים, סרגלי קנה מידה, מערכות קואורדינטות, קווי גובה, ייצוג יישובים ועוד לאורך המאות. ניתן לראות זאת גם בהתפתחות רמת הדיוק הגיאוגרפי ואף בהתפתחות טכנולוגיות ההדפסה. אותה היסטוריה של הקרטוגרפיה כפי שמומחשת במפות העתיקות, גם היא עומדת מאחורי העניין שלי בתחום.

עדות לשלבים המוקדמים בהתפתחות החשיבה הקרטוגרפית ניתן למצוא במפה של היינריך בונטינג משנת 1592. ציורי ההרים והערים נוצרו לא על מנת לקשט את המפה כי אם על מנת לייצג נתונים גיאוגרפיים בהיעדר מוסכמה אחרת טרם פיתוח סמלים מוסכמים של תוואי קרקע, גבהים וייצוג ערים וגודלן. בולט ייצוגה המרשים של ירושלים ובולטים בגובהם הרי הלבנון. ההדפס נעשה מתחריט עץ, הוא גס ודל יחסית בפרטים ובכיתוב בהתאם למגבלה הטכנולוגית. הירדן מתואר כבעל שני מקורות, 'יור' ו'דן' המהווים את מקור השם 'ירדן', גם זאת על פי האמונה אשר רווחה בתקופה זו.

89
Heinrich Bunting, 1592

את האוסף בחרתי לסיים במאה ה-19 המהווה לטעמי סופה של תקופה עם התפתחות הקרטוגרפיה המודרנית ושינוי אופיין של מפות ארץ ישראל לגיאוגרפי ומדעי מטבעו. במידה מסוימת, מטרימות המפות של סוף המאה ה-19 את רעיונות התיאוריה הפוסט-מודרניסטית של פרדריק ג'יימסון ומבשרות על המצב כיום – אנחנו נפעמים מול הישגי הטכנולוגיה של מיפוי לווייני, מקבלים תוצר מדעי נשגב, אך בד בבד, תוצר זה הינו שטחי וחסר כל עומק רעיוני.

הרעיונות האידיאולוגיים המובאים במפות המאה ה-20 כבר צומצמו לחלוטין או לבשו פן פוליטי ובהכרח גם צומצמה תשומת הלב האסטטית. מפות המאה ה-20 חסרות את הנאיביות הרומנטית המאפיינת את המפות העתיקות וכמו רפרודוקציות מודרניות, הן חסרות את מימד הזמן אשר מעניק למפות העתיקות את הייחודיות האותנטית ואת הילת העבר ממנה הן נהנות. למרות זאת, יש ברשותי גם מפות בודדות מהמאה ה-20 שהינן בעלות ערך היסטורי.

המפה של סטיילר מהווה המחשה לשינוי ייעודן ואופיין האסטטי של המפות לקראת סוף המאה ה- 19. המפה מתיימרת להיות מדעית לחלוטין ללא כל סממן אסטטי של תחריט, כיתוב או מסגרת. האטלס היה המוביל בגרמניה במשך מספר עשורים מסוף המאה ה- 19 ועד אמצע המאה העשרים ויצא ב- 10 מהדורות, העותק שלי הינו ממהדורת 1868.

מעניין לראות במפה שרידים למחלוקות בדבר קביעת נקודת קו האורך אפס, טרם קביעתו בגריניץ' בשנת 1884. המפה מציינת את ישראל בקו אורך 33 ביחס לפריס וגם בקו אורך 53 ביחס לאי פארו שבקבוצת האיים הקנאריים.

4334
Stielers Handatlas, 1868

אל התחום המופלא של המפות העתיקות נחשפתי בהדרגה במהלך שנים של לימוד הנושא ועם ההיכרות גדלה המשיכה שלי לתחום. מפות עתיקות של ארץ ישראל הן עולם רעיוני שלם ומלא המרתק אותי בגין השילוב הייחודי של נושאי אומנות, מדע והיסטוריה, תוך שהוא שזור בהיבטים תיאולוגיים, סיפורי מקרא ואנקדוטות מרתקות אשר נאספו במשך מעל ל- 400 שנות יצירה.

המפות העתיקות הקיימות כיום הינן שרידים ייחודיים ויקרי המציאות ממהדורות קדומות בהן הודפסו בין עשרות ועד אלפי עותקים בלבד. המפות בנות מאות השנים משקפות מימד רוחק פיסי של זמן אשר זיקק את מונח האותנטיות בשייכו אותו לכל עותק ואשר העניק לכל עותק זהות ייחודית הפונה אלינו דרך כלל החושים – יש לו ריח ייחודי, יש לו מגע ייחודי, יש לו מרקם ייחודי והוא נושא עליו עדות היסטורית ייחודית של אותות הזמן, החל מעקבות שלבי הייצור וההדפסה העתיקה, דרך מאות שנים של פגעי זמן ואדם.

יורדי הים ושוחרי הרפתקאות סיפקו לא רק נתונים, הם סיפקו גם אווירה וחוויה. פריצת גבולות ריתקה ומרתקת את האדם מאז ומעולם. אילן רמון ריתק במסעו לחלל מדינה שלמה כמו שקולומבוס הלהיב במסעותיו את בני תקופתו. איסוף מפות עתיקות מעניק גם לי הזדמנות ייחודית ליטול חלק באותה החוויה, המפות העתיקות משרות סביבן מקצת הילת הקסם, המסתורין והרומנטיקה המאפיינת את תקופתן. כשאני אוחז ביד גיליון עתיק בן 300-400 שנים, אני מתחבר לרגע לתקופה ונשאב אל אותה חוויה קסומה ומסתורית.

 

רוצים ללמוד עוד על מפות?

הצטרפו לקבוצת המפות החדשה של הספרייה הלאומית בפייסבוק – "מפות גדולות לארץ קטנה"

כתבות נוספות

הכירו את מפת התיירות הראשונה של ירושלים

איך נראתה ירושלים לפני 1967? הצצה במפות משני עברי הגבול

מפה נדירה: חורבנה של ירושלים בעיניים נוצריות

הנזיר שהאמין בחוצנים ושילם על כך בחייו

סיפורו של הטקסט המדעי האסור שעלה לנזיר האיטלקי בחייו

פסל בדמותו של ג'ורדנו ברונו

פסל בדמותו של ג'ורדנו ברונו בקמפו די פיורי

במרכז כיכר קמפו די פיורי שברומא, עומד פסל גבוה של דמות אפלה למראה; רכונה קדימה, מבטה קודר והברדס לראשה מטיל צל על פניה. זוהי דמותו של ג'ורדנו ברונו – נזיר מרדן אשר קורות-חייו מספקים לנו הצצה נדירה למאבקי הכוח בכנסייה הקתולית של המאה ה-16.

עם פרוץ הרפורמציה הפרוטסטנטית, גברה הצנזורה על התכנים אליהם נחשפה כלל האוכלוסייה ובהם עסקו אנשי הדת, המדע והתרבות. במסגרת רדיפות האינקוויזיציה, רבים הוכרזו ככופרים. אנשים שאיימו על הסדר הקיים נרדפו, הוזהרו, נענשו ואפילו הוצאו להורג. כך היה גם במקרה של הנזיר הדומיניקני, ג'ורדנו ברונו, ששילם בחייו על דעותיו ועל כתביו.

עותק נדיר בכתב-יד של ספרו"De L'infinito Universo e Mondi" ("על היקום האינסופי והעולמות"), בו כתב ברונו את הטיעונים שעלו לו בחייו, נמצא כאן אצלנו בספרייה הלאומית בירושלים!

סביר שהספר הועתק בכתב יד משום שלא ניתן היה להדפיס אותו; כמו ספרים רבים באותה תקופה, גם ספר זה נכנס ל-'אינדקס הספרים האסורים' – משמע הדבר שלא ניתן היה ללמד את תכניו שנחשבו אסורים ובלתי חוקיים מבחינת הכנסייה הקתולית. מי שהיה מפיץ את הספר היה מסתכן במוות.

כותרתו של כתב היד "De L'infinito universo et mondi" של ג'ורדנו ברונו. לחצו על התמונה לצפייה בפריט המקוון
כותרתו של כתב היד "De L'infinito universo et mondi" של ג'ורדנו ברונו. לחצו על התמונה לצפייה בפריט המקוון

סיפורו של ברונו הוא אחד הסיפורים המעניינים והמכוננים של העת החדשה המוקדמת, ומתחיל בהולדתו ב-1548 בדרום איטליה, בשם פיליפו ברונו. בשנת 1565 הפך לנזיר דומיניקני ועם כניסתו למנזר סן דומניקו מג'ורה, ניתן לו השם ג'ורדנו, על שם נהר הירדן הזורם תמיד – כמו מחשבותיו. בשנת 1572 הוסמך ברונו לכמורה.

ברונו התעניין בפילוסופיה וזיכרון, ואפילו כתב ספרים על שימוש בקיצורים לשיפור הזיכרון; הוא עצמו ניחן בזיכרון פנומנלי ונחשב לגאון. הוא הושפע מרעיונותיו של אפלטון, שספריו התגלו מחדש באותה התקופה, ומהמודל ההליוצנטרי של קופרניקוס לפיו כוכבי הלכת נעים סביב השמש. גישה זו הוקצתה באותה תקופה מפאת הצנזורה על כל דבר שנגד את עמדת הכנסייה הקתולית, מה שהביא לרדיפתו של ברונו. בשנת 1576 ברח מנאפולי מפני האינקוויזיציה ועבר לרומא. לאחר -מכן המשיך במנוסתו אל מחוץ לאיטליה.

 

רוצים לדעת איך הכל התחיל? הצטרפו לקהילה שלנו "היסטוריה של המדע":

בשנת 1584, פרסם כמה מכתביו החשובים, בהם "על היקום האינסופי והעולמות" – אותו ספר שאנחנו מחזיקים כאן בספרייה.

בספר זה כתב ברונו שהכוכבים הנראים בשמים הם שמשות ושהיקום הוא אינסופי ומכיל עולמות רבים. הוא גם טען שיש עוד יצורים תבוניים ביקום מלבד בני האדם! ברונו לעג לדת והציג את מעשי הנסים המתוארים בכתבי הקודש כטריקים תיאטרליים. גישה זו רק הוסיפה לעוינות הכנסייה כלפיו.

באותה תקופה מת האפיפיור השמרן, סיקסטוס החמישי, וברונו תיאר לעצמו שכוחה של האינקוויזיציה ירד בשל כך. הוא חזר לאיטליה ולימד זמן מה בפדובה, אך כעבור כשנה נמסרה משרתו לגלילאו גליליי. ברונו עבר לוונציה ובמשך זמן מה לימד אציל עשיר טכניקות לשיפור הזיכרון. האציל, שהתאכזב ללמוד ממנו את מערכת הקיצורים שפיתח במקום שיטות קסם, הסגיר אותו לידי האינקוויזיציה.

תחריט של אחד העזרים לשיפור הזיכרון שפיתח ג'ורדנו ברונו
תחריט של אחד העזרים לשיפור הזיכרון שפיתח ג'ורדנו ברונו

ברונו נכלא במשך שש שנים לפני שנשפט. הוא ניסה לקבל מחילה מהאפיפיור קלמנס השמיני בתמורה להכחשה חלקית של טענותיו. במשפט, האינקוויזטורים תבעו הכחשה מלאה. ברונו סירב – מצב מסוכן להיות בו באיטליה של המאה ה-16.

חקירתו החלה בשנת 1593 והמשפט התרחש בשנת 1600: משך התהליך הארוך נבע מהעובדה כי ג'ורדנו ברונו לא מוכן היה להודות שהגנתו על עמדותיו היא כפירה ומשום שלא חזר בו.

במהלך התהליך, חברי האינקוויזיציה ניתחו את אחת מההצהרות בספר של ברונו, בה הוא הציג שמונה טענות שנבחנו ככפירה. ברונו הודה כי שש מטענותיו הן אכן כפירות, בעוד שבשתי הטענות הנותרות עמדתו לא הייתה ברורה. הודאה מלאה בהיותן של שמונה טענותיו ככפירות הייתה ככל הנראה מונעת את העונש שהוטל עליו, אך בסופו של דבר העדיף ברונו להתעקש על כך שהוא לא רואה את שתי העמדות האחרות ככפירה ולהתמודד עם ההשלכות.

ברונו הוכרז כופר והועלה על המוקד ב-17 בפברואר 1600 בכיכר קמפו די פיורי שברומא. לפני מותו, הוא פנה לחשמנים שגזרו עליו מוות ואמר: "אתם צריכים לחוש בבטאכם את גזר הדין הזה פחד רב יותר משצריך אני לחוש בשומעי אותו".

ספק אם היה מאמין שביום מן הימים ישקיף פסל בדמותו על אותה הכיכר בה הוצא להורג.

 

כתבות נוספות

אחת ולתמיד: האם סילבסטר היה אנטישמי?

הכומר שקרא לאפיפיור "נציג השטן"

היהודי שנלחם בצנזור האינקוויזיציה