כל הזכויות שמורות לספרייה הלאומית © 2017

קינה שומרית בת 4,000 שנה

"אָנוֹכִי קְדֵשַׁת הַשָּׁמַיִם – אֵיכָה כֹּה קָרָה לִי? / הָיְתָה (עִירִי) לְמָקוֹם שֶׁבִּרְחוֹבוֹ הַקַּדָּר שׁוֹבֵר (אֶת כַּדָּיו) / לְמָקוֹם שֶׁבִּרְחוֹבוֹ הָאוֹמֶנֶת מֵהַסָּה אֶת שִׁירָתָהּ. / בְּגָדַי הֻפְשְׁטוּ מֵעָלַי עוֹד בְּטֶרֶם לְבַשְׁתִּים / עָנָף שָׂרַט אֶת רַגְלִי עוֹד בְּטֶרֶם כּוֹפַפְתִּיהָ לָלֶכֶת."

Nimrud ivory plaque, with original gold leaf and paint, depicting a lion devouring a human, British Museum

תרגם משומרית והוסיף הקדמה: אורי גבאי

קטע הקינה שלפנינו הוא הבית הרביעי של הקינה "עירי אשר נבזזה", אחת הקינות הארוכות ביותר שהגיעו לידינו מן הספרות השומרית, אם לא הארוכה שבהן: היא כללה כ־2000 שורות שיר. הקינה הייתה ידועה בכל רחבי מסופוטמיה, ואף מעבר לה – בעיר מארי שבסוריה ובשושן שבאירן – מראשית האלף השני לפנה"ס עד סוף האלף הראשון לפנה"ס. חלקים ממנה הגיעו לידינו בכארבעים לוחות בכתב יתדות מאתרים שונים ומתקופות שונות. בהעתקים שלה מן המאה השביעית לפנה"ס והלאה מלווה את הטקסט השומרי גם תרגום לאכדית.

כמו רבות מן הקינות השומריות, הקינה מתארת כיצד מקוננת האלה אִינַנַה על חורבן עירה, כשהיא לובשת דמות פרה גועה. האלה גועה ובוכה על עירה, על ביתה – כלומר מקדשה, על אישהּ – כלומר האל תמוז, ועל בניה – הלא הם תושבי העיר. היא מתארת לא רק את המוות וההרס אלא גם את הפגיעה בסדר החברתי ובמנהגיו, ואת האויב ששוכן עתה בעירה ובמקדשה.

הקינה איננה רק יצירה ספרותית. כמו כל הקינות השומריות היא הייתה חלק מפולחן המקדש שנועד להזכיר לאלים את ההרס הנורא שיכול לקרות בזעמם, ועל כן ככל הקינות היא מסתיימת בבקשה להרגעת לב האלים כדי שחורבן כזה לא יקרה שוב.

 

זוֹ הַגּוֹעָה בְּקוֹל! הֲלֹא זֶה הַקּוֹל עַל עִירָהּ!
הַפָּרָה, זוֹ הַגּוֹעָה בְּקוֹל!
קְדֵשַׁת הַשָּׁמַיִם, הָאֵלָה אִינַנַה, זוֹ הַגּוֹעָה בְּקוֹל!
הֲלֹא זֶה עַל עִירָהּ, הֲלֹא זֶה עַל בֵּיתָהּ,
הֲלֹא זֶה עַל אִישָׁהּ, הֲלֹא זֶה עַל בְּנָהּ.

הִיא מַבִּיטָה בִּפְנֵי יוֹם־הַסַּעַר וּמִיָּד מַכִּירָה אֶת לִבּוֹ שֶׁל יוֹם זֶה,
הִיא מִתְהַלֶּכֶת כְּפוּפָה וְיוֹם־הַסַּעַר מַכֶּה בָּהּ בְּבֵיתָהּ הַטָּהוֹר.
אֵיכָה תֵּשֵׁב בְּבֵיתָהּ הַטָּהוֹר?
אִשָּׁה טְהוֹרָה! מַדּוּעַ נֶהֱרַס הַבַּיִת הַטָּהוֹר, הַבַּיִת הַבּוֹהֵק?

"קִינָה! מַדּוּעַ כֹּה קָרָה?
קְדֵשַׁת הַשָּׁמַיִם אֲנִי – מַדּוּעַ פָּנוּ הַהוֹד וְהֶהָדָר מִתִּפְאַרְתּוֹ (שֶׁל הַמִּקְדָּשׁ)?
גבירת מִקְדָּשׁ אֵאַנַה אֲנִי – אֶבְכֶּה עָלָיו מָרָה!
אֲנִי בּוֹכָה וְהַבֶּכִי מַר,
אֲנִי נֶאֱנַחַת וְהָאֲנָחָה נֶעֱתֶקֶת!
וְעַתָּה אֶלְמַד־נָא הֵיכָן מְקוֹם הַבֶּכִי,
אֶלְמַד־נָא הֵיכָן מְקוֹם הָאֲנָחָה!"

הַפָּרָה, זוֹ הַגּוֹעָה בְּקוֹל! הֲלֹא זֶה הַקּוֹל עַל עִירָהּ:
"מִלָּתִי הִיא 'אַלְלַי!' – מַדּוּעַ (הָעִיר) נִלְקְחָה מִמֶּנִּי?
מִלָּתִי, אַנְחָתִי הִיא 'אַלְלַי!'
הַקּוֹל עַל עִירִי אֲשֶׁר אֵינֶנָּהּ עוֹד!
הַקּוֹל עַל בֵּיתִי אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ עוֹד!
בֵּיתִי נִבְזַז לְעֵינַי,
עִירִי פֻּזְּרָה לְעֵינַי,
כְּשָׁלָל נֶחְלַקְתִּי בֵּין רַבִּים!
וַאֲנִי, בְּהִכָּנְסִי לַבַּיִת כִּסְנוּנִית,
רְדָפוּנִי אוֹיֵב וְאִישׁ מִרְמָה,
חִישׁ מַהֵר בָּאוּ!"

"אָנוֹכִי קְדֵשַׁת הַשָּׁמַיִם – אֵיכָה כֹּה קָרָה לִי?
הָיְתָה (עִירִי) לְמָקוֹם שֶׁבִּרְחוֹבוֹ הַקַּדָּר שׁוֹבֵר (אֶת כַּדָּיו),
לְמָקוֹם שֶׁבִּרְחוֹבוֹ הָאוֹמֶנֶת מֵהַסָּה אֶת שִׁירָתָהּ.
בְּגָדַי הֻפְשְׁטוּ מֵעָלַי עוֹד בְּטֶרֶם לְבַשְׁתִּים,
עָנָף שָׂרַט אֶת רַגְלִי עוֹד בְּטֶרֶם כּוֹפַפְתִּיהָ לָלֶכֶת.
בִּתְעָלוֹת הַמַּיִם שֶׁלִּי שׁוֹבֵר הַמְפַקֵּחַ אֶת הַקַּנְקַנִּים,
בִּשְׁדוֹתַי הָאִכָּר מֵשִׁיב אֶת הַסַּל.
בִּדְרָכַי שְׁלִיחֵי אוֹיֵב מְרַצְּחִים,
בִּרְחוֹבוֹתַי פּוֹרְצִים שְׁלִיחִים.
אֶת בֵּיתִי פָּרְצוּ לְהָפְכוֹ לְבֵית אֲחִיהֶם,
אֶל אוֹצָרִי הִגִּיעַ הָאוֹיֵב וְהִרְחִיקַנִי!"

"אַלְלַי! אֹמַר נָא אוֹיָה לְעִירִי! אַךְ אִישׁ אוֹיֵב הוּא הַמְדַבֵּר עִמָּהּ עַתָּה,
אֹמַר נָא אוֹיָה לְבֵיתִי! אַךְ אִישׁ אוֹיֵב הוּא הַמְדַבֵּר עִמּוֹ עַתָּה,
אֹמַר נָא אוֹיָה לִדְבִירִי! אַךְ אִישׁ אוֹיֵב הוּא הַמְדַבֵּר עִמּוֹ עַתָּה,
אֹמַר נָא אוֹיָה לְאוֹצָרִי! אַךְ אִישׁ אוֹיֵב הוּא הַמְדַבֵּר עִמּוֹ עַתָּה,
אֹמַר נָא אוֹיָה לְאִישִׁי! אַךְ אִישׁ אוֹיֵב הוּא הַמְדַבֵּר עִמּוֹ עַתָּה,
אֹמַר נָא אוֹיָה לִבְנִי! אַךְ אִישׁ אוֹיֵב הוּא הַמְדַבֵּר עִמּוֹ עַתָּה!"

 

ד"ר אורי גבאי הוא מרצה בחוג לאשורולוגיה באוניברסיטה העברית.

 

לוח מספריית אשורבניפל בנינווה (המאה ה-7 לפנה"ס), שעליו כתובה חלק מהקינה השומרית המובאת כאן. כיום במוזיאון הבריטי בלונדון.  ©Trustees of the British Museum

רוצים לדעת מתי יוצא גיליון חדש? הירשמו לניוזלטר, והמוסך כבר יבוא אליכם!

 

תוכן עניינים – גיליון מס' 9


      
      
      
      

 

הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות

ספרות טובה. בעריכת קבוצת 'תיקון'. אחת לשבועיים. יום חמישי.
מערכת: תמר וייס, ריקי כהן, לי ממן, טל ניצן, גיא פרל, לאה קליבנוף-רון,
דורית שילה, נטלי תורג'מן.
hamussach@gmail.com
לכתבות נוספות של הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו