כל הזכויות שמורות לספרייה הלאומית © 2017

"ואלס להגנת הצומח": השיר שנכתב נגד הטרדה מינית

נעמי שמר לא הייתה חברה ב"חברה להגנת הטבע" ואת השיר שמחזיר אותנו לילדות ולימי התום, היא לא כתבה על פרחים מוגנים

הדר בן-יהודה | 23.10.17 | 9 דק' |
Share
ירדנה ארזי שרה את ה"ואלס להגנת הצומח"

כְּבָר פּוֹרְחִים נַרְקִיסִים בִּשְׁמוּרוֹת-הַטֶּבַע
מַרְבַדִּים נִפְרָשִׂים בִּשְׁפֵלַת הַחוֹף
כַּלָּנִית וְכַרכֹּם, אֶלֶף גּוֹן וָצֶבַע
וְהַחֹק שֶׁאוֹמֵר – כָּאן אָסוּר לִקְטֹף!

רַק עָלַי אֵין הַחֹק מַשְׁגִּיחַ
רַק עָלַי אִישׁ אֵינוֹ שׁוֹמֵר
לוֹ הָיוּ לִי עָלֵי-גָּבִיעַ
אָז, הָיָה מַצָּבִי אַחֵר!

צִפֳּרִים נְדִירוּת כְּבָר דוֹגְרוֹת בַּסֶּלַע
אִילָנוֹת נְדִירִים נִשְׁמָרִים לְחוּד
אַיָּלוֹת נִבְהָלוֹת מִסְתַּכְּלוֹת בַּשֶׁלֶט
בּוֹ כָּתוּב בְּפֵרוּש שֶׁאָסוּר לָצוּד

רַק עָלַי עוֹד לֹא שָׂמוֹ שֶׁלֶט
מִסָּבִיב אֵין לִי כָּל גָּדֵר
לוּ הָיִיתִי, נֹאמַר – אַיֶּלֶת
אָז הָיָה מַצָּבִי אַחֵר!

אֲדוֹנִי, הִזָּהֵר, אַל תִּגַּע בָּאִירִיס!
צִבְעוֹנִי-הֶהָרִים הוּא מִחוּץ לַתְּחוּם!
כָּל גִּבְעָה נִשָּׂאָה בְּשׁוּלֵי-הָעִיר הִיא
שֶׁטַח בָּר מְגֻּדָּר וְאֵזוֹר רָשׁוּם!

– אָז אֲנִי לִפְעָמִים חוֹשֶׁבֶת
כִּי הָיָה זֶה אוּלַי רָצוּי
לוֹ הָיִיתִי נַרְקִיס אוֹ רַקֶּפֶת
אוֹ אֲפִילּוּ אֵיזֶה בֶּן-חָצָב מָצוּי

הִסְתַּכְּלוּ מַה שֶּׁקּוֹרֶה לִי בַּדֶּרֶך:
כָּל אֶחָד עוֹבֵר-חוֹטֵף-קוֹטֵף-קוֹלֵעַ לוֹ זֵר –
לוֹ הָיִיתִי חַיָּה אוֹ פֶּרַח
אָז הָיָה מַצָּבִי אַחֵר!

 

ה"ואלס להגנת הצומח" שכתבה נעמי שמר ושלמדנו בילדות בהקשר של אהבת הטבע ושמירה על הפרחים המוגנים, השיר שנחשב לאחד השירים הירוקים האהובים בישראל הוא בעצם שיר נגד תופעת ההטרדות המיניות של נשים, נערות וחיילות בארץ בשנות הששים.

הדוברת בשיר היא לא פרח מוגן אלא אישה שמספרת: "רַק עָלַי אֵין הַחֹק מַשְׁגִּיחַ", "רַק עָלַי אִישׁ אֵינוֹ שׁוֹמֵר" ו"לוֹ הָיוּ לִי עָלֵי-גָּבִיעַ" (עלים חיצוניים שמגנים על חלקי הפרח הפנימיים) "אָז, הָיָה מַצָּבִי אַחֵר!". היא זועקת: "הִסְתַּכְּלוּ מַה שֶּׁקּוֹרֶה לִי בַּדֶּרֶך: כָּל אֶחָד עוֹבֵר-חוֹטֵף-קוֹטֵף-קוֹלֵעַ לוֹ זֵר – לוֹ הָיִיתִי חַיָּה אוֹ פֶּרַח אָז הָיָה מַצָּבִי אַחֵר!"

שנים אחרי שכתבה את השיר, נשאלה נעמי שמר על ידי המראיין יצחק שמעוני אם היא חברה ב"חברה להגנת הטבע", והשיבה לו: "החי מעניין אותי בשיר הזה, החי ולא הצומח. תמיד שִיעשע אותי לראות פלקטים של פרחי בר מוגנים וליד זה באותו עיתון כתבה על מעשים מגונים. הקונטרסט הזה בין הנערות הבלתי מוגנות לפרחים המוגנים היה מאוד בולט וקרא לי להגיב עליו וזהו השיר."

את ה"ואלס להגנת הצומח" שרה לראשונה רביעיית הבנות "האחיות שמר", והוא נכלל בתוכניתן "איפה הגברים?" משנת 1966.


הנה ההקלטה הראשונה של השיר בביצוע "האחיות שמר"

 

השיר התפרסם ממש רק כאשר ביצעה אותו שנה מאוחר יותר הלהקה הצבאית – להקת הנח"ל, בתוכניתה העשרים "הנחלאים באים, הנחלאים באים".

 

הנה הביצוע המפורסם של להקת הנח"ל עם הסולנית שולה חן

 

 

בחודש מאי 1970, שלוש שנים מאוחר יותר, לקחה נעמי שמר את הבמאי יכין הירש לסיור בתחנות חייה. הם ביקרו בקבוצת כנרת, פגשו את משפחתה של שמר וגם תיעדו את החזרות של להקת הנח"ל על "הואלס להגנת הצומח".

בסרטון הבא אפשר לצפות בתיעוד היפה של החזרות, בתגובה של שמר ובפניהם של הזמרת ירדנה ארזי, הבמאי דני ליטאי והמלחין והמעבד המוזיקלי יאיר רוזנבלום. אפשר לנחש את הכוונה שעומדת מאחורי השיר מהאופן שבו מנחה שמר את הזמרת ירדנה ארזי ומדבריה בחזרות ("שבאמת יצטרך מישהו לשמור עליה"). ירדנה ארזי שמבצעת את הסולו בשיר, נראית פגיעה ואומללה במעמד הזה.

 

 

עפר גביש, מוזיקאי שעוסק בחקר הזמר העברי כותב באתר שלו ששמע מנעמי שמר את הסיפור הבא: "אני מקבלת הרבה טלפונים ממבצעים של שירַי, ממדריכי נוער, ממרצים וגם מגננות. ויום אחד התקשרה אלי גננת ושאֵלה בפיה: 'אני יודעת איך להלביש את האיילה שבשיר, את הרקפת, את הצבעוני, אבל יש בסוף אחת שאומרת שהיא לא חיה ולא פרח, איך להלביש אותה?' אמרתי לה," מספרת שמר, "שתלביש את הילדה ששרה בסוף במדים של חיילת"

תופעת ההטרדות המיניות והפגיעות המיניות לא התחילה ולא נגמרה בשנות הששים. החוק שמשגיח, "הַחֹק שֶׁאוֹמֵר – כָּאן אָסוּר לִקְטֹף!" הוא החוק למניעת הטרדה מינית, שאושר בכנסת רק בשנת 1998, למעלה מ-30 שנה אחרי שנעמי שמר כתבה את השיר.

 

***

כתבות נוספות

השיר הראשון שחיברה נעמי שמר בת ה-8

 

אֱסוֹף אֶת כָּל הַמַּעֲשִֹים, אֶת הַמִּלִּים וְהָאוֹתוֹת – השיר לתרצה

 

"הילדה ששכחה להתבגר": שירי נעמי שמר לילדים

סיפורן של הנשים הירושלמיות שהצילו את אחיותיהן מהזנות

***

הדר בן-יהודה , כותבת ועורכת תוכן, הספרייה הלאומית

כותבת, מתרגמת ועורכת. מחברת תסריטים, מתרגלת טאי צ'י ויודעת איך להתאים לאנשים את הספר שהכי מתאים להם בדיוק עכשיו. יום אחד אכתוב אותו. צילום: טל ניניו
לכתבות נוספות של הדר בן-יהודה >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו