כל הזכויות שמורות לספרייה הלאומית © 2017

תפריט לסדר הפסח: מתכוני האימה של שנות הארבעים בעולם האשה

מה אוכלים בפסח? בערך מה שאוכלים בימי מלחמה: מרק מהביל של שעועית נובטת וקצף של סולת כמנה ראשונה. אלישה בסקין מכינה אתכם לשבעה ימים של מרורים.

אלישה בסקין | 06.04.17 | 2 דק' |
Share
כריכת הספר "כיצד מבשלים בימי מלחמה", הוצאת עולם האשה, תש"ב
כריכת הספר "כיצד מבשלים בימי מלחמה", הוצאת עולם האשה, תש"ב

דמיינו לפניכם שולחן ערוך כל טוב: מרק מהביל של שעועית נובטת וקצף של סולת כמנה ראשונה. לעיקרית: אטריות עם גבינה לבנה בתוספת מיונזה מבושלה, ולקינוח דייסה של גרגירי כוסמת בחלב.

עיתון עולם האשה החל להופיע בשנת 1940 ויצא לאור בעריכת רחל ליפשיץ עד 1948. העיתון פנה לנשים ועסק באופנה, בישול, משק בית, אימהות ושאר נושאים "נשיים" בארץ ישראל. הגיליון הופץ אחת לשבועיים וכלל טור קבוע בנושא מזון ומתכונים. אפשר ללמוד הרבה על תרבות הארץ ועל מצב האשה באופן כללי בשנים אלה מקריאה בכתב העת.

המדור החביב "תפריט בימי מלחמה" מציע שלל אפשרויות בישול לזמנים קשים: גולאש, חסה בשמנת חמוצה, כופתות משמש, אומלט ממולא פירות מתוקים (?), צלחת מזון חי (?!), מרק קוואקר (דיסה?). במילים אחרות – נשים: עדיף היה לכן להתגייס. ללגיון הזרים.

 

עולם האשה, חורף 1940, עמ' 11

 

האם המלחמה היא באמת הסיבה לתפריט האמור? למה בעצם לא אכלו דברים יותר טעימים בארץ זבת חלב ודבש? הרי כבר הייתה בנמצא תרבות מזרח אירופאית שיודעת להתמודד עם מחסור, ושבמיטבה היא מעולה. אבל לא! זה גלותי ולא ציוני ואנחנו יהודים חדשים. ומה לגבי גידולים מעניינים יותר? מאכלים משבעת המינים? גוועלד. זה גדל בחוות של ערבים! ומה לגבי מטבחים של יהדות המזרח? מה, השתגענו? לא בבית ספרנו. כך שבסופו של דבר לא המלחמה היא שהכניעה את הקיבה היהודית. הרצון העז להתנער מאורחות החיים האירופאים, הדחייה הטוטאלית של תרבות המזרח, והאינטרס הכלכלי למכור תוצרת קיבוצית עברית הם שהולידו את המתכונים הדלים והמוזרים הללו. תקווה מסוימת למעט טעם עוררה הכותרת "עולם המטבח – תפריטים ממזרח למערב" אבל לא. חביצת בשר, כרוב פולני ,תרד אנגלי, סלט משיירי בשר בקר, שבוטה בפלפל אדום, כופתאות בתפוחים, ולשון בקר פולנית. מדובר במזרח ומערב… אירופה.

 

עולם האשה, חורף 1940, עמ' 16

 

אפשר להניח שבבית דווקא כן בישלו מאכלים מתובלים ו/או מסורתיים, אבל העיתון ראה עצמו אחראי לייצר זהות קולקטיבית חדשה. מה פתאום שהעיתון ילמד אותך איך להכין כבד קצוץ וגפליטע? האג'נדה החדשה היא ציונית, סגפנית, מלחמתית וספרטנית. מעניין שהיום מדורי האוכל בעיתונים עושים את המהלך ההפוך: חיפוש אחר מתכונים אבודים ויציאה למסעות שורשים קולינריים בניסיון ללכוד ולהחיות את העבר במקום לקיים מירוץ אחר החדש.

במובנים רבים התקדמנו מימי עולם האשה וטוב שכך, אבל אם יש זמן ומקום שבו מתכוני האימה של שנות הארבעים הכו שורש הרי זהו חג הפסח. ואם המחשבה על מלפפון חמוץ ממולא תפוח אדמה וביצה לא עושה לכם את זה, אז חבל, כי חג ה haute cuisin בפתח. ומסתבר שהיום אוכלים בפסח כמעט את אותם דברים שאכלו אז (לפחות אנחנו האשכנזים). הנה לכם כמה מתכונים נטולי חמץ מעולם האשה, על אחריותכן בלבד.

 

עולם האשה, אביב 1941, עמ' 12

 

עולם האשה, אביב 1941, עמ' 12

 

עולם האשה, אביב 1941, עמ' 12

 

ולסיום, עצה ידידותית ממערכת העיתון לקראת החג הקרב ובא (נכתב בלשון נקבה אך מיועד לכל המינים): "אל לה לעקרת הבית לשכוח את הירקות והפירות. התאית שבהם משמשת מעין אבן טוחנת בצינור העיכול והדבר חשוב בייחוד בימי הפסח, כשהמצה מקשה על העיכול. לכן יש להרבות באכילת ירקות בימים אלו."

חג שמח.

 

את אלישה בסקין דרך אגב פגשנו במקרה כאשר היא נברה בעיתוני "העולם" אצלנו בספרייה. אפילו כתבנו עליה פוסט:

 

מוזמנים לבקר את אלישה גם פה

ואנחנו בטוחים שתהנו לקרוא:

מתכונים לשעת חירום

כרזות על אוכל ותזונה מימי המנדט וראשית המדינה

ראשית המטבח הישראלי: האמנם? כיצד? מתי?

ואתם חייבים לבקר ב:

אלישה בסקין

אלישה בסקין, ילידת ירושלים, בלשית הסטורית, תחקירנית ארכיונים, מקטלגת, וחוקרת תולדות הצילום.
לכתבות נוספות של אלישה בסקין >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו