"נלקחו להרג אחד-עשר כוכביא"

זוכרים את י"א חללי אולימפיאדת מינכן בתמונות ובציטוטים של בני המשפחה וקברניטי המדינה.

נתי גבאי | 05.09.17 |
Share

הם היו נציגי ישראל באירוע הספורט החשוב בעולם – האולימפיאדה. שחקנים, מאמנים ושופטים ישראליים שנרצחו על ידי מחבלים פלסטינים באחד מאירועי הטרור המסוקרים ביותר בעולם. כשעיני העולם כולו בוחנות ומסתכלות על האירוע שאמור לסמל את האחווה האנושית, הטרור והשנאה הרימו את ראשם. חזרנו אל התמונות והציטוטים של אותם ימים אפלים בספטמבר 1972, כאשר מדינת ישראל קיבלה תזכורת נוספת לכך שבסופו של יום אין לה לסמוך על אף אחד מלבד עצמה. רגעי השבר היו גם פתיחתה של שורת פעולות צבאיות נועזות בעומק שטח האויב, עם מטרה צודקת אחת: למגר את הטרור.

 

 

"רצח של ספורטאים באולימפיאדה ספורטיווית – איזו סתירה ואיזה צירוף איום. האולימפיאדה – שמראשית ההיסטוריה נועדה להיות מיפגש של אחווה בין כל בני הקשת האנושית ולהוכיח כי רעיון השיתוף והשלום הוא לא רק משאת נפש נשגבה אלא גם דבר אפשרי. והנה דווקא באולימפיאדה מצאה לנכון כת טמאה של ערבים קיצוניים – כת שהפכה את הרצח לפולחן ואת ההרג העיוור לעקרון, לרצוח 11 מבחירי ספורטאינו ביחד עמם את הרוח האולימפית"

(סגן ראש הממשלה ושר החינוך יגאל אלון. 7.9.1972)

 

 

בני משפחתו של אחד הנרצחים עם הגעת גופת יקיריהם לישראל. צילום: אוסף דן הדני, 7.9.1972

 

 

"שלום הורים יקרים. קודם כל אני רוצה לברך אתכם לשנה טובה. אני מרגיש כאן טוב. רק אני מאד מאוכזב על זה שלא הצלחתי בהאבקות.. כאן מאד יפה. אי אפשר לכתוב על הכל"

(מתוך גלויה ברוסית ששלח אליעזר חלפין ז"ל מהכפר האולימפי במינכן לבני משפחתו בתל אביב ימים ספורים לפני הטבח)

 

שר הביטחון משה דיין. צילום: אוסף דן הדני 7.9.1972

 

 

"על קבר רענן זה עומד עם אבל, אך נחוש שידע להתמודד עם זרועות החבלה, שלא ישקוט עד שהטרור יבוער משורשו ויוכרעו אירגוני פרא אלה, שולחיהם ובסיסהם. ישראל לא תהסס מלנקוט את האמצעים הדרושים שלרשותם כדי לשים קץ לטרור"

(שר התקשורת שמעון פרס בהלוויתו של יעקב שפרינגר ז"ל. 7.9.1972)

 

אילנו רומנו, אלמנתו של יוסף רומנו ז"ל, עם הגעת גופת יקירה לישראל. צילום: אוסף דן הדני, 7.9.1972

 

"הוא העמיד את נבחרת הקלעים של ישראל על הרגליים. תמיד היה עליז, מלא חוש הומור. אף פעם לא ראיתי אותו עצוב. היה בעל ידע עצום. נפרדתי ממנו ביום שיצא לגרמניה. עתה שוב לא נראה אותו. זו אבידה עצומה. הוא הקים את דור הקלעים החדש. הצעירים גדלו ממש על ברכיו"

(נחמיה סירקיס חבר לנבחרת הקלעים סופד לחברו יעקב שפרינגר ז"ל. 7.9.1972)

 

ארונות הנרצחים מגיעים לישראל. צילום: אוסף דן הדני, 7.9.1972

 

"הצבי ישראל – על במותינו שוב חללים. והפעם מעל במת שליחי העולם, צביי כל הלאומים המצויינים בגבורה ובחן ובתפארת לעיני רבבות רבים נבחרי כל העמים, ולאזני מיליונים מרובים של צופי כל העולם, נלקחו להרג אחד עשר כוכביא, שככבו על שמי הספורט בישראל ונרצחו בדם קר, כפותים ומופקרים בידי חדלי אדם שאבדו כל זיק של צלם האלהים, הפעם כל עמי עולם קרובים אל החלל. מצפון כל העולם – אל דמי לך. עד שתגדע זרוע המחבלים של רשעי צוררינו"

(נשיא המדינה זלמן שזר. 8.9.1972)

 

ארונות הנרצחים מגיעים לישראל. צילום: אוסף דן הדני, 7.9.1972

 

"כל כך טוב היה לנו ושמחנו להצלחותיו של עמיצור בתחום הספורט אשר לו הקדיש עשרות בשנים. רק בן 40 היה וכל חייו עדיין היו לפניו, כך שקשה לשלים עם האסון. איך אגדל את ילדי? התינוקת בת 7 חודשים לא תבין, אולם הילד בן ה-5 ירגיש היטב את חסרון אבא"

(שושנה עמיצור סופדת לבעלה שפירא עמיצור ז"ל. 6.9.1972)

 

ארונות הנרצחים מגיעים לישראל. צילום: אוסף דן הדני, 7.9.1972

 

 

דוד ברגר, מרים משקולות, 28, רווק, קליבלנד

יוסף גוטפרוינד, שופט היאבקות, 40, נשוי + 2 בנות, גבעת שאול

משה ויינברג, מאמן היאבקות, 33, נשוי + תינוק, פתח תקווה

אליעזר חלפין, מתאבק, 24, רווק, קריית שאול, תל אביב

מארק סלבין, מתאבק, 18, רווק, קריית שאול, תל אביב

זאב פרידמן, מרים משקולות, 28, רווק, חיפה

יוסף רומנו, מרים משקולות, 32, נשוי + 3 בנות, הרצליה

קהת שור, מאמן קליעה, 53, נשוי + בת, קריית שאול, תל אביב

אנדריי שפיצר, מאמן סייף, 27, נשוי + תינוקת, קריית שאול

עמיצור שפירא, מאמן אתלטיקה, 40, נשוי + 4 ילדים, קריית שאול

יעקב שפרינגר, שופט הרמת משקולות, 51, נשוי + 2 ילדים, בת ים-חולון

יהי זכרם ברוך

נתי גבאי , מנהל תחום תוכן דיגיטלי

נתי גבאי, יליד 1981, נשוי ואב לליה המתוקה ולסנסה, בוז'י ונלה החתולות.
לכתבות נוספות של נתי גבאי >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו