כל הזכויות שמורות לספרייה הלאומית © 2017

גלגולו של ניגון

זהו מסלול גלגולו של ניגון; מסלול גיאוגרפי ותרבותי שראשיתו במזרח אירופה בעיר באוקראינה, המשכו בראשית ההתיישבות הארץ-ישראלית החדשה והיטמעותו בפס הקול הישראלי העכשווי.

תמר זיגמן | 11.06.17 | 1 דקה |
Share

"כי הנה כחומר ביד היוצר" הוא פיוט הנאמר בתפלת ערבית של יום הכיפורים. תוכנו של הפיוט מציג בפניו של המתפלל תיאור אלגורי המדמה את הבורא ל"יוצר", ל"אמן" העושה ב"חומר"- כלומר בבריאה – כרצונו. ברבות השנים הותאם לפיוט לחן חסידי המיוחס לר' שלום חאריטאנאוו (1933-1886) – "שו"ב [שוחט ובודק] מניקאלאיעוו", "בעל מנגן" בעגה החסידית. מאז מושר הפיוט בלחן זה במסורת חסידי חב"ד.  "כי הנה כחומר" עלה ארצה, התיישב ובא בחברת ה"עולים החדשים" אי-שם בשנות העשרים של המאה העשרים. בגלגולו השני הפך הניגון שיר "ארץ-ישראֿלי" קלאסי, נכס צאן ברזל בנוף שירי הזמר העברי,  הפעם למילותיו של המשורר עמנואל הרוסי – "שכב בני".

 

"ניגון לר' שלום חאריטאנאוו – שו"ב [שוחט ובודק] מניקאלאיעוו". (ברוקלין: ספר הניגונים: ניגוני חסידי חב"ד, 1957).

 

עמנואל הרוסי (נובוגרבלסקי) (1979-1903), נולד בניקולייב שברוסיה. בשנותיו הראשונות למד ב"חדר" מסורתי, ובו בזמן דאג אביו ללמדו עברית בהגייה ספרדית. בהמשך עלה ארצה כפעיל ציוני, התיישב בחיפה והחל לעבוד ב"מקוה ישראל". בשנת 1929 נטל חלק בהגנה על העיר תל-אביב. בעיצומן של הפרעות הקשות קיבל את הידיעה על הולדת בנו אבנר. אז כתב את מילות השיר "שיר ערש לרך הנולד"  ללחן שהכיר ככל הנראה  מילדות – "ניגון לר' שלום חריטונוב". רמזים למצב הקשה מופיעים בשיר בדמות המילים "בוערת הגורן בתל-יוסף וגם מבית אלפא עולה עשן". בשיר "שכב בני" בגרסתו החדשה משתקפת תמונה שונה ובמובן מסוים מנוגדת לתוכן הטקסט הראשוני. אם בפיוט נשקפת דמות האדם כ"חומר ביד היוצר", הרי שכאן הפך בורא, פועל, עובד, יוצר עצמאי, בלתי תלוי.  זוהי מעין דת חדשה במרכזה ניצבים האדם, האדמה, העמל, העבודה, ומלאכת הכפיים.

במחלקת המוזיקה מצויים פרסומים שונים של הניגון והשיר כך למשל הקלטה משנת 1966 שערך החוקר יעקב מזור בביצוע "בעל המנגן" שלום ברוכשטט, וגרסאות שונות של הגרסה הישראלית ביניהן הגרסה המפורסמת של הזמר אריק לביא.

 

תמר זיגמן

עובדת מחלקת המוזיקה וארכיון הצליל בספרייה הלאומית. תלמידת מחקר בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית.
לכתבות נוספות של תמר זיגמן >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו