כל הזכויות שמורות לספרייה הלאומית © 2017

אַתְּ מְשׁוֹרֶרֶת? תָּבִיאִי לִי סֵפֶר לִקְרֹא. אֲנִי אַחְזִיר, נִשְׁבַּעַת

תרגומים לג'יימס הוק, מאנגלית, ולילנה פניילובה, מרוסית

(Paul Gauguin / NIght Cafe in Arles (Madame Ginoux

ילנה פניילובה – לֶנָה ואנשים

מרוסית: גלי-דנה זינגר

מוֹכֶרֶת בַּחֲנוּת לַיְלָה
שֶׁבָּהּ אֲנִי קוֹנָה מָזוֹן וּמַשְׁקָאוֹת לְעִתִּים קְרוֹבוֹת
(אֲנִי שׂוֹנֵאת אֶת הַמִּלָּה "מַשְׁקָאוֹת")
מֵאַחַר שֶׁאֲנִי חוֹזֶרֶת מְאֻחָר מֵהָעֲבוֹדָה,
אָמְרָה לִי פַּעַם: רָאִיתִי אוֹתָךְ בַּטֶּלֶוִיזְיָה
בְּרֶשֶׁת תַּרְבּוּת
אָהַבְתִּי אֶת מַה שֶּׁאָמַרְתְּ
אַתְּ מְשׁוֹרֶרֶת? תָּבִיאִי לִי סֵפֶר לִקְרֹא.
אֲנִי אַחְזִיר, נִשְׁבַּעַת.
אֲנִי אוֹמֶרֶת: אֵין לִי עֹתֶק כָּרֶגַע,
אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁיִּהְיֶה לִי,
מַבְטִיחָה לְהָבִיא לָךְ.
לְמַעֲשֶׂה, לֹא הָיִיתִי בְּטוּחָה
שֶׁהוּא יִמְצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ.
מַדְהִים הָרָצוֹן הַזֶּה לְרַצּוֹת,
הַתֵּאַטְרָלִי הַזְּנוּתִי,
שֶׁאָבַד לִי לְאַחַר מוֹתוֹ שֶׁל סָשָׁה,
אֲבָל חָזַר בַּחֲשַׁאי.
אֵיכְשֶׁהוּ בֶּאֱמֶת פַּעַם הִזְדַּמֵּן לִי עֹתֶק חָפְשִׁי
שֶׁל "גִּרְסָה רוּסִית"
הֲרֵי מְשׁוֹרֵר חַיָּב לְטַפֵּל
בַּתְּפוּצָה
הַמּוֹ"לִים, אֲנִי אַגִּיד לָכֶם, לֹא מְטַפְּלִים מַסְפִּיק, לֹא אִכְפַּת לָהֶם.
וְנָתַתִּי לָהּ. בְּדִיּוּק בִּזְמַן רְכִישַׁת מָזוֹן וּמַשְׁקָאוֹת.
(בַּבֹּקֶר יוֹגוּרְט, גִ'ין וְטוֹנִיק אֶחָד, גִ'ין וְטוֹנִיק שֵׁנִי,
אַחַר כָּךְ קְצָת ווֹדְקָה,
וֶהֱיֵה שָׁלוֹם, עוֹלָם אַכְזָר,
כְּפִי שֶׁסִּפֵּר לִי
לְבוֹבְסְקִי* עַל שִׂיחַת שֵׁנִי בְּנֵי נֹעַר בְּנִיזְ'נִי נוֹבְגוֹרוֹד.
אֲנִי בְּהֶחְלֵט נִשְׁאַרְתִּי נַעֲרָה פְּרוֹבִינְצִיאָלִית.)
הִתְבָּרֵר שֶׁלֶּנָה וַאֲנִי חֲבֵרוֹת לַשֵּׁם.
אֲנִי שׂוֹנֵאת אֶת הַבִּטּוּי "חֲבֵרוֹת לַשֵּׁם"
וְעוֹד אֲנִי שׂוֹנֵאת אֶת הַמִּלָּה "לִהְיוֹת בְּקֶשֶׁר"
זֶה גּוֹרֵם לִי לְהִתְכַּוְּצֻיּוֹת פִיזְיוֹלוֹגִיּוֹת
אוּלַי מִשּׁוּם
שֶׁמֵּאֲחוֹרָיו אֲנִי הוֹזָה בְּקֶּשֶׁר וּבְפַאק,
וַאֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת הַזִּיּוּן הַטָּהוֹר לְלֹא פְּשָׁרוֹת.
אֲנִי לְעַצְמִי הַחֹק וְהַמִּשְׁפָּט הָעֶלְיוֹן.
תַּחְתְּמִי לִי, הִיא אוֹמֶרֶת.
לְלֶנָה, אֲנִי כּוֹתֶבֶת, מִיֵּלֶנָה.
אֲנִי מַחְזִירָה לָהּ אֶת הַסֵּפֶר בְּיִרְאָה.
כַּמֶּה יָמִים הִיא לֹא מַבִּיטָה בְּעֵינַי.
פַּעַם אַחַת לֹא הָיוּ אֲנָשִׁים בַּחֲנוּת,
וְאָז הִיא אוֹמֶרֶת: טוֹב, קָרָאתִי אֶת הַסֵּפֶר שֶׁלָּךְ.
שׁוּם דָּבָר לֹא הֵבַנְתִּי.
יוֹתֵר מִדַּי שֵׁמוֹת שֶׁאַף אֶחָד לֹא מַכִּיר.
זֶה כְּאִלּוּ אַתְּ כּוֹתֶבֶת
עֲבוּר חוּג מְצֻמְצָם מְאֹד. עֲבוּר הַחֶבְרֶ'ה. עֲבוּר אֲנָשִׁימִים.
מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, יֵלֶנָה?
שֶׁאַתְּ קוֹרֵאת לָהֶם בִּשְׁמָם?
נָתַתִּי לִשְׁתֵּי חֲבֵרוֹת שֶׁלִּי לִקְרֹא,
אַחַת קְשׁוּרָה לְסִפְרוּת.
הֵן הֵגִיבוּ בְּאוֹתוֹ אֹפֶן:
זֶה מְיֹעָד לְחוּג מְצֻמְצָם.
אֲנִי אוֹמֶרֶת, וְעַל טִיחוֹן זָדוֹנְסְקִי**
גַּם כֵּן לֹא הֵבַנְתְּ?
הִיא אוֹמֶרֶת, לֹא, עַל טִיחוֹן הֵבַנְתִּי.
אֲנִי אוֹמֶרֶת, וְעַל סֶרִיוֹזָ'ה הָאַלְכּוֹהוֹלִיסְט – גַּם
לֹא בָּרוּר?
הִיא אוֹמֶרֶת: בָּרוּר.
אֲנִי אוֹמֶרֶת, וּמַאֲמָרִים – גַּם לֹא בָּרוּר?
לֹא, פְּרוֹזָה – הִיא אוֹמֶרֶת – זֶה בָּרוּר,
אֲפִלּוּ רָצִיתִי לִקְרֹא יוֹתֵר לָעֹמֶק
עַל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שֶׁאַתְּ כּוֹתֶבֶת עֲלֵיהֶם.
לֶנָה, אֲנִי אוֹמֶרֶת, תַּאֲמִינִי לִי, לֹא עָשִׂיתִי אֶת זֶה בְּכַוָּנָה.
אֲנִי לֹא רוֹצָה שֶׁיִּהְיֶה לֹא בָּרוּר.
רַק שֶׁזֶּה יֵצֵא מֵעַצְמוֹ.
הִיא מַבִּיטָה בִּי בְּחֶמְלָה,
הִיא אוֹמֶרֶת: אֲנִי מְבִינָה.
אֲנִי מַמְשִׁיכָה לְהַמְצִיא תֵּרוּצִים: אַתְּ יוֹדַעַת,
אֲנִי כּוֹתֶבֶת הַרְבֵּה מַאֲמָרִים,
וְאִם הֵם בְּרוּרִים לָךְ בַּסֵּפֶר הַזֶּה,
אָז בַּשֵּׁנִי, כַּנִּרְאֶה, גַּם יִהְיֶה בָּרוּר?
הִיא אוֹמֶרֶת: אֲנִי מְבִינָה.
אָז מַה בִּשְׁבִילֵךְ, שְׁתֵּי בִּירוֹת וְסִיגַרְיוֹת מֶנְתָה?
כֵּן, לֶנָה, אֲנִי אוֹמֶרֶת, בְּבַקָּשָׁה,
אַמְשִׁיךְ לַעֲבֹד עַל עַצְמִי בַּחַגִּים וּבִימֵי הַחֹל.
הַכַּדּוּר חָזַר, וְהִנֵּה הוּא כָּחֹל.
הִנֵּה אַתְּ רוֹאָה, יֵשׁ כְּבָר חָרוּז.
לָמָּה אֲנִי רוֹצָה שֶׁהִיא תָּבִין?
לָמָּה אֲנִי רוֹצָה לְהִצְטַדֵּק?
מִנַּיִן תְּחוּשַׁת הָאִי־נַחַת הַמִּתְגַנֶּבֶת הַנִּשְׁכַּחַת
הַזֹּאת?
מָה, אֲנִי רוֹצָה לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיהָ?
אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת אֲהוּבָה עַל אֲנָשִׁים,
כְּמוֹ הַפְּסַנְתְּרָן ווֹדֶנְנִיקוֹב***?
אֲנִי מְבַצַּעַת נִסּוּי חֶבְרָתִי־תַּרְבּוּתִי טָהוֹר
נֻסַּח דִּמִיטְרִי אָלֶכְּסַנְדְּרוֹבִיץ' פְּרִיגוֹב****?
אֲנִי אֶת הַנִּסּוּי לְזִכְרוֹ
כְּבָר בִּצַּעְתִּי
בַּבְּחִירוֹת שֶׁל מֶלֶךְ הַמְשׁוֹרְרִים
בַּמָּכוֹן הַפּוֹלִיטֵכְנִי
(קָרָאתִי שִׁיר אַנְטִי־פּוּטִין
בְּפֶסְטִיבָל שֶׁמֻּמָּן בְּחָסוּת מִנְהָל־הַנָּשִׂיא.
גַּל קֹר שֶׁל שִׂנְאָה מְזֻקֶּקֶת
כְּמוֹ זֶה שֶׁבָּא אֵלַי מִן הָאוּלָם
הַמָּלֵא בְּתַלְמִידִים שֶׁל בָּתֵּי סֵפֶר מְחוֹזִיִּים לְתֵאַטְרוֹן,
מֵעוֹלָם לֹא הִרְגַּשְׁתִּי.
זוֹ הִתְנַסּוּת טוֹבָה.)
תָּמִיד אָמַרְתִּי:
אָסוּר לְהַרְאוֹת
אֶת שִׁירַי לִילָדִים וּלְהוֹרִים,
לְפוֹעֲלִים וּלְאִכָּרִים,
יֵשׁ לְהַרְאוֹת לָהֶם מִפְעָלִים וּבָתֵּי חֲרֹשֶׁת,
לָעֲנִיִּים – בְּעָיוֹת שֶׁל אֲחֵרִים, וְלָעֲשִׁירִים – גַּם כֵּן.
וַאֲנִי
מַרְאָה אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁל שְׂפַת הַמּוֹלֶדֶת
בִּמְדִינַת הַמַּשְׁאַבִּים הַטִּבְעִיִּים
לֹא עוֹבֶדֶת בָּעֵינַיִם עַל אַף אֶחָד,
כְּמוֹ הַמְשׁוֹרֶרֶת גֶ'חָאן פּוֹלְיַיֶבָה*****
אֵלֶּה כַּנִּרְאֶה יֻמְרָה וְהִתְחַזּוּת
מְזַעְזְעוֹת,
לֹא, בְּצֶדֶק הִתְרַעֵם אָבִי
כְּשֶׁקָּרָא בְּיוֹמַן הַטִּפֵּשׁ־עֶשְׂרֵה שֶׁלִּי:
אֵינִי רוֹצָה לְהַעֲמִיד פְּנִים
שֶׁהִנְנִי כְּמוֹ כָּל אֶחָד אַחַר –
מָה, אַתְּ מַחֲשִׁיבָה אֶת עַצְמֵךְ לְטוֹבָה יוֹתֵר מֵאֲחֵרִים?
הוּא שָׁאַג בְּלַהַט
שֶׁגָּבַל בְּ־BDSM.
הָיִיתִי בַּת חֲמֵשׁ־עֲשָׂרָה
הָיִיתִי בַּדִּכָּאוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי
הוֹרַי לֹא שָׂמוּ לֵב
לֹא הָיִיתִי רְגִילָה לְהִתְלוֹנֵן
וְלִמְשֹׁךְ תְּשׂוּמֶת לֵב
אֲנִי לֹא מַחֲשִׁיבָה אֶת עַצְמִי לְטוֹבָה יוֹתֵר
הַיֻּמְרָה שֶׁלִּי הַרְבֵּה יוֹתֵר נוֹעֶזֶת
אֲנִי מַחֲשִׁיבָה אֶת עַצְמִי לְאַחֶרֶת, לְאַחֵר, לַאֲחֵרִים
כְּמוֹ בְּסֶרֶט בַּעַל אוֹתוֹ שֵׁם
עִם נִיקוֹל קִידְמָן בַּתַּפְקִיד הָרָאשִׁי
אֲנִי לֹא מְבִינָה לָמָּה בְּעֶרֶב
רֹאשׁ הַשָּׁנָה הָאֶזְרָחִית
אֲנָשִׁים מִתְרוֹצְצִים בְּחִפּוּשׁ אַחַר עֵץ הָאַשּׁוּחַ
וּמַתָּנוֹת
וְהַמִּנְהָג הַמְטֻפָּשׁ הַזֶּה
לְחַכּוֹת
לִנְאוּם הַנָּשִׂיא בַּטֶּלֶוִיזְיָה
וְאָז לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת
אֶת הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה הַזֹּאת
חָגַגְתִּי
בְּרַכֶּבֶת מוֹסְקְבָה־ווֹרוֹנֵז'
יַחַד עִם פּוֹעֲלִים סִינִיִּים
אֶצְלָם שְׁנַת הָעַכְבְּרוֹשׁ מַתְחִילָה בְּחֹדֶשׁ פֶבְּרוּאָר
וְהֵם הָלְכוּ לִישֹׁן בְּשָׁעָה אַחַת־עֶשְׂרֵה
וַאֲנִי יָשַׁנְתִּי אִתָּם
בְּנִגּוּד לַהֶרְגֵּל
לְהֵרָדֵם בְּאַרְבַּע
אֲנִי אוֹהֶבֶת לְהָצִיץ
בַּחַלּוֹנוֹת הַמּוּאָרִים
שֶׁבָּהֶם גָּרִים דְּגֵי אַקְוַרְיוּם
בֵּין הָאַצּוֹת שֶׁלָּהֶם
כָּל זֶה מְעַנְיֵן נוֹרָא
אֲבָל אֲנִי לֹא מְבִינָה אֵיךְ זֶה עוֹבֵד
מִי הִמְצִיא
שְׁתִיַּת שַׁמְפַּנְיָה
בְּמֶטְרוֹפּוֹלִיטָן אוֹפֶּרָה?
בַּצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל כַּדּוּר הָאָרֶץ
כָּל זֶה יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת אַחֶרֶת
בְּקִצּוּר
אֲנִי לֹא מְסֻגֶּלֶת יוֹתֵר לְהַעֲמִיד פָּנִים
אֲנִי הוֹלֶכֶת הַבַּיְתָה וְחוֹשֶׁבֶת:
מִי הִיא בִּכְלָל, לֶנָה הַזֹּאת,
מוֹכֶרֶת חֲנוּת הַלַּיְלָה
בַּת חֲמִשִּׁים, מְגֻשֶּׁמֶת, מְמֻשְׁקֶפֶת
אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת הַמִּלָּה "מְגֻשֶּׁמֶת"
הִיא מְלֵאָה כָּזֹאת, גְּבוֹהָה וְלֹא רוֹפֶפֶת
בְּלוֹנְדִּינִית מְחֻמְצֶנֶת חֲזָקָה כָּזֹאת
שֶׁצּוֹפָה בְּעָרוּץ "תַּרְבּוּת"
כְּשֶׁהִיא לֹא עוֹבֶדֶת יְמָמָה שְׁלֵמָה בִּרְצִיפוּת
לִפְעָמִים יוֹצֵאת לְעַשֵּׁן בַּמִּרְפֶּסֶת
לְהִתְבַּדֵּחַ קְצָת עִם הַמְאַבְטֵחַ
בְּמַה הִיא עָבְדָה בַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם?
מְהַנְדֶּסֶת? סַפְרָנִית?
לֹא לִשְׁכֹּחַ לִשְׁאֹל בַּפַּעַם הַבָּאָה,
אִם לֹא יִהְיוּ שָׁם יוֹתֵר מִדַּי אֲנָשִׁים
נִיחָא, מוּבָן שֶׁהִיא צוֹדֶקֶת:
זֶה טֶקְסְט מְסֻבָּךְ,
אֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא מַעֲמִיד פְּנִים שֶׁהוּא פָּשׁוּט,
כְּמוֹ עַכְשָׁו.

* סטניסלב לבובסקי – סופר, משורר, מתרגם רוסי עכשווי.
** טיחון זדונסקי (1724־1783) – בישוף רוסי וסופר רוחני, שהיה מקודש כקדוש על ידי הכנסייה האורתודוקסית.
***הפסנתרן וודנניקוב – איזכור אירוני של המשורר דמיטרי וודנניקוב.
**** דמיטרי אלכסנדרוביץ' פריגוב (1940 – 2007) – משורר, אמן רוסי, ממייסדי התנועה "הקונצפטואלזים המוסקבאי".
*****ג'האן פולייבה (נולדה ב־15 באפריל, 1960, אשחבד, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הטורקמנית, ברית המועצות) – מדינאית ופוליטיקאית רוסית מובילה, עורכת דין, משוררת.

 

ילנה פניילובה היא ילידת וורונז', רוסיה. בעלת תארים אקדמיים ברפואה ובבלשנות. עבדה כרופאה בבית חולים בוורונז' ומאז שנת 1995 ככתבת של רדיו סוובודה. מאז סוף שנות ה-90 מתגוררת במוסקבה. פרסמה חמישה ספרי שירה, וזכתה בשני פרסים ספרותיים חשובים, על שם אנדרי בליי ו"חשבון מוסקבאי". 
גלי-דנה זינגר היא משוררת, מתרגמת ועורכת כתב העת המקוון  "נקודתיים" (יחד עם נקודא זינגר). פירסמה ארבעה ספרי שירה בעברית, שבעה ברוסית וחמישה ספרי תרגום בשתי השפות.  כלת פרס "טבע" לשירה לשנת 2000 ופרס ראש הממשלה לשנת 2004. ספרה האחרון, 'שקופים למחצה', ראה אור השנה בהוצאת אבן חושן.

 

ג'יימס הוֹק – לַחְתֹּךְ עֲנָבִים, אַחֲרֵי

מאנגלית: גל רוזנברג

רְאֵה, עָלֶיךָ לַחֲצוֹת וְאָז לְרַבֵּעַ
אֶת הָעֲנָבִים שֶׁאַתָּה מַאֲכִיל אֶת בִּנְךָ
הַמַּתְחִיל אֶת צְעָדָיו בָּעוֹלָם הֲלֹא-כֹּה-חָלָבִי הַזֶּה

עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הָעוֹלָם קָטָן מַסְפִּיק
כְּדֵי שֶׁיַּצְלִיחַ לְהִכָּנֵס בְּקַטְנוּת גּוּפוֹ
מִבְּלִי לְהִתָּקַע בַּגָּרוֹן

אֲבָל לִחְיוֹת זֶה עֵסֶק מְסֻבָּךְ
וְהָעוֹלָם, הוּא מְמָאֵן לְהִשָּׁאֵר קָטָן
יוֹם אֶחָד תִּכָּשֵׁל, אַתָּה יוֹדֵעַ זֹאת

וְהַיֶּלֶד, הוּא יְנַסֶּה לְהַחְזִיר נְשִׁימָה
וְיַבִּיט בְּךָ, מַכְחִיל, בְּחַכּוֹתוֹ לִתְּשׁוּבָה
מָה אֶפְשָׁר לוֹמַר? נוֹתַרְתָּ בְּלִי כְּלוּם

אַךְ הַיּוֹם עֲדַיִן לֹא, וַעֲדַיִן לֹא מַשְׁמָעוֹ
שֶׁיֵּשׁ שְׁהוּת לִפְרֹס אֶת הַיּוֹם לִמְעַט מַזָּל
שֶׁבִּנְךָ יוּכַל לִמְחוֹץ עַל לְשׁוֹנוֹ

 

ג'יימס הוֹק (נ. 1967) הוא מחברם של ספרי השירה (Parade of Hands" (2003" ו-(Miscreants" (2007". זכה בין השאר בפרס היוקרתי National Endowment for the Arts. כיום הוא מתגורר בני יורק ומלמד שירה במספר קולג'ים.
גל רוזנברג שוקד בימים אלה על כתיבת התזה, בד בבד עם הקמת עסק עצמאי לשירותי שפה: לימוד שפות ותרגום, הגהה, עריכה ויצירת תכנים, וסיוע ביורוקרטי לעולים חדשים. מתגורר בירושלים אמנם, אך מסרב בכל תוקף להגות את הא' הנוספת במילה "מאאתיים".

 

תוכן עניינים – גיליון מס' 14


      
      
      

הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות

ספרות טובה. בעריכת קבוצת 'תיקון'. אחת לשבועיים. יום חמישי.
מערכת: תמר וייס, ריקי כהן, לי ממן, טל ניצן, גיא פרל, לאה קליבנוף-רון,
דורית שילה, נטלי תורג'מן.
hamussach@gmail.com
לכתבות נוספות של הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו