נס גדול היה איפה? כך נולד הסביבון

​נ, ג, ה, פ – ארבע אותיות שאוצרות בתוכן את הסיפור של עמנו. אך האם ידעתם מה מקורו של הסביבון עליו מוטבעות אותיות אלה? רמז: לא מדובר במנהג יהודי עתיק יומין.

חגיגות חנוכה ברעננה בשנת 1948. מתוך אוספי הצלמניה. צלם: רודי ויסנשטין

נ, ג, ה, פ – ארבע אותיות שאוצרות בתוכן את הסיפור של עמנו, או לפחות את אחד מהסיפורים היותר מוכרים של עמנו: סיפור על הצורר היווני אנטיוכוס שהחליט לטפל אחת ולתמיד בעם הסורר שלא מפסיק להתרברב בפני כל על כמה שהוא עם נבחר, עם סגולה, עם ממש חד פעמי והחליט להציב פסלים וצלמים בלב ליבו של בית המקדש.

בזכות התערבות אלוהית ולא מעט עורמה צבאית יהודית הצליחו המכבים להביס את האויב הצר על ירושלים, להוכיח לאליטה היהודית-המתייוונת שאין מבטח אלא בשם ובתורתו וגם למצוא פך שמן קטן שהספיק לשמונה ימים. בדומה ל-מ.ש.ל (מה שצריך להוכיח) שמופיע בסוף הוכחה גיאומטרית, כך מוטבע ה-נ.ג.ה.פ – נס גדול היה פה, על הסביבון – המשחק המזוהה ביותר עם חג החנוכה.

חגיגות חנוכה ברעננה בשנת 1948. מתוך אוספי הצלמניה. צלם: רודי ויסנשטין

אך האם ידעתם מה מקורו של הסביבון? רמז: לא מדובר במנהג יהודי עתיק יומין.

 

טוטם, דריידל או סביבון?

לא מעט מנהגים ופעילויות שקשורות לחגי ישראל נטועים בעבר רחוק ולעתים גם נשכח: מדוע מלבבים לביבות בחנוכה וממה היו עשויות בטרם הגיע תפוח האדמה מאמריקה במאה ה-16? או מדוע מנופפים בדגלי תורה בזמן חג מתן תורה?

חגיגות חנוכה ברעננה בשנת 1948. מתוך אוספי הצלמניה. צלם: רודי ויסנשטין

לפעמים, כמו במקרה של הסביבון, ניצבים רבנים וחכמי הלכה בפני עובדה מוגמרת: בחנוכה משחקים בסביבון – עובדה שמעוררת את הצורך למצוא (או להמציא) הסבר הלכתי או סיפור למה שהיה עד אז בגדר מסורת מעט מעורפלת.

במאה ה-19, כשנעמדו רבנים מול אותה הבעיה, הם פתרו אותה בדרך יצירתית: הסביבון, טענו אותם רבנים, היה משחק בו היו משחקים יהודים בכל פעם שהיה יווני נקלע לסביבה ובכך היו משטים בו ומסתירים את העובדה שהם בעצם לומדים תורה. האמת קצת יותר מפתיעה.

מקורו של הסביבון לא לחלוטין ברור, אך מרבית החוקרים מסכימים שמדובר בצעצוע שהתפתח ממשחק הימורים אנגלי הנקרא טוטם או טיטוטום. ייתכן שהמשחק הובא כבר בימי האימפריה הרומית לאנגליה על ידי חיילי האימפריה.

בין אם זה המקרה ובין אם לא, במאה ה-16 כבש הצעצוע המסתובב את אנגליה ואירלנד. במאה התשע-עשרה הוטבעו ארבע אותיות על ארבעת פאות הסביבון:

T – Take all, קח הכל.

H – Half, חצי.

P – Put in, הכנס.

N – Nothing, כלום.

כשהגיע המשחק לגרמניה השתנו האותיות לאלו המוכרות לנו כיום (עם שינוי אחד): G היה הכל (Gant), H עדיין סימל חצי, N המשיך לסמן כלום ו- S שימש כמקבילה הגרמנית ל- Put in.

בגרמניה – כנראה בגלל האיסור שהוטל על יציאת יהודים מביתם בזמן חג המולד – אומץ הסביבון במסגרת "יום ללא תורה" בתור משחק הימורים מועדף. האותיות הלטיניות-גרמניות הוסבו לאותיות העבריות של היידיש – נ, ג, ה, ש. משמעות האותיות נשארה זהה לזו הגרמנית.

סביבון מאוסף הסביבונים שבמרכז אמנות יהודית בספרייה הלאומית

מתי, אם כן, הפך הדריידל (כפי שכונה על ידי יהודי אשכנז) לאחד ממשחקי חנוכה?

בגלל החפיפה השכיחה בין חג המולד לחנוכה הפך ברבות השנים משחק ההימורים שאומץ על ידי יהודי גרמניה למשחק ילדים תמים שמשוחק בזמן "חג האורות". הסימונים שעד אז הבהירו מי הזוכה והמפסיד קיבלו עתה משמעות דתית- היסטורית שונה: "נס גדול היה שם" – נס הניצחון ופך השמן.

בארץ שונתה ה-ש' שעל הדריידל ל-פ' כדי לסמן ש"נס גדול היה פה", בארץ ישראל. בארץ גם שינה הדריידל את שמו לסביבון – ככל הנראה בעקבות חידוש של איתמר בן-אב"י, "הילד העברי הראשון".

סביבונים מאוסף הסביבונים שבמרכז אמנות יהודית בספרייה הלאומית

 

הַמּוּסָךְ: מוסף מקוון לשירה, לסיפורת, לביקורת ולמסה – גיליון מס' 15

ספרו החדש של ירמי פינקוס, שירים חדשים מאת מיה גורן ז"ל ומאת יערה שחורי, מיכל בן-נפתלי קוראת ב"מה קורה לקורא" מאת מירב רוט, צדדים מפתיעים בסרטונים לשירי לאה גולדברג ופרסום ראשון: הקומיקאית לילך וולך בסיפור על מגיפת צחוק.

צילום: אפרת בלוססקי

המוסך נולד מתוך הרגשה נמשכת, משותפת לרבות ולרבים, כי יש צורך בתיקון עמוק בסצנת הספרות בישראל, שחלקים מרכזיים ומבוססים בה לוקים בכוחנות, במחיקת נשים יוצרות, בהעדפת פרובוקציות, אלימות ומדנים על פני איכות, בצמצום נמשך של במות לשירה עכשווית ושל השיח על אודותיה. מתוך הצורך הזה ערכנו ב-2016 את פסטיבל 'תיקון' האלטרנטיבי לשירה, בארבעה מוקדים ברחבי הארץ, ומתוך הכרה בנחיצותה של אלטרנטיבה קבועה אנחנו מייסדות כעת את המוסך – מוסף מקוון דו-שבועי לשירה, לסיפורת, לביקורת ולמסה. המוסך ייערך על בסיס פתיחות, שוויון והומניזם, אתיקה המכירה בכך שמאחורי כל יצירה ניצבת נפש, ומעל לכול – התשוקה הפשוטה לספרות טובה.

רוצים לדעת מתי יוצא גיליון חדש? הירשמו לניוזלטר, והמוסך כבר יבוא אליכם!

אמנית מלווה: אפרת בלוססקי

      

      

      

 

לגיליונות הקודמים:

הַמּוּסָךְ: גיליון מס' 14

הַמּוּסָךְ: גיליון מס' 13

הַמּוּסָךְ: גיליון מס' 12

הַמּוּסָךְ: גיליון מס' 11

הַמּוּסָךְ: גיליון מס' 10

הַמּוּסָךְ: גיליון מס' 9

הַמּוּסָךְ: גיליון מס' 8

הַמּוּסָךְ: גיליון מס' 7

הַמּוּסָךְ: גיליון מס' 6

הַמּוּסָךְ: גיליון מס' 5

הַמּוּסָךְ: גיליון מס' 4

הַמּוּסָךְ: גיליון מס' 3

הַמּוּסָךְ: גיליון מס' 2 – מיוחד ליום השואה

הַמּוּסָךְ: גיליון מס' 1

שירה | עַד שֶׁיָּבוֹא הָעוֹלָם אֶל סוֹפוֹ / נְנַצֵּל זֶה אֶת גּוּפוֹ שֶׁל זֶה / לְפָחוֹת שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים

שירים חדשים מאת מיה גורן ז"ל, אביטל גד-ציקמן, יערה שחורי, נדבי נוקד ועפרה שלו

צילום: אפרת בלוססקי

מיה גורן

ירח ורוד

אֵיכְשֶׁהוּ הָיָה אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת אֶקְדַּח.

אֲנִי דַּוְקָא לֹא רָצִיתִי,

אֲבָל דֵיוִיד אָמַר שֶׁצָּרִיךְ

 

גַּרְנוּ בְּבִקְתָּה בְּאֶמְצַע הַמִּדְבָּר,

גַּרְנוּ בְּשׁוּם מָקוֹם

 

סְבִיבֵנוּ הָיָה רַק חוֹל צָהֹב

וְשָׁמַיִם כְּחֻלִּים מֵעָלֵינוּ

 

מוּלֵנוּ דֶּרֶךְ עָפָר מְפֻתֶּלֶת

וְכָל

קוֹל שֶׁל מְכוֹנִית עוֹבֶרֶת

הִקְפִּיץ אוֹתָנוּ

מִשַּׁלְוָתֵנוּ הַמְּדֻמָּה.

 

מיה גורן ז"ל (1976-2014) היתה סופרת ומשוררת בתחילת דרכה. נרצחה בחודש יוני השנה על ידי בן זוגה. סיפור פרי עטה, "אני והילד", הופיע בגיליון 7 של המוסך. השיר "ירח ורוד" מתפרסם כאן לרגל יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים.

 

 

אביטל גד־ציקמן

רגע

כְּשֶׁיָּבוֹא סוֹף הָעוֹלָם נֶחֱצֶה אֶת הַגֶּשֶׁר
אֲבָל לְעֵת עַתָּה
נִשָּׁאֵר פֹּה וְנַחֲזִיק יָדַיִם.
אֲנִי אָכִין לְךָ קָפֶה
וְאַתָּה תַּחְתֹּך אֶת הַפָּפָּיָה,
נְדַבֵּר עַל הַהַפְגָּנוֹת וְעַל הַגֶּשֶׁם
כְּאִלּוּ עוֹד רֶגַע נֵצֵא,
אֲבָל הַסַּפָּה מַזְמִינָה
וְהַשָּׁטִיחַ.

עַד שֶׁיָּבוֹא הָעוֹלָם אֶל סוֹפוֹ
נְנַצֵּל זֶה אֶת גּוּפוֹ שֶׁל זֶה
לְפָחוֹת שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים
וְנוּכַל לְפָרֵק אֶת עַצְמֵנוּ
זֶה לְתוֹךְ זֶה
וְלוֹמַר פַּעַם אַחַת לְפָחוֹת
כַּמָּה זֶה טוֹב.
כַּמָּה זֶה טוֹב.
זֶה טוֹב מִתָּמִיד
רֶגַע לִפְנֵי הַסּוֹף.

 

לא כלום

רֵיחַ הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים בֶּאֱמֶת
עָלָה בְּאַפִּי
וְנִפְרַשׂ כְּזְנַב טַוָּס
כְּנֶגֶד הַשְּׂעָרוֹת הַזְּעִירוֹת
וּמָתַח אֶת עוֹרִי,
וּבִקַע אֶת עַצְמוֹתַי,
וּפֵרֵק אֶת פָּנַי
עַד שֶׁנִּהְיוּ אֲחֵרִים
וְהַקְּמָטִים
חָרְצוּ אֶת נִשְׁמָתִי,
וְהָיִיתִי לְלֹא כְלוּם
כְּמוֹ הָעוֹלָם
רֶגַע לִפְנֵי שְׁעַת הַבְּרִיאָה.

 

סיפוריה של אביטל גד־ציקמן הופיעו באנתולוגיות ובמגזינים רבים, בהם, בעברית, בעיתון 77 ובאלכסון, ובאנגלית ב־W.W. Norton’s International Flash Anthology, McSweeney's Best American Flash of the 21st Century Anthology,  Prairie Schooner, Calyx & Ambit. מבחר מסיפוריה בשם 'LIFE IN, LIFE OUT' הופיע בארצות הברית (Matter Press, 2014). היא חיה בברזיל וכותבת דוקטורט בנושא מיעוטים, גוף האישה וטראומה בספרות כתובה על ידי נשים.

 

יערה שחורי

*

אֵין צֹרֶךְ בְּשָׁעוֹן כְּדֵי לָדַעַת
הִנֵּה אֶמְצַע הַחַיִּים.

אֲנִי כְּחֻלָּה מֵרֹב מִלִּים
וְכָל הָעוֹלָם מִלָּה אַחַת.

אַתָּה נִכְתָּב בַּחֵלֶק הַפְּנִימִי
שֶׁל זְרוֹעוֹתַי.

 

*

הַשֶּׁמֶשׁ עוֹד חַלָּשָׁה בָּרְקִיעִים
וּבְתוֹךְ יָדַי שְׁתֵּי יָדֶיהָ.

בְּלֶב הַקֹּר זוֹרַחַת נוּרָה
בִּתִּי הוֹפֶכֶת פָּנֶיהָ.

אֲנִי קוֹרֵאת בְּאָזְנֶיהָ
וּבְעֵינֶיהָ כְּבָר דּוֹלֵק יוֹם.

הִנֵּה הַלֶּקֶט
הִנֵּה הַשִּׁכְחָה.

מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּיָדֵינוּ מֻכְרָח לְהַסְפִּיק.
אוֹר הַחַשְׁמַל לֹא יַסְפִּיק.

 

*

אַתָּה בְּוַדַּאי מֵבִין
טָעִיתִי בְּקֶשֶׁר לַכֹּל.

הַסְּכוּם הַסּוֹפִי אֵינוֹ מַחֲזִיק דָּבָר
הָאֶבֶן נוֹפֶלֶת תָּמִיד בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם.

אֶת הָעֲשָׂבִים שֶׁקָּטְפָה כְּמוֹ פְּרָחִים
שָׁמַרְתִּי בְּכִיס הַמְּעִיל.

הָעֲשָׂבִים בַּכִּיס וְהָאֶבֶן בַּכִּיס וְהַיָּדַיִם
הַזְּגוּגִיּוֹת עֲדַיִן שְׁלֵמוֹת.

הַאִם אֵי־פַּעַם הָיְתָה מוּגֶנֶת.
הַאִם אֵי־פַּעַם הָיְתָה מוּגֶנֶת.

שׁוּב יָדַי אֵינָן קָרוֹת מִכְּדֵי לָגַעַת.

 

יערה שחורי היא סופרת ועורכת. ספרה האחרון, "אקווריום", זכה בפרס ברנשטיין לשנת 2017.

 

נדבי נוקד

צוּף

טִפּוֹת הַקָּרָמֶל
שֶׁנִּקְווֹת מֵעַל עוּגַת הַתַּפּוּחִים שֶׁל אִמָּא
הֵן בְּעֵינֵי קוֹנְדִּיטוֹר
אוּלַי טָעוּת עִרְבּוּל וַאֲפִיָּה

עֲבוּרִי הֵן צוּף יַלְדוּת
מָן לַמַּסָּע בַּמִּדְבָּר
טַל בֹּקֶר
הֹוֶה
עָבָר

 

נדבי נוקד, יליד פתח תקווה, 1977, בעל תואר שני במנהל עסקים, עיתונאי בעבר ומורה ומוזיקאי בהווה. משורר ומתרגם שירה מולחנת. שירים פרי עטו התפרסמו בעיתונים מעריב וידיעות אחרונות. מופיע מעת לעת במועדונים עם נוסח עברי לשירים לועזיים.

 

עפרה שלו

*

בָּאתִי לַעֲזֹר לָכֶם לְפַנּוֹת אֶת הַבַּיִת,
כָּל אֶחָד הֶעֱסִיק עַצְמוֹ בְּפִינָה אַחֶרֶת,
הַשֶּׁקֶט שִׁוַּעַ מִן הַקִּירוֹת.
אֲנִי גִּלְגַּלְתִּי אֶת הַדְּמָעוֹת חֲזָרָה לַאֲרֻבּוֹת הָעַיִן,
הִיא הִסְתּוֹבְבָה בֵּין הַחֲדָרִים וְעֵינֶיהָ חֲלוּלוֹת,
עַל דַלְתּוֹת שְֹפָתֵיךָ נִנְעָלוּ הָמִילִים.
אַרְגָּזִים נֶעֶרְמוּ
מְלֵאִים בִּימֵי הָאוֹר שֶׁקִּפַּלְנוּ לְתוֹכָם.
דָּמְמוּ קוֹלוֹת הַיְּלָדִים
רַק בִּכְיוֹ שֶׁל הַפָּעוֹט קָרַע עָלִינוּ קְרִיעָה

בַּיִת מִתְרוֹקֵן מֵחַיָּיו.

*

בְּסוֹף הַיּוֹם,
כְּשֶׁמַּלְכוּת שָׁמַיִם תִּכְבֹּש
אֶת נִימָיו הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הָאוֹר,
יֵאָסְפוּ פֵּרוּרֵי הַיּוֹם
מִכָּל פִּנּוֹת הַבַּיִת,
הֵדֵי מַעֲשֵׂי אָדָם שֶׁהִסְתַּנְּנוּ אֵלָיו
יְבַקְּשׁוּ מִפְלָט בְּחַדְרֵי חֲדָרִים.
הָעוֹלָם יִשְׁקֹט,
יַרְפֶּה אֲחִיזָה
מֵחָרְבוֹת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם,
יִתֵּן לַשֶּׁקֶט
לַעֲרֹךְ אֶת הַמִּשְׁפָּטִים
לַסִּפּוּר
שֶיִיצָרֵב בִּבְשַׂר
הַחַיִּים.

 

עפרה שלו למדה אמנות ועיצוב בארץ ובאנגליה. עוסקת באוּמנות, צורפות ועיצוב. ספר ביכוריה, "תנשמי", הופיע ב-2014 בהוצאת עיתון 77. ספרה השני, "ציפורנים שחורות", יראה אור בקרוב, עם תצלומים של אפרת בלוססקי המקיימים דיאלוג עם השירים.

 

      

      

      

 

פופקורן | עיבודים לשירי לאה גולדברג

סרטונים של יוצרים לשירים של לאה גולדברג חושפים צדדים חבויים ומאפשרים להכיר אותה קצת אחרת. ריקי כהן על אינטרפרטציות מפתיעות ומבריקות לשירת לאה גולדברג

.

מאת ריקי כהן

.

משהו נרעד בתוכי כשאני מדמיינת את לאה גולדברג מתעוררת מן המתים ומתבוננת במיתוס התרבותי שנוצר ממנה ובייצוג האמנותי שלו. שלא לדבר על השטר החדש שעליו הוטבעה דמותה, והוא זוכה למעין מיני פולחן ברשתות החברתיות ולכינויים והברקות כגון "לאה שקל" ו"מאה גולדברג" (״אני היחיד פה בחדר שהכיר אישית את שלושתם, ושלושתם היו תפרנים״, אמר השבוע הסופר עמוס עוז על משוררי השטרות, כפי שציטטה אותו בטוויטר בתו הסופרת פניה עוז-זלצברגר).

האישה חמורת הסבר, הסגפנית, הקפדנית – מה היא הייתה חושבת על העיבודים הרבים שהעניקו אמנים שונים לשיריה; למשל הביצוע המופתי של רות דולורס וייס לשיר "משירי ארץ אהבתי", שמעניק לו פרשנות אינטימית כל כך, וגם אלגורית? ועוד יותר – מה הייתה חושבת לנוכח הייצוגים הוויזואליים העוסקים ביצירתה, בראש ובראשונה יצירתו של יאיר קדר, לאה גולדברג בחמישה בתים, סרט שביים במסגרת "העברים" – מיזם לתיעוד התרבות העברית. הסרט, שיצא לאקרנים ב-2011, הוא יצירה אמנותית עזה ומצוינת על קורות חייה ועל שירתה של גולדברג. באופן טבעי, החומרים הוויזואליים על גולדברג העומדים לרשות היוצרים מוגבלים בכמותם ואף באיכותם הטכנית. מה גם שהלבשת פירוטכניקה עכשווית בפילם או בווידאו על יצירתה הקלאסית היא לדעתי מהלך שנועד כמעט בוודאות לכישלון. טוב עשה קדר כשנמנע ממלכודת זו ובחר למשל להגיש את השיר המזוהה איתה ביותר, "משירי ארץ אהבתי", כמצגת סטילס של תמונות ביוגרפיות שלה, לצד קולה הקורא את מילותיו.

.

לי, שאני ילידת סוף שנות השישים, ספוגה במיתוס שלפיו היא הייתה אישה דיכאונית, בודדה מאוד, סובלת בשל מראֶיהָ, שלא היה חביב עליה – התמונות הללו מגלות שזהו סיפור חלקי מאוד. במצגת היא נראית שובת לב, 'קוּלית', חייכנית, חבוקה בזרועות בני זוג ומוקפת חברים. ההנגדה בין תוכנו הפוליטי של השיר, הקשרו הלאומי, לתמונות הפרטיות כל כך, הנוגעות ללב, היא בחירה אמנותית רגישה, חכמה ואפקטיבית.

ובעוד יצירתו של קדר קרובה ברוחה לאסתטיקה הפיוטית של גולדברג, יצירתו של המאייר והמעצב הגרפי ASFE רחוקה ממנה שנות אור. זוהי "הצעה לגרסת אייפד של השיר 'הילד הרע'", אינטרפרטציה מונפשת לשיר ידוע זה, משירי הילדים של גולדברג. האנימציה שיצר ASFE מגשרת על פער הטכנולוגיה והדורות – ואולי בה בעת מדגישה אותו – וממחישה באופן מקורי ומבריק את הטרנספורמציה שגולדברג דנה בה בשיר.

.

גם עורכת הסרטים שירה ארד נדרשה ליצירתה של גולדברג. היא בחרה את השיר "גם הפחד", ובחרה להקראתו ילדה הנשמעת רכה בשנים. האנימציה, פשוטה וכהה, מציגה את מילות השיר בתנועה ובפונטים משתנים. הנגדה מעניינת נוצרת מהצבת האנימציה ומילות השיר הקודרות לצד קולה המתוק של הילדה.

.