כל הזכויות שמורות לספרייה הלאומית © 2017

כך נולד השיר "בונים סוכה"

"פטיש, מסמר ניקח מהר. סוכה לבנות, בנים ובנות" – הסיפור מאחורי השיר והלחן שאי אפשר לדמיין את החג בלעדיהם

תמר זיגמן | 01.10.17 | 5 דק' |
Share
מימין: טיוטת השיר "בונים סוכה". משמאל: ציור מתוך "דבר לילדים", 25.9.1947

יש בהם, בשירים, ואם לדייק במוזיקה בכלל, תכונה ייחודית שמאפשרת החייאת זיכרון והפיכתו למציאות עכשווית ממשית. זִמַרְתַ שיר שנהגו לשיר לך בילדותך ולרגע תחוש עצמך ילד בשנית. ב"רשת זכרונות" חגי תשרי שזורים שירי ילדים שונים שרבים נחשפו אליהם בילדותם. כזה הוא השיר "בונים סוכה" או בשמו המוכר יותר "פטיש מסמר".

"פַּטִּישׁ מַסְמֵר / נִקַּח מַהֵר / סֻכָּה לִבְנוֹת / בָּנִים וּבָנוֹת / לַ לַ לַ לַ", מזמרים ילדים רבים, אולם מי הם "הוריו" של השיר? מי כתב את מילותיו ומי אחראי ללחנו?

את מילות השיר "בונים סוכה" כתב עמנואל הרוסי. עמנואל הרוסי (נובוגרבלסקי) (1979-1903), נולד בעיר ניקולייב שברוסיה. בשנותיו הראשונות למד ב"חדר" מסורתי ובו בזמן דאג אביו ללמדו עברית בהגייה ספרדית. בהמשך עלה ארצה כפעיל ציוני, התיישב בחיפה והחל לעבוד ב"מקוה ישראל". עוד בילדותו החל הרוסי לכתוב ובגיל שש אף פגש במשורר חיים נחמן ביאליק. בשלהי שנות העשרים ותחילת שנות השלושים של המאה הקודמת נטל חלק בפעילות תיאטרון "המטאטא", שם גם פורסמו חלק מלהיטיו "דודה הגידו לנו כן", "המנון לתוצרת הארץ" ועוד.

ומה באשר ללחן? או שמא נכון יותר ללחנים? הלחן המוכר והידוע לשיר נכתב בידי המלחין נחום נרדי (1901-1977). נרדי, יליד קייב, מלחין, מעבד ופסנתרן חיבר לחנים לשירים רבים ("שנה טובה", "אני פורים", "השפן הקטן", "מי יבנה בית", "יש לי גן" ועוד רבים אחרים). כשרונו המוזיקלי ניכר כבר מילדות ובגיל צעיר החל לנגן בפסנתר. בשנת 1923 עלה ארצה ושימש כפסנתרן מבצע. בהמשך פגש בזמרת ברכה צפירה ומספר שנים לאחר מכן נישאו השניים ונולדה בתם הזמרת נעמה נרדי. בהקלטה משנת 1953 נשמעת נעמה נרדי מלווה בנגינת אביה שרה את השיר "זמר לסוכות".

 

"זמר לסוכות", אוסף תקליטי קול ישראל (K-05178-01-A-02)

 

לפני שנים בודדות במהלך סידור וקטלוג אוסף המלחין מרדכי זעירא נמצא שיר בכתב ידו של זעירא וכותרתו "בוֹנִים סֻכָּה". השיר פותח במילים "פַּטִּישׁ מַסְמֵר / נִקַּח מַהֵר / קְרָשִים נִקַּח / קְנֵה סוּף לַסְּכָךְ". על גבי כתב היד הופיע הכיתוב "המנגינה מאת מ. זעירא" ובחלקו העליון של הדף נוספה הערת ביצוע "בשמחה אך לא מהר". זהות כותב המילים נותרה עלומה.

 


"בונים סוכה", ארכיון מרדכי זעירא (MUS 0112 A 041), הספרייה הלאומית

 

כדי לנסות ולאתר את מחבר השיר פניתי לכרטסת "אתחלתאות" אוסף מאיר נוי לזמר העברי שמצויה במחלקת המוזיקה שבספרייה. בסעיף ההערות נוספה הערה בדיו אדומה שמפנה לשני מקורות בהם אמור להופיע השיר: המקור הראשון הוא השירון "ילדים שרים" משנת תרצ"ט (1939) והמקור השני הוא מוסף "דבר לילדים" משנת תרצ"ג (1932). בסמוך למקור הראשון הופיע השם "מ. בייגל?" וקו אדום אלכסוני נמתח על גביו.

 


כרטיס השיר "בונים סכה", כרטסת יסוד, אוסף מאיר נוי לזמר העברי

 

פניתי אל המקור הראשון, ואכן בעמוד מס' 1 של החוברת הופיע השיר "בונים סכה" בלחן מרדכי זעירא למילים מאת מ. בייגל. מי הוא "מ. בייגל" האלמוני? ומדוע מתח החוקר והאספן מאיר נוי קו אדום על שמו? האם מדובר בגרסה שונה של השיר שהלחין נחום נרדי? ואם אכן מדובר באותו השיר, איזה מבין הלחנים הולחן קודם? בחוברת "שירי ילדים: ראש השנה סכות" של שירים מאת נחום נרדי שיצאה לאור בשנת 1960 נוספה הערה בסמוך לשיר "@copyright 1930 by composer", האם ניתן להסיק מכך שהלחן הראשון שייך למלחין נחום נרדי? תשובות לשאלות אלו שיערתי שאמצא אצל חוקר הזמר העברי אליהו הכהן.

"את השיר 'בונים סוכה' חיבר עמנואל הרוסי בשנת 1932 ומסרו להלחנה למרדכי זעירא, שהלחינו מיד. השיר פורסם בנספח 'מוסף לילדים' של העיתון 'דבר' מיום י"ד תשרי תרצ"ג, 14 באוקטובר 1932. אני מצרף בזה סריקה של ההדפסה הראשונה של השיר בעיתון, השמורה אצלי [נראה שתווי השיר הועתקו במדויק מכתב היד, אפילו הוראת הביצוע הועתקה בשגיאה קלה "בשמחה אך לה למהר". ת.ז.]. בעיתון לא נכתב שם המחבר, אך על קטע העיתון הוספתי בעיפרון את שמו.

 


"בונים סוכה" מתוך נספח מוסף לילדים של העיתון "דבר", י"ד תשרי תרצ"ג, 14 באוקטובר 1932

 

"כעבור שנים אחדות, אי שם בשנות השלושים, הלחין נחום נרדי מנגינה נוספת לשיר. לצורך ההתאמה ללחן ערך שינויים קלים במילים וייתכן שנעזר בגיסו מ. בייגל, הוא המחנך משה אביגל. ייחוס המילים לאביגל זו טעות. ייתכן שמתוך שאביגל חיבר מילים לשירי ילדים אחדים של נרדי, ומתוך שבפרסום של התווים ב'דבר' לא צוין שם המחבר, הניחו שמדובר באביגל, אך המחבר הוא עמנואל הרוסי, חד משמעית.

השיר בלחן נרדי נדפס לראשונה בחוברת של נחום נרדי '18 שירים' שיצאה בשנת תרצ"ט, וכותרת המשנה שלה הייתה: 'מוגש למשתתפי סמינריון הקיץ של מורי 'המרכז לחינוך' שנערך בראשית חופש תרצ"ט בתל אביב'. הכיתוב Copyright 1930 אינו נכון. בשנה זו טרם נכתבו המילים.

 


טיוטה של מילות השיר "בונים סוכה", אוסף עמנואל הרוסי, הספרייה הלאומית

 

מהו סוד הצלחתה של יצירה? מדוע נבחר לחן אחד על פני אחר ומדוע שפר מזלו? נראה ששאלות אלו יוותרו בעינם באשר תהליך היצירה הוא תהליך עלום ובלתי מפוענח. דבר אחד ברור, שיר שמושר למעלה משמונים שנה ראוי לו שימשיך להזדמר עוד שנים רבות.

***

כתבות נוספות:

גדיים נעשו תיישים

כיצד נולד השיר 'חמש שנים על מיכאל'

"רוּחַ רוּחַ רוּחַ רוּחַ בַּפַּרְדֵּס נָפַל תַּפּוּחַ": שיר ילדים או שיר קודש?

***

תמר זיגמן

עובדת מחלקת המוזיקה וארכיון הצליל בספרייה הלאומית. תלמידת מחקר בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית.
לכתבות נוספות של תמר זיגמן >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו