כל הזכויות שמורות לספרייה הלאומית © 2017

שירה: "זֶה סְתָם כֶּתֶם, אֲנִי אוֹמֶרֶת, לֹא הָיְתָה לוֹ שׁוּם נְטִיָּה לִטְווֹת קוּרִים אוֹ לְרַחֵף"

שירים מאת נורית זרחי, אבישי חורי ורחל פרץ

נורית זרחי

פרפר שחור

פרפר שחור
אַתְּ אוֹמֶרֶת שֶׁהָפַךְ לְפַרְפַּר,
הַסּוֹבֵב מִדֵּי לַיְלָה בַּדִּירָה הַזֹּאת.
רוֹאָה אוֹתוֹ שָׁם, אַתְּ
שׁוֹאֶלֶת, שָׁחוֹר וְכָנוּף בְּזָוִית הַקִּיר?
זֶה סְתָם כֶּתֶם, אֲנִי אוֹמֶרֶת, לֹא הָיְתָה לוֹ שׁוּם נְטִיָּה
לִטְווֹת קוּרִים אוֹ לְרַחֵף. שִׁרְיוֹן הַגֶּבֶר שֶׁלּוֹ
כָּבֵד מִדַּי. אֲנִי זוֹכֶרֶת אוֹתוֹ רָכוּב עַל סוּס, אוֹ קוֹצֵר
שְׂעוֹרָה בְּכַפּוֹתָיו הַגְּדוֹלוֹת.
מַתְאִים לוֹ שֶׁנֶּעֱלַם לְגַמְרֵי, כְּמוֹ גֶּשֶׁם
אַחֲרֵי שֶׁפָּסַק.

דַּלְּגִי עַל הַהַקְדָּמוֹת בַּסְּפָרִים, קִפְצִי
מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן
יָשָׁר לְתוֹךְ הַגָּן שֶׁל רוּסוֹ,
שָׁם מִצְטוֹפְפִים לְלֹא שִׁיטָה חָטְרֵי דֶּקֶל,
בּוּגֶנְוִילְיָה מִתְפָּרַעַת, סִפְלוֹנֵי לִימוֹן, תַּפּוּז וּפִרְחֵי מֶתֶק בְּעִרְבּוּבְיָה.
הַאִם זֶה הַטֶּבַע בְּמִסְדְּרוֹנָיו הַסְּמוּיִים שֶׁמַּעֲנִיק חַיִּים לְשַׁעֲרֵי בֹּקֶר
כְּשֶׁתּוֹרִים מְהַפְּכוֹת צְלִיל וְצִפְצוּף יוֹנְקֵי הַדְּבַשׁ
שֶׁאֲנִי שׁוֹמַעַת
קוֹל לְלֹא גּוּף

הנ"ל

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִתְיַדֵּד עִם מַר
מָוֶת, הוּא מַצְמִית אוֹתָנוּ בְּשַׁגַּעַת
הַבְּדִידוּת. בַּבֹּקֶר שׁוֹתֶה
אֶת הַקָּפֶה שֶׁלּוֹ בִּיחִידוּת
(אֵין לוֹ מְשִׁיכָה לְבָתֵּי קָפֶה)
בַּצָּהֳרַיִם אוֹכֵל מִצַּלַּחְתּוֹ הָרֵיקָה.

מִי שֶׁחִסֵּל אֶת יְדִידָיו
לֹא יָכוֹל לְהִתְלוֹנֵן עַל שְׁתִיקָה
עַכְשָׁו עָלָיו לַהֲרֹג עוֹד שָׁעָה אֲרֻכָּה
לֹא חִידוֹנִים לֹא סִפְרוּת
שֶׁל מִי הַיּוֹדֵעַ מֵרֹאשׁ אֶת הַסּוֹף.

בַּלַּיְלָה הוּא מִתְהַפֵּךְ בַּמִּטָּה הָרֵיקָה
פָּנָיו מֻפְנִים לְעֵבֶר הַנֶּצַח
אֵינוֹ מֵבִין מַדּוּעַ שְׁנָתוֹ נוֹדֵדָה
לְדַעֲתִי הַנָּ"ל חֲסַר תַּת־מוּדָע.

יוֹשֶׁבֶת תַּחַת עָלֶה שָׂרוּעַ לְהָגֵן עַל עוֹרִי הַלָּבָן.
הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹלַחַת בִּי אֶת
גּוּרֶיהָ שֶׁאֲלַטֵּף, אֲבָל אֵיךְ?
פַּרְוָתָם שׂוֹרֶפֶת
אֶת יְתוֹמֵי הַמִּזְרָח הַתִּיכוֹן. אֵיךְ
הִתְגַּלְגַּלְתִּי הֵנָּה?
אַל תִּשְׁאַל,
בֵּין הֶהָיָה לַדִּמְיוֹן יֶשְׁנוֹ גֶּשֶׁר צַר מְאֹד
תּוּכַל לַעֲבֹר עָלָיו רַק בְּעֵינַיִם
עֲצוּמוֹת.
בַּלֵּילוֹת הָרוּחוֹת רוֹקְדוֹת כְּנֶגְדִּי,
מִתְקַשָּׁה לְהֵרָדֵם אֲנִי חוֹבֶקֶת תַּן.
לֵךְ דַּע מִי מִשְּׁנֵינוּ מְיַלֵּל.

השירים לקוחים מתוך הספר "הכפולים", הרואה אור בימים אלה בהוצאת אפיק, סדרת 'נוודים' וסדרת 'ליריקה' בעריכת עליזה ציגלר.
ספריה האחרונים של נורית זרחי: "בצל גבירתנו" (רומן, ידיעות ספרים, 2013) ו"אררט" (שירה, הקיבוץ המאוחד, 2015).

אבישי חורי

נקִיים

בְּעֶרֶב פֶּסַח אֲנִי לוֹעֵג לָךְ
לַצָיְתַנוּת הַכְּנוּעָה
מוֹסֶרֶת נַפְשֵׁךְ עַל קִדּוּשׁ
הָאֶקוֹנוֹמִיקָה וְהָפָנְטַסְטִּיק
עִקֶּשֶׁת יוֹתֵר מִכֹּל הַלִּכְלוּכִים
דְּבֵקָה כְּמוֹ כֶּתֶם

אֲנִי לוֹעֵג עַד אָבִיב שֶּׁמִתְלַקֵּחַ
מַצִּית בִּי גַּעֲגוּעַ לְגִבְעוֹל
בְּדֹלַח שֶׁיְּטַפֵּס טָהוֹר
מִבֶּטֶן זֻהֲמָה עַד הָעֵינַיִם
יִתְחָרֵט לָךְ, יְחַלְחֵל בִּי
אֵיךְ פָּעַם הָיִינוּ
נְקִיִּים

שעשועים

עֲזֹר לִי לֹא לִסְלֹחַ עוֹד.
עֲזֹר לִי לְוַתֵּר: הַטָּעוּת
לְעוֹלַם חוֹזֶרֶת הַבֶּטֶן
לַנֶּצַח תְּקַרְקֵר

נִסִּינוּ, אֲהוּבִי.
לְכַמָּה רְגָעִים הָיִינוּ חָפְשִׁיִים,
שִׂחַקְנוּ בְּאַבָּא וְאַבָּא
וְהָעוֹלָם מָשַׁךְ עָלֵינוּ שַׁעֲשׁוּעִים כְּגָן.

אֲבָל זָר מַפְחִיד אָרַב כְּשֶׁהִתְגָלָשְתִי אֵלֶיךָ
עַקְרַבִּים שֶׁמָּצָאנוּ בְּאַרְגַּז הַחוֹל
מַמְתָּקִים שֶׁהִצַּעְתִּי וְדַעְתְּךָ
לֹא הִצְלִיחָה לִסְבֹּל.
עֲזֹר לִי לְהִתְנַדְנֵד מִמְּךָ הַבַּיְתָה
עֲזֹר לִי לֹא לִמְחֹל.

אבישי חורי, בן 24, חי וכותב על קו באר שבע-ירושלים.
בעברו היה תלמיד ישיבה ורועה צאן, עורך תרבות ועיתונאי.

רחל פרץ

מוות וסינדרלה

מָוֶת קָטָן מְאוֹד וְשָׁבִיר מְאוֹד, אֲנָשִׁים
שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הֵנִיחוּ לוֹ
לְהָנִיחַ אֶת יָדוֹ עַל לוּחַ לִבָּם
סוֹבְרִים שֶׁהוּא טָעוּת
אֻמְלָלָה שֶׁל הַטֶּבַע.
מָוֶת מַקְפִּיד לִתְחֹב סַכִּין מְעֻקֶּלֶת
בְּכִיס מִכְנָסָיו כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַבַּיִת.
לְעוֹלָם אֵינְךָ יָכוֹל לָדַעַת
כֵּיצַד יִנְהֲגוּ אֲנָשִׁים יְרֵאִים
בְּבוֹאָם לַהֲפֹךְ עָקֹב לְמִישׁוֹר.

אֲבָל סִינְדֶּרֶלָה מְמָאֶנֶת לְהַבְרִיק לְמַעֲנוֹ אֶת הַסַּכִּין.
יֵשׁ חֲטָאִים שֶׁמֵּרוּקָם חֵטְא גָּדוֹל הֵימֶנָּם, הִיא אוֹמֶרֶת.
אַתְּ מוּכָנָה בְּכָל עֵת לַחְדֹּל לְהִתְקַיֵּם, מָה, הוּא אוֹמֵר.
יָשַׁבְתִּי עַל בִּרְכֶּיךָ, הִיא עוֹנָה.
יֵשׁ לָךְ חֵרוּת הַדַּעַת, מָוֶת
אוֹמֵר כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת סְמוּכָה לַחַלּוֹן
מַבְרִיקָה אֶת מַזְלֵג הַכֶּסֶף עַד שֶׁהוּא קוֹרֵץ לַשֶּׁמֶשׁ.
הַשֶּׁמֶשׁ מְצַיֵּת וְשׁוֹקֵעַ מֵאֲחוֹרֵי בִּנְיַן הַמִּשְׂרָדִים.
אֲבָל מָוֶת לֹא אוֹמֵר זֹאת בִּגְלַל הַשֶּׁמֶשׁ.

מָוֶת וְסִינְדֶּרֶלָה שׁוֹתִים תֵּה מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן.
זִרְתּוֹ הַזְּקוּרָה שׁוֹלַחַת מָקוֹר שָׁחֹר בְּעִקְבוֹת הַסֵּפֶל.
סִינְדֶּרֶלָה דּוֹחֶפֶת אֶצְבָּעוֹת אֶל כְּלִי הַסֻּכָּר.
מָוֶת אוֹמֵר, טצ טצ טצ.
סִינְדֶּרֶלָה מַרְפָּה אֶצְבָּעוֹת לְאַט
וְתוֹחֶבֶת אוֹתָן אֶל פִּיהָ.
הִיא מַשְׁמִיעָה קוֹלוֹת יְנִיקָה.
מָוֶת אוֹמֵר, טצ טצ, סִינְדֶּרֶלָה גְּדֵלָה.

מָוֶת אוֹרֵב לָהּ בַּדְּלַעַת.
הִיא מְחַכָּה לְהָלוֹאִין.
שְׁנֵיהֶם אוֹהֲבִים אֶת הַלַּיְלָה בָּרְחוֹב.
כְּשֶׁמְּכוֹנִית רוֹמֶסֶת לְרֶגַע אֶת הַכְּבִישׁ
הַלַּיְלָה מַחְוִיר כְּמֵת
וּמְמַהֵר לְהַסְתִּיר אֶת פָּנָיו בַּצַּמָּרוֹת.

מָוֶת כָּתֹם וְנֻקְשֶׁה, אֲבָל בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא חָלוּל.
יֵשׁ לוֹ מַבָּט פְּנִימִי.
הַרְבֵּה מַבָּטִים פְּנִימִיִּים רוֹפְפִים.
הוּא אוֹרֵב בַּמְּזָוֶה וְעוֹקֵב אַחַר אַחֲיוֹתֶיהָ.
הֵן כּוֹסְסוֹת בְּהוֹנוֹת וּבוֹכוֹת בְּפִיּוֹת אֲדֻמִּים.

הַלַּיְלָה רוֹחֵשׁ צְחוֹקֵי תַּעֲלוּלִים.
בַּיַּעַר לוֹקֵק פַּר קְטוּם זָנָב
אֶת יָדָהּ שֶׁל יַלְדָּה קְטוּעַת רֹאשׁ.
וּבַל יִמָּצֵא יְחִידִי מִחוּץ לְבֵיתוֹ
בְּלֵיל הַחַג.
עֵינָיו שֶׁל מָוֶת מוּטָלוֹת בִּתְלוּלִית עַל הַשַּׁיִשׁ,
צְחוֹקוֹ מְהַבְהֵב מִתּוֹךְ פִּיו הָרֵיק,
אֵי סִינְדֶּרֶלָה,
רוֹקֶדֶת בֵּין עֵצִים מֻכַּת חַמְסִין,
עוֹד מְעַט תָּבוֹא הַפֵיָה הַטּוֹבָה
וּדְלַעַת זוֹרַחַת בְּיָדָהּ.

רחל פרץ (1966), ילידת יפו. עורכת לשון. ספריה: "מעשה לוט" (2012, הוצאה עצמית), "כיפה אדומה | רק תני לו אויב" (2016, מוסד ביאליק, סדרת "כבר" בעריכת ליאת קפלן).
זוכת פרס שרת התרבות לספרי ביכורים ופרס דיצני-הליקון.

 

 

המוסך – גיליון מס' 1 – כל הכתבות:

     

     
     
     

הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות

ספרות טובה. בעריכת קבוצת 'תיקון'. אחת לשבועיים. יום חמישי.
מערכת: תמר וייס, ריקי כהן, לי ממן, טל ניצן, גיא פרל, לאה קליבנוף-רון, דורית שילה, נטלי תורג'מן.
hamussach@gmail.com
לכתבות נוספות של הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו